מאוד מסכים. כשהתחלתי לעבוד בבתי ספר, חשבתי
להציב כלל לפיו "מי שמתחיל מכות לא לומד אצלי". מהר מאוד הבנתי שמצד אחד, זה אף פעם לא "אני התחלתי מכות" (בלי שום קשר למי נתן את המכה הראשונה), ומצד שני, לא יישארו לי תלמידים... וכל הרעיון היה לעבוד דוקא עם אלה שכן אלימים. מבחינת המערכת, אין שום דרך לדעת "מי התחיל" וגם אין שום דרך מעשית לנסות לברר - עד שמגיע מישהו לברר כבר יש תיאומי עמדות עם החברים מסביב, כולם מאשימים את כולם "הוא התחיל, הוא משקר" ולך תדע מה היה שם. גם נוכחות מורה-משגיח בהפסקות לא מבטיחה כלום, כי הוא (בד"כ היא) לא מסוגלת להסתכל לכל הכיוונים ו"את לא ראית איך הוא התחיל". חברת הילדים היא תחרותית מאוד, ובגיל ההתבגרות אצל בנים היא תמיד על סף האלימות הפיזית. אצל בנות זו היתה עד לשנים האחרונות בעיקר אלימות מילולית, היום כבר רואים גם אלימות פיזית. התצפית שלך על נערים בקניון די מדוייקת, זה תמיד שם. זו אחת הסיבות שכאשר עבדתי עם נערים דאגתי לעבוד בקבוצות קטנות או עם בודדים; הבידוד מהעדר מאפשר להגיע לדברים שמול העדר הרבה יותר קשה להגיע אליהם. לגבי התגובה לאלימות כלפי הילדים שלי - בדיוק אותו הדבר. לדבר, להזעיק עזרה, להגיב. הבן מחזיר יותר, הבת הרבה פחות, אבל שניהם מקבלים את אותו המסר מאיתנו: 1. לדבר; 2. להזעיק עזרה; 3. להתגונן פיזית; 4. לדווח. ושניהם התחילו ללמוד ג'ודו (טרום-ג'ודו, בעצם) ונהנים
אני מקווה שיתמידו...
להציב כלל לפיו "מי שמתחיל מכות לא לומד אצלי". מהר מאוד הבנתי שמצד אחד, זה אף פעם לא "אני התחלתי מכות" (בלי שום קשר למי נתן את המכה הראשונה), ומצד שני, לא יישארו לי תלמידים... וכל הרעיון היה לעבוד דוקא עם אלה שכן אלימים. מבחינת המערכת, אין שום דרך לדעת "מי התחיל" וגם אין שום דרך מעשית לנסות לברר - עד שמגיע מישהו לברר כבר יש תיאומי עמדות עם החברים מסביב, כולם מאשימים את כולם "הוא התחיל, הוא משקר" ולך תדע מה היה שם. גם נוכחות מורה-משגיח בהפסקות לא מבטיחה כלום, כי הוא (בד"כ היא) לא מסוגלת להסתכל לכל הכיוונים ו"את לא ראית איך הוא התחיל". חברת הילדים היא תחרותית מאוד, ובגיל ההתבגרות אצל בנים היא תמיד על סף האלימות הפיזית. אצל בנות זו היתה עד לשנים האחרונות בעיקר אלימות מילולית, היום כבר רואים גם אלימות פיזית. התצפית שלך על נערים בקניון די מדוייקת, זה תמיד שם. זו אחת הסיבות שכאשר עבדתי עם נערים דאגתי לעבוד בקבוצות קטנות או עם בודדים; הבידוד מהעדר מאפשר להגיע לדברים שמול העדר הרבה יותר קשה להגיע אליהם. לגבי התגובה לאלימות כלפי הילדים שלי - בדיוק אותו הדבר. לדבר, להזעיק עזרה, להגיב. הבן מחזיר יותר, הבת הרבה פחות, אבל שניהם מקבלים את אותו המסר מאיתנו: 1. לדבר; 2. להזעיק עזרה; 3. להתגונן פיזית; 4. לדווח. ושניהם התחילו ללמוד ג'ודו (טרום-ג'ודו, בעצם) ונהנים