הטור היומי - ב' בנובמבר

הטור היומי - ב' בנובמבר ../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif

בעריכת אנימו ומיכה. אירועים מן העבר: 1898 - פגישת הרצל והקיסר וילהלם השני ליד מקווה ישראל. 1917 - יום פרסומה של הצהרת בלפור, בה הצהירו הבריטים על תמיכתם בהקמת בית לאומי ליהודים בארץ ישראל. 1957 - התאבד מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אלוף משנה נחמיה ארגוב. הוא ירה בראשו לאחר שדרס ופצע קשה רוכב אפניים כשנסע ברכבו מירושלים לת"א. בחקירה במשטרה סיפר כי איבד את השליטה ברכבו בגלל עקיצת דבורה בעינו. במכתב שהשאיר אחריו כתב כי אינו רואה טעם לחייו, גם אם רוכב האופניים יחיה. 1964 - מועצת חכמי הדת של ערב הסעודית מדיחה את המלך סעוד וממליכה תחתיו את פייצל. 1964 - האולימפיאדה ה-16 לשחמט נפתחה בת"א בהשתתפות שחמטאים נציגים מ-52 מדינות. ברית המועצות זכתה במקום הראשון. ישראל היתה אחרונה בבית הגמר. 1983 - עיריית ת"א החליטה להרכיב מלחציים על גלגלי מכוניות החונות על המדרכות. שמם של המלחציים - סנדלי דנוור על שם העיר בארה"ב, שם הומצאה השיטה. נולדו: 1755 - מלכת צרפת, מארי אנטואנט (הוצאה להורג 1793). 1905 - ממקדמי התיאטרון והקולנוע בישראל, מרגוט קלאוזנר (נפטרה 1975). 1906 - במאי הקולנוע האיטלקי, לוקינו ויסקונטי (נפטר 1976). 1913 - שחקנית הקולנוע והתיאטרון, שכיכבה בסרט חלף עם הרוח, ויוויאן לי (נפטרה 1967). נפטרו: 1934 - הנדיב והתומך ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה, הברון בנימין אדמונד רוטשילד (נולד 1845). 1950 - המחזאי האירי, ג'ורג' ברנרד שו (נולד 1856). 2001 - ראש ישיבת פוניבז', הרב אלעזר מנחם מן ש"ך, מראשי הקהילה החרדית-ליטאית בישראל (נולד 1894).
 
מרי אנוטואנט היתה קורבן

של התקופה, בסה"כ חיפשה אהבה, ורצתה בעל נורמלי.. התהוללה? היא לא היתה היחידה.. הרבה סיפורי אגדות סיפרו עליה, מסתבר שהסיפור על הרביד שהיקר שרכשה לעצמה.. היתה קנוניה נגדה, סידרו אותה.. חיתנו אותה עם אהבל... והסוף שלה... מסכנה.. היתה נשארת באוסטריה מתחתנת עם גבר נורמלי והיתה מתה במיטה....
והעם העשוק? היא לא המציאה את זה.... ואגב היא גם לא דיברה על העוגות... הכל אגדה... נדמה לי שזה מסופר ברומן אמנם, אבל עם עובדות אמיתיות, "מריה אנוטאנט" של סטפן צוויג... ספר נהדר.
 

bimbo.

New member
אם כל מי שפוגע במכוניתו במישהו|אוטו

היה מתאבד, היתה מחצית המדינה מתרוקנת מתושביה.... נחמיה ארגוב היה אחד לא רק בדורו, אלא בכל הדורות...
 

bimbo.

New member
ויויאן ליי המקסימה והמיוחדת...

את "חלף עם הרוח" ראיתי מספר פעמים, ורק בזכותה. הכל מתגמד שם לעומתה...
 

טרה10

New member
ויויאן הנ"ל ב'גשר ווטרלו'

שחקנית שנאלצת לרדת ל....אנגליה שנבחרה לשחק אשה דרומית בארה"ב. שני דברים שאין שונה מהם.
 

אנימו

New member
נחמיה ארגוב ותאונת דרכים-לא יכולה

שלא להזכר בעו"ד דודי קלגסבלד שנשפט לאחרונה על גרימת מוות ברשלנות של אם ובנה בן השש. מדבריו: "עשיתי כל החיים שלי כדי לחיות חיים הגונים ומועילים, ובמחיר של שלוש שניות של חוסר ריכוז - הכל ירד לטמיון". יחד עם זאת הדגיש כי: "אני גם מודע לכך שכל הסבל והייסורים שלי הם כאין וכאפס לעומת הסבל של המשפחה ושל הקורבנות הצעירים של התאונה". וביקש מבית המשפט "לפסוק לי את העונש שבית המשפט חושב שמגיע לי, ושיאפשר לי, למען המשפחה שלי, לחזור ולשקם את חיי". אבל אין ספק כי מושגי המוסר היו שונים לפני עשרות שנים ואדם במעמדו של נחמיה ארגוב לא יכול היה להשלים עם מעידה שכזו ולא חיכה אפילו לקביעה משפטית. מאידך, כמו שבימבו כתבה- אם .. ואם.. היינו נשארים כאן מעטים....
 
בוקר טוב לכולכם מארי אנטואנט

היתה בהחלט קורבן, ילדה צעירה ששלחו למדינה אחרת ונגזר גורלה מראש, לחיים אומללים. היא לא היתה פרועה כפי שתארו אותה, פשוט קורבן. והספר של צווייג - באמת מצוין.
 
תמונות מספרות -התמונה המפורסמת

של פגישת הרצל עם הקייזר במקוה היא פוטומונטג'. וכשצולם החוזה על המרפסת, נשען על המעקה, התמונה הכי המפוסמת שלו (אני חושבת) הוא הועמד על שרפרף מפאת קומתו הנמוכה.
 

טרה10

New member
שמעתי שליד הסוס-היה שרפרף.

סתם בדיחות ומיתוסים. לולא הרצל-היינו היום כמו הכורדים. בלי מדינה ועם שואה.
 

maxima

New member
חלף עם הרוח...איזה סרט ענק

וויאן ליי ...גדולה צפיתי בו במשך השנים 4 פעמים ואת הספר קראתי שלוש פעמים בגילאים שונים וההתיחסות לספר היתה שונה בכל פעם
 
אור חבצלות, בוקר אור../images/Emo8.gif

הצילום שצירפת הינו "קומופלאש". אין זה הצילום המקורי, כיון שהצלם, עוזרו של הרצל פיספס בצילום. נעשה שיחזור ובעזרת ה"פוטושופ" של שנת 1898 התקבלה התמונה הזו. מצורפת סדרת הקומופלאש.
 

אנימו

New member
מרגוט קלאוזנר-מסתבר שהיתה המנהלת

האדמיניסטרטיבית של תיאטרון "הבימה". את אולפני ההסרטה ברחוב הקסם בהרצליה הקימה בשנת 1948 עם בעלה דאז, יהושע ברנדשטטר. באולפנים אלה נוצרו הפקות רבות וזכורני שעות של הקלטה לטלויזיה הישראלית בימים שהאולפנים בבנין בירושלים הכילו בקושי קריין או שניים והאולפנים בהרצליה נחשבו למילה האחרונה בתחום והיו רחבי ידיים להקלטות עם קהל רב. משם שידרו הכתבים בעיתות מלחמה ונערכו שיחות לשידור, חובקות עולם , עם אישים מפורסמים. בארכיון של האולפנים יש חומר נוסטלגי שלא יסולא בפז שמכיל בין השאר קטעים מיומנים ששודרו בבתי הקולנוע. כיום הוסב ביתה של קלאוזנר לאולפן הפקות ומשמש את חברת קשת. בנוסף לפעילותה בתחום הקולנוע נודעה כמדיום והייתה מייסדת האגודה הישראלית לפאראפסיכולוגיה ומחלוצי תרבות "העידן החדש" בישראל. היתה גם מראשי תנועת הידידות ישראל-ברית המועצות שפעלה בארץ בשנות השישים אשר פעלה לקירוב יהודי ברית המועצות והעלתם ארצה. בין הספרים שכתבה: "סופת סיון"- על פרשת רצח ארלוזורוב. "סאפו מלסבוס" "גלגול נשמות וסיפורים אחרים" "נשמות ערטיליאיות" "תעשיית החלומות"
 
למעלה