לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1516915,169 עוקבים אודות עסקים

פורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 

הנהלת הפורום:

אודות הפורום אמנויות לחימה

 

שמותיהם של מנהלי הפורום צבועיםבכחול, ורשומים בחלקו העליון של דף הפורום.
כתובת מקוצרת לפורום: http://forum.tapuz.co.il/martial
ברוכים הבאים!
פורום אומנויות לחימה הוא אחד הפורומים הוותיקים  והמוערכים במערכת "תפוז"
בפורום נצבר  ניסיון של שנים ונועד לאפשר דיון מהנה ומעשיר בכל ההיבטים של אמניות הלחימה ונושאים קשורים
אליהם. אנא קראו את הכללים בתשומת לב ונהגו לפיהם.

מצד שמאל תמצאו תיבת קישורים למאמרים, אלבומים וכלים אחריםלעזרתכם.
כדאי לבקר בקטגוריה עזרה למתחילים שבמאמרים.

 
שלכם
 ההנהלה




 

לצפיה ב-'אולי - באדולינה ואנחנו?'
אולי - באדולינה ואנחנו?
<< ההודעה הנוכחית
31/05/2003 | 19:50
88
7
ב"הארץ" התפרסם מאמר המדבר על הקשר בין האידיאולוגיה המוצגת בספר "באדולינה" של גבי ניצן, לבין התכנית הכלכלית של בנימין נתניהו, לבין הקמפיין "מהות החיים" של שרי אריסון, לבין ה"עידן החדש" והפוסט מודרניזם.
הלינק ינסה להדפיס את עצמו, אבל לא יזיק חוץ מזה - והמאמר שווה קריאה!

האם לדעתכם יש קשר בין מה שמוצג במאמר לבין אמנויות לחימה?
האם הוא מייצג דבר מנוגד לאמנות לחימה?

האם הוא באמת ?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'השאלה אילו אמנויות לחימה'
השאלה אילו אמנויות לחימה
31/05/2003 | 20:33
17
ואיזה ניו אייג'
קראתי חלק מהמאמר (בגירסת הנייר כי הלינק תוקע לי את המחשב).
בניו אייג' יש כמה זרמים וגם באומנויות לחימה.
הואיל והכתבה היא ב"הארץ" שם יש נטיה לזלזל בחיפוש רוחני,
קשרו כאן שלילי בשלילי.בדלני בבדלני. הגישה של אריסון\ניצן\נתניהו,
"שכל אחד ידאג לעצמו" הוצגה כאן כניו אייג' למרות שמדובר כאן
באולד אייג'.במיסטיפיקאציה של הניכור.
אבל, האים יש בעיה בחיפוש אחרי שלווה פנימית? האים יש רע בכך שאדם
יעבוד גם על עצמו?
אני לא אהבתי את "באדולינה " והנסיונות של שרי אריסון
נראים לי בוסריים גם אם הם נעשים בתום לב (ומוקדם לקבוע אם אכן כך).
הפריחה שמתעוררת לאחרונה בMMA ובגישת האולטרא כאסח והניצחון
בכל מחיר וכן הקשירה השקרית בין ניצחון לאושר ובין הפרטה לשיגשוג
כלכלי ורוחה ,שיכים למעשה לעידן ישן ושמרני.
אין פירושו של דבר שכל חיפוש רוחני או ניסיון להתפתחות פנימית הוא רע.
לצערי לא הובאה במאמר הגישה של יוסף שמוצקין לרוחניות
ששמה דגש על הביחד.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
31/05/2003 | 20:47
ומהי הגישה של יוסף שמוצקין? אני כמה להרחבה.
יצחק
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אנסה לענות בקצרה גם אם יצא לי חלקי'
אנסה לענות בקצרה גם אם יצא לי חלקי
31/05/2003 | 22:27
13
1 בלי השגים וניצחונות:כשרודפים אחרי השגים וניצחונות מאבדים אחד את השני.
2 הרבה אהבה: מה לעשות ?לעשות! לא רק לפרסם.
3 פרפקציוניזם :אין לזה סוף .מתכון לאי עשיה ולתסכול.
4 מדיטאציה :הדרך הקלה להפיק יותר מהמוח שלך.
5 אינטואיציה :לפתח .ההבדל בין אדם עם אינטואיציה לאדם בלי,
מקביל להבדל בין רואה לעיור.
6 פורקן: בכי צחוק רעד קיטורים והזעה :הדרך להישתחרר ממצוקה רגשית.


זה מה שעולה לי עכשיו ,אולי יהיה עוד אחר כך
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אבל אבל'
אבל אבל
31/05/2003 | 23:44
הכתבה עושה עוול לגבי ניצן .
אחרי הכל פנימה או החוצה ביחד או לבד ,נקודת המוצא של ביבי
היא כוח ושליטה ונקודת המוצא של גבי ניצן היא אהבה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
01/06/2003 | 01:58
אנסה לעשות עם זה משהו.
יצחק
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שמוצקין, אפשר להעלות תהיות?'
שמוצקין, אפשר להעלות תהיות?
01/06/2003 | 13:33
10
התהיה העיקרית נוגעת ל(3) פרפקציוניזם.
אתה משתמש כרגע במדיום (אינטרנט, טכנולוגיות תקשורת בכלל) שהוא תוצר ישיר של עשיית אנשים שאימצו את הגישה הזו כדרך חיים - לעשות את הטוב ביותר האפשרי. והם הצליחו במידה מסוימת, ומאז רק משפרים.
אינך מוצא זאת גובל בטעם רע (שלא לאמר צבוע, אך כן לאמר אירוני) להשתמש במדיום כדי להעביר מסר שאם היה מופנם המדיום לא היה נוצר מלכתחילה?

במידה מסוימת זה מתקשר גם ל(1). מרוץ החלל, מלבד העובדה שהוסיף טביעת סוליה לאבק הירח, גם הביא לנו את הוולקרו וכמה וכמה המצאות אחרות שאנו משתמשים בהן ביום יום בלי לחשוב בכלל.

(2) לא מובן לי אישית מה ניסית לאמר. אשמח אם תסביר.

(4) להפיק מה, בדיוק? כשאומרים להפיק יותר משרירים, מייד שואלים אם כוח או מהירות (מקובל שאחד על חשבון השני). כשאתה אומר להפיק יותר מהמוח, האם אתה מניח שהמוח יפיק פחות (מה שהוא לא אמור להפיק) אם יעסוק זמן שווה בפעילות אחרת כלשהי?
כדי להבהיר למה הכוונה - האם גדולי הוגי הדעות בהיסטוריה היו משיגים יותר אם היו כולם עוסקים במדיטציה? או אולי אין הכוונה כלל לסוג זה של תפוקה, ושוב חוזרים לשאלה המקורית?
לגבי המילה "קלה" - אתה מניח שמה שבא בקלות יש לו אותו משקל כמו מה שעבדת קשה בשבילו (לא עבור אחרים, עבורך).
מכיר את סיפור התפוחים של חליל ג'ובראן?
אדם אחד היה לו בוסתן גדול של תפוחים, וכיוון שהיה לו יותר מכפי צרכו העמיד חבית, מילאה במובחרים שבפירותיו והציעם חינם לכל עובר אורח, אף כתב כך בשלט גדול.
עברו ימים ושבועות, ואף שאנשים רבים עברו, אף תפוח לא נלקח, והחבית נותרה מלאה.
ישב האיש וחשב, החליט להמיר את השלט באחר - "כאן ניתן לקנות מהמשובחים שבפירות. אמנם אינם זולים, אך יפים, נדירים ושווים כל פרוטה".
תוך ימים התעשר מאוד, והחבית התרוקנה.

(5) אשמח להסבר קונקרטי, הן על פיתוח אינטואיציה, והן דוגמא קונקרטית להבדל בין אדם עם אינטואיציה לאדם בלי.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אמנם לא שמוצקין'
אמנם לא שמוצקין
01/06/2003 | 14:41
5
אבל כמה דברים "קפצו לי לעין".

3 ) פרקפציניזים לא שווה הצטיינות, (אם הבנתי את שמוצקין) אנחנו מדברים פה על אובססיה שלא קשורה למציאות, לעובדות כפי שהם באמת.

4) רק בקשר לדוגמא עם התפוחים, אז אנשים מתנהגים כמו עם דפוק לפעמים, ולא יודעים את שעומד לפניהם, אני מזכיר לך שעד לפני כמה שנים גם היה מקובל לחשוב בכל מיני מקומות שלרוצוח משיהי בגלל שהיא לא בתולה זה אקט מוסרי. הרגלים אפשר לנקות.
5) דוגמא קונקרטית לאדם עם אינטואיציה נו באמת..

בברכת אין לי זין לתגובות יותר מפורטות אבשלום
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מה זה פרפקציוניזם?'
מה זה פרפקציוניזם?
01/06/2003 | 15:04
4
איפה אתה שם את הגבול?
לאחד פרפקציוניזם יהיה להגיש בדיוק את העבודה שביקשו ממנו לעשות, לאחר זה יכלול עשיית "מעבר".
זה בדיוק ההבדל בין הצטיינות לבינוניות.

מוסר לא בספירת המלאי הנוכחית. אני לא יודע לאמר מוסר. אולי אתה יודע.
מה הקשר בין מוסר, לבין העובדה שאנשים מעריכים רק מה שהשיגו במאמץ?

אחד הוא טבע האדם, והוא אוניברסלי, השני הוא טבע חברה, והוא אוניברסלי לחברה אך לוקאלי בין חברות.

לגבי אינטואיציה - לא הובנתי (תדמיין שיש כאן סמיילי בוכה). התכוונתי לבקש פירוט של האנלוגיה, אם תרצה. כיצד ההבדל בין אדם עם איטואיציה לאדם בלי (יש חיה כזו?) מקביל להבדל בין רואה לעיוור?

לגבי אם יש לך זין או לא, אני מעדיף שזה ישאר בין אישתך ובינך. אנא אל תערב אותי.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'בקשר לגבול'
בקשר לגבול
01/06/2003 | 15:46
3
אתה אכן קובע. אבל ההבדל הוא אם אתה קובע אותם לפי המטרה שאתה רוצה להשיג, או לפי סטנדרט שלא קשור למטרה עצמה.

יש לך מטרה אחרת? בבקשה תגדיר אותה ותפעל להשיג אותה, (אם אתה רוצה כמובן). הבעיה מתחילה כאשר אתה משליך על העבודה הזאת סטנדרטים שלא קשורים למטרה שלך, זה  מכביד ומיותר, מקשה על העבודה זה מבחינתי פרפקציניזים.

אינטואיציה? נו באמת מה ההבדל בין אדם רגיש לסביבתו ולשינויים שהוא רואה מסביבו, לכזה שלא האם זה זהה להבדל בין ראוה לעיוור?
ולא מערב אותך בזין שלי , זה פשוט הצהרה ציבעונית לא מוצא חן בעינך אל תגיב, באמת שלא אפגע
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'יש לך מטרה להעביר מידע ברשת'
יש לך מטרה להעביר מידע ברשת
01/06/2003 | 16:26
2
אתה יכול להעביר אות בודד דרך כבל באורך 30 ס"מ. להיות מרוצה שהדגמת שהעיקרון עובד, ולמנוע מהאנושות את הטלגרף.
או שאתה יכול להוסיף פרוטוקולים לתיקון שגיאות אוטומטי במקרה של דעיכת סיגנל, להוסיף שעון לסינכרון המערכת, ולתת לאנושות את האינטרנט.

הוספת פרוטוקולים ושעון זה מכביד ומיותר? בוודאי.
גם הוספת סירות הצלה לספינה זה מכביד ומיותר.
גם הוספת מצנח לכסאות המפלט של מטוסי קרב זה מכביד ומיותר.
גם הוספת numerical keypad בנוסף לספרות הממוקמות מעל האותיות במקלדת זה מכביד ומיותר (מבחינת תכנון המקלדת).
גם הוספת edit box, לדפי html זה מכביד ומיותר (language wise).
גם הוספת שפות תכנות מעבר לאסמבלי זה מכביד ומיותר (יש צורך שמישהו יחשוב על השפה החדשה, יבנה פרסרים וקומפיילרים, ויבדוק שהם עובדים היטב וכו').
גם יצירת המכונית הראשונה הייתה מכבידה ומיותרת. היו כרכרות. למה להשקיע זמן ועבודה ביצירת דרך טובה יותר לעשות מה שאפשר לעשות גם ככה?
החיפוש אחר דרך לעשות דברים טוב יותר ממה שקיים כרגע - זהו הבסיס להתקדמות הטכנולוגית של המין האנושי.
לא להסתפק רק בפירות שמצא בחורש במקרה - לטעת עצים ולטפל בהם בעצמך, כדי שיהיה יותר ממה שאתה אוהב.
לא להסתפק בברונזה, לגלות איך להשתמש באלומיניום.

אתה יכול לתאר לעצמך את חייך כיום אם לא היו אינדיווידואלים שהיו מתעקשים לעשות דברים טוב יותר מכפי שהיו עד אותו זמן?

היום בעבודה אין לי אפשרות (בד"כ) לעשות דברים כפי שאני רוצה מפאת לחץ זמן (deadlines וכו'). האם זה באמת מודל העבודה הטוב ביותר?
אני יודע בוודאות שבעבודה אחרת (לא הנוכחית) היה נחסך לחברה כסף רב, וכן מוניטין, אם היו מחכים עוד חודשיים ומאפשרים לCTO להשלים את הכלי כפי שהוא רצה.

ומה זה אינטואיציה?
האם זה איטואיטיבי ששני חלקיקים מסתנכרנים לחלוטין אם רק היה להם תנע שווה ותדירות שווה במקום מסוים ובזמן מסוים בעבר?
האם זה אינטואיטיבי שיש גבול עליון למהירות?
שמשקלו של עצם אינו קשור רק למסתו, אלא גם לתאוצה בה הוא מונע?
עד כמה מוליכים למחצה הם אינטואיטיבים?
או האפקט הפוטואלקטרי (פרס הנובל היחיד של איינשטיין, אגב)?

אינטואיציה היא תוצר של נסיון, בעיקר. אתה יכול להיות מאוד אינטואיטיבי לגבי צרכים ורגשות של הסובבים אותך בחברה אחת, ולהיות אטום לחלוטין לאותם צרכים ורגשות בחברה אחרת. למה? שפת גוף שונה, משקל שונה שפרטים באותה חברה נותנים לצרכים ורגשות וכן הלאה.
עיוור ורואה, לעומת זאת, הם תוצר של הבדל פיסיולוגי אובייקטיבי (חיצוני). אני עדיין לא רואה את האנלוגיה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שוב פעם אם המטרה שלך'
שוב פעם אם המטרה שלך
01/06/2003 | 16:43
1
לשפר את התהליך, אז המטרה שלך לשפר את התהליך, מה כאן סותר את מה שאמרתי, אבל לעומת זאת, אם כשאתה מתכנן את אותו פרטוקול אינטרנט אתה גם משלב קופסאות וחוט מהאיכות הטובה ביותר בתיכנון, כי כך היה ואתה שואף הרי לאיכות הטובה ביותר.....


יש פה בעיה שמקשה על השגת המטרה.
אני חושב (רק חושב) שהשגת המטרה זה דבר רצוי אולי כדאי לעשות דברים, שיעזרו להשגת אותה מטרה ולא יפריעו לה, זה שעל הדאך אני מוצא אפקט שאני יכול לפתח עיניין אחר זה כבר משהו נפרד לחלטין אין כל קשר בין הדברים אלו הן שני דברים נפרדים לחלוטין.

אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'הדאך=דרך'
הדאך=דרך
01/06/2003 | 16:57
1
לצפיה ב-'פרפקציוניזם ברשת ?'
פרפקציוניזם ברשת ?
01/06/2003 | 17:18
3
יש מעט מן התמימות בלחשוב שהמוצרים הטכנולוגים הקימים
נולדו עקב שאיפה למצוינות.
- כסף
- כבוד
- ענין
ועוד
הם גורמי מוטיבציה לא קטנים.

ולענין העבודה - עלות תועלת או 80 20 - מזכיר משהו ?
האם עדיף פעמים 80 או פעם 100 ?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'ויש מעט מהתמימות לחשוב שאין כל קשר'
ויש מעט מהתמימות לחשוב שאין כל קשר
01/06/2003 | 17:24
2
נכון, האויב הגרוע ביותר של הטוב הוא הטוב ביותר, אבל בלי לדעת ולהבין את הטוב ביותר יש סכנה שיטעו ויחשבו שהטוב הוא הטוב ביותר.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אולי עדיף'
אולי עדיף
02/06/2003 | 09:39
(אני מציע דרך חשיבה אחרת ), פשוט לא להציב גבולות לגבי מהו הטוב ביותר?
בהחלט יכול להיות שאחרי הטוב הזה יבוא עוד יותר טוב...
"הסכנה" היא קודם כל שאתה קובע לך מראש מהו הטוב ומהו טוב יותר, עד כמה שזה מובן וכולנו עושים את זה, זה עדיין מגביל אותנו.
פשוט קשה לי עם הגישה, "זה לא טוב כי יש טוב יותר", אני יודע שזה לא הגישה שלך, אבל עדיין.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לדעת להבין - ולממש זה לא אותו דבר'
לדעת להבין - ולממש זה לא אותו דבר
02/06/2003 | 22:12
יתר על כן
הטוב ביותר ?
באומנויות לחימה קשה לדעת
לדעתי גם בתחומים אחרים

אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שמוצניק, קבל ח"ח'
שמוצניק, קבל ח"ח
31/05/2003 | 22:31
1
הרשימה שלך מצאה חן-בעיני...
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'תודה איש '
תודה איש
31/05/2003 | 22:33
לצפיה ב-'על המאמר'
על המאמר
31/05/2003 | 20:44
2
לדעתי, דוד, המאמר היה מן החשובים שהתפרסמו זה זמן רב בהארץ, למרות כל הפגמים שלו. הוא עדיין מאמר בעיתון, ולוקה בשטחיות ובהכללות גסות, אבל עדיין מאמר חשוב. המאמר לא יצא נגד כל דבר ניואיג'י, אלא נגד תופעת הגשמה עצמית אגוצנטרית. נגד הניסיון להשתחרר מכל ריסון המפריע לעולם האינדיבידואליסטי נרקסיסיטי. האם נכנסת לאתר של שרי אריסון? האם פגשת משהו מחליא מזה? המאמר לא הציע שום עמדה אחרת. הוא בטוח שכל אחד מן הקוראים יודע מהי, ואני לא כל כך בטוח שניצן עצמו מסוגל לתת תשובה כלשהי, וזהו חסרונו. אבל האם אתה חושב שהגישה האמריקנית, קפיטליסטית קיצונית, השואפת להגשמה עצמית, ומאמינה ביד נעלמה שתפתור את כל בעיות הקיום, האם אתה חושב שהיא אינה מסוכנת? אני שמחתי מאוד על המאמר. אני סבור שאדם חייב להגשים את ייעודו ולא ייעוד פוליטי, אלא אמנם ייעוד אינדיבידואלי, אדם חייב למלא את יכולותיו הרוחניות. אבל אסור לו להתעלם ממצוקת הזולת או החברה. ואני לא חושב שאמנויות לחימה מטיפות ל"באדולינה". אמנויות לחימה היוצאות מן המזרח מטיפות לאחריות ולהתחשבות בזולת. בעיקר אמנויות כמו אייקידו המטיפות להאזנה לזולת אינן חשודות כלל על האידיאולוגיה של ניצן או שרי אריסון. לאמנויות לחימה אין בדרך כלל יומרה להציל את העולם, והן אינן יוצאות נגד יוזמה פוליטית. הן אינן חושבות שהכל נמצא בנפשך בלבד. מנגד יש לזכור שאמנויות לחימה אינן אמורות להעניק תפיסה מוסרית שלמה, וכל אמן חייב לעצמו להתחקות אחר תשובות מעמיקות ורחבות יותר על עצמו ועל העולם. להבדיל משרי אריסון או גבי ניצן, אמן לחימה יכול להיות נזיר בודהיסטי או רב.
יצחק
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אפשר לקבל לינק למאמר?'
אפשר לקבל לינק למאמר?
01/06/2003 | 16:00
1
2
לצפיה ב-'ראה בהודעה הראשונה בשרשור'
ראה בהודעה הראשונה בשרשור
01/06/2003 | 16:09
1
לצפיה ב-'מאמר מעניין מאד, אם גם פשטני במקצת'
מאמר מעניין מאד, אם גם פשטני במקצת
31/05/2003 | 21:49
6
לא קראתי את הספר, אבל נדמה לי שהבנתי את הפואנטה בכלליות.
זה מעניין, כי מסקנות הביניים שלו מאד נכונות: אין ספק שהניו-אייג' קשור בטבורו לתפיסת האינדיבידואליזם האמריקאית (מי שמכיר קצת ספרי ניו אייג' יודע שתמיד בסוף יש טופס תרומה כספית למחבר המואר שאינו זקוק כלל לכסף). גם נכון שהאינדובידואליזם הוא הכביש המהיר לניכור ולפער חברתי.
הבעיה היא שהוא לא ממש מציב אלטרנטיבה. המאמץ הפוליטי הסוציאליסטי נכשל (אם מישהו חושב שאני צריכה לפרט, אז תגידו). הפוליטיקה עצמה נכשלה ככלי דמוקרטי. אז מה נעשה, אם ברצוננו להתנתק מהשלט-רחוק, מתרבות הצריכה הבודדת, ולעשות משהו משמעותי בשביל אחינו בני האדם?

דווקא אומנויות הלחימה מציבות פתרון שיכול להיות מאד אמיתי, ובכך הן עומדות דווקא בניגוד לתמונה העגומה המצטיירת באותו מאמר. ראשית, הן מאפשרות לרכוש תחושת ערך עצמי ממש בזול. במקום לדעת שאני "שווה" בגלל שיש לי מכונית יקרה, אני אדע שאני שווה כי יש לי חגורה כחולה בכאפה דו. ובניגוד לתחושת הערך הנובעת מרכוש או סמלי סטטוס אחרים, זהו ערך שלא יפגע אם לכולם תהיה גם כן חגורה כזאת (או אחרת), ולכן לא אצטרך אחרי שנה למכור את החגורה ולקנות לי חגורה יקרה יותר. זה כבר מאפשר לנו להסתפק במועט יותר, ולהפנות יותר משאבים אל האנשים שמסביבנו.
בנוסף, אומנויות הלחימה מחנכות למודעות לאדם הנמצא מולנו. בין אם אויב, ובין אם ידיד, אומנות הלחימה אינה מאפשרת לנו לברוח למחסה הנוח של שדה "לא הבעיה שלי" (אם כבר הזכרנו את אדאמס).
שלישית, לפחות אומנות הלחימה שלי, אייקידו, רואה את עצמה ככלי אקטיבי לשיפור העולם, ומחנכת בפרוש לאחריות הדדית. כשעובשים בדוג'ו ההכוונה המתמדת היא להשגיח על בן הזוג שלך שלא יפצע: הוותיק שומר על הצעיר, הנאגה שומר על האוקה וכו'.
בקיצור, צריך להקים בית ספר לאומנויות לחימה, ויפה שעה אחת קודם
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שאלה למיתר.'
שאלה למיתר.
31/05/2003 | 22:49
5
מיתר, העלית עמדה/נקודה מעניינת, בדבר "רכישת מעמד" בעלות (חומרית) נמוכה (הכוונה לחגורות, כמובן, אם מישהו לא הבין).  דבר זה מעלה בי שאלה (שאני חושב שכבר עלתה כאן בעבר, אך הפעם זווית ההתקפה היא קצת שונה לדעתי):  מכיוון שאנו חיים בעולם וחברה הישגיים, כיצד ימדד ערכו של לוחם/אמן לחימה/אדם שאינו עונד חגורות (ואם נקצין זאת עוד יותר: האדם "שולט בחומר", עפ"י כל קנה מידה, אך "החומרנות" שבעניין החגורות "אינה מדברת אליו" ולכן אינו עונד ואינו רודף אחרי הצבע...)
ואולי אחדד את הבעיה: כיצד תתפוש אותו "החברה" (ואפילו "חברת אמנויות הלחימה")

ועכשיו הדיעה שלי (כמובן שאשמח לשמוע את דעתך, אבל גם לי יש דיעה... ):
לדעתי, האדם הזה ימצא עצמו במעין "בידוד" חברתי.  "החברה" לא תדע כיצד "לעכל" אותו ויקשה עליו "להתקבל" ולקבל הערכה מן "הממסד" ה-"מיין-סטרימי" של אמנויות הלחימה (לפחות בחברות המערביות).


אגב, לגבי הסיפא של דברייך (כיצד רואה עצמו האייקידו במרחב העולמי):  סנסיי מסאאקי האטצומי טוען שהעיסוק בבודו-טאיג'יטסו ובנינג'יטסו מביא אהבה ושלום לעולם.  סתם לידיעה כללית... (שלא תרגישי בודדה בעולם )

אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'ועוד דבר: גיליתי את האור...'
ועוד דבר: גיליתי את האור...
31/05/2003 | 22:52
הפכתי לטולטקי!  ("שמת" "לב"??  )
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אני לא מבינה איך יש לך דיעה.'
אני לא מבינה איך יש לך דיעה.
31/05/2003 | 23:45
3
חשבתי שאתה נשוי, לא?

בכל אופן, לגבי החגורות, אני סבורה שאתה טועה. יש שיטות שלמות שאין בהן בכלל מוסד של "חגורה", למשל טאי צ'י, ונראה שהם מסתדרים בסדר. לגבי החשש שהחברה לא תדע לעכל אותו, אז אחד הבונוסים של אותו ערך עצמי אמיתי שדיברתי עליו, זה שאינך זקוק למערכת העיכול של החברה כדי לפעול או לחיות.
ואגב, לדעתי, רוב האנשים, אם הם לא אטומים לגמרי, חשים אינסטינקטיבית בעוצמת האישיות המתפתחת כתוצאה ממשטר אימונים ממושך, בין אם יש חגורה ובין אם לאו, ו"נותנים כבוד".
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מיתר נדמה לי ששי'
מיתר נדמה לי ששי
31/05/2003 | 23:56
1
אמר דברים מסוימים כאן באירוניה ושאת התיחסת אליהם
כפשוטם.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לא, דווקא הייתי רציני...'
לא, דווקא הייתי רציני...
01/06/2003 | 05:41
בד"כ אני לא אירוני (ולא עירוני) וגם לא ציני.
אני מדבר מהיכרות ומנסיון וממה שאני רואה סביבי.
בכל אופן, תודה על העזרה וההבנה.  
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מה קשור "נשוי"?'
מה קשור "נשוי"?
01/06/2003 | 05:39
תגידי:  "חמור קשור לא אוכל עשב"


ולעניין:  מעניין...  אולי... (יש לי, כמובן, הסייגויות מסויימות, אבל אני חייב לצאת עכשיו מהמחשב ולעלות על האופניים!  נדבר מחר).
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מאמר הנובע מהבנה שיטחית של התחום'
מאמר הנובע מהבנה שיטחית של התחום
01/06/2003 | 06:57
53
ובכך דומה להרבה מאמרים על אמנויות לחימה הנכתבים על ידי כותבים חיצוניים ךאחר שהתנסו במפגש בודד עם אומן לחימה (או מי שטוען שהוא אומן לחימה).

אמנויות לחימה, כמו ניו אייג או משנות בעלות הקשר דתי , מבוססות על שינוי העצמי ועל יכולתו של הפרט לגרום לשינוי על ידי עבודה (קשה) על עצמו.

כמו כן אמנויות לחימה מלמדות שהכוח לאותו שינוי מצוי בתוך האדם ,והדרך לעורר את השינוי היא התמקדות בעבודה סדירה יומיומית - אין ניסים.
כך גם בחלק הרציני של סקאלת הניו אייג.

הניו אייג טוען להיות כל היקום "אני" לא יותר מכך שאמנויות לחימה הינו תחום אלים המספק לרוצחים פוטנציאלים כלים לביצוע זממם (נקודת מבט שעשויה להתפס כנכונה אצל חלק מהציבור)

הניו אייג לתפיסתי מלמד כבוד בין אנשים היות והיכולת ליישם את ה"שינוי" טמונה בכל אחד ולכן אין לאיש "יתרון" על פני רעהו ,אם ניתן לייחס מונחים "אזרחיים" הרי שאין תחרות וכולנו מהלכים על פני אותו מסלול מעגלי ,ולכן אנחנו מדמים שחלק מאיתנו מתקדמים יותר - זה דומה להבנה שלי את אומנויות הלחימה בה אנחנו חוזרים על אותו החומר שוב ושוב רק ברמה אחרת.

בקיצור אין הבדל ממשי בין ניו אייג לאמנויות לחימה ,שבני המקרים מדובר על דרך חיים ולא על תחליף לחיים או על שיטת אינסטנט לשיפור מהותי של איכות החיים.
הבנת התהליך לא נותנת יתרון מלבד אולי חיזוק המוטיבציה ונחמה ברגעים הקשים.

המאמר נכתב תוך לקיחת זוית חיצונית פשטנית ומשתמש בדמגוגיה ובחלקי ציטוטים מהכריכה האחורית של ספרי פילוסופיה והגות ובשל כך בעיני גרוע
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'זה עיתון'
זה עיתון
01/06/2003 | 08:51
52
למה ציפית? אבל הוא כן מצביע על המקום ממנו יוצאים הרבה הפונים אל הניו איג'י. כמובן לא כולם. זה נכון שתפיסת התרבות המזרחית אצל הרבה אמריקנים עולה בקנה אחד עם תפיסה של התגשמות עצמית. וכשמדברים באמריקה על התגשמות עצמית לא מדברים על התחקות אחר האישיות הייחודית אלא אחר הגשמת הרצון בכל מחיר. וזה גם נכון שהנהיה אחר תפיסה ניואייג'ית נמהלת אצל רבים באיזה חלום שתרבות המזרח תקנה להם כח עלום שהם לא הצליחו לרכוש בדרכים אחרות. למעשה, המאמר החמיץ את הפן האחר של תרבות המזרח, זה העמל על מחיקת האאני, בעיקר תרבות הינדית. פן זה אמנם משוחח עם האינדיבידואליזם הקיצוני, אבל נמצא בקוטב ההפוך. וכמובן, החמיץ המאמר את מה שנזכר כאן בפורום, את הפן הבין אישי. ואכן פן זה מודגש בעיקר באמנויות לחימה.
יצחק
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אמנם נכון אבל - אנשים שמחפשים'
אמנם נכון אבל - אנשים שמחפשים
01/06/2003 | 10:14
51
קיצורי דרך קיימים בכל מקום.
באומנויות לחימה ,בניו אייג וגם בדת האורתודוכסית.
לפי הבנתי המאמר מתייחס לקהל הזה ,שחושב שקיים פיתרון קל ומיידי - ולמעשה אין.
אפילו השיטות שמדברות על פתרון כאילו קל ,מצריכות מהפך מחשבתי אשר לאנשים רגילים לוקח זמן רב להשלים.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'או קי'
או קי
01/06/2003 | 10:26
50
אם כבר, המאמר בא מנקודת ראות מרקסיסטית, ושכמותו לא חסרים במקומותנו. הוא כואב את אבדן הפוליטי לטובת האינדיבידואלי, את השכחת האומה או המדינה לטובת האני. המסקנה של כותב המאמר הייתה גם יכולה להיות פשיסטית, וגם בכך הוא היה מוצא חברים רבים. וזהו החיסרון הגדול של המאמר; או או. או ליברליזם אינדיבידואליסטי קיצוני, או מרקסיזם פשיסטי. אין באמצע. למרות זאת, אני חושב שהמאמר חשוב. החברה הישראלית באמת עוברת מהפך מתפיסה של אנחנו למען כולם אל אני לביתי. והאגואיזם הזה באמת אוכל בכל פה. חשוב שמדי פעם יטיפו לנו מוסר, ואפילו הם מרקסיסטים שיטחיים.
יצחק
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אפשר גם וגם - לא רק אפשר אלא רצוי'
אפשר גם וגם - לא רק אפשר אלא רצוי
01/06/2003 | 10:32
2
כשם שמנסים ללמד אותי לשמור על איזון ולהשען על רגליי בזמן "קרב" ולא להשען על ה"יריב" ,כך גם חברה בריאה יכולה וצריכה להבנות על צבר של פרטים מאוזנים .
הרי כולנו יודעים היום שגם המבנים החברתיים השיתופיים ביותר היו נגועים בנגע אי השוויוניות.
ואתה יודע משהו - יש הרבה אנשים נהדרים בארץ הזאת אני פוגש אותם במילואים ,בהנהגה הבית סיפרית ובועד ההורים של גן הילדים ,אלא שהם החלק בחברה שמעדיף לעשות ואינו צעקני ווכחני ולכן נוטים לשכוח מקיומו.

אתה יודע עוד משהו - גיליתי שכאשר אני "מעניק מעצמי" ובאמת משקיע משהו בפעילות שאיני ממש חייב לעשות אזי אני מרוויח בגדול  ובמגוון של תחומים.

אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-''
01/06/2003 | 10:51
פעילות למען החברה כי "כך צריך",היא מאוד בעייתית היא נובעת מכפיה מנסיון למחוק את האני את הרצונות שלו, לעומת זאת פעילות למען החברה כי אני רוצה זה משהו אחר לגמרי
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-''
01/06/2003 | 13:54
ואתה יודע מה? אני מרגיש די גרוע שנכנסתי למקום של לסנגר על המאמר. אתה צודק!
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'הבעיה'
הבעיה
01/06/2003 | 10:46
46
העיקרית לדעתי במאמר היא שהכותב מאמץ, בלא מודע, את הנחות העבודה של מי שהוא תוקף.
למה אני מתכוון?
לכך שהנחת העבודה שלו (אף כי מובלעת מאוד) היא שההגשמה העצמית, חייבת לבוא על חשבון האחרים.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'התייחסנו לכך (אני ובניTKD) בשאלת'
התייחסנו לכך (אני ובניTKD) בשאלת
01/06/2003 | 13:11
45
משחק סכום אפס.
בעיקרון יכול להיות לך טוב, ולא על חשבון האחרים, אם המערכת פתוחה או שאתה מגדיר טוב בצורה שונה מזו המקובלת היום במערב.

המערכת הייתה פתוחה כשהעולם היה צעיר. היא עדיין פתוחה חלקית, אבל כמו שמחלת הסארס מלמדת אותנו - סין וטורונטו שכנים קרובים... המערכת היום סגורה יותר מאי פעם, ורק תמשיך להסגר עם התקדמות טכנולוגיות תקשורת, הסעים ואנרגיה (העברת מידע, העברת חומר והעברת כוח בין מוקדים מרוחקים בעולם).

היום המשחק עדיין לא סכום אפס, אבל הוא מתקרב לזה (גם אם, מסיבות סטטיסטיות, אני מנחש שמדובר באסימפטוטה ולעולם לא נגיע למצב כזה באמת).
ברצינות, כדאי לקרוא את "סוחרי החלל" של פול אנדרסון.
הייתי ממליץ גם על "זריחת הליל" של פיטר המילטון, אבל לקרוא מעל 3000 עמודים בשביל הפואנטה נראה לי מעט מוגזם.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אבל דלית - לתפיסתי האדם עצמו'
אבל דלית - לתפיסתי האדם עצמו
01/06/2003 | 13:26
41
הוא מערכת פתוחה ולא מסוימת.
הגבולות שאנחנו פוגשים הם גבולות שאנחנו מציבים בראשינו.
שוק התקשורת האלקטרונית למעשה לא היה קיים לפני 30 שנה והיום הוא מגלגל ומכלכל אחוזים מכרים מהתעשיה העולמית.
מי יכול לצפות מאיפה יגיע ה"גליק" הבא שיפתח את הכלכלה העולמית ?
מעבר לזה ברמה האישית וכל זמן שאתה לא מייקרוסופט אני אל חושב שיש אפשרות שמצב של שוק סגור יפריע לך.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מה כאן המערכת?'
מה כאן המערכת?
01/06/2003 | 13:36
40
האם יש לך רכב? האם יש לשכנך?
ואולי בבית ישן אתם גרים, ורק מקום חניה בודד יש תחתיו?

אם אושר הוא היכולת להחנות רכבך קרוב לבית, במקום לשלם טובין ותקילין על מנת להחנות הרחק מדלתך, האם אושר האחד לא יבוא על חשבון השכן?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'הרמת לי לוולה ולכן אבעט -ואקנה'
הרמת לי לוולה ולכן אבעט -ואקנה
01/06/2003 | 13:53
39
לעצמי פיסה של אושר - שים לב (ותודה)

אושר הוא להיות נשוי לאישה שנשאתי
ומעבר לכך הכל שטויות -חניה ,אוטו,שכן או גמל.


אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לדעתי'
לדעתי
01/06/2003 | 13:58
38
גפני צודק. אנחנו בוחרים לסגור את המערכת, לנסוע באותן מכוניות, לצפות באותן תכניות, לקרוא את אותו עיתון ואת אותה כתבה ולהתיחס זה אל זה באותו ערוץ תקשורת. אבל לכל אחד מאיתנו דעה שונה. ובנו הדבר תלוי אם ברצוננו ללבוש תלבושת אחידה או לא.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'גם אתה עף במבנה?'
גם אתה עף במבנה?
01/06/2003 | 14:05
37
(של שרי אריסון ובאדולינה )

מה ההבדל (אם יש?) בין להחליט לעצמך מהו אושר, לבין להחליט לעצמך מהו ניצחון ומהי תבוסה?
הכוונה לקרב פיזי, מכות.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'זהו שאין הבדל - אבל רק מעטים'
זהו שאין הבדל - אבל רק מעטים
01/06/2003 | 14:17
36
זוכרים את זה...
האגו שלנו תובע מאיתנו לעמוד באמות המידה ש החברה שבה אנחנו חיים.
ולדעתי התנגדות לדעה זו היא חלק חשוב מהאמירה של בדולינה.
התייחסות לעולמי כפי שאני (לתפיסתי) יצרתי אותו - ואם אני יצרתי אותו הרי שאני בחרתי את הארועים שקורים לי ואני אכן מלך בעולמי שלי - לפעמים מלך חכם  ,לפעמים ערום  אבל תמיד מלך - בידי ההחלטה להפוך על פיו את עולמי.
ואכן אני היחיד שיכול להגדיר כשלון והצלחה.
קח ילד שנולד משותק -אחרי מאמצים כבירים מצליח להלך בקביים והוא מאושר מהצלחתו.
חברו נולד בריא ובמשחק כדורגל נגרם לו נזק שיכפה עליו להלך בקביים כל חייו - והוא שבור .
אותו מצב לאחד מהווה פיסגה ולשני תהום - מי קובע ?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'במקרה זה - העבר (הנסיון האישי)'
במקרה זה - העבר (הנסיון האישי)
01/06/2003 | 14:39
12
הפסגה והתהום לא עומדים בפני עצמם. אין הם תלויים אך ורק באינדיווידואל.

הם נובעים ישירות מההיסטוריה.

האם אדם שנולד עיוור הוא בהכרח אומלל?
ואדם שאיבד מאור עיניו לאחר שחי כמה שנים עם ראיה טובה?

תוכל לאמר, העיוור - בין אם נולד בין אם איבד, הוא לבדו יקבע את אושרו.
האם אין בכך משום התבוסתנות? האם אין זה נוגד תמריץ לרופאים לחפש תרופה?

בדוגמתך, הילד שאיבד רגליו במשחק, האם עליו להסתפק בקביו מעתה, או אולי יש מקום לנסות להמציא תהליך שיאפשר לו שימוש חוזר ברגליו (או משהו קרוב יותר מקביים)?
זה שנולד משותק אינו יודע חיים אחרים, הוא "מאושר". תן לו במשך חמש שנים להלך ללא קביים (קרא לכך נס), ואז הכרח אותו לחזור לקביו. האם עדיין יהיה מאושר?

לך יש את אשתך ואתה מאושר. לאישתך יש קניות לעשות במכולת, ודברים כבדים מהרכב לסחוב. אתה מאושר, אתה תסחוב מרחק חצי קילומטר את דברי מרכולתה של משפחתך, רק כדי שלשכנך יהיה טוב ב"אושרו"? לא פעם בשנה, אלא פעמיים בשבוע, וכשהילד חולה ויש להסיעו לרופא, אתה ואשתך יחד תדדו איתו למרפאה, כי הרכב שטויות ומזמן כבר נגנב?

מצטער, לא מקובל עלי שהאושר הוא אך ורק פנימי. האושר נובע בין השאר מיכולתך לספק ולתת לאלה שחשובים לך. וזה בקלות רבה יכול להגיע על חשבון אושרו של שכנך.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מי קרא את'
מי קרא את
01/06/2003 | 16:14
ששת של טורניה? זוהי הוריאציה שלו על רובינזון קרוזו כאיש השב אל הטבע. אחד התיאורים החזקים ביותר בספר הוא כאשר ששת, היליד, מחקה את אדונו ובועל אף הוא את האדמה. חיקוי המגחיך את הרומנטיקה הפתתית. זה ההבדל בין אנשים רציניים (כמונו כמובן) המתמודדים עם בעיות של היחיד והכלל, לבין ילידים נבערים כמו שרי אריסון וגבי ניצן.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'תאוריה ומעשה...'
תאוריה ומעשה...
01/06/2003 | 23:20
3
האושר אינו מעכב רצון להתקדם (לדעתי)
הרופאים אינם מנסים לפתור בעיות על מנת להקנות אושר לחולים.
מעולם לא נשאלתי על ידי רופא אם אני מאושר.
אם אפקיד את אושרי בידיו המסוקסות של שכני - מה הטעם בחיי ?
אני אחליט היכן עובר הגבול ,אני אנווט אני אקבע...
אני תמיד יכול להחליט לעבור לדירה עם חניה ,לקנות חניה מהשכנה ,לוותר על האוטו ,לשלם עבור משלוח המצרכים ,לדווח על רכבו של שכני כעל רכב גנוב ,ועוד כהנה וכהנה אפשרויות פעולה שישיבו על מקומו את אושרי.
כמו כן אני די משוכנע שאושרי אינו תלוי במכוניתי או במיקומה.
תפיסת מקום החניה שלי תיצור פגיעה באגו השברירי שלי ,אשר בתורה תפורר את אושרי - מה יגידו עלי ? ,האם מחר יאנסו את ילדי כי ויתרתי... וכו
אבל יש דרכים יצירתיות לטפל בבעיה ובראש ובראשונה לנתק את האושר או העדרו מהאגו אשר יוצר מצג שווה כאילו קיומי ואושרי תלויים בנסיבות חיצוניות והם לא.

אני לא טוען ליכולת ליישם את מה ששטחתי כאן ,אבחל מאמין שדברי נכונים ,ופעם כאהיה גדול - כן אצליח לחיות כך
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'קשה לי מאוד להסכים לכך'
קשה לי מאוד להסכים לכך
03/06/2003 | 21:51
2
מהי רפואה?
בראש וראשונה עזרה לאנשים הסובלים ממשהו. בין אם פגיעה פיזית, או בקטריאלית או אחרת.
האם אדם הזקוק לעזרה הוא אדם מאושר?
האם אין זה נכון להניח שעזרה לאדם הזקוק לה גורמת לו יותר תועלת מנזק?
מה השאלה, אם כן, אם רופא שאל או לא שאל אם אתה מאושר. האם אתה פנית אל רופא (באופן מיקצועי, לא ביקור חברתי) בזמן שלא היית חייב לעשות זאת?

לגבי אושר פנימי ו(חוסר) תלות בנסיבות חיצוניות - אתה באמת ובתמים מבהיל אותי. אפילו יותר מאותה כתבה על שרי אריסון.
אתה בעצם טוען (אם הבנתי נכון) שאתה כיחיד מנותק מהחברה בה אתה חי, מנותק מהמציאות שאתה אמור להיות רגיש אליה כבן אדם וכאמן לחימה, מנותק מרגשותיך, והופך את האושר למין משהו סטרילי, משהו שאין הבדל בינו ל"אושר" של מסוממים. לא, אתה לא אמרת זאת מפורשות. זו מסקנה שלי, שלוגית נובעת מהנחות היסוד כפי שהצגת כאן.
לא יודע בקשר אליך, אבל אני מקווה שלעולם לא אחווה אושר שכזה.
אם ככה למה אני מסכים איתך? כי אם נסתכל בעיניים מפוקחות על העולם, על כל הזוועות שבו, על המלחמות, הרעב, הפשע, האטימות והניכור, הרשע, הלכלוך והזוהמה, הצביעות, הקושי, הקטנוניות, האנוכיות והאדישות, נבין שאין שום סיבה שבעולם להיות מאושרים. ובכל זאת להיות מאושר עדיף על לא להיות מאושר. גם אם זה אומר לעשות זאת בדרכך, מתוך אטימות ואדישות לסובב אותנו.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אף על פי כן נוע תנוע...'
אף על פי כן נוע תנוע...
04/06/2003 | 06:46
1
הרפואה אולי התחילה בתור מתן עזרה לאדם סובל ,אבל היום קם הגולם על יוצרו ,למרות שלא תאמתי עם דוד כפרי עמדות אני מסתכן בהצגת תאוריה שהוא יוכל לאשר או לשלול ,במסגרת טיפול הוליסטי נתקלים מטפלים לא אחת במצב בו מסרב האדם לוותר על מחלתו ולמרות שמוצע לו מוצא מסיבלו  ,הוא בוחר לדבוק בו ,להבנתי בוחר האדם את מחלתו כביטוי למצבו ומשום כך מדע הרפואה כפי שאני מיישמים אותו היום אינו תורם לבריאותו של האדם  ,אלא מנסה להקל על סימפטומים.
הוסף על כך את יחסם של מרבית הרופאים אשר מייחסים לאדם שאינו משתייך ל"סגל" הרפואי יכולת הבנה של יצור חד תאי ותקבל כמעט את ההפך מהגדרתך לרפואה - במקום סדרת פעולות מלאה אמפטיה שמיועדת להבין את האדם ולפתור את בעייתו נהיה מפעל ממוכן להתגברות על סימפטומים תוך התעלמות מן החולה ומהבעיה שגורמת לו את הסימפטום.
יחד עם זאת כשאני חולה מספיק ברצינות  - אני הולך לרופא ,למה ?  - כי זה עדיין חלק ממערך האמונות שלי (אבל אני עובד על זה).

לא טענתי מעולם שאני מנותק מהחברה שבה אני חי ואני יכול להבטיח לך נאמנה שגם במחנות ההשמדה של הגרמנים חוו חלק מהאסירים רגעים (מעטים,בודדים)של קורתת רוח ואף אושר (אני אומר את זה מידיעה !) ,זה טבע האדם.
לגבי ניתוק מרגשותי אני חושב שהחלק המרכזי של דברי נוגע לחיבור אל עצמי ולפי כך לרגשותי - הרגשות הם בדרך כלל הכלי היחיד שיכול לשמש לנו לבדיקת מצבנו הרגשי אשר בתורו מסובב את העולם האמיתי - כלי חשוב מאוד.

אושר הוא רגש וככזה אינו עדיף על עצב  ,לא קורה לך לפעמים שאתה מאושר לכאורה בלי סיבה ? כשיש לך זמן נסה להתחקות אחרי הסיבה לאושר לא מוסבר כזה (אסוציטיבית) ותלמד על עצמך כמה דברים שעשויים להפחיד אותך באמת (לא כמו שאני מפחיד אותך). - אז למה להיות מאושר ?  - ראשית אני לא מדבר על אושר שנובע מניתוק או מהתעלמות (כמו סמים) אלא על אושר שנובע מידיעה פנימית שאני מנווט ואני מוביל ,שאין מצב אשר אינו תחת ידי  ,שלטוב ולרע אלא חיי שלי - מן מצב רוח הרפתקני כזה שמסתיים בכיבוש יבשות ושאתה מצליח להחזיק בו לאורך זמן.

לגבי מצבה של החברה כפי שאתה מתאר אותו והאושר שחייב לנבוע מניתוק בהתחשב בכך - הפרחים היפים ביותר גדלים על מצע של זבל ,לא במנותק ממנו וגם לא בלעדיו -חיים סטריליים ולכאורה נקיים היו מכניסים את המין האנושי לשיעמום קוסמי שיכול היה להסתיים בכליון
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'איזה יופי. גפני ודלית הנזל וגרטל'
איזה יופי. גפני ודלית הנזל וגרטל
04/06/2003 | 11:44
יין ויאנג, הקל וגקל (אה לא הזוג הזה כבר תפוס)...

בכלל השרשור הזה כייפי.
תודה לכולם על דיון מעניין.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'והשכן לא חשוב לך?'
והשכן לא חשוב לך?
04/06/2003 | 15:50
6
לתת לאלה שחשובים לך, יכול להיות במקום לחסוך להם 20 מטר של הליכה עם קניות כבדות, לדבר איתם על תפיסת העולם שלך, ושלהם, ולהזמין גם את השכן על כוס קפה להשתתף בשיחה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לא ממש. לא מכיר אותו, ולא מעוניין'
לא ממש. לא מכיר אותו, ולא מעוניין
04/06/2003 | 18:43
5
להכיר אותו.
מספיק לי לדעת אותו (לא במובן התנ"כי).

השכן שלי הוא שכן שלי מיד המקרה בלבד. שום דבר קוסמי או מיסטי לא השתתף בבחירה, ואין לי סיבה מיוחדת לתת למזל עיוור לבחור את האנשים איתם אני (לא) שותה קפה.
שאל את גפני, הוא יסביר לך שאת האושר אתה בורר בעצמך, ולא מניח לנסיבות חיצוניות לברור עבורך.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'למיטב הבנתי'
למיטב הבנתי
04/06/2003 | 18:51
3
הגורל, או המקרה, או שאיך שתרצה לקרוא לזה, קבע לך מי יהיו שכניך (או אתה כשבחרת במודע לגור בשכונה בה אתה גר, וגם את זה אפשר לשנות ע"י לעבור דירה במקרה קיצוני), אבל אתה הוא זה שבוחר מה יהיו יחסיך עם אותו שכן. אני לא רוצה להתחיל להתווכח בעניין, נראה לי ששנינו מבינים אחד את השני, אז אני מחכה לתגובתך וכנראה לא אגיב אליה.
ירון.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'צודק.'
צודק.
04/06/2003 | 19:12
2
אני לבדי קובע מה יהיו יחסי עם שכני. שכני, שגם הוא אינדיבידואל, הוא לבדו קובע מה יהיו יחסיו עימי.
היחסים הללו זרים זה לזה. אני אהיה ביחס טוב מאוד עימו, הוא יהיה ביחס רע מאוד עימי.
זה יעבוד יופי, אני כבר רואה את זה.

ירון, כנראה שאין באמת טעם להמשיך בדיון, כיוון שהבנות הושגו. בכל אופן אני מעריך שאם כל אחד יזמין את שכנו לכוס קפה העולם באמת יהיה טוב יותר לכולם (ולו רק משום שרוב תאונות הדרכים נובעות מנהיגה כשעייפים ולא מרוכזים).
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'צודק'
צודק
04/06/2003 | 23:14
1
אני מקבל את התיקון. צריך שניים לטנגו.
אבל אתה לפחות יכול להשפיע, זה אולי ניסוח יותר מדוייק.
שמח שהבנו זה את זה, עכשיו תביא קפה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שניים סוכר וחלב?'
שניים סוכר וחלב?
05/06/2003 | 14:52
לנסות להשפיע אפשר תמיד. אבל זה מחייב את ההכרה שלטוב ולרע אנו חלק מחברה, ואושרנו תלוי לא רק בנו, אלא גם במציאות שמחוצה לנו.

אם אני מראש לא מקבל שאושרי תלוי באחר באיזשהו מובן, למה בכלל שאנסה להשפיע? וכאן הטיעון חוזר בסוף לסמים.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'או שלא או שכן...'
או שלא או שכן...
04/06/2003 | 19:53
2
לצפיה ב-'קובעת המציאות - שניהם נכים.'
קובעת המציאות - שניהם נכים.
01/06/2003 | 15:07
17
הפוסמודרניזם קובע שאין שום דבר אובייקטיבי - אין "טוב" ו"רע", אין "צודק" ו"לא-צודק", אין "יפה" ו"מכוער", אין "אמת" ו"שקר", אין דבר מוחלט.

אבל שני הילדים שהזכרת צריכים קביים.

הרשה לי לצטט את אונומאה סנסאי, על קשתות:
"ג´אקי:
האם תהליך זה דומה לדבריך על כך שהקיודו הוא הדרך הטובה ביותר להכניע את האגו?
סנסאי:
כן, כי היריה מגלה את האמת, ואין לי דרך להסתיר את יכולתי האמיתית מעיני אחרים. בסופו של דבר אני חייב לירות, וכשאני יורה, כל אחד יכול לראות אותי כמו שאני באמת. באמנויות אחרות, ציור לדוגמא, אפילו אם אני מצייר גרוע אני יכול לטעון שהסגנון שלי מקורי. אז קשה לאחרים לשפוט... בספורט תמיד קל מדי להאשים ביצועים גרועים בחברי הקבוצה שלך, או בטעות של השופט. אפילו אם אתה מנצח, תמיד אפשר לטעון שיריבך לא היה במיטבו. מצבים כאלה מקלים עלינו להימנע מלקחת אחריות על מגבלותינו. לעומת-זאת, בקיודו יש רק אני, הציוד שלי והמטרה. אני לא יכול להאשים את הציוד שלי, כי רק אני אחראי לתחזק אותו. אני לא יכול להאשים את המטרה, כי היא רק עץ ונייר... ואינה זזה. כלומר, אין לי שום תירוצים, שום מפלט מן האמת, אין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי, אם היריה אינה עולה יפה. ידיעה זו מביאה לענווה רבה, וענווה עוזרת לשמור את האגו תחת שליטה."



הייתי ב"שנטיפי", עם הרבה אנשים רוחניים שהטיפו לי "לצאת מהלחץ, להירגע, להיכנס לשאנטי, כי רק אני קובע אם להיות לחוץ או לא..."

השאנטי של האנשים האלה היה במקום מאוד מענין, ברגע שהם יצאו מהפסטיבל ונכנסו לאוטו, לחוצים להגיע הביתה.
צפירות, צעקות, קללות, לחץ, מהומה... וכל זה מהאנשים שהטיפו לי על שאנטי.

נפגשתי עם יותר מדי אנשים שהיו בטוחים שהם ב"רמה רוחנית גבוהה", ושאני לא - כי אני מתעסק בלחימה.
אבל התרגול בזוגות אצלנו, הוא בדיוק כמו היריה בקשת - הוא מוריד ממך את האשליות ומראה לך מה אתה עוד צריך לתקן (אם מתרגלים כדי ללמוד, ולא כדי לנצח - יש הבדל של שמיים וארץ בין השניים).



לגמרי לא :
נפגשתי עם יותר מדי אנשים שהיו עסוקים בהתקדמות שלהם ביחס לעצמם, ולא הסתכלו על היכולת שלהם במגע עם הסביבה.
מנסיוני האישי והבלתי-מייצג, זה בולט במיוחד אצל יוגיסטים, שעסוקים מאוד בשאלה אם הם יכולים לבצע תנוחה כזאת או אחרת, ואיזו דיאטה לאכול, אבל ברגע שהם נכנסים לעימות - יש להם רק שני קצוות: או שהם מאבדים את היוגה לגמרי והולכים בכל הכוח קדימה עם לחץ וצעקות (עיין ערך נהגי השנטיפי), או שהם מחליטים שהם "רוחניים מדי בשביל להתרגז בגלל עניין כזה קטן", ומוותרים לגמרי על השגת מטרתם.

ודאי שאנשים כאלה יהיו "רוחניים מדי" בשביל לעסוק בפוליטקה.


אבל - ולגמרי לא - גם אם אתה זה שקובע לעצמך אם להיות מלך או קרבן, המציאות מחליטה בשבילך עם מה תתמודד - אתה יכול להחליט שאתה "רוחני מדי" להתעסק עם זה, אבל אתה לא יכול להעמיד פנים שאתה לא תקוע בפקק בזמן שהילד שלך מחכה לך בגן.



לסיכום:
לדעתי, ההבדל בין אמנויות הלחימה ל"ניו-אייג'", הוא היכולת לבדוק בצורה אובייקטיבית (ולעזאזל הפוסט-מודרניזם) את היכולת האמיתית שלך ברגע נתון של עימות.
זה יכול להיות עימות עם קשת, עימות בפושינג-הנדס, עימות בראנדורי - אבל אתה יודע כשיש מה לשפר.

כל מה שאין בו אפשרות לבדוק מה לשפר, אינו אמנות לחימה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'כמה הבהרות באשר לדעותיי'
כמה הבהרות באשר לדעותיי
02/06/2003 | 07:40
15
1. נכות היא מאפיין מחשבתי - מי שחושב כמו נכה הוא נכה -נקודה.
יש נכים שמטפסים על מצוקים ויש בטטות כורסה שמסוגלים לבצע כל פעולה גופנית אבל לא רוצים לטעמי האחרונים נכים והראשונים לא.

2. הנקודות שאתה מעלה הן קצת מעבר לניו אייג או אומנות לחימה  ,לטעמי יש כמויות אדירות של הומור קוסמי בחיינו  ,אלא שמעטים מסוגלים ברגעי לחץ וכאב להעריך את הבדיחה המעולה שהם משתתפים בה.מי שמצליח ,נהנה יותר מהחיים צוחק יותר (אבל כואב לא פחות).

3. גם מלך יכול לעמוד בפקקים ,ואם הוא מתעצבן מזה אז הוא מלך עצבני ,אם הוא מתנהג כמטומטם אז הוא מלך מטומטם...

4. אי אפשר להירגע כי החלטת להירגע - יש תהליך של הבנה והפנמה ,של חיפוש המקור לבעיה ,של שינוי מערך האמונות שרק אחריו ניתן להרגע.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מסכים לגמרי עם 1,2,3, ו-4'
מסכים לגמרי עם 1,2,3, ו-4
03/06/2003 | 12:05
14
אבל חוזר וטוען -

"לסיכום:
לדעתי, ההבדל בין אמנויות הלחימה ל"ניו-אייג'", הוא היכולת לבדוק בצורה אובייקטיבית (ולעזאזל הפוסט-מודרניזם) את היכולת האמיתית שלך ברגע נתון של עימות.
זה יכול להיות עימות עם קשת, עימות בפושינג-הנדס, עימות בראנדורי - אבל אתה יודע כשיש מה לשפר.

כל מה שאין בו אפשרות לבדוק מה לשפר, אינו אמנות לחימה."

ה"ניו-אייג'" שיצא לי להכיר, גם בין אנשים שאמורים לכאורה להיות "רוחניים", הציע דרכים ל"התפתחות רוחנית" שבהן אין שום דרך למדידה של אותה ההתפתחות.

ראינו גם "אמנות לחימה" כזאת, באחד מאימוני-הפורום, שבה אין אפשרות לתרגול וניסוי בזוגות "כי זה מסוכן מדי"; מסקנה: לתלמיד אין שום דרך לבדוק מה הרמה שלו, מה הוא צריך לשפר, מה יעבוד בשבילו ומה לא.

המדידה של ההתקדמות חייבת להיות חלק אינטגרלי מכל "דרך להתפתחות רוחנית" (או פיזית, או לא-יודע-מה) - אחרת, זה ממבו-ג'מבו ולא דרך.

אני מכיר אדם שהשאיר רגל באי גרין, בגלל מוקש.
כשסיים לימודי רפואה, הוא שירת שנים כרופא מוטס ביחידת החילוץ של חיל-האויר.
עם תותבת מהברך למטה, הוא עשה דברים שהרבה חיילים צעירים ממנו ושלמים בגופם התקשו לעשות.
אבל איך שלא תסתכל על זה, חסרה לו רגל.
זו המציאות, ושום "פוליטיקלי קורקט" לא ישנה אותה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אמרת לסיכום ואני מחציף פנים ועונה..'
אמרת לסיכום ואני מחציף פנים ועונה..
03/06/2003 | 12:49
13
אבל אתה בעצמך סיפרת על דרכים לבדוק - החיים מזמנים לנו אינספור דרכים לבדיקת מיקומנו ומצבנו ,נתקעתי בפקק כשאני עם אישתי בדרך ללידה בבית חולים -איך אני מגיב ?
חמותי נחתה עלינו לשבועיים - איך אני מגיב.
אני מאבד את העשתונות ? ,אני מצליח לשמור על יציבות ,אני מצליח לנתב את הכוח חזרה או שאני סופג את מלוא האימפקט ? ועוד ועוד...
וכמו באימונים ככה בחיים ,זה שהצלחתי פעם או פעמיים לא אומר שאני יודע ושבפעם הבאה הצלחתי מובטחת.
נכון החיים נתונים לפרשנות הרבה יותר רחבה ומרובת משמעויות מאשר אימון באומנות לחימה ,אבל היום אני חושב שהפרשנות האישית הראשונית של אדם לגבי ארוע היא הנכונה.
אם תסכם פעם נו\ספת אני אשתדל לא להיסחף
סליחה...
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לא מסכים,כי שכחת את הכלל הראשון'
לא מסכים,כי שכחת את הכלל הראשון
03/06/2003 | 13:17
12
של הפוסמודרניזם - אין "נכון" ו"לא נכון", כלומר אין תגובה "נכונה" או "לא נכונה" למצב נתון - אז איך אתה יכול לדעת מה הרמה שלך?

בטאי-צ'י אנחנו אומרים שאם יצאת מהמרכז - יש לך מה לשפר.
פוסטמודרניסט יגיד לך שעצם הנסיון להישאר במרכז הוא התקבעות, ולמה בכלל זה רע לצאת מהמרכז? יש מצבים שבהם זה דוקא טוב!

מבין את הנקודה?

הטענה שלי היא שאם אין כללים ברורים למה ש"נכון" ו"לא נכון", אין אפשרות להתקדם - ואז זו לא "דרך", ודאי שלא אמנות לחימה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אין נכון ולא נכון "כללי" וקבוע'
אין נכון ולא נכון "כללי" וקבוע
03/06/2003 | 13:49
11
אבל יש נכון בשבילי ועבורי היום ועכשיו ,ואני מסכים שזה מאוד מבלבל ולא קל לדעת
ונכון שיותר קל לדעת מתי אני לא במרכז  -גם לי וגם למתאמנים איתי.
אבל החיים קורים כל הזמן והאימון לא.
והחיים זה לא במקום האימון כמו שהאימון הוא לא במקום החיים.
כתוצאה מהאימון אני אמור לשפר את החיים וגם להפך.
חוצמיזה אם היו לי את כל התשובות אז היה לי זקן ארוך ,שיער סבוך ,מבט יוקד ושבט של חתיכות מסביבי.
כנראה שלא יהיו לי את כל התשובות...מזל
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'זקן ארוך, שיער פרוע ומבט יוקד -'
זקן ארוך, שיער פרוע ומבט יוקד -
03/06/2003 | 14:18
10
לא בעיה, יש לי (טוב, אמרנו פוסטמודרניזם, לא?).
שבט של חתיכות מסביבי, זה כבר ענין לבת-זוגי...


השאלה היא איך מתקדמים אם אין כללים ברורים.
אתה אומר שהכללים לאימון צריכים להיות ברורים, אבל הכללים לחיים לא?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'יענה גפני בבקשה'
יענה גפני בבקשה
03/06/2003 | 14:53
4
אבל בתחושה הנה הדברים שלי עלו לתגובה שלך.

הכללים לחיים מה לעשות הם הרבה פחות ברורים, הרבה יותר משתנים. וגם באימון יש הרבה יותר קטוגריות לבדוק מאשר אם יצאתי מהמרכז או לא, אפילו באימון שמטרתו להישאר במרכז. לדעתי אכן חייב להיות אלמנט חוזר ונישנה של בדיקה עצמית אבל מטרת הדיקה מה שאתה שואף אליו משתנה מרגע לרגע ממטרה למטרה ולפעמים הוא הרבה פחות ברור מהנראה לעין. הבעיה במה שקרוי פוסט  מודרניזים לטעמי  הוא  שלילת  הבדיקה ככלל מאוד נוקשה...
בצורה  שלא מתחשבת במה שאתה רוצה להשיג
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'בדיקה - אם הבנתי נכון, אתה טוען'
בדיקה - אם הבנתי נכון, אתה טוען
03/06/2003 | 15:02
שהפוסטמודרניזם לא שולל את הכללים, אלא את עצם המבחן?

אני מסכים שאימון הוא דבר הרבה יותר מורכב מ"אם יצאתי מהמרכז או לא" - זו היתה רק דוגמא.
הנקודה שלי היא שאם אין דבר ברור לבדוק באימון, אין איך להתאמן - ואין איך להשתפר.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מעולם לא הגדרתי את עצמי בתור'
מעולם לא הגדרתי את עצמי בתור
03/06/2003 | 15:11
2
פוסט מודרניסט.
ולבושתי אני לא בטוח שאני מבין לעומק פוסט מודרניזם.
פעם יהיה לי זמן...
רק הערה קטנה  - תוסיף לרשימת המשתנים שלך גם את האדם עצמו ,לא רק מטרותיו והבדיקות שהוא עורך.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'ממש לא התכוונתי'
ממש לא התכוונתי
03/06/2003 | 15:31
1
שאתה פוסט מודרניסט גם אני לא בטוח מה זה.

ואני מסכים איתך להערה שלך, רק שבכוונה התייחסתי רק לאוד ספציפי של המטרה והבדיקות כי יש כמות גדולה של משתנים, הדעות של אדם מחשבותיו רגשותיו, הסביבה איך שהו תופס את הסביבה ועוד ועוד.
לא התכוונתי לספר על כל אלו אף כי הם קיימים.
בכוונה התיחסתי לפן הצר
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לצערי הרב אין לי פן צר - למרות שאני'
לצערי הרב אין לי פן צר - למרות שאני
03/06/2003 | 15:37
מאוד משתדל...
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אני אומר שבאימון אנחנו בוחרים תנאי'
אני אומר שבאימון אנחנו בוחרים תנאי
03/06/2003 | 15:06
4
מעבדה בהתאם למטרת האימון ורמת המתאמן.
אם נדחפתי למשל אז אני יודע שיש לי בעיה  ,מנסה לאתר אותה ויודע שעלי לעבוד כדי לשפר את הדרוש תיקון.
בחיים ,יש מצבים שלכאורה נוחתים עליי ואני לא תמיד יודע מה עשיתי לא בסדר ,מה לשפר ואיך לשפר זאת (אם בכלל) ,אני לעומת זאת מאמין שאין מצב של "הנחתה" כך שאם אני ניצב בפני בעיה חדשה השאלה הלגיטימית היחידה בעיני היא   - למה בחרתי דוקא במצב זה .
היות ותפיסתי נוטה להיות קשה לפעמים ,דאגתי לתרגל את עצמי שוב ושוב עד שהפנמתי...
בנוסף לכך אני גם נוטה להאמין כי חופש הבחירה הוא מהות קיומו של האדם ולכן אין כללים לחיים נכונים - מה שמתאים לי אולי לא מתאים לך ולהפך.
גם בטאי צי יש חופש יישום שסובב סביב העקרונות ,כך להבנתי החיים סובבים סביב עקרונות שקשה לי מאוד לנסח אבל היישום הוא פרטי ושונה אצל כל אדם.

אמנם לא ראיתי אותך מזמן אבל אם אני לא טועה מאוד אז צריך להמיר שיער פרוע במפרצים עמוקים  - לא ?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'מפרצים עמוקים?'
מפרצים עמוקים?
03/06/2003 | 15:24
3
איך אתה מגדיר "עמוקים"?
למה בכלל אתה מגדיר, למה לך גדרות?
חוץ מזה, אם אני החלטתי ששיערי פרוע, אז הוא פרוע! הרי אין "נכון" ו"לא נכון", זוכר?

לגבי תנאימעבדה באימון - מסכים; אבל שוב, באימון אנחנו מסכימים על כללים ברורים של "רצוי" ו"לא-רצוי", ולפיהם אנחנו בוחנים את הביצועים שלנו.
יש כללים המאפשרים בדיקה של היכולת שלי במציאות.

בחיים הכללים אולי פחות ברורים, אבל הם קיימים באותה מידה - אחרת לא היה הבדל בין זה שנוהג בצד ימין של הכביש (עם התנועה) לזה שנוהג בצד שמאל.
שוב, רק דוגמא פשוטה.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אולי הבטתי אל המטרה וראיתי את עצמי'
אולי הבטתי אל המטרה וראיתי את עצמי
03/06/2003 | 15:36
2
?????
לו יהיה גם פרוע גם עבות.

לא דיברתי על כללי תנועה או על חוקים מבחינה משפטית אלא על חוקים "קוסמיים" - בצורה שחילקתי את הדברים חוקי תנועה הם חלק מהיישום.
למשל אם אנחנו עובדים פושינגהנדס ואני צועד אחורה (כשזה נגד הכללים) אבל לא מאבד שיווי משקל - אז "הפרתי" את כללי האימון שקבענו אבל עבדתי לפי העקרונות.
אבל לא ממש משנה  - אני די בטוח שאם נרחיב לדבר בתאוריה הקיומית שאני אוחז בה אישתי תמצא את עצמה מגיע לביקורים סדירים בבאר יעקב...
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אפרופו אשתך, שאלה בקוונטים:'
אפרופו אשתך, שאלה בקוונטים:
03/06/2003 | 16:23
1
האם גבר ההולך לבדו ביער ומדבר עם עצמו, טועה למרות שאשתו לא שומעת אותו?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'אם יש לו אישה משמע נשוי ומכאן'
אם יש לו אישה משמע נשוי ומכאן
03/06/2003 | 16:32
ודאי שטועה.
על מנת להסיר ספק  -איני מדבר על עצמי מכיון שאישתי לא תרשה לי ללכת לבד ביער...
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'יש להבדיל בין יהדות ליהודים'
יש להבדיל בין יהדות ליהודים
04/06/2003 | 17:44
אני חושב שאפשר למצוא מספיק דוגמאות לאנשים שעוסקים ביוגה, או בזרם כזה או אחר של ניו אייג', שכן עושים טוב לעצמם ולסובב אותם.
יש גם יהודים לבושי שחורים שזורקים אבנים בשבת (ואבנים זה מוקצה, כך נאמר לי). זה לא מעיד על טיבה של היהדות.
אני רוצה רק למחות על ההכללה המרומזת, ולא על ההבדל עליו עמדת.
גם בטאי צ'י יש זייפנים, למרות המראות, כמו שאמרתי בתגובה למאמר.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'ואם כבר מדברים'
ואם כבר מדברים
01/06/2003 | 15:48
4
"היה איכר שהשאיר את דלת האוררוה פתוחה וסוסו היחיד ברח, טוב או רע?
באביב הבא חזר הסוס עם עדר שלם של סוסים מההרים טוב או רע?,
בנו של האיכר אימן את אחד הסוסים, נפל ושבר את רגלו טוב או רע?
בגלל שלא שבר את רגלו לא גייסו אותו למלחמה.
טוב או רע?"
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'לא גייסו אותו למלחמה,'
לא גייסו אותו למלחמה,
01/06/2003 | 15:54
3
אז הוא היה בכפר כשהגיעו שודדים לגנוב את הסוסים, ונהרג כשניסה להבריח אותם.

טוב או רע?
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'דיייי'
דיייי
01/06/2003 | 16:16
2
לא למדו אותך שסיפורים מסתיימים עם סוף טוב? איש רע שכמוך!
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'נו בדיוק'
נו בדיוק
01/06/2003 | 16:25
התשובה בגוף השאלה כדי לבטל את הטוב, אבל ברצינות גם אני זכרתי שחסר חלק בסיפור.

בברכת "אין כמו לדבר על זן כדי להתחמק מהעובדה שאתה מתחמק מהאמת"
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'סיפורים אמיתיים לא מסתיימים.'
סיפורים אמיתיים לא מסתיימים.
01/06/2003 | 16:25
כשאתה מת, אתה פשוט מפסיק לקחת בהם חלק.

אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'סוחרי החלל של פרדריק פול ,דלית'
סוחרי החלל של פרדריק פול ,דלית
02/06/2003 | 23:12
2
אלא אם גם פןל אנדרסון כתב ספר באותו שם.
במידה ואכן שניהם כתבו ספר באותו שם ,אני
ממליץ על זה של פרדריק פול.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'שניהם כתבו, ספרים שונים לגמרי.'
שניהם כתבו, ספרים שונים לגמרי.
03/06/2003 | 11:54
1
גם לדעתי של פול יותר מענין, והרבה יותר רלוונטי לימינו, אבל של אנדרסון יותר קריא ויותר מתאים למחפשי ההרפתקאות בחלל שהן גם מד"ב "קשה" ברמה גבוהה.
וחוצמזה, אצל אנדרסון יש שמן אחד שמפליא להרביץ
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'האמת, התכוונתי לזה של פרדריק'
האמת, התכוונתי לזה של פרדריק
03/06/2003 | 21:37
1
עם כל הכבוד לניקולס ון רין והליגה, הספר של פרדריק פול אכן עדיף.
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'תודה על הקישור. אני תיכף אקרא '
תודה על הקישור. אני תיכף אקרא
01/06/2003 | 15:47
1
לצפיה ב-'לדיון אחר....'
לדיון אחר....
03/06/2003 | 16:55
3
4
דיון נוסף שהתפתח בעקבות גדי טאוב ומאמרו.

בכלל,notes.co.il זה אחלה אתר.

זאב
אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'זאב, אכן, דיון מרתק!'
זאב, אכן, דיון מרתק!
03/06/2003 | 17:15
3
לצפיה ב-'בהחלט, בעיקר הכותב, שוקי גלילי '
בהחלט, בעיקר הכותב, שוקי גלילי
03/06/2003 | 21:25
1
לצפיה ב-'ועכשיו .......'
ועכשיו .......
04/06/2003 | 01:49
קבלו את קאלה לאסן בסיפרו "שיבוש תרבות"!!!!!


אמנויות לחימה >>
לצפיה ב-'ובכן...'
ובכן...
04/06/2003 | 17:25
קצת קשה לי להגיב למאמר, מכיוון שלא קראתי את באדולינה, אין לי מושג אמיתי מה התוכנית הכלכלית החדשה של נתניהו אומרת, ובאתר של "מהות החיים" מצאתי בעיקר עיגולים כחולים יפים (לא חיפשתי יותר מידי).
אני כן יכול להגיד שכותב המאמר משתמש בהכללות ובביטויים שכוונתם היא רטורית בלבד, ואין פה דיון ענייני, אלא נסיון לשלהב ולעורר רגשות אצל הקורא, ולזכות באמונו. (ראה הפסקה הראשונה של המאמר).
על ניו אייג', ואומנויות לחימה, אגיב מנסיוני האישי.
אני הגעתי לטאי צ'י כחלק מחיפוש, שרובו היה קריאת ספרי ניו אייג', סדנת  מדיטציה, שכיבה בטלה בפארק השכונתי על הדשא, הרהורים, וכתיבה, פיתוח האינטואיציה עם כמה חוויות מאוד מעניינות, ושיחות מתפלספות עם חברים.
לפי הבנתי, הניו אייג' "מורד במוסכמות" ואומר אל תיתן לאחרים לדכא אותך או להגיד לך מה לעשות, תן לעצמך את החופש להקשיב לעצמך ולפעול בהתאם.
אני חושב שכל אדם בכל גיל חשוב שיהיה קשוב לעצמו, ובמיוחד בגיל ההתבגרות או בגיל שאני נמצא בו כרגע (בשבת חגגתי 23), כשקולות החברה עשויים להיות מאוד מבלבלים וחזקים (כן טל, אני עדיין מבולבל).
ניסיתי לעשות מה שבא לי, כמו שהבנתי מהספרים שאותם קראתי. זה הביא אותי עד לשלב מסויים, זה עזר לי להבין מה אני רוצה ולאזור את הכוח והאומץ למשש את חלומותיי. זה עזר לי להפטר מכבלים שעטפתי את עצמי (או עטפו אותי) בהם, ולהיות יותר משוחרר, וגם יותר מאושר (וכל זה לפני שהתחלתי עם טאי צ'י). אבל זה לא ממש הספיק לי. הטעימה הקטנה הזו מקסמי תאוריות המזרח, גרמה לי לחפש משהו עם שורשים קצת יותר עמוקים, וטאי צ'י נשמע לי כמו משהו רציני. וחבר שלי שלמד ג'יאג'יטסו לא הפסיק לקדוח לי במוח על אומנויות לחימה, וקינאתי, ורציתי גם לבעוט גבוה ויפה כמוהו.
לדעתי, אומנויות לחימה יביאו אותי רחוק יותר מהניו אייג'. אין סוף לדרך. אבל חלק מהדרך האישית שלי, עבר גם בניו אייג'.
גם באומנויות לחימה אפשר להתקע.
אדם קרוב אליי לומד קרוב ל-4 שנים טאי צ'י, הולך לשיעורי קבלה, עובר ועוזר להעביר סדנאות אינסייט, הולך לייעוץ אצל מכשפה (כך היא מכנה את עצמה), עונד על גופו תליון עם צורה גאומטרית מוזרה, ולדעתי, מתוך הכרות קרובה, לא למד ולא התקדם בכלום. אולי לא בכלום, אבל לא בהרבה. אני חי עם אדם זה באותו בית... מי שלא מתאמן בבית בצורה קבועה, לא יתקדם (לפי מה שהבנתי). ומי שלא רוצה להקשיב, לא ישמע. אדם למד את שליבו חפץ, וכל המאמצים שלי לשנות את זה לא יועילו.
אפשר להתחבא מאחורי דגל הניו אייג' כמו שאפשר להתחבא מאחורי דגל אומנויות הלחימה. וגם אם נשים לפני האדם עשרות מראות, בחיי היום יום, בתרגילי זוגות, בכתבות כאלה ואחרות, אם הוא לא ירצה לראות, הוא לא יראה, ויעצום את עיניו כמו שגדי טוען.
בהקשר החברתי, אני מסכים מאוד עם דבריה של כרמל ויסמן כפי שהובאו בקישור של זאב פוקס. עזרה הדדית ומעורבות חברתית ברוכות הן, אבל עדיף שיעשו מתוך רצון כנה ולא מתוך תכתיבי החברה.
ובאשר ל"לאן לוקחת הדרך", אני חושב שמי שאינו מסתפק בניו אייג', יעשה דרכו ויגיע למורה אמיתי, כזה או אחר. אבל הניו אייג', על נגישותו הרבה והלא מחייבת, יכול להיות צעד ראשון מועיל בדרך. יש שיעצרו אחרי הצעד הראשון, ויש שימשיכו ללכת.
לזכותו של המאמר אגיד, שהוא גרם לי לחשוב, והביא לשרשור הזה ולשרשור שבקישורו של זאב פוקס, ששניהם לדעתי חשובים ומצויינים!
תודה דוד, ותודה זאב.
אמנויות לחימה >>

הודעות אחרונות

16:47 | 10.11.18 SABA ARIE 01
08:34 | 02.11.18 tzuru
12:53 | 18.10.18 אורחים בפורום
12:52 | 18.10.18 אורחים בפורום
12:47 | 22.09.18 אורחים בפורום
23:41 | 16.09.18 ש מים
15:30 | 09.09.18 אורחים בפורום
07:24 | 05.09.18 אורחים בפורום
23:10 | 04.09.18 אורחים בפורום
12:00 | 04.09.18 ש מים
15:45 | 02.09.18 אורחים בפורום
16:00 | 27.08.18 juliane

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ