שותפים לפשע ט'
התחושה בבית הייתה שכולנו שותפים לפשע,
אמא שלי מסתירה את אבא שלי,
ואני הולך אחרי אמא שלי וגם כן מסתיר את אבא שלי,
ואחותי לא יודעת כלום כי היא נולדה אחריי, אחרי שהוא הפסיק לפגוע בי בצורה מפורשת והתחיל לדאוג לי
גילויי משיכה וסטייה הפכו יותר ויותר מרומזים מצדו, מובלעים, האיש עשה מאמצים לבלום את משיכתו החולנית אליי וניסה להחליף אותה בהתמסרות לדאוג לי ולצרכיי הפיזים - כסף , רכוש , ולא לפגוע בילד
תחושת ההסתרה והבושה (המאוד מורכבת מפני שנאלצתי להגן על מי שפגע בי מבלי שבכלל איבדתי את הפגיעה) עדיין בקירבי, עדיין עניין חשיפתו מרגישה מאיימת
ועומדת השאלה, האם אני פושע או אדם לא מוסרי בזה שאינני מוסר את האיש לרשויות ?
כשקיבלתי את הפלשבק הקשה הייתי במקום מאוד נחוש והחלטי לסלוח לו כדי להמשיך הלאה חשבתי שהכל כבר מאחורינו אך אבא שלי משום מה החליט להמשיך להתבטא כמו עבריין חוצפן ואמר כל מיני אמירות שלפחות לפירושי הן חסרות כל בושה ומעידות על פוטנציאל לעבריינות חוזרת. למעשה אני לא דואג באופן קטסטרופלי, כי אני יודע שכפי שהוא פגע בי בצורה כה הרסנית בשלב כל כך מוקדם של חיי, הוא לא יוכל לפגוע באף אחד יותר. הוא ישאר עם אמא שלי והיא לא תעשה לו עוד ילדים. אבל עולה לי פתאום המחשבה שמא הוא מסוגל לפגוע בזרים אנונימיים שאיננו יודעים עליהם דבר. אני רוצה לסמוך עליו שהוא האבא האמין והחכם שאני יודע ומאמין שהוא , וכמו שהוא לקח עליי אחריות רבה והצליח לבצע את חלקו (למרות שלאורך השנים היו לו מעידות קלות אך הנזק מהן לא משמעותי כמו מה שחוויתי שהייתי תינוק חסר אונים ומופקר) כך ימשיך לעשות זאת עד סוף חייו. חשבתי למוסרו לטיפול . הוא פתוח לדבר איתו היום אבל אני לא בטוח שהוא יהיה מוכן להכנס לטיפול. אני לא יודע עד כמה אנחנו מוכנים לדבר על זה שיש לו בעייה. ניסיתי כמה פעמים, אפילו פעם או פעמיים הוצאתי ממנו הודאה בפרטיות אבל מול סבתא וסבא (מול ההורים שלו או של אמא שלי) הוא לא מוכן להוציא הודאה. וכך אני חושב שנשארתי במצב שעליי לקרוא למישהו "גדול" יותר וחזק יותר שישפיע עליו כן להכנס למעקב וטיפול (וזה יהיה לי מאוד קשה, לראות את אבא שלי מוצבע כגורם בעייתי... אך בכל זאת אני חושב שזה חיוני וראוי לעשות). לצערי המישהו הגדול הזה נראה רק כמו שוטר /עו"ס אבל משיחות שלי עם בעלי מקצוע הבנתי שלא ניתן לכפות עליו להגיע לטיפול והתמודדות פלילית מולו היא בעייתית מורכבת ואולי גם לא מומלצת. אני די אובד אונים בקטע הזה. אשמח לשמוע דעתכן/ם
התחושה בבית הייתה שכולנו שותפים לפשע,
אמא שלי מסתירה את אבא שלי,
ואני הולך אחרי אמא שלי וגם כן מסתיר את אבא שלי,
ואחותי לא יודעת כלום כי היא נולדה אחריי, אחרי שהוא הפסיק לפגוע בי בצורה מפורשת והתחיל לדאוג לי
גילויי משיכה וסטייה הפכו יותר ויותר מרומזים מצדו, מובלעים, האיש עשה מאמצים לבלום את משיכתו החולנית אליי וניסה להחליף אותה בהתמסרות לדאוג לי ולצרכיי הפיזים - כסף , רכוש , ולא לפגוע בילד
תחושת ההסתרה והבושה (המאוד מורכבת מפני שנאלצתי להגן על מי שפגע בי מבלי שבכלל איבדתי את הפגיעה) עדיין בקירבי, עדיין עניין חשיפתו מרגישה מאיימת
ועומדת השאלה, האם אני פושע או אדם לא מוסרי בזה שאינני מוסר את האיש לרשויות ?
כשקיבלתי את הפלשבק הקשה הייתי במקום מאוד נחוש והחלטי לסלוח לו כדי להמשיך הלאה חשבתי שהכל כבר מאחורינו אך אבא שלי משום מה החליט להמשיך להתבטא כמו עבריין חוצפן ואמר כל מיני אמירות שלפחות לפירושי הן חסרות כל בושה ומעידות על פוטנציאל לעבריינות חוזרת. למעשה אני לא דואג באופן קטסטרופלי, כי אני יודע שכפי שהוא פגע בי בצורה כה הרסנית בשלב כל כך מוקדם של חיי, הוא לא יוכל לפגוע באף אחד יותר. הוא ישאר עם אמא שלי והיא לא תעשה לו עוד ילדים. אבל עולה לי פתאום המחשבה שמא הוא מסוגל לפגוע בזרים אנונימיים שאיננו יודעים עליהם דבר. אני רוצה לסמוך עליו שהוא האבא האמין והחכם שאני יודע ומאמין שהוא , וכמו שהוא לקח עליי אחריות רבה והצליח לבצע את חלקו (למרות שלאורך השנים היו לו מעידות קלות אך הנזק מהן לא משמעותי כמו מה שחוויתי שהייתי תינוק חסר אונים ומופקר) כך ימשיך לעשות זאת עד סוף חייו. חשבתי למוסרו לטיפול . הוא פתוח לדבר איתו היום אבל אני לא בטוח שהוא יהיה מוכן להכנס לטיפול. אני לא יודע עד כמה אנחנו מוכנים לדבר על זה שיש לו בעייה. ניסיתי כמה פעמים, אפילו פעם או פעמיים הוצאתי ממנו הודאה בפרטיות אבל מול סבתא וסבא (מול ההורים שלו או של אמא שלי) הוא לא מוכן להוציא הודאה. וכך אני חושב שנשארתי במצב שעליי לקרוא למישהו "גדול" יותר וחזק יותר שישפיע עליו כן להכנס למעקב וטיפול (וזה יהיה לי מאוד קשה, לראות את אבא שלי מוצבע כגורם בעייתי... אך בכל זאת אני חושב שזה חיוני וראוי לעשות). לצערי המישהו הגדול הזה נראה רק כמו שוטר /עו"ס אבל משיחות שלי עם בעלי מקצוע הבנתי שלא ניתן לכפות עליו להגיע לטיפול והתמודדות פלילית מולו היא בעייתית מורכבת ואולי גם לא מומלצת. אני די אובד אונים בקטע הזה. אשמח לשמוע דעתכן/ם