מישהו יכול להסביר את הראש של שוברים שתיקה?

מישהו יכול להסביר את הראש של שוברים שתיקה?

הם טוענים שדובר הארגון היכה ללא הצדקה פלסטינאי בזמן שירותו הצבאי והפרקליטות שיקרה כשסגרה את תיק החקירה בטענה שהארוע לא היה ולא נברא.

מה הם רוצים להשיג? למה הם רוצים שהדובר יעמוד לדין? הם הרי לא טוענים שהדובר קיבל הוראה ממפקדיו להכות פלסטינאים. הדובר מודה שהתנהג בצורה שפלה ואם אינני טועה גם המנכ"ל שלהם הודה שהוא עצמו התנהג באלימות.

אז מה המטרה? להראות שהם היו חלאות בזמן השירות הצבאי?

לא הצלחתי להבין גם לא לאחר עשר דקות ראיון ברדיו עם מנכל הארגון. שוב ושוב חזר על המנטרה שהפרקליטות שיקרה. אבל מה רוצה להשיג הארגון כשהוא טוען שחבריו היכו פלסטינאים??? האהדה שלי אליהם מתפוגגת כשאני שומע שהם עשו את אותם הדברים שהם מתקוממים נגדם.
 
הם חוזרים על זה כל הזמן

כך הם רוצים להראות שהכיבוש לטענתם משחית/נראה רע.
&nbsp
אשמח לדעתך על השאלה ששאלתי.
 

אמירמל

New member
הטענה הבסיסית של שוברים שתיקה

היא שהכיבוש גורם לאנשים להתנהג בצורה שאינה ראויה.
הם אומרים, אנחנו היינו בשטחים וראינו איך אנחנו והחברים שלנו פעלנו. בדיעבד, ברור לנו שהמדובר בפעולה לא מוסרית, וחשוב לנו שכלל הציבור יידע את זה.
הטענה שלהם היא אם כך שהאלימות בשטחים היא תופעה מערכתית, כשהמערכת עוצמת עין כשמישהו חוצה את הקווים, ולא באשמה אישית של חייל זה או אחר.
 
טענה מופרכת

לפי ההגיון הזה חייל ששובר לערבי זקן את הרגליים צריך לצאת זכאי בגלל שהכיבוש אשם.

לכיבוש יש את המגרעות שלו אבל הוא לא משחרר חיילים שסרחו מאחריות אישית למעשי אלימות או הרג בלתי מוצדקים.
 
לדעתי הוא מחפש את התדמית של קדוש מעונה

זו המהות של שוברים שתיקה - אני אדבר על המעשים הנוראים שאני וחבריי ביצענו, לכאורה, ככוח כובש.
לגבי נכונות הטענות של שוברים שתיקה, האסטרטגיה שלהם לפגוע בצה"ל, בליגיטימיות שלו ובנוכחות שלו בשטחים מסויימים, אלו כבר דברים שלא לעניין הפורום הזה.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
נקודת מבט שונה

בהיותי במשטרת התנועה הארצית נתתי לנהג בעל חזות חרדית דו"ח,
האישום היה: "נהגת בחוסר זהירות בכך שבעת שהרכב היה בתנועה עיינת בכרטיסי ביקור של זונות" - בצרוף קנס ונקודות, בדברי הנהג רשמתי את גידופי הנהג כלפי.
הנהג סרב לשלם את הקנס ובחר להישפט. ישיבת ההוכחות שאליה נקראתי להעיד התקיימה יום לפני ערב יום כיפור (הנהג חרדי)
כשעליתי לדוכן העדים סימן לי התובע לרדת ולהישאר באולם, ואז הנאשם עלה לדוכן בביע צערו על התנהגותו בכביש וביקש סליחתי על הדברים שהטיח בי.
-
אז מה היה לנו בשני המקרים? -- אדם שביצע עבירה ונוכח הנסיבות התחרט עליה וביקש לכפר
- במקרה שלי הודעתי לו ולשופטת שסלחתי וניגשתי אליו ולחצתי ידו, השופטת נתנה לו את הקנס המקורי + חודש פסילה על תנאי.
 
למעלה