זילות בית משפט

זילות בית משפט

החוק הישראלי אוסר על פגיעה בכבודם של שופטים. ס' 255 לחוק העונשין, קובע- "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. “

הסעיף מחולק ל-3 חלקים. החלק הראשון דן באמירה בכתב או בעל פה נגד שופט בכוונה לפגוע במעמדו. החלק השני- בפרסום דברי גידוף נגד שופט כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה. החלק השלישי- במה שלא ייחשב כעבירה לפי סעיף זה.

החלק הדרקוני מכולם הוא החלק הראשון. החוק אוסר כל אמירה שהיא, בכתב או בעל פה, שיכולה להתפרש כפגיעה במעמד השופט. אם אדם יודע על הטיית דין של שופט או פעולה מתוך ניגוד ענינים והוא מפרסם זאת, הוא לכאורה מבצע עבירה פלילית. עיתון שמפרסם חקירה פלילית נגד שופט-עובר על החוק.

חשוב לציין את ההבדל בין מדיניות התביעה לבין נוסח החוק. אין ליפול בפח ולהאמין שאם העיתונים מפרסמים חשדות למעשים לא ראויים של שופטים ואיש לא עושה להם דבר-המעשה מותר. התביעה לא מעמידה את העיתונאים לדין כענין שבמדיניות, אך יש מקרים בהם אזרחים תמימים ומוחלשים כן עומדים לדין על דברי
בקורת נגד שופטים, והכל מכוח חוק זה.

מדובר בחוק שאין לו קיום במדינה דמוקרטית. לא יעלה על הדעת שאסור יהיה להביא לידיעת הציבור ששופט מעורב בפעילות לא חוקית, או שעשה דבר לא מוסרי או לא אתי. הסעיף אוסר כל בקורת שלילית על שופט, והוא מזכיר במידה רבה את השלטון בצפון קוריאה, שם הבקורת היחידה על המנהיג היא מחיאות כפיים סוערות.
 
למעלה