טריגר

yamit1111

New member
טריגר

לילה
מרגישה זונה
רוצה להפקיר את גופי לזרים רק כדיי לדעת שהוא לא שייך לי
להיות אני,בלי להיות זאת שנפגעה.בלי להיות הגוף,האוביקט,הקורבן
אבל השואה שלי הייתה וגם בנפשי היא צילקה ורסקה
אין לי צפירה ולא יום זיכרון.כי אצלי כל יום הוא יום השואה
זיכרון לזוועה המתמשכת
לילדות שנגדע
החול יזכור
הנעורים שלא באו אל סופם כי לא התחילו מעולם
הילדות שלא הייתה
טיפות הדם שמובילות לים
ים יסורים וכאב ונפש מרוסקת
טובעת בדם
לא יכולה לקום
 

liorah1

New member
כל יום

ימית יקרה,
לצד השואה היתה גם גבורה. כל יום את חייה את השואה, ואני מזכירה לך לחיות גם את הגבורה שלך להתמודד ולהמשיך למרות הזוועה.
חיבוק גדול,
ליאורה
 

בודלר

New member
נכון מאוד

וחלקם אפילו רובם חיו חיים נורמלים למרות בכל. והצלחן לשרוד גם ימית יכולה ואולע גם אני ובעצם כולם. בכל אחד יש אור רק צריך לחפש בחושף תמצית ולהדליק זה הכח הו אני אופטמי כמה זה לא מתאים לי...
 

בודלר

New member
כאב כל כל חד ןמתמשך איך אפשר

הכתיבה שלך פוצעת כה כואבת מנפצת עצמות מזרימה דם. ואת כל כך צודקת יש אנשים שעוברים שואה מבלי להיות שם כמוך כמוני כמונו אבל את יודעת היו גם ניצולים שהצלחו לשרוד ואף לחיות גם את יכולהת אין יאוש בעולם כלל ככה אמר רבי נחמן מברסלב שסבל המון בחייו. אני מחזיק לך אצבעות את יכולה את אמציה וחזקה הנה חיבוק
 

בנשיר

New member
כל פעם צריך לקום רק פעם אחת .

לא ראיתי קודם את כתיבתך .
את מחזקת בי את האמונה ואת ההרגשה שאת יוצאת שולטת על הכאב .
לגבי הנעורים שלא באו אל סופם בדרך המקובלת והרגילה ...מודע לזה הייתי שם במקביל אלייך ...עסקתי בפצעים שלי ולא שמעתי ולא ראיתי ממטר בודד קדימה .
טוב שאת מודעת גם לצורך שלך לקום . עצם הידיעה של הפועל צריכה לקום זה חצי עבודה . הלא יכולה זה טכני ברובו עם חיזוקים .
כתיבה אמיתית וחזקה .
יוצא לצלם ...יש אביב בחוץ עלים חדשים ו...גם תולעים שאוכלות עלים רכים וצעירים ...חלק מהטבע .כרגע אביב זה מה שניתן להגיד
שבת שלום והרבה רכות עם עצמך . את לא כל כך רעה לעצמך כמו שאת מדמינת או חושבת . באחריות
 

בודלר

New member
הפתרון שלי היה לפתח מנגון הדחקה חזק

זה עזר לי לשרוד ולעוד רבים אך אני מקרה די נדיר ומחקתי חלקים נרחבים מאד מחיי אך זה מופיעץ בסיוטים הבזקים או צף וגם טיפול ארוך לא עזר די מיאוש
 

בנשיר

New member
אני רואה את תגובותייך

כתבתי את זה בספר .
נתתי על הסבל באופניים שלי טרמפ לשטן והוא ניסה להשתלט לי על הכידון . עצרתי שנייה לפני התהום .
(בעריכה זה יצא יותר תיקני )
כפי שאני רואה ...את קמה ! את מגיבה את חייה
 

noya54

New member
אהובה

מכירה טוב את הזמנים האלה. גם כשנראה לך שהכל שחור.. תנסי להיזכר בחוזק שלך. כמו שליאורה אמרה, את גיבורה בעיניי כמו ניצולי שואה.
לא הייתה להם ילדות, המשפחות שלהם נרצחו.. עם כל הזוועות והטראומות השורדים (כמוך!!!) הצליחו לעלות לארץ בלי כלום. זיכרונות וטראומות, כאב עצום.. אבל הצליחו להקים משפחה. מניחה את מכירה את הסרט "הקיץ של אביה".. בעבר הסתכלו עליהם כמשוגעים, היום מבינים כמה הם גיבורים.
הלוואי ודעת הציבור תשתנה, אבל אנחנו לא זקוקות לה. אני יודעת שאני שורדת, ושאת גם.
אני מקווה שאת הילדות שלא הייתה לי אתקן ואעבור אותה בעתיד עם הילדים שלי. אני יודעת שזה רחוק, יש רגעים שאני מאמינה שלעולם לא אזכה להיות אמא.
אבל זה החלום שלי, לחוות איתם את הילדות, להעניק להם את כל הטוב שיש, להגן עליהם.. להאמין להם ובהם. לפרגן.. כל מה שהיה חסר לנו.

שרדת זוועה, התהליך החלמה ייקח זמן.. אבל אל תאבדי תקווה. את מדהימה, חזקה, עברת כ"כ הרבה ועדיין כאן. יש לך כ"כ הרבה להעניק לעולם. כל דבר בזמנו, לא הכל חייב להיות בגדול. תרשי לעצמך לבכות ולכאוב, תרשי לעצמך לכעוס, תרשי לעצמך לכאוב על הילדה הקטנה שלא זכתה לילדות ונעורים.. מקווה שאת בטיפול, ולאט לאט (שום דבר לא לחוץ) את תשלימי עם הכאב הזה. הוא לא ייעלם, אבל בטוחה שתצליחי לחיות ביחד איתו, לקחת אותו ולנתב אותו למקום חיובי. לתיקון. בטוחה ומאמינה שתזכי להיות אמא. שמי שיינשא לך הוא ייזכה- לא את, את הפרס. הכי קל להתאהב באדם שלא חווה משברים קשים.. אבל אז כמגיע בזוגיות משבר שלנו נראה קטן (לצערנו קיבלנו פרופורציות..) הרבה פעמים נפרדים.
מי שייזכה בך ויכיל את כולך, ייראה גם את החוזק שבך. בעצם רק את החוזק. כי אין בך שום דבר פגום. נפגעת, נפגעת קשה. אבל ניצחת- כמו הניצולי שואה.
ואז תראי איך הכל בחיים יהיה פשוט וקטן עלייך.. ובטוחה שהילדות שתעניקי לילדים שיהיו לך תפצה על הילדה הקטנה שהרסו אותה. אל תפגעי בילדה הקטנה הזו יותר - זו את. תחבקי את עצמך.. במקום מי שלא עשה זאת.

גיבורה, מאמינה בך
 
למעלה