רן גוגיטסו
New member
"חנוך לנער על פי דרכו"
יש כאלה שצריכים גבולות ברורים מהסוג הזה כדי להכניס אותם לסדר, ויש כאלה שתרגילים כאלה רק יטריפו אותם. על עצמי כתלמיד אני יכול לומר שרק בשנה השלישית בתואר הראשון (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) למדתי איך (אני) צריך ללמוד. זה משהו שלא באתי איתו מהיסודי ומהתיכון, או לפחות מה שכן באתי איתו כבר לא התאים לאוניברסיטה.. כיום כמורה אני נותן שיעורי בית, אבל אני נותן אותם בתחילת השיעור או לכל היותר 10 דקות מתחילתו לאחר שאני עושה חזרה קצרה או מלמד חומר חדש. בחלק מהפעמים אני נותן כמות של תרגילים שמחולקת לפי רמות (קל, רגיל ואתגר), ומבקש מהם לפתור חצי מהתרגילים ושיהיו תרגילים לפחות משתי רמות. השאיפה שהתרגילים יהיו מגוונים ומעוררי מחשבה ולא שבלוניים וטכניים. הדרישה שלי היא שהם יתחילו לפתור את התרגילים כבר בכיתה כך שנוכל לעבור עליהם. יש תלמידים זריזים שמסיימים בכיתה את שיעורי הבית והם חופשיים בבית. הפחות זריזים מספיקים הרבה פחות בכיתה, אבל עדיין יש להם למי לפנות. לגבי הבדיקה של השיעורים: אני לא מתקרצץ בנושא... אני כן שואל אם היו שאלות משיעורי הבית. הטובים שעשו נותנים תרגילים שלא הצליחו ואנו חוזרים עליהם ורואים מה הרעיון, אבל אני לא עובר אחד אחד ובודק מחברות. אני כן מצפה שיעבדו בכיתה (לא כולם עושים את זה...). בבית אני יודע שמעטים עובדים וחבל. בסוף הם צריכים לדעת לפתור תרגילים במבחן, ואם הם לא יעבדו יהיה לרובם קשה להצליח. לאלה שאני רואה שמסתדרים יפה גם בלי זה אני עוד יותר לא מציק... כיום מבחנים היא הדרך להערכת התלמידים. מבחן שכבתי, מבחני מפמ"ר, מבחני פיזה בנילאומיים, מבחני בגרות, מבחנים באוניברסיטה, מבחנים בתום קורסים שונים (התלמידים מתנדבים בגופים שונים שגם בהם הם צריכים ללמוד ולהיבחן כמו מד"א, מכבי אש, קורסי הדרכה שונים וכדומה). זו לא הדרך הבלעדית להערכה או הטובה ביותר, אבל זו הדרך המקובלת והשכיחה בארץ ובעולם והתלמידים נדרשים לעמוד בכך. עבודה בבית תעזור להם להשיג את היעד הזה (אני אישית זמין לתלמידים גם בשעות אישיות בביה"ס, ובבית גם בטלפון ובדוא"ל. לא כולם עושים עם זה שימוש, אבל מי שכן חשוב לו יקבל ממני את מלוא העזרה גם מעבר לשעות השיעור במערכת). רן.
יש כאלה שצריכים גבולות ברורים מהסוג הזה כדי להכניס אותם לסדר, ויש כאלה שתרגילים כאלה רק יטריפו אותם. על עצמי כתלמיד אני יכול לומר שרק בשנה השלישית בתואר הראשון (הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) למדתי איך (אני) צריך ללמוד. זה משהו שלא באתי איתו מהיסודי ומהתיכון, או לפחות מה שכן באתי איתו כבר לא התאים לאוניברסיטה.. כיום כמורה אני נותן שיעורי בית, אבל אני נותן אותם בתחילת השיעור או לכל היותר 10 דקות מתחילתו לאחר שאני עושה חזרה קצרה או מלמד חומר חדש. בחלק מהפעמים אני נותן כמות של תרגילים שמחולקת לפי רמות (קל, רגיל ואתגר), ומבקש מהם לפתור חצי מהתרגילים ושיהיו תרגילים לפחות משתי רמות. השאיפה שהתרגילים יהיו מגוונים ומעוררי מחשבה ולא שבלוניים וטכניים. הדרישה שלי היא שהם יתחילו לפתור את התרגילים כבר בכיתה כך שנוכל לעבור עליהם. יש תלמידים זריזים שמסיימים בכיתה את שיעורי הבית והם חופשיים בבית. הפחות זריזים מספיקים הרבה פחות בכיתה, אבל עדיין יש להם למי לפנות. לגבי הבדיקה של השיעורים: אני לא מתקרצץ בנושא... אני כן שואל אם היו שאלות משיעורי הבית. הטובים שעשו נותנים תרגילים שלא הצליחו ואנו חוזרים עליהם ורואים מה הרעיון, אבל אני לא עובר אחד אחד ובודק מחברות. אני כן מצפה שיעבדו בכיתה (לא כולם עושים את זה...). בבית אני יודע שמעטים עובדים וחבל. בסוף הם צריכים לדעת לפתור תרגילים במבחן, ואם הם לא יעבדו יהיה לרובם קשה להצליח. לאלה שאני רואה שמסתדרים יפה גם בלי זה אני עוד יותר לא מציק... כיום מבחנים היא הדרך להערכת התלמידים. מבחן שכבתי, מבחני מפמ"ר, מבחני פיזה בנילאומיים, מבחני בגרות, מבחנים באוניברסיטה, מבחנים בתום קורסים שונים (התלמידים מתנדבים בגופים שונים שגם בהם הם צריכים ללמוד ולהיבחן כמו מד"א, מכבי אש, קורסי הדרכה שונים וכדומה). זו לא הדרך הבלעדית להערכה או הטובה ביותר, אבל זו הדרך המקובלת והשכיחה בארץ ובעולם והתלמידים נדרשים לעמוד בכך. עבודה בבית תעזור להם להשיג את היעד הזה (אני אישית זמין לתלמידים גם בשעות אישיות בביה"ס, ובבית גם בטלפון ובדוא"ל. לא כולם עושים עם זה שימוש, אבל מי שכן חשוב לו יקבל ממני את מלוא העזרה גם מעבר לשעות השיעור במערכת). רן.
