חוק איסור צריכת זנות-חוקתי?

[עוד יוסף פנדריך]

חוק איסור צריכת זנות-חוקתי?

חוק איסור צריכת זנות שאמור להכנס לתוקף בשנת 2020 מטיל קנס על צרכני זנות אך פוטר מכל אשמה את העוסקים בזנות. מתעוררות כמה שאלות- האם ההפליה חוקית ואין פגיעה בעקרון השיויון? האם החוק לא מעודד צריכת זנות כשהוא נמנע מלהעניש את ספקי הזנות?

אשר לשאלה הראשונה, נקודת המוצא של החוק היא שספקי הזנות (גברים ונשים כאחד) הם הקורבן ויש לשקמם. אינני יודע על סמך מה נקבעה ההנחה הזאת. יש ספקי זנות (זונות בלשון פשוטה) שעושים את העבודה בלב שלם ונפש חפצה. שמעתי אפילו על הפגנות של זונות מול הכנסת, נגד החוק בגלל שהוא פוגע בפרנסה.

זאת ועוד- לא מוסרי להעניש רק את צרכן הזנות ולפטור את הזונה מאחריות. היא הרי מציעה לו. יש לה אשמה תורמת. אלמלא הסתובבה סביבו והציעה את שירותיה, הוא לא היה צורך אותם. היא שותפה למעשה בדיוק כמוהו.

אשר לשאלה השניה, החוק לא ישיג את מטרתו כאשר רק צרכן הזנות נענש. אין שום סנקציה שתמנע מהאישה להציע את שירותיה.

נקודה נוספת, לא מוסרי להתיר לאדם לפתות צרכן זנות ואחר כך להעניש את הצרכן. זה מזכיר במשהו את התופעה של סוכן מדיח. הסוכן משדל את העבריין לבצע עבירה ולאחר מכן מעמידים אותו לדין.

 

[עופר בן אברהם]

צודק בהחלט

תזכורת (וראו גם בהמשך השרשור, בייחוד תגובה זו).

 

[קלייטון.ש]

גם באיסור על יחסים עם קטינים אין סימטריה

לקטין מותר להציע אבל לבגיר אסור לקבל את ההצעה. אמנם כאן לא מדובר בקטינים ולכן העונש חמור הרבה פחות. אבל חוסר הסימטריה באיסור אינו חידוש.

מצב הקורבן אינו מתבטל כאשר הקורבן משלים עם מצבו ואף משתדל לקבע אותו. שיפוט מצבו של אדם שהוא קורבן מתבצע מבחוץ, בראייה אובייקטיבית ועל סמך השקפה מוסרית של השופט, ולא ע"י הקורבן עצמו. במקרה זה השופט הוא החברה הישראלית והמחוקק הישראלי.
אבל אני מסכים שהחוק לא ישיג את מטרתו. לא מהסיבה שציינת אלא כי הוא לא מספיק חמור. חוק שהיה מצליח להרתיע צרכנים - כלומר מצמצם את הביקוש - היה מצמצם גם את ההיצע. אין טעם להציע מוצר או שירות שהלקוחות האפשריים שלו פוחדים לצרוך אותו.