קיצור תקופת ההתישנות שלא כדין

קיצור תקופת ההתישנות שלא כדין

פעמים רבות אנו נתקלים בתופעה בה בעל דין מגיש את תביעתו סמוך מאוד לתום תקופת ההתיישנות וביהמ"ש מותח עליו בקורת נוקבת עד כדי דחיית התביעה.

האם הבקורת מוצדקת? לדעתי לא. תקופת ההתישנות קבועה בחוק. תביעה בנושא שאיננו מקרקעין מתיישנת לאחר 7 שנים. התובע רשאי להגיש את תביעתו תוך 7 שנים מיום קרות המקרה שבשלו הוא תובע. גם אם יגיש את תביעתו יום אחד לפני ההתיישנות ינהג כדין. זוהי זכותו המלאה להמתין עם תביעתו כמה זמן שירצה כל עוד עוד התביעה לא התיישנה על פי החוק.

משניתנה לו תקופה של 7 שנים להגיש תביעה הוא רשאי לבחור את המועד שנוח לו. כל התרעומת והזעם שמפגינים בתי המשפט על התובע הוע לא מוצדק.

http://www.news1.co.il/Archive/0024-D-118665-00.html
 
דחיית תביעה מחמת שיהוי היא דחייה כדין

אף אם טרם חלפה תקופת ההתיישנות רשאי בית המשפט, במקרים חריגים, לדחות תביעה מחמת שיהוי על סמך סעיף 27 סיפא לחוק ההתיישנות:
“... אין חוק זה בא לפגוע בכל סמכות, לפי כל דין, לדחות תובענה או לסרב למתן סעד מחמת שיהוי".
הנושא כבר נדון בהרחבה בפורום זה: תזכורת.
 
לא דיברתי על שיהוי

חשוב גם לדעת ששיהוי מותנה בשינוי מצב לרעה. חלוף השנים כשלעצמו לא אמור לשנות את מצב הנתבע לרעה.
 
למעלה