אולי - באדולינה ואנחנו?

[דוד כפרי]

אולי ../images/Emo32.gif - באדולינה ואנחנו?

ב"הארץ" התפרסם מאמר המדבר על הקשר בין האידיאולוגיה המוצגת בספר "באדולינה" של גבי ניצן, לבין התכנית הכלכלית של בנימין נתניהו, לבין הקמפיין "מהות החיים" של שרי אריסון, לבין ה"עידן החדש" והפוסט מודרניזם. הלינק ינסה להדפיס את עצמו, אבל לא יזיק חוץ מזה - והמאמר שווה קריאה! האם לדעתכם יש קשר בין מה שמוצג במאמר לבין אמנויות לחימה? האם הוא מייצג דבר מנוגד לאמנות לחימה? האם הוא באמת

?

 

[שמוצקין]

השאלה אילו אמנויות לחימה

ואיזה ניו אייג' קראתי חלק מהמאמר (בגירסת הנייר כי הלינק תוקע לי את המחשב). בניו אייג' יש כמה זרמים וגם באומנויות לחימה. הואיל והכתבה היא ב"הארץ" שם יש נטיה לזלזל בחיפוש רוחני, קשרו כאן שלילי בשלילי.בדלני בבדלני. הגישה של אריסון\ניצן\נתניהו, "שכל אחד ידאג לעצמו" הוצגה כאן כניו אייג' למרות שמדובר כאן באולד אייג'.במיסטיפיקאציה של הניכור. אבל, האים יש בעיה בחיפוש אחרי שלווה פנימית? האים יש רע בכך שאדם יעבוד גם על עצמו? אני לא אהבתי את "באדולינה " והנסיונות של שרי אריסון נראים לי בוסריים גם אם הם נעשים בתום לב (ומוקדם לקבוע אם אכן כך). הפריחה שמתעוררת לאחרונה בMMA ובגישת האולטרא כאסח והניצחון בכל מחיר וכן הקשירה השקרית בין ניצחון לאושר ובין הפרטה לשיגשוג כלכלי ורוחה ,שיכים למעשה לעידן ישן ושמרני. אין פירושו של דבר שכל חיפוש רוחני או ניסיון להתפתחות פנימית הוא רע. לצערי לא הובאה במאמר הגישה של יוסף שמוצקין לרוחניות ששמה דגש על הביחד.

 

[isaacl]

תודה

ומהי הגישה של יוסף שמוצקין? אני כמה להרחבה. יצחק

 

[שמוצקין]

אנסה לענות בקצרה גם אם יצא לי חלקי

1 בלי השגים וניצחונות:כשרודפים אחרי השגים וניצחונות מאבדים אחד את השני. 2 הרבה אהבה: מה לעשות ?לעשות! לא רק לפרסם. 3 פרפקציוניזם :אין לזה סוף .מתכון לאי עשיה ולתסכול. 4 מדיטאציה :הדרך הקלה להפיק יותר מהמוח שלך. 5 אינטואיציה :לפתח .ההבדל בין אדם עם אינטואיציה לאדם בלי, מקביל להבדל בין רואה לעיור. 6 פורקן: בכי צחוק רעד קיטורים והזעה :הדרך להישתחרר ממצוקה רגשית. זה מה שעולה לי עכשיו ,אולי יהיה עוד אחר כך

 

[שמוצקין]

אבל אבל

הכתבה עושה עוול לגבי ניצן . אחרי הכל פנימה או החוצה ביחד או לבד ,נקודת המוצא של ביבי היא כוח ושליטה ונקודת המוצא של גבי ניצן היא אהבה.

 

[isaacl]

תודה

אנסה לעשות עם זה משהו. יצחק

 

[דלית - delete]

שמוצקין, אפשר להעלות תהיות?

התהיה העיקרית נוגעת ל(3) פרפקציוניזם. אתה משתמש כרגע במדיום (אינטרנט, טכנולוגיות תקשורת בכלל) שהוא תוצר ישיר של עשיית אנשים שאימצו את הגישה הזו כדרך חיים - לעשות את הטוב ביותר האפשרי. והם הצליחו במידה מסוימת, ומאז רק משפרים. אינך מוצא זאת גובל בטעם רע (שלא לאמר צבוע, אך כן לאמר אירוני) להשתמש במדיום כדי להעביר מסר שאם היה מופנם המדיום לא היה נוצר מלכתחילה? במידה מסוימת זה מתקשר גם ל(1). מרוץ החלל, מלבד העובדה שהוסיף טביעת סוליה לאבק הירח, גם הביא לנו את הוולקרו וכמה וכמה המצאות אחרות שאנו משתמשים בהן ביום יום בלי לחשוב בכלל. (2) לא מובן לי אישית מה ניסית לאמר. אשמח אם תסביר. (4) להפיק מה, בדיוק? כשאומרים להפיק יותר משרירים, מייד שואלים אם כוח או מהירות (מקובל שאחד על חשבון השני). כשאתה אומר להפיק יותר מהמוח, האם אתה מניח שהמוח יפיק פחות (מה שהוא לא אמור להפיק) אם יעסוק זמן שווה בפעילות אחרת כלשהי? כדי להבהיר למה הכוונה - האם גדולי הוגי הדעות בהיסטוריה היו משיגים יותר אם היו כולם עוסקים במדיטציה? או אולי אין הכוונה כלל לסוג זה של תפוקה, ושוב חוזרים לשאלה המקורית? לגבי המילה "קלה" - אתה מניח שמה שבא בקלות יש לו אותו משקל כמו מה שעבדת קשה בשבילו (לא עבור אחרים, עבורך). מכיר את סיפור התפוחים של חליל ג'ובראן? אדם אחד היה לו בוסתן גדול של תפוחים, וכיוון שהיה לו יותר מכפי צרכו העמיד חבית, מילאה במובחרים שבפירותיו והציעם חינם לכל עובר אורח, אף כתב כך בשלט גדול. עברו ימים ושבועות, ואף שאנשים רבים עברו, אף תפוח לא נלקח, והחבית נותרה מלאה. ישב האיש וחשב, החליט להמיר את השלט באחר - "כאן ניתן לקנות מהמשובחים שבפירות. אמנם אינם זולים, אך יפים, נדירים ושווים כל פרוטה". תוך ימים התעשר מאוד, והחבית התרוקנה. (5) אשמח להסבר קונקרטי, הן על פיתוח אינטואיציה, והן דוגמא קונקרטית להבדל בין אדם עם אינטואיציה לאדם בלי.

 

[avshalomat]

אמנם לא שמוצקין

אבל כמה דברים "קפצו לי לעין". 3 ) פרקפציניזים לא שווה הצטיינות, (אם הבנתי את שמוצקין) אנחנו מדברים פה על אובססיה שלא קשורה למציאות, לעובדות כפי שהם באמת. 4) רק בקשר לדוגמא עם התפוחים, אז אנשים מתנהגים כמו עם דפוק לפעמים, ולא יודעים את שעומד לפניהם, אני מזכיר לך שעד לפני כמה שנים גם היה מקובל לחשוב בכל מיני מקומות שלרוצוח משיהי בגלל שהיא לא בתולה זה אקט מוסרי. הרגלים אפשר לנקות. 5) דוגמא קונקרטית לאדם עם אינטואיציה נו באמת.. בברכת אין לי זין לתגובות יותר מפורטות אבשלום

 

[דלית - delete]

מה זה פרפקציוניזם?

איפה אתה שם את הגבול? לאחד פרפקציוניזם יהיה להגיש בדיוק את העבודה שביקשו ממנו לעשות, לאחר זה יכלול עשיית "מעבר". זה בדיוק ההבדל בין הצטיינות לבינוניות. מוסר לא בספירת המלאי הנוכחית. אני לא יודע לאמר מוסר. אולי אתה יודע. מה הקשר בין מוסר, לבין העובדה שאנשים מעריכים רק מה שהשיגו במאמץ? אחד הוא טבע האדם, והוא אוניברסלי, השני הוא טבע חברה, והוא אוניברסלי לחברה אך לוקאלי בין חברות. לגבי אינטואיציה - לא הובנתי (תדמיין שיש כאן סמיילי בוכה). התכוונתי לבקש פירוט של האנלוגיה, אם תרצה. כיצד ההבדל בין אדם עם איטואיציה לאדם בלי (יש חיה כזו?) מקביל להבדל בין רואה לעיוור? לגבי אם יש לך זין או לא, אני מעדיף שזה ישאר בין אישתך ובינך. אנא אל תערב אותי.

 

[avshalomat]

בקשר לגבול

אתה אכן קובע. אבל ההבדל הוא אם אתה קובע אותם לפי המטרה שאתה רוצה להשיג, או לפי סטנדרט שלא קשור למטרה עצמה. יש לך מטרה אחרת? בבקשה תגדיר אותה ותפעל להשיג אותה, (אם אתה רוצה כמובן). הבעיה מתחילה כאשר אתה משליך על העבודה הזאת סטנדרטים שלא קשורים למטרה שלך, זה מכביד ומיותר, מקשה על העבודה זה מבחינתי פרפקציניזים. אינטואיציה? נו באמת מה ההבדל בין אדם רגיש לסביבתו ולשינויים שהוא רואה מסביבו, לכזה שלא האם זה זהה להבדל בין ראוה לעיוור? ולא מערב אותך בזין שלי , זה פשוט הצהרה ציבעונית לא מוצא חן בעינך אל תגיב, באמת שלא אפגע

 

[דלית - delete]

יש לך מטרה להעביר מידע ברשת

אתה יכול להעביר אות בודד דרך כבל באורך 30 ס"מ. להיות מרוצה שהדגמת שהעיקרון עובד, ולמנוע מהאנושות את הטלגרף. או שאתה יכול להוסיף פרוטוקולים לתיקון שגיאות אוטומטי במקרה של דעיכת סיגנל, להוסיף שעון לסינכרון המערכת, ולתת לאנושות את האינטרנט. הוספת פרוטוקולים ושעון זה מכביד ומיותר? בוודאי. גם הוספת סירות הצלה לספינה זה מכביד ומיותר. גם הוספת מצנח לכסאות המפלט של מטוסי קרב זה מכביד ומיותר. גם הוספת numerical keypad בנוסף לספרות הממוקמות מעל האותיות במקלדת זה מכביד ומיותר (מבחינת תכנון המקלדת). גם הוספת edit box, לדפי html זה מכביד ומיותר (language wise). גם הוספת שפות תכנות מעבר לאסמבלי זה מכביד ומיותר (יש צורך שמישהו יחשוב על השפה החדשה, יבנה פרסרים וקומפיילרים, ויבדוק שהם עובדים היטב וכו'). גם יצירת המכונית הראשונה הייתה מכבידה ומיותרת. היו כרכרות. למה להשקיע זמן ועבודה ביצירת דרך טובה יותר לעשות מה שאפשר לעשות גם ככה? החיפוש אחר דרך לעשות דברים טוב יותר ממה שקיים כרגע - זהו הבסיס להתקדמות הטכנולוגית של המין האנושי. לא להסתפק רק בפירות שמצא בחורש במקרה - לטעת עצים ולטפל בהם בעצמך, כדי שיהיה יותר ממה שאתה אוהב. לא להסתפק בברונזה, לגלות איך להשתמש באלומיניום. אתה יכול לתאר לעצמך את חייך כיום אם לא היו אינדיווידואלים שהיו מתעקשים לעשות דברים טוב יותר מכפי שהיו עד אותו זמן? היום בעבודה אין לי אפשרות (בד"כ) לעשות דברים כפי שאני רוצה מפאת לחץ זמן (deadlines וכו'). האם זה באמת מודל העבודה הטוב ביותר? אני יודע בוודאות שבעבודה אחרת (לא הנוכחית) היה נחסך לחברה כסף רב, וכן מוניטין, אם היו מחכים עוד חודשיים ומאפשרים לCTO להשלים את הכלי כפי שהוא רצה. ומה זה אינטואיציה? האם זה איטואיטיבי ששני חלקיקים מסתנכרנים לחלוטין אם רק היה להם תנע שווה ותדירות שווה במקום מסוים ובזמן מסוים בעבר? האם זה אינטואיטיבי שיש גבול עליון למהירות? שמשקלו של עצם אינו קשור רק למסתו, אלא גם לתאוצה בה הוא מונע? עד כמה מוליכים למחצה הם אינטואיטיבים? או האפקט הפוטואלקטרי (פרס הנובל היחיד של איינשטיין, אגב)? אינטואיציה היא תוצר של נסיון, בעיקר. אתה יכול להיות מאוד אינטואיטיבי לגבי צרכים ורגשות של הסובבים אותך בחברה אחת, ולהיות אטום לחלוטין לאותם צרכים ורגשות בחברה אחרת. למה? שפת גוף שונה, משקל שונה שפרטים באותה חברה נותנים לצרכים ורגשות וכן הלאה. עיוור ורואה, לעומת זאת, הם תוצר של הבדל פיסיולוגי אובייקטיבי (חיצוני). אני עדיין לא רואה את האנלוגיה.

 

[avshalomat]

שוב פעם אם המטרה שלך

לשפר את התהליך, אז המטרה שלך לשפר את התהליך, מה כאן סותר את מה שאמרתי, אבל לעומת זאת, אם כשאתה מתכנן את אותו פרטוקול אינטרנט אתה גם משלב קופסאות וחוט מהאיכות הטובה ביותר בתיכנון, כי כך היה ואתה שואף הרי לאיכות הטובה ביותר..... יש פה בעיה שמקשה על השגת המטרה. אני חושב (רק חושב) שהשגת המטרה זה דבר רצוי אולי כדאי לעשות דברים, שיעזרו להשגת אותה מטרה ולא יפריעו לה, זה שעל הדאך אני מוצא אפקט שאני יכול לפתח עיניין אחר זה כבר משהו נפרד לחלטין אין כל קשר בין הדברים אלו הן שני דברים נפרדים לחלוטין.

 

[avshalomat]

הדאך=דרך

 

[avima]

פרפקציוניזם ברשת ?

יש מעט מן התמימות בלחשוב שהמוצרים הטכנולוגים הקימים נולדו עקב שאיפה למצוינות. - כסף - כבוד - ענין ועוד הם גורמי מוטיבציה לא קטנים. ולענין העבודה - עלות תועלת או 80 20 - מזכיר משהו ? האם עדיף פעמים 80 או פעם 100 ?

 

[דלית - delete]

ויש מעט מהתמימות לחשוב שאין כל קשר

נכון, האויב הגרוע ביותר של הטוב הוא הטוב ביותר, אבל בלי לדעת ולהבין את הטוב ביותר יש סכנה שיטעו ויחשבו שהטוב הוא הטוב ביותר.

 

[avshalomat]

אולי עדיף

(אני מציע דרך חשיבה אחרת ), פשוט לא להציב גבולות לגבי מהו הטוב ביותר? בהחלט יכול להיות שאחרי הטוב הזה יבוא עוד יותר טוב... "הסכנה" היא קודם כל שאתה קובע לך מראש מהו הטוב ומהו טוב יותר, עד כמה שזה מובן וכולנו עושים את זה, זה עדיין מגביל אותנו. פשוט קשה לי עם הגישה, "זה לא טוב כי יש טוב יותר", אני יודע שזה לא הגישה שלך, אבל עדיין.

 

[avima]

לדעת להבין - ולממש זה לא אותו דבר

יתר על כן הטוב ביותר ? באומנויות לחימה קשה לדעת לדעתי גם בתחומים אחרים

 

[שי רגב]

שמוצניק, קבל ח"ח../images/Emo70.gif

הרשימה שלך מצאה חן-בעיני...

 

[שמוצקין]

תודה איש ../images/Emo140.gif

 

[isaacl]

על המאמר

לדעתי, דוד, המאמר היה מן החשובים שהתפרסמו זה זמן רב בהארץ, למרות כל הפגמים שלו. הוא עדיין מאמר בעיתון, ולוקה בשטחיות ובהכללות גסות, אבל עדיין מאמר חשוב. המאמר לא יצא נגד כל דבר ניואיג'י, אלא נגד תופעת הגשמה עצמית אגוצנטרית. נגד הניסיון להשתחרר מכל ריסון המפריע לעולם האינדיבידואליסטי נרקסיסיטי. האם נכנסת לאתר של שרי אריסון? האם פגשת משהו מחליא מזה? המאמר לא הציע שום עמדה אחרת. הוא בטוח שכל אחד מן הקוראים יודע מהי, ואני לא כל כך בטוח שניצן עצמו מסוגל לתת תשובה כלשהי, וזהו חסרונו. אבל האם אתה חושב שהגישה האמריקנית, קפיטליסטית קיצונית, השואפת להגשמה עצמית, ומאמינה ביד נעלמה שתפתור את כל בעיות הקיום, האם אתה חושב שהיא אינה מסוכנת? אני שמחתי מאוד על המאמר. אני סבור שאדם חייב להגשים את ייעודו ולא ייעוד פוליטי, אלא אמנם ייעוד אינדיבידואלי, אדם חייב למלא את יכולותיו הרוחניות. אבל אסור לו להתעלם ממצוקת הזולת או החברה. ואני לא חושב שאמנויות לחימה מטיפות ל"באדולינה". אמנויות לחימה היוצאות מן המזרח מטיפות לאחריות ולהתחשבות בזולת. בעיקר אמנויות כמו אייקידו המטיפות להאזנה לזולת אינן חשודות כלל על האידיאולוגיה של ניצן או שרי אריסון. לאמנויות לחימה אין בדרך כלל יומרה להציל את העולם, והן אינן יוצאות נגד יוזמה פוליטית. הן אינן חושבות שהכל נמצא בנפשך בלבד. מנגד יש לזכור שאמנויות לחימה אינן אמורות להעניק תפיסה מוסרית שלמה, וכל אמן חייב לעצמו להתחקות אחר תשובות מעמיקות ורחבות יותר על עצמו ועל העולם. להבדיל משרי אריסון או גבי ניצן, אמן לחימה יכול להיות נזיר בודהיסטי או רב. יצחק