לא אישרו אז הודעה אחת - יותר עדינה.( אונס קבוצתי).

[נתנאל 123691]

לא אישרו אז הודעה אחת - יותר עדינה.( אונס קבוצתי).

שהייתי ילד קטן בן 8 עברתי אונס קבוצתי במשך שנה, ואני כבר לא ממש זוכר מה היה, אבל אני יודע שעכשיו אני מתעסק בזה הרבה, ואני מנסה להבין למה במשך שנה אני הלכתי לשם ולא עשיתי כלום, ואם בכלל אהבתי מה שעשו לי? אני כתבתי הודעה אבל לא אישרו כי הייתה מאוד אלימה וכללה תיאורים אז כנראה זה היה

מעורר טריגר, אבל לנושא אחד הדברים הקשים הם שאבי אומר שהם " שיחקו איתי" ולא מוכן להודות כי הוא לא יכול להאמין שדבר כזה יקרה לבן, שלו, אז אין במילא אם מי לדבר, וזה בא לי בחלמות אז התחלתי להתעסק בזה שוב, אפילו

שנים לא התעסקתי בזה, ואני מחפש כל מקור מידע ומה לא, כדי להבין למה אני שיכולתי להפסיק את זה לא הפסקתי, כי זה לא שעשו לי את זה בבית, שאין לי בריריה, אז נגיד אימו עלי נו ו? למה לא סיפרתי?, אני אוכל את עצמי, אני יודע כיום שאני לא הכי אשם בזה שהורים שלי הכו אותי הרב,ה והזניחו אותי ומה לא, והיה אכפת לאבא שלי רק מהכבוד, והכסף ולא יותר ולא היה איתי בכלל בילדות, והכל

אצלו היה פוזה, והוא בחיים לא יודה ואיוו יש לי הכי הרבה את הקושי, וזה שאני חושב שאני שרמוטה, שמגיע לו לקבל וזה מה שהיה צריך לקרות כי הם אמרו שאני התרתי את זה ואני משדר מה? אני משדר? ילד בן 8 וחבורה של נערים בני 14 מה אני יכול לומר להם? לשדר להם? קיצור זה אוכל אותי ואין לי עם מי לדבר, מקווה

שאי פעם היה שקט, נסיתי להתאבד כל כך הרבה פעמים, ואולי עדיף לי, כי אין לי כוח להתמודד, עם כל הצלקות האלו , קיצור אני לא אוותר וחושב שיש סיכוי לקצת טוב, אבל קשה לי קיצור כמו כולם חולה....

 

[liorah1]

רק בן 8

נתנאל יקר,
ילד בן 8, עם חבורת בנים בני 14 מצד אחד ובית אלים מצד שני, איזה כוחות יש לו להתמרד כלפי צד כל שהו. זה מן הפח אל הפחת. אם היו מספרים לך היום על ילד בן 8 באותו מצב, מה היית אומר? מה היית עושה בשביל הילד הזה?
אני מקווה שיש לך או שתמצא לך מקום מחבק שיבנה מחדש אמון בבני אדם וירפא את הצלקות במקום לשרוט צלקות חדשות.
חיבוק,
ליאורה

 

[נתנאל 123691]

תודה רבה.

אני פשוט מנסה להבין למה אני לא אמרתי כלום : כי נכון שהורים שלי לא הכי תומכים, אבל אם הייתי מספר הם היו עוזרים לי, והם גם עזרו לי שהם גילו, אז אני מנסה להבין את המעגל הזה שהייתי בו ולמה לא אמרתי כלום, אפילו שהייתי קטן עדיין יש מודעות...זה נושא שממש מעניין אותי ואני חייב להבין אותו.

 

[נתנאל 123691]

מאמר.רגשות מיניים במהלך התעללות מינית

http://www.macom.org.il/how2help/topic_sex/sexual-feelings-during-sexual-abuse/
&nbsp
מה דעתכם? אני לא מתכוון חלילה לפגוע ממש לא ולא מאשים אני רוצה לומר חד וחלק שאין שום אדמה גם הנתקף הרגיש הנאה, אונס - כפייה על אדם אחר גם אם במהלך האקט היה איזו רגע של הנאה, אשמח לשמוע מה דעתכם, ומה הרגשתם אותי זה מעסיק מאוד.

 

[נתנאל 123691]

בקשר לאחותי כתבתי את זה מזמן.

אבל אני תמיד נזכר, אבל מצד אחד אני שם שמח כי היא לא סבלה כמוני...


שבאים עליך בלילה,ביום כל שנייה בו אתה מרגיש בטוח, מתחילים לכרסם לך את המוח אומרים לך אל תשכח אותנו, אנחנו פה.
צעקות על גבי צעקות, מכות/צעקות יחדיו בתוך המוח לרגע הם חודרים ואת הרגע היחד היפה הורסים, זיכרונות על מוות שבא
על מה שהיה ומה שהיה, זיכרון קטן, גדול, כולם יחדיו מסתובבים, מרקדים לך מעל הראש ,מנסים לאותת לך שהנך חייב לזכור מה
שהיה, הדמעות על הלחיים, הזועמה בפה, לא מה שעשית אלה מה שנעשה, היא שם מולך אחותך עטופה בנילון אתה רואה אותה בפעם

אחרונה, אמך כמו סמרטוט מנקה את הרצפה, אתה ילד ילד קטן אבל מבין שבדם תחיי על חרבך תעמוד: רתמו אותך לכיסא כדאי לספר
לך מהי האמת, דם בעניך כי כל מה שהכרת אבד, ילדה אין, משפחה על החרב חיה ,מכות זה פקניק צעקות חלק מהרגל, אמא בצעקת שבר
מכה על מוות בתה חיה בעבר, ואז הזיכרון עוטף אותך, מצמק לך המחשבה הישרה שאחלת לה על מה עתיד על מה הווה והכל יחדיו מתערבב

לך, לך נגע בעברך דם, וערמיות אשפה זכרונות מלוטשים באבק ועפר, מנסים להגיע על עומקם אל הטוב שבדבר, לימדו ילד הטוב פה ואתה
לא רואה ,מסומא, תן לעצמך הזמנות אל תמות לי, אמא אמרה הרוע הוא חלק מעולם, הוא תמיד היה אבל יש בך גם טוב, יש לך את הדעת.
אבל הרוע עוטף לי את נקדות נשמתי, את הכתמים הנערמים לתוך מיכל, לתוך כד של חטאים, והיא שם בשמים אחותי, היא בתוך אותה שקית.
תיק תיק פתרו את הבעיה: לתוך נילון, אמא צועקת מכה על ראשה, אבא שאנן: עוד ילדה הלכה, ואתה מת מפנים, כדור על כדור, זריקה בתוך

הוורד, רותמת אותך לעולמם, של מטפלי, של אנשי הלבונה, לבנים הדורי שמחה: אישפוזים על גבי כדורים נלקטם לתוך סלסלה, נסינות יש
אחי, התאבדתי כבר אני כבר מת, מזה משנה בפעם העשרית או החמשית?: האמת חברי אין לי כוח למותי חיככתי פעמים רבות לקץ, אבל את
הניצוץ של הטוב אני רואה כמול עיני ואין נוגע, פרופרי לחם אני מלכד ומכניס לפי, היום שבו אני הפוך לאדם היה היום בו אצא מלכודת הדובים

הזאת, שיבין שאני אדם בשם שאני אדם, אבל קשה לי, השקית, הדם, ההוא של]עמים בא לך בחלום שנגע בך: ואתה העפת את זה מהזיכרון
אבל בלילוות הוא בא, מצטער על בכי הרב ועל חלשות אופי, אבל את מכתב זה את הודעה זאת כתבתי, אחרי שנכנסתי להתקף, שבו הזכרונות
מצפים אותך בלהט, בחושניות מדקרים בבשר,

 

[נתנאל 123691]

אני יש לי פלשאבקים.

מה אבא עשה לאחותי שהייתה תינוקת, זה לא ממש ברור אבל זה מטריד אותי מאוד, ואף פעם לא דיברתי על וגם לא נראה לי אדבר, אבל אני יודע שבמילא אף אחד לא יאמין לי, כי אני מטורף ומי יאמין למטורף?

 

[liorah1]

בתוך כל זה מרגיש לי רק לחבק אותך

נתנאל יקר,
בתוך כל זה מרגיש לי רק לחבק אותך. לתת לך פינה של שקט להבריא
ליאורה

 

[נתנאל 123691]

תודה רבה.

באמת אני חושב שאולי באמת יש אדם שכן יכול להבין, בטח יש רק צריך למצוא אותו.

 

[liorah1]

מאמר

היי נתנאל,
יש במאמר הרבה אפשרויות להסתכל על הנושא. לאיזה אפשרות אתה הכי מתחבר?
ליאורה

 

[נתנאל 123691]

אני חושב שיש עניין של הנאה.

אבל אני לא בטוח אם זו הנאה מינית נטו או מעורב ברגשות, אין לי מושג ממש מה אני מבין, טבל אני צריך עוד ללמוד על זה, מה שמעסיק אותי זה התחברות, וחיבה למי שעשה לך את זה, רגשות מעורבים כלומר, אהבה/שנאה זה מה שמושך אותי הכי הרבה בכל מיני היבטים. הורה /ילד - ובכלל יחסים בין בני אדם הם מאוד מורכבים.

ואני רוצה להבין את הדנאמיקה בין הקאבן לתוקף, זה מעסיק אותי בגלל שאני מנסה להבין למה המשכתי בכל זאת ללכת שיכולתי להפסיק, והרקשר עם הורי, למה מצד אחד אני מתעב אותו אבל מרגיש אשם ואוהב אותו, אבל רוצה שהוא ישרף, וימות, זה ממש מחשבות מציקות, כי אני לא סגור על עצמ,י וכל אחד הוא ככה, אין אהבה טוטאלית ממש אבל אצלי זה נע באופן מאוד קיצוני, בין אהבה לשנאה ובינתזה בניהם, קיצור מתוסבך...

 

[נתנאל 123691]

קראתי שוב.

אני חושב שזה מפחיד אותי הרגשה שיכול להיות שאהבתי את זה, שזה גרם לי עונג מסיום, שרציתי בזה, אני חושב שה שקרה לי החל מהתעללות פיזיתנפשית עם הורים עד אותו אונב, גרם לי לחשוב שאני מזוכיסט שאוהב שמתעללים בו, וגם סבתא שלי אמרה לי את זה, למה " אתה נותן להם לפגוע בך תגידי למורים" ולא אמרתי, אני תמיד מנסה להתנער מהרגשה שאני אוהב שמתעללים בי, שאני שפחה של הרוע כמו שאמרה ימית, אבל מהצד שני אני מנסה עדיין לחקור את היבט הזה ולא מפחד להתמודד כי אני רוצה להבין אם אני מרגיש ככה ואם כולם מרגישים הנאה או לא, לפי מה שעולה לא כולם מרגשים, אבל השאלה אם בכלל שום הנאה פיזית? לא מדבר על חיבה/אהבה כי זה כנראה שלא, כי הגוף בנוי ככה היה גרוי זה נראה בלתי אפשרי להפריד, וממה שאני קורא ושמעתי ודיברתי יש הנאה, אבל אני לא מתמקד בהנאה פיזית שהיא יותר שולית והגוף לא יכול לעמוד בזה, אלא בחיבה/אהבה רצון שיתעללו בך, אז שאני קורא את זה אני מצד אחד אומר שכנראה אני רציתי ומצד שני אומר שאולי לא הייתה לי בריריה כמו שאמרת, ואני מבולבל לגמרי, וכי חשוב לי להסביר שזה ש/אני אומר שהייתה הנאה זה לא אומר שאני מאשים, ממש לא הכי לא, אלא מנסה להבין את היחסי שליטה/נשלט זה הכל, אולי אני יוסף אחר כך עוד דברים.

 

[liorah1]

זה שמישהו נותן לך איזה יחס

אני הייתי חוזרת שוב ושוב למקומות האלה, כי שם קבלתי תשומת לב ומגע שלא היה בשום מקום אחר, אז הסכמתי לזה, למרות העיוות .
כמו שבנשיר אומר, לסלוח לעצמי במקום הזה היה תהליך ארוך וכואב.
תמשיך להתבונן בזה ולדייק את מה שהרגשת. זה יביא אותך לסליחה
חיבוק,
ליאורה

 

[נתנאל 123691]

גם את היית חוזרת לאותו מצב של פגיעה בך?

את הבנת את המנגנון? למה זה קורה לך? כי אני לא מצליח לתפוס, ואז אני מאשים את עצמי לגמרי, כי כנראה זה העניין שגם בכאב הזה יש גם מגע וחום ואני אמרתי תמיד שילד מוכה לא יודע שהוא כזה כי הוא לא מכר מציאות אחרת, טוהוא מקבל את הוריו כמו שאמרת לי ולעוד בחור. נראה לי אני מתחיל טיפה להבין....

 

[liorah1]

להרגיש

אני הייתי חוזרת לאותו מקום של ניצול של נערה שזקוקה לחום ולמגע.
בתהליך הריפוי שלי, אני הסכמתי לחזור ולהרגיש את הצורך הנואש במגע, להגעל מזה, להבמיע את הגועל ולהתנקות ממנו ואז לתת לעצמי ת הצורך בחום ובמגע באופן לגיטימי ולא מנצל.
עשיתי הרבה עבודת מודעות באמצעות הגוף - תנועה, נשימה, קול ומגע
ליאורה

 

[נתנאל 123691]

אני גם ככה אני חושב.

אני חושב שגם אצלי זה ככה להגעל מעצמך אבל לחזור לאותו מקום של ניצול, אני חושב שאני מבין את מה שאת אומרת, אתה סובל אבל לא יכול להשחרר, אתה נלכד בתוך התופת אבל לא יודע אם לצאת או לא, קיצור תסבוכת...