איך אפשר לדעת....?
אני מנסה להבין את ההגדרה המדויקת של תקיפה/פגיעה מינית,
הלו בגיל 5-6 איננו יודעים מהוא מגע מיני, ואילו בכל זאת, ככל הנראה, ולפי הזכרונות שעלו בי בהקשר המיני, שאף פעם לא חשבתי עליהם באופן של פגיעה מינית, לפתע נוכחתי לגלות שיש מצב שעברתי סוג של.... השאלה היא עד כמה זה באמת השפיע עליי? ולמה אני שואלת.. אז הסיבה לכך למעשה, היא שכל חיי חיפשתי סיבה שתצדיק ותסביר את רמת הדפיקות שבי, אני יודעת שזה קצת קיצוני, אבל הכי פתוח וישיר שלי זה פשוט לומר את זה כמו שזה יושב לי על הלב.
תמיד "ידעתי" שאני דפוקה, ובכך אני מתכוונת שאינני כמו שצריך להיות, לפי ההגדרה החברתית לפחות. סבלתי מהרבה סטיגמות, תיוגים ועוד, בגילאים שבין 14 ועד היום אפילו. כאשר ההגדרות שונות ומשונות, מגוונות מחנונית ועד מופקרת. לא רוצה להיות לא כך ולא כך, אבל הכי חשוב איך שאני מגדירה את עצמי נכון? אז זהו שלא, באסה... וגם אם כן אני לא באמת יודעת איך להגדיר את עצמי.
שורה תחתונה... גיל 5 ישנתי לצד אחיה של החברה הכי טובה שלי, שגם הייתה שכנה שלי, והוא החליט שאנחנו משחקים כעת במשחקים שילדים לא אמורים להכיר. לא בא לי לפרט, ואני גם לא מספיק זוכרת על מנת לדייק, אני בטוחה בדבר אחד, לא מצא חן בעיניי המשחק. לא חשבתי על זה מאז, אני לא בטוחה אם זה קרה יותר מפעם אחת, אני גם לא בטוחה מה בדיוק קרה, אני לא יודעת אם זה השאיר בי חותם טראומטי כלשהו, אני רק יודעת שמבחינה מינית, תמיד נהגתי להתבטא שונה מאחרים - או חרדה קיצונית, או ההפוך הקיצוני לכך - פרובוקטיביות ופלרטטנות, פתיינות כזו שאין לי מושג מהיכן אני מביאה לפתע, דחף מוזר, חוסר ביטחון, חוסר אונים, וגם סוג של התמכרות להתנהגות כזו פתיינית. האקט המיני לא בהכרח מהנה, אבל עדיין יש והיה לי תמיד את הדחף להתנהגות פתיינית כזו. למה? ואם יש קשר לסיפור מגיל 5, אולי אני מתבלבלת, אולי זה בכלל אוסף החוויות המאוחרות (אך נוטה להאמין שאלו חוויות שאספתי עקב התנהגותי והמשיכה שלי למקומות פוגעניים וכואבים).
כיוון...? השערות..? כל התייחסות אקבל בברכה...
<i>שלכם, תומיש</i>
אני מנסה להבין את ההגדרה המדויקת של תקיפה/פגיעה מינית,
הלו בגיל 5-6 איננו יודעים מהוא מגע מיני, ואילו בכל זאת, ככל הנראה, ולפי הזכרונות שעלו בי בהקשר המיני, שאף פעם לא חשבתי עליהם באופן של פגיעה מינית, לפתע נוכחתי לגלות שיש מצב שעברתי סוג של.... השאלה היא עד כמה זה באמת השפיע עליי? ולמה אני שואלת.. אז הסיבה לכך למעשה, היא שכל חיי חיפשתי סיבה שתצדיק ותסביר את רמת הדפיקות שבי, אני יודעת שזה קצת קיצוני, אבל הכי פתוח וישיר שלי זה פשוט לומר את זה כמו שזה יושב לי על הלב.
תמיד "ידעתי" שאני דפוקה, ובכך אני מתכוונת שאינני כמו שצריך להיות, לפי ההגדרה החברתית לפחות. סבלתי מהרבה סטיגמות, תיוגים ועוד, בגילאים שבין 14 ועד היום אפילו. כאשר ההגדרות שונות ומשונות, מגוונות מחנונית ועד מופקרת. לא רוצה להיות לא כך ולא כך, אבל הכי חשוב איך שאני מגדירה את עצמי נכון? אז זהו שלא, באסה... וגם אם כן אני לא באמת יודעת איך להגדיר את עצמי.
שורה תחתונה... גיל 5 ישנתי לצד אחיה של החברה הכי טובה שלי, שגם הייתה שכנה שלי, והוא החליט שאנחנו משחקים כעת במשחקים שילדים לא אמורים להכיר. לא בא לי לפרט, ואני גם לא מספיק זוכרת על מנת לדייק, אני בטוחה בדבר אחד, לא מצא חן בעיניי המשחק. לא חשבתי על זה מאז, אני לא בטוחה אם זה קרה יותר מפעם אחת, אני גם לא בטוחה מה בדיוק קרה, אני לא יודעת אם זה השאיר בי חותם טראומטי כלשהו, אני רק יודעת שמבחינה מינית, תמיד נהגתי להתבטא שונה מאחרים - או חרדה קיצונית, או ההפוך הקיצוני לכך - פרובוקטיביות ופלרטטנות, פתיינות כזו שאין לי מושג מהיכן אני מביאה לפתע, דחף מוזר, חוסר ביטחון, חוסר אונים, וגם סוג של התמכרות להתנהגות כזו פתיינית. האקט המיני לא בהכרח מהנה, אבל עדיין יש והיה לי תמיד את הדחף להתנהגות פתיינית כזו. למה? ואם יש קשר לסיפור מגיל 5, אולי אני מתבלבלת, אולי זה בכלל אוסף החוויות המאוחרות (אך נוטה להאמין שאלו חוויות שאספתי עקב התנהגותי והמשיכה שלי למקומות פוגעניים וכואבים).
כיוון...? השערות..? כל התייחסות אקבל בברכה...
<i>שלכם, תומיש</i>