חינוך ילדים להגנה עצמית

ommerl

New member


מזעזע
 

amir_aikido

New member
לשם שינוי, היא כן זכתה לגינוי מכל הצדדים.

בניגוד לתופעות לא פחות מזעזעות שהיו בכנסת בעבר, לפחות הפעם, היא זכה לגינוי מכל הצדדים, כולל הסיעה שלה עצמה. אמיר
 
דעתי

למקרא ההודעה, רציתי מיד להגיב כנגד השטויות שהיועצת מלעיטה על הילדים. אף אחד לא אמור לספוג מכות בשקט בשם "אי אלימות". מצד שני, זה התפקיד שלה. אחרת, לא תהיה "אפס סובלנות" לאלימות כפי שציינה מיתר והאלימות תגאה בשם הצורך להתגונן. רוצה לומר - את תעשי את תפקידך כהורה ותנחילי לילדייך גישה שילמדו לשמור על עצמם (בכל דרך שאת מוצאת לנכון) - והיועצת מצידה, תמיד תעשה "נו, נו, נו!" כדי למגר את האלימות. שורה תחתונה - איזון! (אני מתפתה לומר "קשה-רך", אז לא אגיד
)
 

tongi israel

New member
אני מרגיש צורך להגיב !

לפני שנים לא מעטות בתי נקלעה לאותה סיטואציה , לי יש ראיה מאוד צרה בענייו כי גדלתי בשכונת עוני ואלימות ,נגשתי לבית הספר והודעתי למנהלת ולכל התלמידים כמובן בצעקות ואלימות מלוללית שמי שיגע בבת שלי אני אטפל בו ובכל משפחתו , הזמינו לי משטרה הם עצרו אותי ולאחר כמה שעות שיחררו אותי .היא סיימה את בית הספר ללא בעיות וללא הטרדות , ושירתה במצ''ח בצבא, היא נהנית היום מכל פועלי בעבר . לי יש ראיה של אם אי אפשר לדבר אז אפשר לריב , זה נשמע גרוע אבל עד היום זה הוכיח את עצמו לי . ישראל
 
אסכולת "ההורים המשוגעים"


לפני שאני אעביר ביקורת על המעשה, אני חייבת להודות ולהתוודות שהייתי שם, בדיוק כמוך. שהבנים שלי היו בגן, הייתי אמא מאד לחוצה והסטרית. היה ילד מאד בעייתי שהיה נושך ומכה ללא הרף, בצורה מאד מאד קיצונית, ומבחינתי, הגן לא טיפל בנושא. נכנסתי יום אחד לגן, הרמתי צעקות, ואיומים לא ממש נעימים..ברגע של חולשה, ליד הילדים שלי, ליד הגננות, ליד הורים וילדים אחרים. אותו ילד לא נגע יותר בילדים שלי, זה נכון...אבל אני נכשלתי נכשלתי..ובגדול. ואני לא נוקפת שום נקודת זכות למעשה עד היום. איבדתי שליטה. איבדתי הגיון. הייתי אלימה, תקרא לזה איך שתרצה, השתמשתי באלימות, לא פרופורציונלית. לימדתי (כן, לימדתי) את הבנים שלי, להתנהל בצורה בריונית על מנת לקבל כבוד.. למזלי מאז התבגרתי, השכלתי, תכלס? זה הרבה יותר קשה להשאר מאופקת...אני בהחלט לא מורידה את הראש, ואם יש מקרים קיצוניים אני מטפלת בהם, אבל אני עושה את המקסימום להשאר באיזון מסויים, לא למענם, למעני ולמען ילדי.
 

ש מים

New member
הבעיה ב- 2 המקרים

היא ההשפעה על הילדים. החיקוי וההשפעה. בד"כ, הורה לחוץ יוצר ילד לחוץ. אני הייתי רוצה שהילדים שלי יהיו רגועים. לדעתי זה חשוב וחיוני בסביבה הלחוצה והמסובכת בה אנו חיים.
 

ש מים

New member
הרווחת!

אני קורא את הדברים שכתבת כאן עכשיו והדבר הראשון שעולה לי בראש זה "הרווחת!". הרווחת שיעור בחיים, שלדעתי קידם ושיפר אותך מאוד. אני מקווה שאת הרווח והתובנות הללו תצליחי גם להעביר לילדים. (ואגב, אני ממש לא בעד "הגשת הלחי השניה". אני רק חושב שאת המכה צריך לתת בחוכמה: במיקום הנכון, בזמן הנכון ולא פחות חשוב - בעוצמה הנכונה.
 

amir_aikido

New member
יופי, וההורה לילד האלים מתנהג בדיוק כמוך

הצלחת, הבת שלך לא נוהגת באופן דומה. אבל במקרים רבים, דווקא ההורה של הילד האלים מתנהג באופן דומה לשלך, זהו אחד הגורמים שתומכים באלימות שלו - דוגמא אלימה מהבית. זו אחת הדוגמאות למצבים שבהם יש חוסר יכולת של המערכת להתמודד עם ההורים (בין אם בשל התנהגות אלימה כמו שתיארת, ובין אם התנהגות מגוננת יתר של הורים מאסכולות אחרות). אמיר
 
ערב טוב בייבי

למרות הבעיתיות בעובדה שילדך נתון לאלימות מצד ילדים בבית הספר אני סבור שלא נכון לאמר לו "להחזיר", בדיוק כפי שאיני סבור שצודק/ת המורה כשהיא/הוא מבקשים ממנו "לפתור את הסיטואציה בצורה בוגרת לבד"!!! ילד צעיר(בדיוק כמו נער) לא תמיד אם בכלל מסוגל לפתור מצבים שכאלה לבד. לכן, לדעתי הוא זקוק "לסיוע" שלכם ההורים. מעורבות הורים בכל מחיר בכל מצב בו היא נדרשת כולל "זעזוע המערכת" היא תנאי לכך שניתן יהיה לסייע בידו או אפילו "להפוך את תגובתו האלימה" במידת הצורך ללגיטימית. כמה נקודות בתהליך בו אני מאמין ובו אני נוקט/מעביר שיעורים/קורסים: 1. השתדל שלא להיות מעורב במצבי אלימות - לא פיסיים ולא מילוליים. 2. נתק מגע וגש דווח ספר ל : מורה תורנית, מחנכת, מנהלת, הורים כ"א בהת לנסיבות ולסיוע הנדרש ממנו. 3. טיפול: מורה תורנית, מחנכת, מנהלת והכי חשוב הורים! 4. בד"כ בית הספר יש "ברירה" וניתן פשוט להימנע או לא להיות במחיצתם של "המציקים" 5. "הגנה עצמית" - זו תהיה במידת הצורך(אנחנו באמת מאמינים שיש צורך?) ובהתאם לנסיבות ורק לאחר שכל האופציות ננקטו. 6. לפעמים אני "משחק" במשחקי סימולציה(בשיעורים/אימונים כמעט תמיד) ומדמה מצבי עימות ובכך מאפשר לילד/תלמידים לבחון דרכי טיפול בעימותים מסוג זה ובמידת הצורך משתף גם הורים/מורים במשחקים מסוג זה. זה מאפשר לכולם לבחון את דרכי ההתנהלות כ"א מתוקף תפקידו/אחריותו וחשוב יותר מאפשר לראות את הסיטואציות והלבטים בהם נתקלים התלמידים / ילדים. חיים
 

ommerl

New member
שלום חיים

היה מאמן כדורגל, שפיצח את הדרך הטובה ביותר לנצח כל משחק. הדרך שהוא הציע הייתה להפקיע שני שערים במחצית השניה, ואז לשחק רק הגנה ולמשוך את הזמן. זו לא חכמה גדולה להגיד "לנתק מגע וללכת למורה". כשאין בעיה לנתק מגע אז אין דילמה. הבעיה היא כשהילד מותקף והוא לא יכל לנתק מגע. בדיוק המצב אליו אתה מכין את מתאמניך. אמנם ילדים בבית הספר לא מרימים סכינים (אני מקווה), אבל רמת האלימות יכולה להיות קיצונית. והבעיה היא שכשהילד מגן עלמו בלית ברירה, המערכת מתייחסת אליו כאל מבצע הפשע עצמו בצורה עיוורת לגמרי. אפס סבלנות.
 
תמיד ניתן לנתק מגע

אין (כמעט) מצבי אלימות קיצוניים בהם לא ניתן לנתק מגע בד"כ לא ניתן לנתק מגע כי פשוט לא רוצים: לא רוצים לוותר לא רוצים להיות "פריירים" לא רוצים להראות חלשים לא רוצים ש"הבנות יראו שאתה חנון" "אמא/אבא אמרו להחזיר" "למה מי הוא שאנתק מגע אני מפרק אותו" מעטים הם המצבים בהם האלימות היא קיצונית וגם אז לו הבוגרים האחריים יהיו רגישים לבטח יזהו את ה"חריג" וישימו אליו (אני מקווה) לב קודם. ת מ י ד נ י ת ן ל נ ת ק מ ג ע ב ב י ת ה ס פ ר (כמעט) מאיתנו הבוגרים הייתי מצפה לתגובות אחראיות יותר כאלה שלא יכניסו את ילדינו למבוי סתום (אי אפשר הוא מבוי סתום) שחלילה יביאו לנזק שנתחרט על כך שהצענו לו להחזיר וחזק וגם ההורה של השני מציע לו להחזיר וחזק ואז על חלק מהמצבות יהיה כתוב " לא היתה לו ברירה הוא לא היה פרייר..." או "הוא הכניס שני גולים במחצית הראשונה אבל בשניה חטף רביעיה כי לא עמד בקצב" (מאמן הכדורגל השני גם הוא לא פרייר אתה יודע) חיים
 

ommerl

New member
הבנתי.

כל המצבים שתיארת הם מצבים שאין לנו וויכוח עליהם. במצבים כאלה שני הצדדים אשמים באותה מידה. זה מצבים שיכלים לקרות גם בין שני ילדים נורמטיביים. מה עם מצב שבו יש בריון, שמרביץ. פשוט מרביץ. זה זר לך? שילד סתם מרביץ למי שנראה לו חלש?
 
כל המצבים שתארתי הם כ - 90% מהמצבים

"המקובלים" נכון ישנם: אלימות מילולית - קללות, איומים, התבטאויות פוגעניות, העלבות.... חרם התעללות נפשית וכן אלימות פיסית ברמות שונות מדחיפות ועד אלימות קשה (באחוזים נמוכים) אני מאוד מקווה שמערכת החינוך, הורים, צווות חינוכי וגורמי האכיפה יודעים לטפל במצבים אלימים (קיצוניים) שכאלה. אני סבור שבמקרים אלימים במיוחד הילד/ה בטח יתקשה להתמודד לבד ויש צורך (כמו בכל רמת אלימות אגב) מעורבות בוגר/ת (הורים, צוות חינוכי, גורמי אכיפת חוק) שיסייעו בפתרון ומיגור הבעיה. "בריון שסתם מרביץ" הוא בד"כ בריון "חזק" ו"הילד החנון" לא תמיד יכול (הוא בכלל צריך?) להתמודד איתו/מולו אז שוב חזרנו ל"מבוגר האחראי" אגב הורים זה התפקיד שלנו לשמור על ילדינו יום טוב חיים
 

ommerl

New member
בתור ילד

בתור ילד, תמיד היה בריון שסתם מרביץ, ואיכשהו הוא תמיד בחר סתם להרביץ לי. אולי נפלתי בין הכסאות של הסטטיסטיקה ואיכשהו חוויתי רק את ה- 10 אחוז. אבל זו החוויה האישית שלי.
 
רציתי להתבדח בתגובה אבל

אוותר. פנית למורים? פנית למנהל/ת? פנית להורים? קיבלת תמיכה מכל אלה? אתה מבין שתלמיד שנתון לאלימות פיסית/מילולית/נפשית זכאי לתמיכה מלאה ואם היא לא ניתנת המערכת כולה נכשלת (כן גם ההורים או בעיקר ההורים) ככה סיפור באחד הישובים בישראל התאבד תלמיד כיתה י' בשנה שעברה!!!! התלמיד שהשאיר משפחה הורים ואחים אבלים וכואבים עבר התעללות נפשית לא היה צריך להיות גאון כדי לראות שהוא עובר התעללות למה? כי כולם ידעו, כי כולם ראו ואם לא אז כולם "עיוורים". כל שהיה צריך זה לפתוח את הפייסבוק שלו. ישבתי אחד המנהלים חבר טוב ככה מאוד (בניתי פרוייקט בנושא מיגור אלימות וניהול קונפליקטים למערכת החינוך) אז, אני יושב עם החבר מנהל מוערך ומטיח "תשמע זו נקודת עניות לכם במערכת" "למה? אתה יודע הוא כבר מכיתה ב' סובל מהתעללות" (זה נאמר ברצינות כדי להצדיק את הפשלה!!!) "נו ואתה אומר לי את זה כדי להצדיק את ההתעלמות של המערכת ואת הוזלת היד?" "מה רצית שנעשה?" אז ככה: אני מצפה מאוד מהבוגרים האחראיים להיות אחראיים על בטחונם ושלומם של ילדינו כן גם אנחנו ההורים חייבים להיות אחראיים לשלומם של ילדינו ולעשות ככל הנדרש ע"מ לשמור על בריאותם הפיסית והנפשית. איני טוען שזה פשוט, איני טוען שזה ימגר את תופעת האלימות לכדי 0% אבל אני בהחלט סבור שלאורך זמן האחוזים יהיו זניחים!! ישנו משולש קדוש (כך אני קורא לזה) "המשולש הקדוש " הוא של: הורים צוות חינוכי תלמידים יום טוב חיים
 
למעלה