אין על מי לסמוך

noya54

New member
אין על מי לסמוך

בסוף כולם מועלים באמון.. לבד יותר מתמיד רוצה להעלם לא מסוגלת יותר והפעם אין מאיפה לגייס כוחות מותרת
 

liorah1

New member
מותרת... לעצמך

נויה אהובה,
את אכן מותרת, לעצמך בלבד, רק לך מותר לעשות בחייך כרצונך, רק לך האחריות להביא את עצמך למקום הטוב ביותר שאת יכולה.
כבר ניצחת תהומות כאלה בעבר.
חיבוק גדול ממני
ליאורה
 

noya54

New member
תודה ליאורה

על הכל.. מנסה לא לותר וכשמותרת כועסת על עצמי
 

בנשיר

New member
למה את לא כותבת ? ממתין לך !

אני חושב שיש לך סיכוי טוב להיות במקום מכובד וטוב עם אנשים טובים . תמיד יש נפילות . תמיד משהו יגרום לך לבעוט . זה בסדר . זה אומר שאת לא מוותרת .
בקשה קטנה נא להמשיך עם המטפל הוא כנראה מיוחד יש לו הבנה טובה .
אינני יכול לנער אותך או לגרום לך לזוז . זה דבר ששייך לך .
תתחילי לחזק את החיבוק ולא את הצורך בחיבוק
 

noya54

New member
מנסה ..

הבעיה שכשאני מרגישה שהכל סוגר עליי קשה לי משום מה לשתף.. אבל אנסה רגשות האשם שברציונל אני יודעת שלא אשמתי גומרים עליי רגשית, מאשימים אותי בכל עוולות המשפחה, אמא שלי מפילה עליי פצצות פתחה תיק ברבנות והתחילה לצאת עם מישהו (בעקבות ויכוח איתה שאבא שלי הגן עליי באופן מפתיע). אמורה לעבור דירה החודש וזה מלחיץ.. פלאשבקים ועברתי פגיעה (קלה יחסית..) לפני שבועיים ולמרות שהיא "קלה" לקחתי ממש קשה ולא מפסיקה לכעוס על עצמי.. לא מצליחה ללמוד , כל הדברים שלי באוטו נודדת בין סבא לבית.. סבא שלי סיפר לאבא שלי שאמא שלי לא נותנת לי לאכול, הוא אמר לאמא שלי ועכשיו היא כועסת עליי ולא מדברת עם סבא..וממש קשה לו עם סבתא ואני מרגישה צורך לעזור לכולם ופשוט נגמרת.. בגדול עובדת כל לילה, מטשטשת את עצמי בבוקר וישנה כל היום עד המשמרת. עד שעשיתי התקדמות וחזרתי להתעורר משעונים והפסקתי לאחר חזרתי אחורה, סבא שלי התקשר אליי אתמול 31 פעמים להעיר אותי ובסוף הגיע אליי להעיר..מרגישה שמקדרת אותו, והמשפט של אמא שלי שבסוף יחטוף התקף לב בגללי לא מרפה.. מתבודדת ולא שומרת על קשרים, אז כולם כועסים.. זקוקה לחיבוק ולאמא שלי, כלכך קשה לבד.. אה, אמא שלי גם עוברת דירה שלא יהיה לי בה חדר.. מרגישה תלושה, מפחדת לאבד את אחיות שלי שמושפעות ממנה.. קיצר הכל חרא לא רואה איך יוצאת מזה. לא מצליחה לסלוח לעצמי .. וכן לא אעזוב את הפסיכולוג, הוא הדבר היציב היחידי שיש לי בחיים האלה..
 

בנשיר

New member
התקופה הזו גם תעבור .

אני עדיין סבור שכדאי לך לפתוח את הדברים מול סבא .
אתן לך הסבר פילוסופי ותראי איך הפסיכולוגים העתיקו ושיפצו לטובתם .
הפילוסוף שמתאים לעיניין לפי עניות דעתי זה שפינוזה . יהודי מלפני מאתיים שנה . אנחנו כבני אדם יודעים הכל מבפנים ללא עזרת הרשמים החושתיים . אבל מוגבלים . היות וכולנו מוגבלים ונתונים תחת חוקים מסוימים נניח חוק הכבידה . משיכת כדור הארץ . כולנו מוגבלים גם בידיעתינו את החוק וגם בלעדיו . אבל יש דבר שעוזר לנו זה עצם הידיעה שאנו נשלטים על ידי חוק זה . ואז משום מה המדבלה של הגרביטציה לא מפריעה לנו או פוחתת הטרדתה ביחס לאדם שלא מבין למה ציפור או בלון הליום באויר ואני לא .
עצם השיחה שלך עם סבא הוא יבין מה יש לך ואת תביני את עצמך יותר טוב ושניכם תוכלו לשתף פעולה מעבר למגבלה או המגבלות . לסבא יהיה יותר קל וגם לך . זה לא ישנה את העובדה של האונס הכאב והפוסט טראומה . אבל ישנה את התיחסותכם ואת יחסיכם לסביבה ואחד לשני .
בנוגע להתקף לב ..אני מכיר מספיק מתעלפות וחולות לב ונבהלות מכל ג'וק ...אלמנות עשרים שנה ומבלות בחוגי בריז' ומועדוני קשיש .
&nbsp
 

noya54

New member
כן אבל מניחה שהאשמה תמיד

תשב שם לא משנה עד כמה לא רציונאלית היא תהיה.. מקווה שיזכה לחיים ארוכים .. כן אומרים שהכל עובר בסוף, השאלה מתי? זה נצח, ואני לא בטוחה כמה זמן עוד אשרוד ככה..
 

noya54

New member
תמיד לא בסדר

תמיד אני זו שבסוף יוצאת לא בסדר. באמת, תמיד האש בסוף מכוונת אליי. מנסה להבין למה? למה??? מה אני עושה לא בסדר לעזעזאל?! מה דפוק בי? אעאעא עדיף שאשתוק לתמיד.. מדהים כמה אני אלופה בלשתוק כשלא צריך ולא יודעת לשתוק כשצריך. לרדוף צדק זה חרא.. עדיף תהיו חראות
 
בהחלט

להיות בן אדם זה הדבר הכי קשה שיש לכן נהייתי גם חרא בעצמי רק אז התייחסו עלי, וכמו שאומרים כל תשומת לב זה טוב שלילי או חיובי העיקר אתה קיים, מאוד מזדהה איתך, כולל רגשות האשמה ...
 

noya54

New member
נכון אבל

לי לא להיות בן אדם , בתכלס אני יכולה להגיד שאני לפעמים טובה מידיי ונפגעת..אולי נאיבית..לא יודעת. בכל אופן להיות בן אדם זה א' ב', גם אם קשה ואני מאמינה שקשה לך..ולרגע לא שופטת כי מעולם לא הייתי במקום שלך, אבל נשמע שאתה מאוד מתאמץ ולוקח אחריות על הדברים ועושה מה שאתה יכול וממשיך לעבוד על עצמך וזה מה שחשוב. גם אני גדלתי כ"טרוריסטית" (או שככה הגדירו אותי) כי הייתי מפצה את עצמי בקניות, בוכה אם לא קונים לי ופשוט כיפרו ככה על הפגיעה הנפשית והאהבה ללא תנאים שילד אמור לקבל.. אז כן אני לגמרי מבינה למה אתה מתכוון.. אבל עם הזמן גדלים ואני עדיין ממשיכה ונלחמת בעצמי יום יום על כל הדפוסים הישנים שאני מנסה לשנות. וכן, קשה ומאוד קשה.. כל פעם מחדש רגע לפני התמוטטות מוצאת כוחות שעוד מעט ייגמרו.
 
כן בהחלט אני מנסה להשתנות

בעיני קשה להיות בן אדם יטוב בעולם כה פרוץ גם אני הייתי טוב מאוד ונפגעתי המון, אני יודע על מה את מדברת, אבל בי יש תנועה נגדית אני גם טוב וגם מאוד רע, אני משתדל להיות יותר טוב, זה בהחלט מאבק שחשוב לי והבנתי את זה אחרי הרבה שנים, כי שהייתי נער זה לא נראה לי בעיתי להיות קרימנל או פוגע בנשים בכל דרך כי ככה גדלתי בכזו חברה, אז עכשיו אני בתהליך, אז אני שמח שלך זה לא קשה זה טומא שמטבעך את טובה וזה נהדר, לי יש צד יותר אפל ועל זה אני עובד ויעבוד .
 
למעלה