חנוכיות או לא להיות

משרשרת לכאן שרשורים שכבר עלו כאן

בימים האחרונים, בעניין רעיונות לחנוכיות, ומצפה לתוספות שלכם כיד הדמיון!
 

ahif

New member
חנוכיה מחימר, יוטה וחול צבעוני

הכנתי בחוג שנה שעברה
 
איזה יופי ואיזו צבעוניות! ../images/Emo140.gif

אני מבינה שהקלקר הוא שם רק לצורך הצילום, נכון? אז איך החנוכיה יציבה כל-כך? רק מכוח החימר הדק?
 

ahif

New member
החול הצבעוני ורכב מדבק +חול+צבע גואש

התהלך כזה: הכנת מסגרת מחימר ע"י חוליות והדבקה על היוטה. הכנת קנים מחימר. עירבוב ביחד של חול+דבק+גואש ולשפוך לתוך המסגרת חימר .. אפשר להוסיף צבעים ולעשות קצת מרבלינג. זהו. יוצא מקסים וממש עמיד. שאלות?
 

ahif

New member
חנוכיה מעץ מדאס - אני מעבירה היום בחוג, יש ר

רעיונות לשידרוג?
 
אבל היא מקסימה כמו שהיא...!

מה חסר לך? כלומר, באיזה כיוון נראה לך שצריך לשדרג אותה? כפי שצבעת אותה (או הילדים), היא נראית ממש כמו יער קסום עם פטריות קסומות שמשמשות בית לגמדים!
אז אם כבר, אולי להוסיף איזה גמדון מדאס שעומד ליד השמש נניח, למרות שזה יכול להיות קשה - תזכירי לי על איזה גילאים מדובר?
 

ahif

New member
גלאי א -ג. נראה לי שאני אביא נצנצים שקופים. ז

זה תמיד משדרג.
 
מסכימה. הצדק עם העורבים ../images/Emo6.gif

מה שנוצץ - פשוט יותר מעניין ממה שלא...
איך היה?
 

ahif

New member
מצויין . והתלבטות....

הן עשו ממש יפה, והתלהבו מהעבודה. 2 התלבטיות: 1. האם נכון להגביל בצבעים? רציתי שהם יעבדו רק עם אדום , שחור , לבן, כדי שיראו את האפקט של השילוב. בתוך המסגרת הזאת כל אחת עשתה מה שרצתה. האם זה נכון או שצרי לתת חופש מוחלט? 2. יש ילדה אחת , שהיא גם חברה טובה של ביתי, שכבר כמה מפגשים מגיעה, ומתחילה להתעצבן באמצע, ולהגיד: 'אני לא עושה', 'תעשי לי את', 'יצא לי מכוער' ועוד ועוד , ובטון די לא נעים, תובעני . ולפעמים היא יוצאת, כועסת וכולי... והאמת אני לא יודעת כ"כ מה לעשות איתה. כמובן שאני אני לא עושה במקומה אפילו שהיא ממש דורשת את זה, אבל מנסה לעזור לה, לעודד, להכווין, אבל נראה לי שזה לא ממש קשור למה שיוצא לה, אלה לדברים אחרים, לא יודעת מה לעשות, ואיך להגיב. מה דעתכן?
 
אז ככה

1. לדעתי את צודקת. נכון שלפעמים כדאי לתת חופש מוחלט, כדי לתת ליצירתיות להתפרץ וגם לתת אפשרות להתנסות בעבודה עם מעט מגבלות; אבל לפעמים רצוי גם להגביל, גם כדי שיראו, כפי שאמרת, מה ניתן ליצור במסגרת המגבלות הספציפיות האלה ומה האפקט, וגם מפני שעבודה במסגרת מגבלות חשובה מאוד גם היא לפיתוח יצירתיות. בסופו של דבר, אם תרשי לי לגלוש למבט רחב ביותר, הרי היצירתיות בחיים האמיתיים באה לידי ביטוי בעיקר כשאנחנו פועלים בתוך מגבלות, ולא יכולים לעשות כל מה שהיינו חולמים. זה נכון גם ליצירה ולאמנות, וזה נכון גם ביחס לעצם פיתוח היצירתיות, שלשמו - חוץ מהכיף שביצירה עצמה - התכנסנו כאן... 2. בעיה בעייתית. את כותבת שהיא גם חברה טובה של בתך - האם היא מתנהגת כך גם אצלכם בבית? האם גם את חברה של אמה של הילדה, ואולי תוכלי להתייעץ איתה? יש כל כך הרבה סיבות אפשריות להתנהגות קשה, החל בהפרעות קשב וריכוז, הפרעות בוויסות החושי, קושי במוטוריקה עדינה, קשיים חברתיים, ועד - חלילה - לטראומה של ממש. אני חושבת שאת צודקת בגישה שלך - להראות אכפתיות, לנסות לעזור, אבל לא לעשות במקומה. זה גם לא יפתור את הבעיה (ותלוי מה היא - אולי אפילו יחמיר אותה), וגם יראה לה שהפינוק והעצבים משתלמים. אם יש לך זמן איכשהו, אולי תוכלי לנסות לשאול אותה אם היא יכולה להצביע על משהו שמפריע לה בחוג - מגע עם חומרים, קושי פיזי, בלוק יצירתי (גם זה קורה, לא רק לגדולים!
), קושי להתרכז או להקשיב, תחושת תחרותיות, ילדה אחרת שיש ביחסים איתה מתיחות, משהו אחר, או אולי משהו שלא קשור לחוג... לגמרי לא בטוח שתצליחי לגרום לה להסביר מה הבעיה (לגמרי לא בטוח שהיא יודעת), אבל יש סיכוי מסוים, ובכל מקרה, כך תראי לה שאת מבינה שמשהו קשה לה, ואת בצד שלה ומנסה לעזור לה. בהצלחה, לבי איתך...
 

ahif

New member
תודה. לגבי 1 , אני שמחה

שזו דעתך, כי גם אני הרגשתי כך. ולגבי 2, אני מניחה שזה לא ממש קשור לחוג. גם בביתי , היא יכולה לדבר אלי בצורה של פקודה, כשאני אומרת לה כל פעם, שהיא לא יכולה לבקש ממני כך דברים, אלה שהיא צריכה לבקש. וגם אני יודעתקצת על מה שקורה בביתם, אני חברה של האמא, ונראה לי שיש קצת את הצורך להביא עבודה ב'רמה' , כי יש לה אחות 'מוצלחת', ואולי זה משהו שמלחיץ אותה., לא יודעת, אבל אני מנסה לגייס את הסבלנות, ואת ההבנה. וגם אני אעדכן את האם במה שקורה. אולי תהינה לה תובנות. תודה רבה בכל אופן. הידע הרחב שלך ,באומנות ובהבנת הילד, עוזר מאוד, וכיף לי להתייעץ איתך. תודה אחינעם
 

אדלרי

New member
עיסת נייר וחמרן

עשו בגן של הבכורה שלי (5) הכינו בסיסים מעיסת נייר - כל אחד על פי רצונו, כשהתיבש עטפו בחמרן - שוב כל אחד בחר את הצד היו כסופות והיו זהובות. לקנים הדבקנו קני מתכת קטנים על גבי ריבועי פסיפס, התוצר היה מקסים וגם באמת נעשה על ידי הילדים.
 
למעלה