הסיפור שלי חלק ב'
אני ממליץ כמובן לקרוא את חלק א' ...
ובכן בצבא אמא נפטרה הייתי בן 19 לא מודע למה שקורה, לא להתנהגות שלי..אם כי שילמתי מחירים . הרגשתי לא שייך מנותק, לא יציב בכל תחום .
יצאתי מהצבא...מפה נפילה ענקית...
קודם כל אף אחד לא ראה אותי התייחס אליי לא ידעתי לקוא נכון לעזרה..וגם שדיברתי אמרו לי אתה מעל גיל 18 תתמודד..
עמידר תקעו אותי במצב שהבית שלא אמא שהיה אמור לעבור אליי לא עבר כי לא הסכמתי לחתום שאחים שלי יקבלו חלק ממנו ( חולי נפש שלושה) למזלי ידעתי זה ייגמר באסון גמור. הפכתי מעשית לפולש מבחינתם..ורצו שכר דירה מלא שלא יכולתי לעמוד בו..
במקביל לא עבדתי תקופות ארוכות בגלל בעיות גב בעיקר וכאבי שרירים..שאז גם הרופאים ביטלו. נכנסתי למעגל של מצוקה קשה בלי לדעת אפילו...
החלק שלחלקכם יהיה קשה לעכל מגיע...בשלב הזה של החיים..עשיתי מעשה מגונה בילד וילדה שכנים שלי..פעמיים. הם דיווחו...נפלתי לגמרי...לא ידעתי להודות ולא ידעתי לספר מה שקרה לי..( אם כי אני כבר ידעו עוד מילדות בעצם.) הרחיקו מהבית ..מהעיר שלושה חודשים הייתי אצל האחות שאנסה אותי כי לא היתה ברירה..לא היה פשוט..וחזרתי אחרי..
בדיעבד הלכו לקראתי ולא ידעתי אפילו לא הבנתי..יכולתי עוד לפני המשפט לקבל מתובע ביטול כתב אישום בתנאי שאני נכנס לטיפול נפשי..ולא עשיתי את זה לא היה מי שיתפוס אותי ינער אותי ויגיד לי קח את זה.
אז אני פולש בבית של עצמי..עובד מעט צובר חובות הרבה לא מאובחן נכון רפואית ועוסי"ם לא ממש עוזרים..המצב רק הסתבך והלך
באותה תקופה "התאהבתי" במישהי שהיא 18 שנה גדולה ממני..שש שנים במקביל למשפט...בזבזתי זמן..מריבות השלמות היא הלכה עם אחרים ( הייתה קלה להשגה מראש מכל אחד כמעט)...
כעסים גדולים דיכאונות..מצבי רוח..התפרצויות על עוס"ים . כאבים פיזיים נפשיים..הכל יחד...בלאגן שלם..ורודפים אותי עם חובות ועיקולים...ומעצרים על אי תשלום..חובות. בתוך זה נכשלתי להשלים בגרות ועוד דברים כישלון בכל תחום כמעט....
עד לילה אחד....שהייתי במצב ללא חשמל ומים בבית מבין שהאישה שהייתי איתה טעות גדולה...והפסדתי גם על הדרך בנות צעירות שרצו אותי...ואיכשהו הרחקתי אותן
שם שחשבתי להתאבד התגלה הכוח שלי...הבנתי שם באותו רגע הרבה דברים..ובעיקר שאני חייב אבל חייב לבחור בחיים ולחיות טוב בסופו של דבר...( עד כמה שניתן הרי לעולם לא אוכל לחיות בשלום גם לא היום ולא עד יום מותי על מה שעשיתי למרות שאני מבין מה קרה ולמה וכל ההקשרים ובקשתי סליחה והענשתי את עצמי וכו' אולי באיזה מקום גם היום מעניש את עצמי עדיין)
מפה קרו כמה דברים..היה דיון בבית המשפט הודיתי..קיבלתי שלושה חודשים עבודות שירות. שנתיים על תנאי וקנס כספי.
עברתי דירה בעיר למקום אחר וחתכנתי לגמרי עם האישה.
הייתי גם בטיפול נפשי...אבל עוד לא נפל לגמרי לגמרי האסימול של הכל...היה כל כך הרבה שעוד לדעתי הייתי כמו בהלם קרב.
מה שכן בכיתי ימים כלילות על מה שעשיתי ועל כל המצב שלי..ובכיתי הכאב היה עצום..והענשתי גם מסתבר את עצמי חשבתי שכל המכות של העולם מגיעות לי...היה דואליות רצון לעזור לעצמי והענשה עצמית . יחד עם התנהגות שקשורה יותר להפרעה הנפשית והפוסט טראומה...
כל המציאות שלי או תפיסתה גם יחד...היו מעוותות כמעט לגמרי , הגעתי למצבים פסיכוטיים או לפחות על גבול הפסיכוטי..כולל הזניות קלות...חרדות לצאת מהבית חרדות מאנשים אי תפקוד כמעט מלא..גם המצב הבטחוני באיזור אף פעם לא עזר...
בכל אופן איכשהו..נלחמתי..עם ביטוח לאומי עם החובות ..עברתי קופת חולים שהיה אפשר אז החלו לטפל בבעיות עברתי ניתוח גב תחתון יצאתי בנס...עברתי גידול במוח מלחמה אדירה ..בתקווה שלא ישוב..נשארו המון השלכות רפואיות ועוס בעיות אחרות ( בגדול יותר מ25 אבחונים רפואיים..ו 2 נפשיים , קוגניטיבי מהקשים ראייה מתדרדת שיתוק מתחיל בידיים...לא מצב קל)
היו מקרים ששינו אותי..פתחו יותר את התובנה...אבל זה לחלק ג' בסיפור שלי..יש לכם הרבה לעקל..אולי לקבל אולי לכעוס..אולי להבין אולי לא..אני אקבל. אולי כמה יזדהו עם ההשלכות...
