בוקר אור יום שפעמיים כי טוב ..הלואי שיעבור המצב

[הדסהש1]

בוקר אור יום שפעמיים כי טוב ..הלואי שיעבור המצב

ונגיע לזמן רגיעה ושלווה..המיתון בפתח ולמרות הכל יש דברים שלא מובנים שבית ספר שאימו של תלמיד לא שילמה את כל התשלומים כי 3 חודשים איננה עובדת בגלל שהוצאה לחל"ת הבן בכתה י"ב לא הורשה השתתף בצילום לספר מחזור..והסכום שנותר היה של 400 שקל.לאחר שיצא לתקשורת הכל הסתדר.יש לציין שהילד עובד לאחר הלימודים כדי לעזור בכלכלת הבית..והוא לפניי הבגרויות מתבייש להגיע לבית הספר כי הושפל לפני כולם...מקווה שהשר החדש התעסק בחינוך ולא לעמוד ולתמוך בביבי בכל פעם שהוא קורא לכולם לעמוד שהוא כביכול נפגע מהתקשורת.

 

[יוליקה]

עצוב מאד, זה קיים היה גם בזמננו, אלא שאז

לא היה פייסבוק, טלויזיה בכמה ערוצים... אני זוכרת שזה היה קיים בבית ספר יסודי שלנו, מי שלא שילם לטיול השנתי לא יכול היה לצאת... גם שכר הלימוד בתיכון עלה , ומי שלא שילם את התשלום החודשי נשלח הביתה... גם לא היתה אז מעורבות כזאת של ההורים במערכת החינוך

 

[הניה 8]

בקר טוב, אני לא זוכרת איך היה בזמני אבל ברור

,אסור שיוצר מצב שילד יהיה שונה ומנוכר,משאר הילדים, זה עצוב מאד, הדבר צריך להיות מסודר , במידה ומצב ההורים קשה והם יודעים שלא יוכלו לעמוד בתשלומים ובצרכים של הילד ההורים צריכים לדאוג שיהיה מסודר ומטופל עי משרד הרוחה או גורמים אחרים שהם מצוים בקריטריונים של הורים חסרי אמצעים, מאחר שכל הורה יכול לטעון כך,,לכן זה צריך להיות מטופל ומסודר, דבר אחד ברור, מכל סיבה שהיא ,אסור בתחליט האיסור לאסור על ילד לא לצאת לטיול,לתת לו לצאת ,אחכ" לטפל בענינים לעתיד,

 

[tamarsharoni]

עד כמה שאני זוכרת , בזמננו הנוהג לא לאשר

לתלמיד לצאת לטיול/ להשתתף בפעילויות שונות של בית הסר , כולל מסיבת סיום , ובכן נוהג זה היה מקובל ,אבל בשנים האחרונות, לא זוכרת כמה שנים , יצא חוק או הנחיה שמעשה זה אסור בתכלית האיסור . בית הספר צריך לדבר עם ההורים ולא עם התלמיד . אם אינני טועה משרד החינוך התחייב לשלם את חוב ההורים או יגיע איתם להסדר כל שהו , וזו חובתו של בית הספר לדאוג שגם ילדים להורים מעוטי יכולת יצאו לטיול , יוזמנו למסיבות ועוד . ולמרות כל זאת התופעה המכוערת הזו חוזרת שנה אחר שנה , כל פעם בבית ספר אחר .

 

[ציפי ב החמודה]

היי לכולם

אני נולדתי בחיפה, למדתי במכינה של בית הספר הריאלי, שם היתה נהוגה תלבושת אחידה עם הסמל שהיה כתוב עליו "והצנע לכת", כשנכנסתי לכיתה א', עדיין לא תפרו לי את השמלה המיוחדת ואיימו על הורי, שיסלקו אותי מבית הספר אם לא תהיה לי התלבושת, אז לא היו חנויות שבהן קונים תלבושת אחידה, הלכו לתופרת, שהיתה מנצלת את המצב וגובה מחיר גבוה על עבודתה ואת הסוודר האמהות היו סורגות, אבל אף אחד לא התלונן ולא כתב על זה באף מקום, פשוט מאד, לא מתאים לך להיות עם תלבושת, חפש בית ספר אחר, אימי נכנעה ותפרו לי כל שנתיים שמלה אחת במידה קצת גדולה והכל היה בסדר.