אירוח בפורום: מתגרשים איך משפיע עליכם החוק החדש

[עוד אורי דון יחייא]

תוקפו של הסכם גישור

שלום נתנאל. אם כוונתך להסכם בין בני זוג, צריך להגיש אותו אחרי חתימתו לאישור בביהמ"ש או בביה"ד הרבני על מנת שיהיה לו תוקף.

 

[עוד אורי דון יחייא]

גישור בסכסוכי שכנים

שלום נטלי. אמנם שאלתך איננה בדיני משפחה, אך אענה עליה בכל זאת הליך גישור יכול בהחלט להועיל בסכסוכים מהסוג שתיארת. וכצעד ראשון, את יכולה לקבוע פגישת ייעוץ אישית (שלך בלבד, בלי השכנים) עם עו"ד שמתמחה בתחום, כדי לקבל ייעוץ משפטי על זכויותייך. ולאחר מכן, לאור המידע שתקבלי, להציע לשכנים לפנות ביחד לגישור.

 

[עוד אורי דון יחייא]

מתגרשים ואז חוזרים - האם זה אפשרי?

שלום שירה. לפני שנה ייצגתי גבר שתבע גירושין מאשתו, הסכסוך היה קשה והם נפרדו, ולבסוף חזרו לחיות ביחד והיום הם חובקים ילד משותף. אז כן, יש דברים כאלה
איך מזהים שהזוג עם פוטנציאל לשיקום? שאלה טובה. אני מציע שיפנו לייעוץ נישואין אצל פסיכולוג או מטפל משפחתי, הוא לא יענה על השאלה הזו במקומם אבל יוכל לעזור להם למצוא את התשובה בתוך עצמם. שיהיה להם בהצלחה.

 

[עוד אורי דון יחייא]

גישור בשניים (מגשר ומטפלת זוגית ביחד)

שלום חיימון,
יש מגשרים שמצרפים לפגישות הגישור (או לחלקן) גורם מקצועי, שיוכל לייעץ בתחומו. אינני יודע לאיזו מטרה צורפה המטפלת הזוגית שאליה התייחסת, לעתים מצרפים פסיכולוג או מטפל משפחתי שיתן את הדעת על טובת הילדים בהליך גירושין.
מבחינה משפטית, אין הבדל בין גישור כזה (בשניים) לגישור באחד. שני הסוגים הם הליכי גישור לכל דבר ועניין: חסויים, וולונטריים, ומיועדים להסתיים בהסכם משפטי.

 

[עוד אורי דון יחייא]

האם הסכמה לגישור משדרת חולשה?

שלום ליליאן. שאלתך כנה ומעניינת, תודה על השיתוף. אם הבנתי נכון, את חוששת שהסכמתך לגישור תשדר חולשה. לדעתי, זה ממש לא חייב להיות כך. תסבירי שאת בוחרת בגישור כי את מעוניינת בהידברות ושיתוף פעולה, שאתם תקבעו את עתידכם במקום שגורמים זרים יקבעו זאת בשבילכם, לשתף פעולה גם בעתיד ולחסוך בהוצאות משפטיות. זה אינטרס משותף לשני הצדדים.
ההסכמה לגישור איננה אומרת מראש שאת מוכנה להתפשר בנושא מסויים כלשהו. בגישור תעמדי על הדברים החשובים לך.
בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

עזרה להורים שלא מסתדרים

שלום עופרי. אני מעריך את רצונך לעזור להוריך. עם זאת, ההורים הם אלה שיצטרכו להחליט על עתידם ואף אחד לא יוכל לעשות זאת במקומם. הייתי מציע להם לפנות לייעוץ זוגי לפני שהולכים לגישור, כי "גישור" במובנו המשפטי הוא גישור לגירושין (להתגרש בהסכמה ולהגיע להסכם גירושין בשיתוף פעולה) ולפי מה שתיארת הוריך עדיין לא החליטו להתגרש. תהיה הסיבה אשר תהיה, הם עדיין בוחרים להישאר ביחד.
אם אחד מהם רוצה לפנות לייעוץ זוגי, והשני מסרב - ההורה שרוצה להתייעץ יכול לפנות לבדו לייעוץ אצל פסיכולוג או מטפל משפחתי. גם זה יכול לסייע.
בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

הסתרת פרטים בהליך גישור

שלום דניאל, כיצד נודע למגשר הדבר?

 

[עוד אורי דון יחייא]

אלימות כלפי ילדים וצווי הרחקה

שלום אילנה,
אם הילדים לא פנו מעצמם למשטרה, אלא אחד ההורים פונה עבורם כדי להגן עליהם מההורה השני - הנוהל במרבית המקרים הוא שלאחר חקירת הצדדים במשטרה, תינתן מיד הרחקה ראשונית לתקופה קצרה על ידי המשטרה, ושם יסבירו להורה שפנה שאם ברצונו להאריך את הצו - עליו לפנות לביהמ"ש.
לביהמ"ש מומלץ לפנות בליווי עורך דין. ניתן במקרים דחופים לבקש את הצו "במעמד צד אחד", גם ללא תגובת הצד השני, ואם ביהמ"ש מתרשם שיש סיכון - יינתן צו במעמד צד אחד, אך ייקבע דיון בהקדם במעמד שני הצדדים, והצד השני יוכל להגיש את תגובתו וגירסתו. לאחר הדיון במעמד שני הצדדים, יחליט ביהמ"ש בדבר לאור התרשמותו מטענותיהם.
מעורבות הילדים בתהליך תלויה בנסיבות ובמיוחד בגילם.
החוק אוסר בוודאי על כל אלימות, מצד שני המינים.

 

[עוד אורי דון יחייא]

בשמחה רבה

 

[עוד אורי דון יחייא]

גירושין כאשר הגבר אינו יהודי

שלום מלכי, במקרה שתיארת הגירושין נעשים בהליך של "התרת נישואין" בביהמ"ש לעניני משפחה, ואין צורך בגט בביה"ד הרבני.

 

[עוד אורי דון יחייא]

איך להתמודד עם סרבנות גט

שלום משה, שאלה גדולה וחשובה שאלת. התשובה תלויה מאוד במקרה הספציפי ונסיבותיו. גישתי היא לנסות קודם כל להבין את סיבת הסירוב, לא כהצדקה לסרבנות אלא כדי להבין מהיכן היא נובעת. ייתכנו סיבות שונות: האם הצד שמסרב להתגרש עושה זאת כאמצעי לחץ על מנת שייענו לדרישותיו במו"מ לגירושין? או שהוא אינו בשל עדיין לגירושין וזקוק לזמן כדי לעכל את זה (יש מקרים כאלה) או אפילו מקוה באמת לחזור לשלום בית? כדאי לעשות כל מאמץ למצוא פתרון מוסכם, לכאן או לכאן, בהידברות ושיתוף פעולה.
אם אין ברירה - ניתן להגיש תביעת גירושין לביה"ד הרבני. אך אני מציע לעשות זאת רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד מומחה לדיני משפחה, ובליוויו. בהצלחה.

 

[עוד אורי דון יחייא]

הסתרת פרטים בהליך גישור - המשך

באופן עקרוני, המגשר אינו רשאי למסור לאחד המגושרים מידע שקיבל מהצד השני בפגישה נפרדת ללא הסכמתו (אם זה המצב אליו התייחסת).
מה שכן - מגשרים ועורכי דין רבים כותבים בהסכמי הגירושין שלהם, באופן סטנדרטי, סעיף שניתן לכנותו "סעיף הסתרה", בו נכתב שהצדדים הצהירו במהלך הגישור על רכושם, ושאם יתגלה בעתיד שאחד הצדדים הסתיר רכוש - הוא ישלם על כך "קנס", למשל שהרכוש שהוסתר לא יתחלק שווה בשווה אלא 75% לצד שהרכוש הוסתר ממנו.

 

[עוד אורי דון יחייא]

החוק החדש בענייני גירושין

שלום סיגלית. החוק החדש (מיולי 2016) אכן נקרא בפי רבים בציבור "חוק גישור חובה", אך למעשה אין זה בדיוק כך. החוק מתייחס למרבית ענייני המשפחה והגירושין, וקובע שמי שמעוניין להגיש תביעה כנגד בן זוגו, למשל - אינו יכול לעשות זאת מיד, אלא עליו לפתוח קודם "בקשה לישוב סכסוך" שבעקבותיה יוזמנו בני הזוג לפגישה עם עובדת סוציאלית, שתנסה להבין את מהות הסכסוך ולהציע את עזרתה בגישור. ורק אם הדבר לא יצלח, יהיה ניתן להגיש תביעות.
החוק מורכב ויש צורך בקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד המתמחה בתחום, על מנת לדעת מהן זכויותייך והאפשרויות העומדות בפנייך.
בהליך גישור ניתן בהחלט להתייעץ באופן אישי עם עו"ד. רבים עושים זאת, שכן המגשר הינו נייטרלי, ואנשים חשים צורך בקבלת ייעוץ אישי וליווי על ידי עו"ד מטעמם, שיגן על האינטרסים שלהם. בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

הצגת מסמכים בהליך גישור

שלום נמוש. האם זו שאלה? כתבת שאלה וגם תשובה...
כמו כן לא הבנתי אם את מתייחסת להליך גישור, או להליך של תביעות בביהמ"ש?

 

[עוד אורי דון יחייא]

חיסיון בהליך גישור

שלום אריאלה. אינני יודע על מה חתמת בדיוק, כדאי שתשאלי את המגשר שאצלו חתמתם. אז אענה באופן כללי ואתייחס למספר היבטים:
אם פניתם להליך גישור, משמעות הדבר היא שדברים שייאמרו בגישור לא יוכלו לשמש אח"כ בביהמ"ש כנגד מי שאמרם, אם הגישור לא יצלח ותגיעו למאבק משפטי. כמו כן, המגשר עצמו לא יוזמן להעיד בביהמ"ש ולא למסור מידע שהוצג בפניו בהליך.
בנוסף, הליכי גישור כוללים גם פגישות נפרדות של המגשר עם כל צד. המגשר אמור לשאול את המגושר, בסוף הפגישה, מה מהדברים שנאמרו בפגישה הוא מוכן (או לא מוכן) שיועברו לצד השני. בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

מזונות ילדים כשההורים שווים במצבם הכלכלי והילדים אצל שניהם

שלום אדון לעצמך. בהנחה שמדובר בבני זוג יהודים, החוק עדיין מטיל על האב לשלם יותר מהאם עבור מזונות הילדים. האב חייב לשאת בצרכים ההכרחיים של הילדים, גם אם ההורים שווים ביכולותיהם הכלכליות והילדים נמצאים באופן שווה אצל שניהם. אמנם חלו שינויים משמעותיים בפסיקה בשנים האחרונות, ודמי המזונות הופחתו באופן משמעותי במקרים כאלה, אך נכון לעכשיו הגבר עדיין צריך לשלם, גם אם פחות מאשר בעבר.
לגבי הסכום המדוייק - זה תלוי בכל מקרה ונסיבותיו. תתייעץ עם עו"ד מומחה לדיני משפחה. בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

גובה דמי מזונות ילדים

ראשית, המזונות המכונים "מינימליים" עבור ילד אחד, הינם בדרך כלל כ-1,400 ש"ח ולא 1,200 (אך הדבר תלוי בנסיבות).
שנית, באופן כללי, כאשר יש יותר מילד אחד, נוהגים שלא לעשות מכפלה של הסכום כפול מספר הילדים, אלא להפחית מכך הפחתה מסויימת. כי ישנן סוגי הוצאות שכאשר מוציאים אותן על ילד אחד, הילדים הנוספים נהנים גם הם מכך ממילא ואין הכרח להוציא עבורם שוב את אותו סכום. אז יתכן בהחלט שהסכום עבור 4 ילדים לא יהיה 1,400 (או 1,200 לשאלתך) כפול ארבע, אלא פחות מכך.
שים לב שיש גם רכיב של "מדור" בדמי המזונות, שאליו לא התייחסת.
בכל מקרה יש צורך בייעוץ משפטי אצל עו"ד הבקי בתחום, כדי לדעת מה צפוי לך. בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

זכויות ברכוש אצל ידועים בציבור

שלום יאיר,
אכן הדרך הבטוחה ביותר מבחינת הגבר, על מנת להגן על זכויותיו בדירת המגורים, הינה הסכם ממון שיעגן זאת. אם האישה טוענת שזה קשה לה נפשית, הייתי מציע לדבר על זה "על השולחן" בכנות, כדי לברר מה בדיוק מפריע לה ומהי הסיבה, ולהתייחס לזה לא כבעיה אלא דווקא כהזדמנות לשוחח עליכם ועל הקשר שלכם.
מבחינת ההסכם, זה לא חייב להיות כרוך במו"מ בין עורכי דין. ניתן לפנות במשותף לעו"ד שיעשה זאת במהירות ובקלות.
אם האישה תחתום על הצהרה בעניין, אך היא לא תאושר כדין - אתה לא תהיה מוגן כנגד תביעה עתידית. אמנם יש מקרים שגם הצהרה כזו יכולה להילקח בחשבון בעתיד ויהיה לה משקל מסויים, אך הדבר תלוי בנסיבות, ומה יהיה בהמשך הדרך כגון כיצד תתנהלו בדירה ואילו מסרים תשדרו זה לזה? האם התנהגותכם תשקף את ההצהרה הזו או שישתמע ש"שכחתם" מההסכם והחלטתם שהדירה משותפת? יכולים לקרות הרבה דברים בהמשך ולכן הצהרה כזו לא תגן עליך משפטית כמו הסכם ממון, כפי שכתבתי.
בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

מזונות ילדים כשהאישה מרוויחה יותר מהבעל

שלום וברכה. יש כמה פרמטרים שצריך לבדוק:
1. איפה יהיו הילדים? אצלה / אצלך / או במשמורת משותפת?
לשאלה הזו יש חשיבות גדולה לנושא המזונות.
2. האם יש לכם גם רכוש, נפרד או משותף?
באופן כללי, אם הנטו שלך הוא 10,000 ואין לך הכנסות נוספות או רכוש (חוץ מחלקך בדירה המשותפת), והנטו שלה 20,000, ואתה תהיה מעורב באופן משמעותי בגידול הילדים אחרי הגירושין - הסכום שהיא דורשת (6,000 ש"ח לחודש) נראה גבוה מדי. מציע שתפנה לייעוץ משפטי אצל עו"ד הבקי בתחום, אך זה לא מחייב שצריך "לצאת למלחמה", כי יש אפשרויות נוספות, כמו לפנות לגישור או לנהל מו"מ בעזרת עורכי הדין. כמובן הכל בהתאם למה שייעץ לך עוה"ד שתפנה אליו. בהצלחה!

 

[עוד אורי דון יחייא]

מה עושים כשצד אחד מסרב להתגרש?

שלום איתן. המצב הזה בוודאי לא קל עבורך. עניתי מקודם על שאלה דומה של אחד הגולשים (אתה יכול לחפש בשרשור), ואענה בשמחה גם לך: אם אכן קצו הסיכויים, מבחינתך, להצליח בקשר הזה, אזי כדאי לנסות כל דרך לגייס את אשתך לשיתוף פעולה, כלומר להיפרד בהסכמה. השאלה היא מדוע היא לא מוכנה? הרי זוגיות שכבר אינה קיימת בפועל אלא "על הנייר" בלבד אינה חווייה מהנה עבור אף אחד. ייתכנו סיבות שונות לעמדתה: עדיין אוהבת אותך? מאמינה שהמצב ישתנה? חשש חברתי מ"מה יגידו" בקהילה? חששות כלכליים האם היא תסתדר לבד? פגיעה רגשית בכבודה עקב רצונך לעזוב אותה? הארכתי בדבר רק כדי להראות שכל מקרה מחייב גישה אחרת. נסה להבין מאיפה זה בא ולדבר איתה באופן שיתאים. אם לא הולך - לערב גורמים מתווכים - יועצים (מה אמר היועץ? אולי יועץ אחר ישכנע אותה?), מגשרים, קרובים, חברים משותפים וכד'.
אם לא תישאר ברירה - ניתן להגיש תביעת גירושין בביה"ד הרבני.
בכל מקרה, אני מציע לך לקבוע פגישת ייעוץ עם עו"ד הבקי בתחום, כדי לדעת מהן זכויותיך המשפטיות בעניין.
בהצלחה!