מה הדין בהעדר תגובה לבקשה?

[gili667]

מה הדין בהעדר תגובה לבקשה?

שלום לכולם , שאלה של נוהלי ביהמ"ש

תקנה 83 קובעת שכל טענה שלא נסתרה או לא הוכחשה בכתב תשובה רואים בהן כמודים בהן

שאלתי: מה הדין כאשר הצד שכנגד אינו משיב כלל לבקשה שהוגשה?

לכאורה אי הגשת התנגדות משמעה הסכמה, גם תקנה 83 תומכת בכך לכאורה הגם שאין התיחסות ספציפית
אך בהעדר התיחסות ספציפית בתקנות ניתן להניח שהצד שכנגד מתנגד כברירת מחדל

אשמח לדעת אם יש תקנות/הלכה בנידון ומראה מקום

תודות

 

[עוד יוסף פנדריך]

העדר תגובה פועל בדרך כלל

לרעת המשיב אבל לבית המשפט יש שיקול דעת לדחות את הבקשה. שתיקה אין פירושה בהכרח הסכמה.

 

[gili667]

תודה

 

[שטויות במיץ מישמיש]

תקנה 83 עוסקת בכתב הגנה ולא בכתב תשובה או בבקשה

אם במסגרת תביעה הוגשה בקשה כלשהי והצד השני לא המציא את תגובתו לה בתוך הזמן הנדרש ובהנחה שקיבל את הבקשה, המבקש רשאי לבקש מתן החלטה בבקשתו לנוכח היעדר התגובה.

 

[9x9]

לא בטוח שניתן לקבל החלטה בהיעדר תגובת המשיב

אומנם תקנה 241(ד) מאפשרת לבית המשפט לתת החלטה, אך רשאי המשיב שלא להשיב לבקשה, ומאידך, לבקש לחקור את מגיש הבקשה על תצהירו, ולהפריך בדרך זו את הבקשה כולה, אף ללא מתן תשובה בכתב לבקשה.
לעניין זה קבע בית המשפט העליון -
"על אף שמלשון התקנה עשוי להשתמע כי חקירת המצהירים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט ולא בעל הדין - למעשה, קיום דיון איננו החריג אלא הכלל. נקבע בפסיקה, כי לבעל דין זכות לקיים חקירת מצהירים, וכי אין לשלול זכות זו. כך בפרט לנוכח הוראת סעיף 17(ב) לפקודת הראיות [...] צא ולמד כי מקום בו צד עומד על קיומו של דיון שבו יתייצב מצהיר הצד שכנגד, על בית המשפט להיענות למשאלתו, על פי דרישות תקנה 241(ד)."
[רעא 2918/17 ‏ ‏ ש. כהן הנדסה בע"מ נ' עיריית אשדוד]

 

[שטויות במיץ מישמיש]

באמת?

ואיך בית המשפט ידע שמבקשים לחקור את המצהיר אם לא תוגש תגובה המציינת זאת (גם אם ללא התייחסות לגוף הבקשה).
מוצע שתקרא היטב את פסק הדין אליו הפנית שעניינו בבקשה לסעדים זמניים ואי התאמת תקנה 241 לדון בבקשה מעין זו.

 

[9x9]

אמת ויציב

כדי להסיח את הדעת, אתה מתייחס למה שלא קשור לעניין
העניין שלנו כאן הוא בבקשה על פי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי
מאידך, לסעד זמני קיימת תקנה אחרת לגמרי, והיא תקנה 366
וכידוע, מכוח תקנה 366 הנ"ל חייב להתקיים דיון בבית המשפט.
לא כך לגבי תקנה 241 - ולכן קבע בית המשפט העליון לגבי ת' 241 במפורש, כי "קיום דיון איננו החריג אלא הכלל"
ומכיוון שהכלל הוא שמתקיים דיון, עומדת הזכות בדיון עצמו לחקור על התצהיר.
ולשאלתך, כיצד ידע בית המשפט שרוצים לחקור?
הרי שבקשה לחקור אינה "תשובה לבקשה" - זה לחוד וזה לחוד - ורשאי בעל דין שלא להגיש תשובה כלל, וכן לבקש לחקור. פשיטא.

 

[שטויות במיץ מישמיש]

הפרשנות של האמור בפסק הדין אליו הפנית

בעניין תקנה 241 שונה ממה שכתבת. להזכירך, השואל בכלל שאל על תקנה 83.
בכל מקרה ברור שאם אין בקשה מפורשת של מי מהצדדים לקיים דיון ו/או לחקור את המצהירים (בין אם במסגרת תגובה ובין אם במסגרת אחרת) ניתן בהחלט לבקש מתן החלטה בהיעדר תגובה.

 

[gili667]

אעלה פוסט מפורט יותר

 

[gili667]

תקנה 366 אינה רלונטית לעניננו

היא עוסקת בסעד [עיקולים וכד]
&nbsp
לגבי בקשה בכתב שהוגשה , ומשיש לביהמ"ש עמדות הצדדים - הרי ניתן לתת החלטה אלא אם כן יש סיבה מיוחדת לדיון, לא כך? , אחרת המשפט יתארך שלא לצורך
&nbsp

 

[עופר בן אברהם]

שתיקה נחשבת כהודיה בכתב הגנה

לרבות בכתב הגנה לתביעה שכנגד, שמכונה כיום (בצדק): "כתב הגנה שכנגד" (תקנה 56 לתקנות סדר הדין האזרחי). אולם בעבר כונה כתב הגנה כזה, משום מה: "כתב תשובה שכנגד". אני מניח, שאתה מסתמך על נוסח לא מעודכן של התקנות, ומכאן טעותך. על כל פנים, גם בנוסח הישן תקנה 83 לא התייחסה, כדבריך, לכתב תשובה, אלא ל"כתב תשובה שכנגד", שהוא, כאמור, כתב הגנה לתביעה שכנגד. ומוזר, השבתי לך על שאלה בעניין דומה לפי יותר משלוש-עשרה שנה וציטטתי בתשובה את התקנה בנוסח הקודם (כאן).

 

[שטויות במיץ מישמיש]

ובמה הוסיפה תשובתך על שלי??

 

[עופר בן אברהם]

תשובתי נועדה להבהיר לשואל את טעותו

כפי שכתבתי, סביר להניח שטענת השואל, ששתיקה בכתב תשובה כמוה כהודאה, נובעת מהסתמכות על נוסח קודם של תקנה 83 ופירוש שגוי של המונח "כתב תשובה שכנגד" שהופיע בה, במקום "כתב הגנה שכנגד" בנוסח המעודכן.

 

[gili667]

אכן צוק כהרגלך [לא השתנת ] מענין מתי השינוי כי אני הסתמכ

על נבו האינטרנטי , שאמור להיות מעודכן , בדקתי עכשיו והניסוח אכן שונה
&nbsp
באר למקרה הקודם זהו תיק אחר, אבל ללמדנו שהנתבעים דרכםלא משתנה וגם ביהמ"ש לא בדיוק הכי עניני [נקרא לזה כך]

 

[עופר בן אברהם]

התיקון נעשה בשתי פעימות

תקנה 56 בנוסחה הנוכחי, שנקבע בה כי כתב הגנה לתביעה שכנגד ייקרא "כתב הגנה שכנגד", הוספה לתקנות בשנת 2006. אולם בתקנה 83 נותר הביטוי "כתב תשובה שכנגד", ורק בשנת 2016 הוחלף גם שם ל"כתב הגנה שכנגד".
"כתב תשובה שכנגד", נכון להיום, הוא כתב תשובה ל"כתב הגנה שכנגד" בהתאם לתקנה 62.

נ"ב: “השתנית" כותבים בי' גם כשהכתיב מנוקד (הִשְׁתַּנֵּיתָ), קל וחומר כשאינו מנוקד. בלי י' המשמעות שונה לגמרי. על כל פנים, תודה על המחמאה.

 

[gili667]

אני מקווה שאיש מהקוראים לא חשב שהתכונתי שהיטלת מימך

לקח לי זמן לראות שאפשר לקרא זאת גם כך
&nbsp
העליתי שאלה לגבי הארכת מועד , תקנה 528
&nbsp
אודה להתיחסותך שם