הפתעת הנתבע?

הפתעת הנתבע?

אני שוקל להגיש תביעה קטנה ולטעון A. הנתבע יטען B, אני מניח. בעקבות B ורק לאחר שאקרא אותו אני רוצה לטעון במשפט C שהוא שונה מ-A. האם טיעון C במשפט הוא בעייתי מכיוון שאני מפתיע את הנתבע?
 
הבהרה קטנה

רק לאחר שאקרא את B ולא לפני כן אוכל לטעון במשפט C שמתווסף ל-A.

בשפה לא מתמטית זה נראה כך:

אני שוקל להגיש תביעה קטנה ולטעון את טענותי. הנתבע יביא את טענותיו. רק לאחר שאקרא את כתב ההגנה ולא לפני כן אוכל לטעון במשפט את טענותי שנוגעות לכתב ההגנה ומתווספות לטענותי בכתב התביעה. האם טענותי במשפט בעייתיים מכיוון שאני מפתיע את הנתבע?

שוב, אני חייב לדחות את טענותי החדשים כי הם תלויים בכתב ההגנה.
 
לא מדובר על דבר והיפוכו

אלא על טענה שתלויה בכתב ההגנה שכרגע לא ידוע לי מה תוכנו.
 

dino_din

New member
תלוי אם C גדול מ B

או A גדול מ D כי אם A גדול מ B וקטן מ C זו יכולה להיות בעיה.

(קשה לי להאמין שתקבל תשובה יותר הגיונית על שאלה כזו כללית).
 
השאלה בכלל לא כללית לדעתי

אלא בסיסית ביותר ורק צריך להשקיע קצת זמן בהבנתה.
 

dino_din

New member
OK, בהצלחה

מקווה שידעו לענות לך.
לדעתי זה יהיה קצת קשה.
בהצלחה.
 
אם כתב ההגנה כולל טענות מפתיעות

לתובע יש זכות להגיש כתב שתובה ביחס לאותן טענות מפתיעות.
כפי שנאמר, אסור שכתב התשובה יכלול טענות עובדתיות שאינן עולות בקנה אחד עם אלו שנטענו בכתב התביעה.
מאחר ומדובר בהליך של תביעה קטנה לא מדובר בזכות קנויה להגיש כתב תשובה אלא צריך לבקש מבית המשפט רשות להגיש אותו.
 
אני מניח שכתב ההגנה לא הולך להיות מפתיע

אלא סטנדרטי. זה הסיפור. יבואן מכר לי מוצר אלקטרוני לא תקין. הפעלתי אחריות ומסרתי לו בין היתר את כתובת המייל שלי (היבואן מספק שירות לקוחות במייל) ללא מספר הטלפון שמופיע בכוכבית המפורסמת כשפונים לעוסק משום שאבחנתי את התקלה ואני רוצה רק את התוכנה המלאה והתקינה של המוצר. היבואן לא טורח לחזור אלי במייל ולתקן לי את המוצר כנראה מכיוון שלא מסרתי לו את מספר הטלפון.

אני מניח שבכתב ההגנה של היבואן יופיע בין היתר שלא מסרתי לו את כל הפרטים שביקש. לכן במשפט אני רוצה לתחקר אותו ולטעון לאפליה שלי לעומת לקוחות אחרים בשל השקפה שלי שלא כל עוסק ולא במקרה הזה צריך פרטים מלאים של הלקוח.

האם אחשב כך כמפתיע כך את הנתבע? האם לטעון להתכנות לאפליה בכתב התביעה? הרי אני לא יודע כרגע מה יכלול כתב ההגנה. כתב התביעה אמור כרגע רק לכלול את העובדה שהיבואן לא טרח לתקן את המוצר.
 
אף אחד כאן לא מבין מה אתה רוצה

אז נראה שאתה זה שצריך להתאמץ ולהסביר את עצמך, ולא להיפך.
בוא תסביר, בתמצית, מה בדיוק קרה.
 
מקובל

מה קרה?

מכשיר אלקטרוני בשנת אחריות ראשונה לא עובד עם כל תכונותיו. אבחנתי את התקלה ואני מעוניין רק בתוכנה מלאה שאיננה כרגע על המכשיר. לצורך כך מסרתי ליבואן את המייל שלי שמספיקה פתרון התקלה. היבואן לא מתקשר למרות שהוא מפרסם את המייל שלו לצורך שירות לקוחות. גם תעודת אחריות הוא לא סיפק ולא בא לו לשלוח במייל.

מה אני רוצה?

לתבוע את היבואן בתביעות קטנות. אני שוקל לטעון גם לאפליה על רקע של השקפת עולם (למרות שאני לא בטוח שאני חייב בכך מכיוון שהיבואן מפרסם שהוא נותן שירות במייל) שאומרת שלא לכל אחד ולא לכל דבר צריך לספק, במיוחד בימים אלו, את כל הפרטים של לקוח שעוסק מבקש ובמיוחד לא במקרה הזה, שכן כנראה היבואן נותן שירות למי שמוסר לו גם את מספר הטלפון שלו.

השאלות:

1. האם נראה לכם שיש בכלל צורך לטענה לאפליה כדי לחזק את טענתי לחובת היבואן לתקן את המכשיר כאשר היבואן מפרסם שהוא נותן שירות במייל? תזכורת: עוסק לא חייב לתת שירות במייל עד כמה שידוע לי ולכן אני שוקל את חיזוק טענתי.

2. אם כן, האם אני אמור להכניס לכתב התביעה את הטענה לאפליה ואיך בכלל אני אמור לדעת שהיבואן מפלה. אולי הוא לא נותן בכלל שירות לקוחות למוצר הזה לאחר המכירה? אולי שירות הלקוחות שלו עלוב? אין לי מושג.
 

prizman

New member
אתה כותב כל הזמן *לתקן* למרות שמסתבר שהמכשיר תקין.

הבעיה שלך היא בעיית תוכנה, לא בעיית מכשיר.
כאן עולה השאלה האם שילמת גם עבור תוכנה ואם כן האם עבור תוכנה מלאה או חלקית.
כשאני רוכש מחשב לא בהכרח אני רוכש גם מערכת הפעלה. זה שיקול שלי ואין לי ציפיות
שהמחשב יעבוד ע"י מקל קסם.
 
תשובות

1. המכשיר לא תקין כי אין בו את כל התכונות שאמורות להיות לו.

2. מחיר המוצר כולל את התוכנה והיא חלקית. היבואן אמור לתת לי גירסה תקינה ומלאה. זה לא מחשב.

3. ערן אודה לדעתך או לדעת כל אחד אחר לאחר שפרטתי את הנושא.

4. אני נוטה לפשט את כל העניין שהריי אינני נעזר בעו"ד, לטעון בכתב התביעה שהיבואן לא תיקן את המוצר למרות שיש לו שירות לקוחות במייל ובמשפט לברר את פשר האפליה.
 

prizman

New member
צר לי לאכזב

אבל כל זמן שהמכשיר עובד הוא תקין.
העובדה שאתה לא יכול למצות את כל האפשרויות שבו לא הופכת אותו ללא תקין.
לגבי כל השאר אין טעם לדון כל זמן שאינך מציג את כל הפרטים.
 
שכאתה קונה מכשיר

אתה מצפה שיהיו בו את כל התכונות עובדות או חלק מהן? איך המכשיר תקין אם אין לו את כל התכונות? טלוויזיה ללא קול או ללא תמונה היא תקינה? באמת שאני לא הבנתי איך הגעת למסקנה שהגעת.

בנוגע לחלק השני של תשובתך, הבאתי את כל הפרטים ואתה מוזמן לשאול את מה שלא מובן לך.
 

prizman

New member
אנסה להסביר.

תכונות המכשיר הן דבר אחד ותקינות המכשיר היא דבר שונה.
המכשיר תקין גם לדבריך.
הטענה מתמצה רק לגבי מערכת ההפעלה שהיא דבר שונה מהמכשיר.
אם אתה שואל לגבי טלוויזיה, הרי שבה בד"כ מערכת השמע היא חלק מהמכשיר
אבל לא בהכרח. זו רק הציפיה שלך.
 

9x9

New member
בתביעה קטנה יש זכות קנויה להגיש כתב תשובה

וממילא, אין צורך לבקש רשות לצורך כך.
כידוע, תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 אינן מתייחסות לנושא כתב תשובה, אך חוסר התייחסות זו - כשלעצמה - אינה שוללת את הזכות הקנויה להגיש כתב תשובה.

כפי שקבע בית המשפט העליון -

"תקנות התביעות הקטנות אינן הסדר הממצה את סדרי הדין בבית המשפט לתביעות קטנות, ועל כן ניתן להשלימן באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי"
[רע"א (עליון) 8768/13 אברהם גרמה נ' ארז עוזיר ואח']
 
למעלה