עמית ואיתמר
New member
אני מביישת להמשיך לחיות
עברתי סטרס ופוסט טראומה שמשפיעה על חיי, וכתוצאה מכך הצטרפו עו תחלואות, פניתי ליד מכוונת, כששמים לא הייתי מודעת על מה אני עוברת, ושם המליצו לי ללכת להביא אישורים , חלק היה לי כי הלכתי יותר נכון לקחו אותי לרופא חלק הזנחתי כתורה ממצבי. לצערי הזמן דחק בגלל הגיל אבל המסמכים שהצלחתי להביא עד גיל חודשיים לפני גיל 62 נתנו לי 45 אחוזי נכות ערערתי וקיבלתי 61 אחוז אבל כל מה שהצלחתי בנתיים להביא עד לערעור היו מוכרים וקיבלתי 76 אחוזים,, אלא מה אני אשמה שלוקח זמן, ועד שהיה ערעור הייתי בת 62.5 ולכן מכירים רק ב 61 אחוזים,,,
אילו ואין לי טענות ואף פירסמתי שזה נפלא שהביטוח הלאומי פתח את יד מכוונת אך אולי זה טוב מבחינה מסויימת, כי את המלצת רופא יד מכוונת לא קיבלו,,,ואף הרופאים של יד מכוונת לא שואלים אותך מה עוד את סובלת, אני חשבתי שלא צריך לאמר על הגב כי הרופא אמר שזה בגלל הרגל , ועל הרגל קיבלתי אחוזים, ומסתבר שיש גם בעיה בגב,, האם אפשר להגיש על החמרה?
שנית שלחו לעובדת שיקום וזאת כתבה המלצה ושלחו לי שעד 62 לא היתה בעיה שהפריעה לעבוד,,, ולכן שלחו אותי לערער בבית לוינשטיין, ביקשתי החלטה והמלצה של עובדת שיקום סוציאלית,, לא נתנו לי איך אוכל לערער מבלי לדעת על מה?
איני יכולה להבין באיזה מצב אני למה לא נותנים ? איני יכולה להמשיך לחיות כמו אבן , חיי חסרי טעם, אילו היה ניתן לחזור אחור, במקום שאני סובלת הייתי רוצחת על מה שגרמו לי, ולפחות לא הייתי נפגעת שוב ושוב, לו הייתי רוצחת אותם ומתאבלת לא הייתי סובלת היום, ה מה לעזאזל לעשות? לא נוח לי לחיות כך אין תכלית, קשה לי קשה לי ,רע לי אפילו לסדר את הבית לנקות לקרוא לכתוב להקשיב לחלום לרצות לנשום לחייך לצעוק איני יכולה,,
עברתי סטרס ופוסט טראומה שמשפיעה על חיי, וכתוצאה מכך הצטרפו עו תחלואות, פניתי ליד מכוונת, כששמים לא הייתי מודעת על מה אני עוברת, ושם המליצו לי ללכת להביא אישורים , חלק היה לי כי הלכתי יותר נכון לקחו אותי לרופא חלק הזנחתי כתורה ממצבי. לצערי הזמן דחק בגלל הגיל אבל המסמכים שהצלחתי להביא עד גיל חודשיים לפני גיל 62 נתנו לי 45 אחוזי נכות ערערתי וקיבלתי 61 אחוז אבל כל מה שהצלחתי בנתיים להביא עד לערעור היו מוכרים וקיבלתי 76 אחוזים,, אלא מה אני אשמה שלוקח זמן, ועד שהיה ערעור הייתי בת 62.5 ולכן מכירים רק ב 61 אחוזים,,,
אילו ואין לי טענות ואף פירסמתי שזה נפלא שהביטוח הלאומי פתח את יד מכוונת אך אולי זה טוב מבחינה מסויימת, כי את המלצת רופא יד מכוונת לא קיבלו,,,ואף הרופאים של יד מכוונת לא שואלים אותך מה עוד את סובלת, אני חשבתי שלא צריך לאמר על הגב כי הרופא אמר שזה בגלל הרגל , ועל הרגל קיבלתי אחוזים, ומסתבר שיש גם בעיה בגב,, האם אפשר להגיש על החמרה?
שנית שלחו לעובדת שיקום וזאת כתבה המלצה ושלחו לי שעד 62 לא היתה בעיה שהפריעה לעבוד,,, ולכן שלחו אותי לערער בבית לוינשטיין, ביקשתי החלטה והמלצה של עובדת שיקום סוציאלית,, לא נתנו לי איך אוכל לערער מבלי לדעת על מה?
איני יכולה להבין באיזה מצב אני למה לא נותנים ? איני יכולה להמשיך לחיות כמו אבן , חיי חסרי טעם, אילו היה ניתן לחזור אחור, במקום שאני סובלת הייתי רוצחת על מה שגרמו לי, ולפחות לא הייתי נפגעת שוב ושוב, לו הייתי רוצחת אותם ומתאבלת לא הייתי סובלת היום, ה מה לעזאזל לעשות? לא נוח לי לחיות כך אין תכלית, קשה לי קשה לי ,רע לי אפילו לסדר את הבית לנקות לקרוא לכתוב להקשיב לחלום לרצות לנשום לחייך לצעוק איני יכולה,,