שיבוש מהלכי משפט

שיבוש מהלכי משפט

נתבעים קיבלו כתב תביעה אבל לא אוספים מהדואר את הזימון לדיון ואולי מסמכים אחרים בעתיד. בקיצור, הם יודעים על ההליך ומקשים עליו, נוהל שהפך לנפוץ. האם לדעתכם יש הגיון בהגשת תלונה במשטרה כנגד הנתבעים בגין שיבוש מהלכי משפט? או אולי פנייה טלפונית אליהם לפני הגשת התלונה והזהרתם שהרי ממילא בקרוב יגיע שלב הקשר הישיר עימם במסירה אישית? הסעיף בחוק נראה לי מתאים בדיוק למה שקורה. אולי תספיק שיחת טלפון המשטרה שתבהיר להם אודות מעשיהם ותקדם את ההליך.
 
ידוע להם כבר על ההליך

מפני שהם אספו את כתב התביעה. הם לא אוספים מהדואר את ההזמנה לדיון.
&nbsp
הסעיף אומר:"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי... ובין בדרך אחרת" ולכן לדעתי הם משבשים את המשפט. חיזקתי את דעתך לכיוון כלשהו?
 
איך לא ראוי?

אדם יודע שהוא נמצא בהליך משפטי כי הוא קיבל את התביעה, יודע שבית המשפט עלול ליצור עמו קשר בעתיד ולא ראוי לחייב אותו? הוא לא מעורב במסיבה אלא בהליך שישנם חוקים לגביו וביניהם האיסור לשבש.
 

ב ר ז י ל י

Active member
מנהל
מכתב שנשלח בדאר רשום

לכתובת הרשומה במרשם התושבים
נחשב כאילו התקבל.
 

9x9

New member
לא מדויק

מה שכתבת נכון לפי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, אבל רק בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק סדר הדין הפלילי ובעבירות קנס.
וגם אז, יש בגוף התקנה הזו הסתייגות: "זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו"
אין הדבר כך בהליכים אזרחיים - שעליהם שאל השואל.
 
פקודת הראיות, סעיף 57ג

המצאה על ידי הדואר
&nbsp
57ג. מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת –
&nbsp
(1) אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;
&nbsp
(2) במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר.
&nbsp
ברזילי עדיין טועה?
 

9x9

New member
כן, ברזילי עדיין טועה

השאלה התייחסה לגבי המצאה על ידי בית המשפט בדואר רשום.
לשם כך אין להתייחס לפקודת הראיות אלא לתקנות סדר הדין האזרחי - שהן בבחינת הוראת דין ספציפית, הגוברת על כל הוראת דין כללית אחרת.
ולעניין זה ספציפית חלה תקנה 495(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת:
"המצאה בדואר על ידי בית-משפט
495. (א) המצאת כתבי בי-דין בדואר תהיה בדואר רשום עם אישור מסירה."

מה שקובע כאן אם התקיימה המצאה כדין הוא אישור המסירה
לו טענתו של ברזילי היתה נכונה ו/או לו טענתך לגבי פקודת הראיות היתה נכונה - כלל לא היה צורך בתקנה 495(א) הנ"ל.
 
ועכשיו?

ד. החזקה בדבר המצאת דואר לנמען וטעמיה

הדין הקיים קובע חזקות הרואות כמסמך שנשלח בדואר (רגיל, רשום, או רשום עם איסור מסירה) ככזה שהגיע ליעדו. כלומר, כאשר המסמך נשלח בדואר המתאים ניתן להניח כממצא עובדתי כי הדואר אכן הגיע ליעדו.

כאן. וקיבלתי עוד תשובה כזו ממקור אחר.
 

9x9

New member
הקישור אליו היפנית מתייחס להליך פלילי של הטלת קנס

כפי שציינתי בתגובתי הראשונה, קיימת תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי הקובעות שבמשלוח הודעה על הטלת קנס בדואר רשום קיימת חזקת המצאה, גם אם אין אישור פורמלי שאכן הנמען קיבל אותו לידיו.
אבל זה לא תקף לגבי משלוח כתבי בית דין מאת בית המשפט אל בעלי הדין בהליך אזרחי
גם סעיף 57ג של פקודת הראיות עליו הסתמכת קובע בעצמו סייג לתחולתו, ציטוט: "...רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת..."
לגבי משלוח דואר רשום מבית משפט לבעלי דין יש הוראה אחרת, והיא משלוח דואר רשום עם אישור מסירה.
לכן, שום בית משפט אזרחי לא יתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה אם לא קיים בבית המשפט אישור מסירה חתום על ידי הנתבע - וכך גם לגבי משלוח הזמנה לדיון.
עצם המשלוח בדואר רשום - כשלעצמו - אינו מהווה הוכחה לכאורית להמצאה כדין, ואינו יוצר חזקה לכאורית להמצאה כדין.
 
שים לב לתקנה 497

"רשאי בית המשפט לראות את הכתב כאילו הומצא כדין ואת התאריך המסומן באישור המסירה כתאריך ההמצאה."
&nbsp
כלומר בית המשפט רשאי לאשר שהייתה המצאה כדין גם ללא אישור מסירה אבל הוא לא חייב. מסכים?
 

9x9

New member
מה אומרת תקנה 497 ???

היא אומרת שני דברים
ראשית, אין צורך שבמשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה יהיה פירוט על גבי אישור המסירה עצמו כפי שנדרש במשלוח המתבצע באמצעות שליח על פי תקנה 490.
ושנית - אין צורך לזמן לחקירה נגדית בבית המשפט את הדוור של הדואר שמביא לנמען את הדואר הרשום עם אישור המסירה, כפי שכן ניתן לעשות כאשר מבצעים את המשלוח באמצעות שליח על פי תקנה 491.
והמסקנה היא - שדי בכך שיתקבל בבית המשפט אישור המסירה כשהוא חתום ותאריך המסירה שמצויין בו ייחשב כמועד ההמצאה כדין, כדי שהמשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה יחשב כהמצאה כדין, וזאת אף ללא פירוט נוסף שקיים בתקנה 490 ואף ללא חקירה נגדית בבית המשפט של הדוור שהחתים את הנמען על אישור המסירה.
המשמעות היא - שעדיין חובה להמציא לבית המשפט את אישור המסירה כשהוא חתום כדין, ולא ניתן להסתמך על המצאה בדואר רשום ללא אישור מסירה חתום על ידי הנמען.
 
למעלה