חינוך ילדים להגנה עצמית

[התגוננות רחוב]

במצבים שכאלה רן אני סבור כי נדרשת מעורבות

בוגרים צוות חינוכי/הורים. אני לא מאמין שישנם מצבי אלימות (בד"כ) שלא ניתן היה לפתור שלא בדרכים אלימות. במידה וישנן מצבי אלימות בבית הספר אני בהחלט מאשים את הצוות החינוכי כולל הורים. הצוות החינוכי על שלא מנע את המצב וההורים על כך שלא עצרו את הסיטואציה בה נמצא ילדם עוד בשלב הראשוני. שמעתי (הילד צריך ללמוד לדווח/לספר בבית ) שלילד יש בעיה מיד למחרת בבוקר אם לא התקשרתי כבר היום לכל העולם ואחותו (מחנכת/מנהלת/הורי הילד האלים וכו'...) טיפול מידי ימנע התדרדרות. למה הצוות החינוכי אשם? מפני שעליו לשמור על בטחונו ובטיחותו של ילדדינו כשהם בבית הספר מה שאומר שעליו לזהות מצבי אלימות מבעוד מועד או להפסיקם מיד כשהם מתרחשים גם אם זה אומר לשתות את הקפה של ההפסקה בחצר עם הילדים. מעורבות מורים תמנע הסלמה חיים

 

[רן גוגיטסו]

ברור

יש תורנויות מורים שמסתובבים בחצר ובמסדרונות, יש שיחות עם תלמידים רשמיות ולא רשמיות, מורים מדווחים ומקבלים דיווחים על כל שינוי במצבם של הילדים. המערכת מתמודדת עם המון משתנים כדי לתת לילדים את התמיכה והעזרה. לצערי יש פספוסים. תמיד יהיו. פועלים כדי להקטין עד כמה שאפשר. הלוואי והעולם היה מושלם.

 

[amir_aikido]

אידיאל, אבל אי אפשר לבנות על זה

להבנתי, בגילאים מסויימים (ובייבי מדברת בין היתר על תחילת גיל כזה), הילדים מתייחסים יותר אל "חברת השווים" - החברים שלהם, ופחות אל המבוגרים. בגילאים הללו, הדיווח מהילדים לעולם יהיה חלקי וחסר ביותר, ויגיע רק לאחר שהמצב כבר התדרדר משמעותית וקשה יותר לפתור אותו. בנוסף, לא פעם, מול הילד שחש בבעיה ופנה להוריו, נמצא ילד אחר, שהמצב הרגעי נוח לו. לכן, הוא יעשה הכל כדי שהוריו לא ישתפו פעולה, כולל לספר להם תשובות שהם יאהבו. לא פעם, אותו ילד אחר הוא בעייתי מלכתחילה והוריו מעולם לא ידעו כיצד להתמודד אתו (או לא ניסו באמת משיקולי הנוחות הפסיכולוגית שלהם). המצב של מערכת החינוך בהקשרים הללו קשה פי כמה, כבר הופיעו פה באתר

וגם בחדשות Ynet דיווחים על חוסר יכולת להתמודד אפילו עם אלימות של תלמידים מול מורים, אפילו כשלא היה ספק במתרחש, המערכת הפגינה חוסר באמצעי ענישה כלשהם. במצבים שבהם יש ספק, המצב קשה פי כמה. הסבירות שיהיה מורה נוכח בכל מקום שבו יש התרחשות חברתית של הילדים בבי"ס הינה זניחה, במיוחד כאשר חלק לא מבוטל מהרצונות של הילדים הם להתרחק מהמורים ו"לנהל את עצמם". וכשחלק מהניהול העצמי הזה, בשכבות גיל מסויימת, הוא תחרות על המעמד החברתי, הסיכוי לאלימות מכל סוג שהוא, גבוה. אמיר

 

[ommerl]

דבר אחד קטן

כל מה שתארת לא מעיד על ניתוב ביולוגי. אלה מאפיינים תרבותיים. אצל ילדים ביפן יש הרבה פחות תחרותיות ותחרות על המעמד החברתי, פחות אלימות בבית הספר והישגיהם הלימודיים גבוהים יותר. החינוך אצלם מנחה יותר להצלחה בקבוצה ורכישת מיומנות ופחות להישג אישי כמו ציון. הכל טמון בחינוך.

 

[amir_aikido]

על סמך מה אתה אומר זאת?

עומר על מה מבוססות האמירות שלך ביחס ליפן? למיטב ידיעתי, לפחות בשנות ה-90 ותחילת ה-2000, המצב שם בכלל לא היה אידילי או אידיאלי כפי שאתה מתאר. אמיר

 

[ommerl]

לא אידיאלי

שום דבר לא אידיאלי. יש מרכיבים שאפשר לאמץ. לא אומר שזה אידיאלי. את המידע על יפן אני מביא מקורס בפסיכולוגיה התפתחותית. זה הובא על קצה המזלג, לא הביאו מחקרים ולא התעמקו בזה. חראקירי משל, לא עוזר לאנשים להסתגל לחברה... זה די בולם את ההתקדמות האישית...

 

[amir_aikido]

כמו שכתבתי קודם - קראתי ושמעתי דברים אחרים

הייתי בעצמי ביפן רק חודש, וזה היה טיול עם מוקד של ההתעסקות בא"ל ... אבל, גם משיחות שהיו שם עם יפנים וגם מקריאה בפורומים של זרים שהגיעו למערכת החינוך שם (בד"כ כמורים לאנגלית), המצב שם לא טוב יותר מהותית מפה (ושוב, המידע שלי גם הוא לא עדכני ובטוח שהוא לא ברמת מחקר / סקירה מקיפה) . יש שנים שבהן הכל עטוף בצמר גפן, אבל יש גם שנים של תחרותיות מטורפת כדי להגיע לאוניברסיטה נחשבת. יש לחץ עצום להיות חלק מהקבוצה, כשמי שמעז לצאת ממנה ולבלוט, מסתכן באלימות שיכולה להיות מגובה גם ע"י המערכת החינוכית עצמה. אמיר

 

[ommerl]

אוקיי...

שוב, לא טענתי שהמצב הכללי שם יותר טוב. טענתי שיש מאפיינים כלליים שאולי כדאי לאמץ. כל רעיון שתגזים אותו תקבל מצב לא טוב. רב המצבים הקטסטרופליים התחילו מרעיון טוב שהגיע לקיצוניות לא טובה.

 

[amir_aikido]

קיצוניות זה לא טוב - מסכים

הפתרון צריך להתאים למצב ולאוכלוסיה הרלבנטיים, לא לתרבות היפנית ולאוכלוסיה שם. אמיר

 

[ommerl]

אוקיי אבל

אחת ממטרות הפסיכולוגיה הוא למצוא את החוקיות מאחורי התנהגות. יש איזו חוקיות שמשופת לבני האדם. מה שיעיל לאדם אחד, יהיה יעיל גם לאדם אחר אם הוא ידע לחכות את החוקיות הזאת. צריך כמובן לנתח מה בתרבות, ולחשוב איך ליישם. אבל מה שניישם יפעל גם על בני תרבות אחרת.

 

[amir_aikido]

האמנם?

למיטב ידיעתי, הפסיכולוגיה עוד רחוקה מפתרון חלקי אפילו של הבעיה שהצגת - "חוקיות גנרית מאחורי התנהגות" אישית, אני לא בטוח אפילו שיש פתרון כזה אמיר

 

[ommerl]

אכן..

הפסיכולוגיה רחוקה שנות אור ממטרתה (לשלוט, להסביר, ולנבא התנהגות). אבל ההנחה הבסיסית היא שיש חוקיות כזאת. התיאוריות השונות מנסות להסביר את החוקיות או חלקים שלה, לדעתי לא בהצלחה רבה. גם מחקר הראה שההצלחה של פסיכולוגיה קלינית מוטלת בספק. המחקר הראשון בנושא זעזע את האקדמיה ועודד אותה לייצר תיאוריות נוספות... עדיין אין תיאוריה מספיק מדויקת.

 

[amir_aikido]

אם כך, מדוע להסתמך על כלי לא אמין כ"כ ?

 

[ommerl]

שאלה טובה

למה פסיכולוגים משתמשים בכלי שאינו יעיל לתרפיה? כי זה מכניס הרבה כסף. כמו כן- יש דברים מועילים שצמחו מעולם הפסיכולוגיה- אימון (קואוצ'ינג) צמח מתחום הפסיכולוגיה הארגונית. לא הכל לא יעיל...

 

[Tonjin]

סלח לי, אבל זה די קשקוש...

 

[ommerl]

כן אני סתם ממציא אל תשאל

 

[Tonjin]

אני לא צריך לשאול, אני יודע....

יש הרבה מאד מידע לא נכון, wishful thinking ורומנטיזצייה של יפן במה שאתה אומר, אני תוהה מהיכן אתה שואב את המידע...?

 

[WaveGal]

היית פעם ביפן?

 

[Tonjin]

אף פעם, אבל נדמה לי שלמדתי עליה משהו באוני'..

 

[ommerl]

מהאוניברסיטה.