אסכולת "ההורים המשוגעים"
לפני שאני אעביר ביקורת על המעשה, אני חייבת להודות ולהתוודות שהייתי שם, בדיוק כמוך. שהבנים שלי היו בגן, הייתי אמא מאד לחוצה והסטרית. היה ילד מאד בעייתי שהיה נושך ומכה ללא הרף, בצורה מאד מאד קיצונית, ומבחינתי, הגן לא טיפל בנושא. נכנסתי יום אחד לגן, הרמתי צעקות, ואיומים לא ממש נעימים..ברגע של חולשה, ליד הילדים שלי, ליד הגננות, ליד הורים וילדים אחרים. אותו ילד לא נגע יותר בילדים שלי, זה נכון...אבל
אני נכשלתי נכשלתי..ובגדול. ואני לא נוקפת שום נקודת זכות למעשה עד היום. איבדתי שליטה. איבדתי הגיון. הייתי אלימה, תקרא לזה איך שתרצה, השתמשתי באלימות, לא פרופורציונלית. לימדתי (כן, לימדתי) את הבנים שלי, להתנהל בצורה בריונית על מנת לקבל כבוד.. למזלי מאז התבגרתי, השכלתי, תכלס? זה הרבה יותר קשה להשאר מאופקת...אני בהחלט לא מורידה את הראש, ואם יש מקרים קיצוניים אני מטפלת בהם, אבל אני עושה את המקסימום להשאר באיזון מסויים, לא למענם, למעני ולמען ילדי.