חינוך ילדים להגנה עצמית

חינוך ילדים להגנה עצמית

בעקבות מקרה שקרה לי באופן אישי עולות לי כמה תהיות: המקרה - יש לי שני בנים בב"ס יסודי ( לא הייתי קוראת להם חננות, אבל הם בהחלט שייכים לאסכולה של המציקים ורבלית ולא משתמשים בידיים וברגליים) עוד בצעירותם, בתקופת הגן, שהחלו האינטרקציות הפיזיות, אני הייתי אומרת להם שאם יש ילד מרביץ, לא להגיב, וללכת ישר לגננת לפתור את הבעיה. עם הזמן, שהם גדלו, הבנתי שזה לא עובד, ואם אני לא רוצה ילדי כאפות, לימדתי אותם שהם לעולם לא יוזמים קטטה (אם הם מכים ראשונים זו אלימות) אך אם הם מותקפים, יש להם את הזכות הבסיסית להגן על גופם ולהתגונן ! השלבים שלימדתי אותם הם: קודם כל הגנה, בשילוב של שימוש בקול (שישמעו ויבואו לעזור) ואח"כ חובת הדיווח. הגיעו ימי בית הספר, הקטנטנים גדלו, וככל שהם עולים כיתה, האינטרקציות הפיזיות הולכות וגוברות...למזלי אין הרבה, אך הן קיימות. לפני כמה זמן, בני היה מעורב בקטטה, הגיעו שני ילדים בהפסקה, והציקו לו, וזה עבר לאלימות פיזית. הוא קיבל מכה, שתיים, ואז הגיב. כמובן שכל המעורבים בסיפור נלקחו ליועצת, לקבלת דו"ח ארוע על אלימות. בני אמר שהם התחילו והרביצו לו. היועצת שאלה מדוע הוא החזיר, והוא ענה לה שהוא הגן על עצמו, לא הייתה לו ברירה ולא היה איש באיזור באותו הרגע. היועצת אמרה לו שהוא הגיב באלימות, ואסור היה לו להגיב. כי אלו חוקי בית הספר. הבן שלי ענה לה, שאמא שלו אמרה לו אחרת..היועצת ענתה בתגובה שאמא שלו טועה..כמובן שהתחיל ויכוח, ואמא שלו מצאה את עצמה אצל היועצת..
בגדול ? אני לא אמא שמגיעה חדשות לבקרים לב"ס, לא מדווחת על מורות, לא מציקה, ונותנת למערכת החינוך את הכבוד, והיכולת לעשות את מה שהם אמורים לעשות. אך כאן הייתה לי בעיה. הסברתי ליועצת את האמונה שלי, שעבורי היא הגיונית ביותר והסברתי לה, שבעיני החוק שהם מציבים בפני ילדים לא להגיב בשום דרך, פוגעת בזכותם הבסיסית להגן על עצמם... התהיות שלי: בזמן האחרון אנו דנים לא מעט, בתכתיבים חברתיים בכל הנוגע לנשים/נערות/ילדות והגנה עצמית, ומה מלמדים אותנו מגיל צעיר, וכמה קשה לשנות זאת היום...אנחנו מדברים רבות על חינוך, ואני כן רוצה להתייחס לנושא הזה (בלי הבדל מגדרי כרגע). להורים שבכם, כיצד אתם מלמדים את ילדכם ? האם החינוך שלכם תואם את חוקי בית הספר ? או לא ? ובכלל, גם למי שלא הורה, האם לדעתכם, ללמד ילדים בבית ספר יסודי, לא להגיב כאשר הם מותקפים פיזית, זהו דבר נכון ? או בכלל...מהו הדבר הנכון לדעתכם ?
 
אפס סובלנות לאלימות

כאדם, הורה, מורה במערכת החינוך וכמאמן אמנויות לחימה (כמה כובעים, שלא נדע...) אני חושב שצריכה להיות אפס סובלנות לאלימות מצד המערכות ומצד כל אדם בפני עצמו. לא ליזום מעשי אלימות, אבל אם הותקפת תגיב, רק תעשה את זה במידתיות ובמינימום הנדרש על מנת לסיים את האירוע עם כמה שפחות נזק (לשני הצדדים) ואז לדווח למי שצריך. זה נכון לילדים בגן או בבי"ס ונכון למבוגרים באותה המידה.
 

patetta

New member
בשיחה שהיתה לי עם המאמן שלי

הוא גילה לי את האני מאמין שלו בנושא וכך גם אמר לתמידים שי כשהעביר להם סדנא: מרביצים לכם? דבר ראשון תבכו ותבכו חזק ,אחרי זה תוך כדי שאתם בוכים תכו חזרה כי כשבוכים מרביצים חזק יותר,אחר כך כשאתם עדין בוכים לכו למורה וספרו ה מה קרה כדי שתהיה לצדכם. אולי אם הילדים שלך היו פועלים בסדר הזה היועצת לא היתה מטילה ספק בצורך שלהם להגן על עצמם
 
ישנה בעיה

להגיד לילד בב"ס יסודי (מגיל 8 ומעלה) לבכות ? לא עובד..הם עושים הכל על מנת להמנע מבכי, כי אז הם יוצאים חלשים בעיני החברים שלהם...הבכי הוא המוצא האחרון אצל בנים בגיל הזה, והוא קורה אך ורק כאשר אין להם שליטה והפגיעה היא גדולה מאד. בנוסף, שימוש בקול תוך כדי שימוש בגוף נראה להרבה אנשים טריוויאלי, תתפלא, זה לא פשוט בכלל...במיוחד ברגע של התקפה. לרוב, משהו בא על חשבון השני, ולוקח זמן ללמד לא מעט אנשים לעשות את החיבור.. אגב, זהו נוהל רגיל בב"ס, לתת דוח ארוע על אלימות. זה לא אישי אליי...אני הוזמנתי מפני שהבן שלי התעקש להקשיב לדברים שאמא שלו אמרה לו בבית ולא לציית ליועצת. גם בעיה...
 

ommerl

New member
מה הבעיה בזה?

כתבתי בהרחבה את דעתי על בית הספר... אבל עדיף שהילד ישמע לך מאשר ליועצת. את המטפלת העיקרית של הילד ולא היועצת, במיוחד כשהיועצת מייעצת דברי הבל.
 

dharmax

New member
:)

הוצאת לי את המילים מהפה... עם המורים (רובם) שיש לנו, ישנה אחריות כבדה על ההורים להיות מחנכים ראויים, חכמים ומשקיענים, אם הם רוצים שילדיהם יהיו אנשים איכותיים וערכיים. מצאתי, שגם אותם מורים שיש להם את הרצון הכן לעזור, בדרך כלל אין להם את המיומנות ובהירות המחשבה הנחוצים. הלואי והמצב היה שונה בארצנו. ברכות
 
עם כל הכבוד, החינוך מ-ת-ח-י-ל בהורים

ותלוי בהם, ווזאת ללא שום קשר לאיכות המורים. זה לא שההורים "נאלצים" לחנך כי מערכת החינוך לא עושה את תפקידה. זה ההפך: מערכת החינוך נאלצת להתמודד עם מצבים בהם ההורים עשו / עושים עבודה לא משהו.
 

dharmax

New member
->

מסכים. כוונתי לכך, שבניגוד למצב שרוצים להגיע אליו, בו המורים משלימים את החינוך, כיום, גם זה לא ממש קורה הרבה.
 

Kenshinkan

New member
כל הכבוד לבן!

השנה התחלתי לאמן את בתי בת השש אחד על אחד. היא מגיעה לדוג'ו פעם בשבוע ואנחנו מתאמנים ביחד (בקיץ היינו חוזרים הביתה ברכיבה על אופניים). המסר הוא ברור - common sense. אסור להיות אלים ואסור להרים ידיים על אחים קטנים וילדים אחרים. להתגונן (כולל to fight back) איננה אלימות. ד"א זה נכון גם לגבי מבוגרים. בעז
 

WaveGal

New member
להתגונן בלהכות בחזרה זו כן אלימות

אולי זו אלימות מוצדקת (בעיני המתגונן ואולי אף הוריו) אבל זו אלימות. וגם זה נכון לגבי מבוגרים. אם תקרא את המשך השירשור תמצא דוגמא לאלימות בוטה אף יותר (אב משתולל בבית הספר כדי לשנות את היחס לביתו) ולהצדקתה.
 

amir_aikido

New member
גל - אנא הגדר אלימות

בעיני אלימות היא פעילות יזומה על מנת לפגוע באחר. בעיני, פעילות של תגובה מידתית שאיננה יזומה לא נכללת כאלימות. אני דווקא מסכים איתך ביחס אל המקרה של האב להלן. אמנם הוא יזם את הפעילות לאחר שהדרך האחרת נכשלה, אך הוא עדיין בחר בדרך האלימה. אמיר
 

WaveGal

New member
אלימות זה מין דבר...אלימות זה, איך לומר...

...שאולי אולי אפשר...להסביר זאת במשל ? אלימות היא התנהגות כוחנית תוך כוונה לפגיעה באחר. כלומר, דרושים שני מרכיבים (ואתה יכול לבקש ממני להגדיר "כוחנית" ו"כוונה" או להגדיר בעצמך): התנהגות כוחנית ללא כוונה לפגיעה באחר (ביקוע בולי עץ?) או כוונה לפגיעה ללא כוחניות (הפצת שמועות זדוניות? פאסיב-אגרסיביות?) אינן אלימות אתה יכול לנסות לצמצם את הפגיעה (ואת האלימות) וזו בכל זאת תהיה אלימות. גנדי (מוהנדס, לא רחבעם) לימד אותנו שלא פותרים אלימות באלימות (אני חושב שהוא אמר "לא מנקים חרא בחרא" אבל יכול להיות שזה הגנדי השני). אני חושב שלאואשיבה סנסיי היתה דיעה בעניין שמגולמת ברעיון אייקידו כפי שאני מבין אותו (כמה שפחות כוחניות וכמה שפחות כוונה לפגיעה אלא הכלת השותף לאירוע (ולוא דווקא "אויב")).
 
רני, מה שאתה מתאר זה לא אפס סובלנות לאלימות.

בלי קשר לעמדה שלי בסוגיה, בדבריך יש סתירה לוגית. אם אתה מוכן לקבל אלימות במצב של הגנה עצמית, אז זה לא "אפס סובלנות".
 
למה?

אי אפשר לעמוד, להכניס ידיים לכיסים ולספוג מכות. אם זה מה שהיועצת דרשה, הדרישה שלה לא מציאותית. בדיוק כמו שאמיר כתב: גם היא לא תעמוד ולא תגיב אם תוקפים אותה, תחכה שהתקיפה תסתיים ואז תטופף מעדנות לתחנת המשטרה להגיד תלונה "כשידיה נקיות". צריך לעשות מה שצריך כדי להימנע מתקיפה (שלך), אבל אם בכל זאת הותקפת או שאתה עד לתקיפה של גורם שלישי ואין לך אפשרות להימנע מכך, אז צריך להגיב באותו רגע בצורה מידתית כדי להפסיק את העניין ומיד לדווח. הלוואי ואף אחד לא יותקף לעולם, אבל אם זה קורה, אי אפשר לעמוד ולספוג. חייבים לעצור את התקיפה. החינוך בעיני צריך להיות לגילוי יוזמה ולא להתקרבנות. צריך להגן על עצמך ועל הסביבה כערבות הדדית. כשהסביבה כולה תהיה נגד אלימות, לא יהיה מקום לגילויי אלימות והאלימים יוקעו.
 
לא אמרתי שזה לא טוב.

אמרתי שזה לא אפס סובלנות. אפס סובלנות זה בדיוק העמדה של היועצת: להעניש כל מי שהיה מעורב, ללא קשר לנסיבות.
 

ommerl

New member
זה מה שהיועצת דרשה

היועצת דרשה דרישה לא מציאותית וזה לא מפתיע אותי בכלל. זה קוו כללי שבו נוהגים בתי ספר כנראה לא רק באזור שלי.
 
למעלה