חינוך ילדים להגנה עצמית

Tonjin

New member
שוב, בגדול - חינוך הוא אילוף של בני אדם..

בשניהם אתה מציג מצב/אפשרות בחירה ומצפה/מלמד שהאובייקט יגיב אליו בצורה מסויימת (רצוייה/אידיאלית מבחינתך) לפי מערכת של גירויים חיוביים או שליליים שאתה או הסביבה מספקים לו.. מרכיב הבחירה קיים גם באילוף, החוכמה של מאלף טוב תהיה אולי לצמצם אותו כפי שאולי החוכמה של מחנך טוב תהיה להדגיש אותו - אבל התהליך והמנגנון זהים לחלוטין.. ובקשר לסיפא שלך, מכיוון שהשורה האחרונה שלך היתה "למה את חושבת שהשיטה שאת מכירה, היא השיטה היחידה ללמוד?", חשבתי שאולי השאלה רלוונטית גם לגביך (אתה יודע, בחירה של המורה וגו'..)
 

Yin

New member
לא לא לא

כתבת "בשניהם אתה מציג מצב אפשרות בחירה ומצפה/מלמד שהאובייקט יגיב אליו בצורה מסויימת (רצוייה/אידיאלית מבחינתך) לפי מערכת של גירויים חיוביים או שליליים שאתה או הסביבה מספקים לו.." שני דברים: 1. אתה ודאי מתכוונן אליך, לעצמך, אז למה לכתוב בגוף שני? 2. אני שואף שהילדים שלי, לקוחות שלי, תלמידים שלי ואחרים יבחרו באופן האידאלי מבחינתם ולא מבחינתי, תוך הבנת ההקשרים. אני מציא מהכלל סכנות חמורות לילדים קטנים. אני לא בטוח שהבנתי את הסיפא, המתייחסת לסיפא. אני התכוונתי לומר למורה, ואני אומר זאת לעצמי כל הזמן, שיש עוד גישות שיכול להיות שהן נכונות. להוצא כמובן חינוך=אילוף!
 

Tonjin

New member
לא משכנע..

קרא את זה באיזה גוף שתרצה, זה מתאר את אותו התהליך.. בנוסף, אם אתה שואף "שהילדים/לקוחות/תלמידים שלך יבחרו באופן האידיאלי מבחינתם במשהו", הרי שזוהי מבחינתך מטרת החינוך/אילוף... כלומר, לא באמת שינית את המשוואה.. והסיפא של הסיפא היא, שלמרות שאמרת (ובצדק) למורה שיש גישות שונות העשויות להיות נכונות, לא בטוח שאתה באמת רואה את שלה ככזו (יתכן שגם בצדק)... זה הכל
 

Yin

New member
בטח, המון.

אילוף - דומה נורא לתכנות. להגיב באופן ברור ושיטתי לטריגרים מסויימים. חינוך - הקניית יכולת ואפשרות בחירה בצמתי החלטה שונים, בהקשרים שונים.
 

העוג

New member
אצלי ואצל אחי זה היה ההיפך

מהזרם הראשון והלאה, היינו מקרבים את גב היד לגדרות צבאים/סוסים/עופות, או לסתם פאזה חשופה לראות כמה רחוק היא תקפוץ וכמובן לבחון את האומץ. לגבי מסמרים בשטקר, איך שהתחלתי לזחול אבי החליף את כל השטקרים בבית לכאלה שיש להם הגנה מפני ילדים [ צריך לדחוף את התקע, לסובב אותו חצי סיבוב, ואז לדחוף הלאה - היום כאב, אני מחפש כאלה ולצערי נראה לי שכבר אין].
 

ommerl

New member
אין משמעות לעונש

אני חושב שעשרות מחקרים נעשו בנושא. עונש בדרך כלל לא יעיל. כדי שעונש יהיה יעיל חייב להיות מלווה אליו הסבר הגיוני ורגשי. חייבת להיות הפניית תשומת הלב להזדהות עם הקרבן. הנענש חייב להבין מה לא בסדר במעשיו ולהבין באמת (לא מספיק שהוא אומר "כן כן יופי צודק"). ענישה חייבת להיות מלווה בחלופה אפשרית להתנהגות עתידית, ובהקשר זה- הנענש חייב להבין שלא כועסים עליו אלא על מעשיו. כך הוא יודע שדי לשנות את מעשיו והוא יהיה שוב בסדר. כך הוא גם לא יפתח ציפיות שליליות מעצמו. ההתנהגות 'הרעה' נתפסת כטעות ולא כחלק מהעצמי שלו. חייבת להיות המון הבנה סביב העניין. אם הנענש יפתח רגשות שליליים סביב הגורם המעניש, ההתנהגות שהגורם המעניש ניסה למנוע תעלה במקום לפחות. באופן כללי- בחינוך יש להימנע עד כמה שאפשר מענישה. באופן כללי- בתי ספר, מורים ומחנכים מתעלמים באופן גורף מהמחקר וממה שלמדו כשעשו תעודת הוראה. לא מצאתי חומר יותר מעמיק מזה. היה חוקר שמנה חמישה כללים לענישה אפקטיבית, ויחד איתם גם טען שעדיף להמנע כמה שיותר מענישה באופן כללי. אני לא מוצא את זה ברשת. מצאתי רק את זה: http://he.wikibooks.org/wiki/פסיכולוגיה_של_החינוך/פרקים_בפסיכולוגיה_חינוכית/חיזוקים_וענישה
 
שני הילדים נענשו כי שניהם נהגו באלימות יתרה

אם הילד שהציקו לו היה מתלונן, היתה אפשרות לטפל בזה קודם לכן. זה לא קרה, הילדים בכיתה שיתפו פעולה בעצם אי ההתערבות שלהם, והצוות החינוכי לא שם לב (גם זה קורה
). לא להתלונן על גילויי אלימות ולא להתנגד להם רק יחמירו את הבעיה. "לא רוצים ולא יכולים להוקיע"? לא מסכים. גם לא ברורה לי התשובה למה הוא לא דיווח. מקרים אחרים שכן מדווחים מטופלים חד משמעית.
 

Yin

New member
יש כמה סיבות לא להתלונן

אני לא יודע בני כמה הילדים. ההנחה שלי מבתססת על כמה רבדים, בין השאר גישרתי ולימדתי גישור בבתי ספר. אני מניח שהמוצק לא התלונן בשתי סיבות עקריות הקשורות לפחד: 1. חלק מהאיומים היו על לא להתלונן. אחרת... 2. חוסר רצון או יכולת להראות חלש בעיני המערכת אני חושב שראוי למערכת להעניק מיון לשבח לזה שסוף סוף הצליח להשתחרר מהקיפאון ולשים קץ, אני מקווה, למסכת ההצקות. גם אם בדרך בה בחר נראית קיצונית משהו.
 
רוב הילדים לא מדווחים

בכיתה של הבן הגדול שלי (כיתה ה') יש שני ילדים בריונים, עוד מכיתה א' הם היו כאלה..עם הבן שלי הם לא מתעסקים, אבל הם מציקים לילדים אחרים, כל פעם בוחרים קורבן אחר.. רוב הבנים לא מספרים להורים..זה בושות עבורם, זה מראה חולשה בעיני הילדים האחרים.. יתרה מכך, ילדים שכן התלוננו, ההורים פנו להורי הילד שהתלונן...נזפו בילד ואמרו לא לא להתנהג בצורה כזו יותר (מה שלא עבד מן הסתם) הילד המכה חזר לבית הספר למחרת, והציק וצחק על הילד המתלונן שהוא רץ לאמאלה ובכה לה...מבחינת הילדים זה גרוע עוד יותר מהאלימות הפיזית.. יש כ"כ הרבה מקרים שהילדים פשוט לא מספרים להורים... ולמרות שרציתי לנתב את הדיון לנושא הגנה עצמית כילד, וכיצד זה משפיע עלינו במבוגרים, אם כבר אנחנו בעניין מערכת החינוך, אז הסתבר לי לדוגמא, שאם ישנה קטטה, הורים רבים דורשים שהילד המכה יושעה כמה ימים מבית הספר..בית הספר מסביר, שזה עונש כ"כ לא רלוונטי...כולם יודעים מי הילדים היותר בעייתיים ומי פחות..נוצר מצב שהילדים שמושעים, יושבים בבית, להורים לא ממש אכפת..עוברים כמה ימים והם חוזרים לבית הספר..להורים שכן אכפת ? שנחרדים מהשעיה? הילדים שלהם לא מגיעים בכלל למצב ענישה של השעיה...העניין בהחלט מורכב.
 
גם הרבה מבוגרים לא מתלוננים

נפגעות תקיפה מינית, אנשים שמאויימים ע"י אנשי העולם תחתון (דמי חסות וכיוצ"ב)... חינוך לתגובה מיידית + חברה ששוללת גילויי אלימות תוך ערבות הדדית תוכל לעזור להקטין את הנגע.
 
ואולי ה"סחורה" (כדבריך) מטופלת כבר?

אולי אותו ילד אלים מטופל מכל הכיוונים בביה"ס באופן ריגשי לצד המשמעתי כדי להפסיק את ההתנהגות הפוגענית שלו? אולי האלימות נובעת ממצב לא טוב בבית? אולי יש לו בעיות רגשיות או נוירולוגיות אישיות שמשם ההתנהגות נובעת? לא לכל דבר כולם "בחוץ" (ובכלל זה חברת הילדים) מודעים. מה שלא יהיה הילדים האחרים צריכים להיפגע ממנו ולכן הוא מטופל במגוון כלים.
 

ommerl

New member
מה הקשר לדיון?

בייבי יי שאלה על הילד שלה, לא על ילד אלים שאינו נורמטיבי. הבעיה היא בטיפול של מערכת החינוך בילדים שיש להם מוסר בריא, התנהגותם מסתגלת, אך בלית ברירה העדיפו להגן על עצמם מאשר לחטוף מכות מילד זה או אחר. איזה טיפול מקבל הילד האלים? לא יודע. אבל יועצת, מורה או מנהלת בית ספר שאומרת לילד "אמא שלך טועה"- צריך להרחיק אותה ממערכת החינוך.
 
עניתי באופן כללי שתואם את הדיון שהתפתח

ויצא מגבולות הבן של בייבי והפך להיות על חינוך בכלל. אני חושב שמדברי בשרשור הזה אפשר להבין שאני תומך במה שבייבי אמרה ולכן לא חושב כמו היועצת שבאופן גורף שללה תגובה. יחד עם זאת, אני חושב שתגובה של קורבן לאירוע אלים צריכה להיות מידתית ושקולה (אני מניח שכזו היתה התגובה של הבן שלה), ומיד לדווח למי שצריך.
 

ommerl

New member
אחלה.

היה קשה לעקוב אחרי כל הדברים וחשבתי שענית לי נקודתית.
 

ommerl

New member
מורים והורים בדרך כלל "מכירים את הסחורה"

הם בדרך כלל יודעים מי הילדים הבעייתיים ומי הנורמטיביים. הם גם יודעים מתי הורים מגבים את ילדיהם סתם בלי סיבה ומתי ההורים צודקים. הם פשוט נשמעים בצורה עיוורת לכללים שנקבעו מראש.
 

ommerl

New member
את צודקת

חשוב להבין שהילד באמת חושש שהוא יושעה. אני הייתי מוסיף לתגובתך לילד שאם בית הספר יחליט להשעות אותו אני (את) לא אתן שזה יקרה (ואכן לא לתת לדבר כזה לקרות. איום בתלונה למערכת החינוך עובד יופי בדרך כלל. כמו כן גם התלונה עצמה עושה עבודה לא רעה כשהאיומים לא מספיקים).
 
למעלה