טריגר של אמצע הלילה..

[רייסטלין4]

טריגר של אמצע הלילה..

רק מנסה לפרוק אני מניח..

שואל את עצמי אם מתישהו זה יעבור ואני אהיה נורמלי...

הכאב הזה שסקס מביא איתו.
הכאב הלא מובן הזה מהדבר הזה שנראה שכל השאר כל-כך אוהבים לעשות.

אני לא מבין למה כל-כך כואב לי..
האשמה היא עלי
ואני לא יודע אם מתישהו יגיע זמן והכאב הזה לא יחזור..

אבל כשהוא פה..
אני פשוט רוצה למות..
אני מרגיש כל-כך חלש ושברירי.. כל כך נטול כח מול הכח הזה שמכביד עלי..
העור מצטמרר והגוף רק רוצה להקיא את הכל החוצה.

אני עומד יציב.. כי מה הטעם בליצור דרמות.

אנשים כמו תמיד לא יבינו.

ולאנשים יש את החיים שלהם.. ומי אני שיכניס רוח מדכאת כשכולם שמחים.

ובכללי החיים טובים ודי בסדר אני חושב.
רק כשהכאב מגיע.. קור חזק אוחז לי את הלב והבטן מסרב לעזוב.

לוחש לעצמי מילים מרגיעות.. כי לפעמים זה עוזר.

ואם לא עוזר.. אז הפירכוסים מתחילים.. והזיעה הקרה.. התנודות הלא רצוניות. אני כבר לא מעבר לצופה כשהגוף שלי ננעל.

ו..ברגע הזה אני רק רוצה למות.

ומתישהו אני מפחד.. שאני כן פשוט אמות.


אני ממשיך להילחם ולשרוד.. כי חיים פעם אחת.. אז למה לא.

זוגיות כבר ממזמן לא נתפסת כאופציה.

והלבד לא טוב לי.

אני מוצא תקווה בקשר א-מיני.

אבל בפנים אני יודע שיש לי יצר מיני ויש גבול לכמה אני יכול להחניק אותו.

אולי מתישהו אמצא מישהו שיבין.

מישהו שירצה..

שיכיל..

שיאפשר לי.. לא להרגיש לבד.

 

[בנשיר]

תכתוב . תצעק . דבר . אפשר לצאת מזה . לא קל .

פנה לטיפול או לעזרה . אפשר לבד יותר טוב עם מומחה מדויק . רוב העבודה שלך . כן רוב האנשים הרגילים לא יבינו . אז מה ? זה שלהם או שלך ? שאלה הפוכה את מי זה מעניין שטוב לך ?
בהצלחה