חוק הפללת הצרכן

[עופר בן אברהם]

חוק הפללת הצרכן

לא יפה להגיד: “זונה". על כן אימרו מעתה: “שורדת זנות", כמוצע בסעיף 2 להצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות (הוא לא היה צריך לשרוק פנדל הבן שורדת הזה).
על-פי ההצעה, שכבר עברה בקריאה טרומית, צרכני הזנות ייענשו במאסר, ולחלופין בקנס, שתהיה אפשרות להמירו בקורס מונע. הזונות (סליחה, השורדות), לעומת זאת, לא רק שיהיו פטורות מאחריות למעשה, אלא אף יזכו בהטבות בתחום התעסוקה, הדיור, ההשכלה ועוד. הכול בשם עקרון השוויון וזכות האישה על גופה.
משרד המשפטים פרסם לא מכבר תזכיר חוק ובו הצעה מתונה יותר באותו עניין.

 

[קלייטון.ש]

היו צריכים להמשיך עד הסוף עם תיקון מונחים

ולהחליף "צרכן זנות" ב"זנאי". מילה גם יותר קצרה וגם יותר מדויקת.

 

[עוד יוסף פנדריך]

הזנות קיימת מאז ומתמיד ולא ניתן לבטל אותה.

 

[עופר בן אברהם]

היה אפילו נביא שהתחתן עם זונה

במצוות האל.

 

[הייתיאביבקיץ]

למה "אפילו"? התנך הוא אוסף דמויות מופת?

התנך מציג סיפורים מאד מעניינים.

אבל להגיד שכל מעשה שמסופר שם הוא אות ומופת וצריך להיות נר לרגלי ספר החוקים שלנו

בטח לא מה שקשור לאונס נשים, או לרצח המוני. שני תחביבים די נפוצים באותה תקופה, כנראה

 

[עופר בן אברהם]

הזכרתי סתם אנקדוטה

ולא כתבתי בשום מקום, "שכל מעשה שמסופר שם [בתנ"ך] הוא אות ומופת וצריך להיות נר לרגלי ספר החוקים שלנו" (כדי להסיר ספק: אני אתאיסט).
לגופו של עניין: אם מחליטים להוציא את הזנות אל מחוץ לחוק, הצדק והשכל הישר מחייבים להעניש את שני השותפים לעבירה, ולא לנקוט איפָה ואיפָה. בית המשפט יכול לשקול בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות ולאשם התורם של כל אחד מהצדדים, עם מי להחמיר ועם מי להקל, אבל איני מוצא שום צידוק והיגיון בהטלת האחריות מראש על צד אחד ובהענקת פטור גורף מאחריות ואף טובות הנאה לצד שכנגד.
ואיני קונה את התעמולה הפמיניסטית, שלפיה כל הזונות וכל המוטרדות מינית וכל הנבעלות בהסכמה הן מסכנות ועלובות וחלושות ומוגבלות, שאינן מסוגלות להתנגד.

 

[קלייטון.ש]

לא על הזנות אוסרים אלא על הזנאות

מותר לאשה להציע יחסי מין תמורת תשלום. אסור לקבל את ההצעה.
המצב שמותר להציע יחסי מין אבל אסור לקבל את ההצעה אינו חדש. לקטינה מותר להציע אבל אסור לאיש לקבל את ההצעה. ביחסי מרות לכפופה מותר להציע יחסי מין אבל לממונה אסור לקבל את ההצעה (או בכל אופן מאד לא כדאי לו).
גם המצב שמרשים לאשה לעסוק בזנות, אבל מטילים כל מיני מגבלות שמקשות עליה את העיסוק, אינו חדש. שהרי אסור כבר לנהל, לתווך, לפרסם, להחזיק דירה, בהקשר לעיסוקה. אז עכשיו הטילו על עיסוקה עוד מגבלה.

 

[עופר בן אברהם]

זה האבסורד שעליו אני מוחה

עם זאת ההסבר שלך אינו מדויק: מותר לגבר, בכל גיל, לקיים יחסי מין בהסכמה עם קטינה שמלאו לה שש-עשרה, ובלבד שאינו מנצל יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או הבטחת שווא לנישואין; ומותר לבחור לקיים יחסי מין בהסכמה עם קטינה שמלאו לה ארבע-עשרה, אף אם טרם מלאו לה שש-עשרה, אם הפרש הגילים ביניהם אינו עולה על שלוש שנים, והמעשה נעשה מתוך יחסי רעות ובלי ניצול של מעמד (ראה סעיף 346 ו- 353 לחוק העונשין).
וגם באותם מקרים שאסור לגבר לקיים יחסים עם הקטינה, וסעיף החוק הקובע זאת אינו מטיל אחריות גם עליה, אך גם אינו פוטר אותה מאחריות במפורש, אפשר, לדעתי, להעמידה לדין כשותפה לעבירה או לפחות כמסייעת, כפי שהבהרתי בתגובתי כאן.

 

[קלייטון.ש]

מה האבסורד? שמותר להציע אבל אסור לקבל?

האם דעתך היא שכל מקום שאסור לקבל הצעה מינית, גם יהיה אסור להציע הצעה מינית?

 

[עופר בן אברהם]

בדיוק

אם רוצים לאסור את קבלת ההצעה, ודאי שצריך לאסור קודם את ההצעה עצמה, ורק במקרים חריגים יש לפטור את המציעה מאחריות: אם טרם מלאו לה שתים-עשרה, אם היא מעורערת בנפשה או מפגרת בשכלה וכדומה.

 

[קלייטון.ש]

טוב אז הבעיה שלך היא לאו דווקא עם הזנות

אלא היא בכלל עם גישתו של המחוקק הישראלי בבואו לאסור על סוגים מסויימים של יחסי מין. לא משנה לך אפילו שמדובר בילדה שרק נעשתה בת מצווה, היא שקולה בעיניך לאשה בוגרת והיא שקולה לגבר בוגר המעוניין לקיים יחסי מין עם אותה ילדה. אני חושב שטוב שהובהרה עמדתך כי היא מדגימה את השקפת העולם ממנה יוצאים המתנגדים להפללת הזנאי. את השקפת העולם לגבי הילדה לדעתי רוב האנשים ידחו בשאט נפש, ולכן הם צריכים לדחות בשאט נפש גם את ההתנגדות להפללת הזנאי.

 

[עופר בן אברהם]

תגובתך מתנשאת ודמגוגית

להזכירך: המחוקק, לא אני, קבע, שמי שמלאו לו שתים-עשרה אחראי בפלילים. ונערה מגיעה לבגרות מינית בדרך כלל בגיל שתים-עשרה בערך, ואני בכלל לא בטוח שזה מוסרי לשלול ממנה את ההנאה ממין.
אתה רוצה שבתך בת השתים-עשרה לא תשכב עם בחורים? חנך אותה לא לעשות זאת. אם היא בכל זאת עושה זאת, היא שותפה לעבירה או לפחות מסייעת לה, ואת זה, כאמור, לא אני קבעתי.

 

[קלייטון.ש]

לא הבנתי, מי קבע שילדה בת 12 שותפה לעבירה, אם לא אתה?

לי זו נראית פרשנות - מעוותת - שלך. אבל אולי אתה יכול להצביע על עוד מישהו מלבדך שתומך בפרשנותך זו. יש כזה?

 

[עוד יעקב חוראני]

הניסיון מראה שאלה שמתנגדים לזנות צורכים אותה בעצמם

 

[עופר בן אברהם]

המחוקק קבע

ראה סעיף 29(ב), 31 ו- 34ו לחוק העונשין.

 

[קלייטון.ש]

מה הקשר? הרי מדובר פה בקורבן העבירה

איך קורבן העבירה יכול להיות שותף לעבירה? או שהוא עבריין ואז אינו קורבן, או שהוא קורבן ואז אינו עבריין. אתה יכול להראות באיזה מקום בחוק או בשפיטה שבו בזמן רואים באדם הן הקורבן והן עבריין באותה עבירה?
ראה נא, יש באפשרותך לטעון שככל שבת 12 יוזמת או אפילו רק מסכימה ליחסי מין, יחסי המין צריכים להיות מותרים. אין זה אלא הויכוח הנושן על גיל ההסכמה. אין בסוגיה זו חדש וקביעת הגיל אינה אלא דיון חברתי.
אבל אם הסכמת שבת 12 היא מתחת לגיל ההסכמה, וזאת מאחר והסכמת שקיום יחסי המין איתה הוא עבירה, הרי אם נעברה העבירה היא קורבן. העבירה נעברה בגופה.
דוגמה אחרת להמחשת העולה מגישתך היא המצב הידוע שאשה מזמינה גבר לדירתה, ושם הוא כופה עליה יחסי מין. נעברה בה עבירת אונס, אבל לשיטתך היא שותפה לעבירת האונס - שבוצע בה. לא ככה? רואה את העיוות בפרשנותך?

 

[עופר בן אברהם]

הבהרתי את דעתי בדיון שעבר המקושר לעיל

 

[קלייטון.ש]

ואני הבהרתי שדעתך שגויה גם בדיון ההוא בו הצבעתי על האבסורד

שבדעתך, וגם שוב בדיון זה.
מבחינתי אין בעיה שהשורה התחתונה תהיה שדעתך שגויה ואבסורדית.

 

[עופר בן אברהם]

ישפוט הקורא

 

[עופר בן אברהם]

תיקון טעות

בתגובתי לעיל, שכותרתה: “זה האבסורד שעליו אני מוחה", בפיסקה השנייה, במקום: “אך גם אינו פוטר", צריך להיות: “אך גם אין סעיף שפוטר" (כי הסעיף שפוטר אינו חייב להיות אותו סעיף שאוסר).