בוקר אור לשבוע חדש..היום לפני 29 שנה קברנו את אימי ז"ל

הדסהש1

New member
בוקר אור לשבוע חדש..היום לפני 29 שנה קברנו את אימי ז"ל

שבאזעקה שהיתה לפנות בוקר קיבלה התקף לב..בבוקר בעלי נסע אליה כי לא היתה תשובה מביתה.היה לה הכל בחדר האטום אבל לא הספיקה ללחוץ על לחצן המצוקה..היא רצתה להשאר לבד בבית.
וביות הזה 19.1.אני מציינת את יום הולדתי..היה לי יום הולדת מאוד עצוב.ובגלל המלחמה לא ישבנו שבעה.רק כמה שעות כי המשפחות היו חייבות להגיע לביתם.כך שכל יום הולדת שלי אני נכרת בה כמה היא חסרה לי.היום אני מבוגרת יותר ממנה בזמן פטירתה..
היום נכדי יגיע לטכני בחיפה ושם יציבו אותו לאחד מבסיסי ח"א .מקווה שבדרום כי הוא מתגורר בקריית גת...מקווה שיתנו לו תפקיד שהוא יבצע הכי טוב שאפשר.הוא על הרצף האוטיסטי...ואחיו התאום
נסע אתמול בערב לבסיסי חזרה מאוחר מבצפוי כי הרכבות החלו רק ב 9 בערב את הנסיעה.הוא היה בשיחות עם המפקד .כדי שלא יהיו לו בעיות אם יאחר..בסופו של דבר הוא קיבל אישור להגיע כמה שיותר מהר.החיילים הספיקו להגיע לפני 10 לבסיס..מקווה שהדבר יסתדר שלא יפגעו בחיילים.שבוע טוב לכולם...
 

שרון א77

New member
הדסה יקרה, ברכות ליום הולדתך:

הדסה יקרה,
מזל טוב !
ברכות לבריאות ואריכות ימים,
ולהרבה ימים טובים ושמחים,
שתזכי להרבה נחת מהנכדים המקסימים שלך.
ושיהיו תמיד בשורות טובות ורוב אושר.
 

יוליקה

Member
מנהל
הדסה, מזל טוב ליום הולדתך!!

שיהיה לך יום שמח ומאושר והעיקר הבריאות!!
בהצלחה לנכדך!!
 
הדסה

מה שקרה לאימך, זה באמת סיפור עצוב ובכל פעם שאת מספרת את זה, אני כואבת
ביחד איתך,
בעניין היומולדת, אני מאחלת לך הרבה ימי הולדת וחיים בריאים ומאושרים וגם
שהכל יסתדר עם הנכדים החיילים שלך.
 

הניה 8

New member
אלו החיים ,יש עצב ויש שמחות, הלואי שתרבנה השמחות,איחולים

 

שרון א77

New member
להדסה ,בנושא פטירה ויום הולדת:

אבי ז"ל נפטר באותו יום בו נולדה נכדתי הראשונה, כך שהשמחה הייתה מהולה בעצב,
היה עצוב מאוד שאפילו לא זכה לראות את הנינה הראשונה שלו.
 
התחשבות היא לא רק בעצם הקבלה לצבא, אלא גם להתחשב בו כאדם,

יש לחיל האויר מספיק בסיסים בדרום , כדי להציבו קצת קרוב הביתה, נכון שהצבות מרוחקות הן לפי צרכי הצבא וזה ברור בהחלט, זה בסדר, אבל יש יוצאים מהכלל.

כשאני התגייסתי ב-1964 היה בחור שכל היום בכה (ממש) ואמר שלא מבין מה רוצים ממנו, הוא לא מתאים לשריון, מגיל 3 כל חייו הוא הכינור.....

למרות שכולנו היינו טירונים ולא הכרנו אחד את השני בשיחת מוטיבציה עם קצין, קמו כמה חבר'ה ואמרו לו שאמנם מי שיקבל ג'וב ייפגע מאוד (כן, פעם להיות ג'ובניק זה היה עלבון מחפיר) אבל פה רואים שהבחור לא עושה הצגה, הוא לא בנוי להיות חייל קרבי אבל רוצה לתת את חלקו במה שהוא יכול.

למחרת התבשרנו מפי הבחור שהוא התקבל לתזמורת צהל, סוף סוף הוא התאושש וחייך.....
כולנו שמחנו.
זה נקרא להתחשב.
 

יוליקה

Member
מנהל
מעניין מה עשה כנר בתזמורת צה"ל

שהיא תזמורת רק לכלי נשיפה והקשה!!
מה נתנו לו לנגן במשולש?
 
לא יודע, בסך הכל הסיפור היה יום אחד בבק"ום

אני מניח שנתנו לו איזה כלי, כי העיקר היתה המוזיקה.
אבל זו רק הנחה, לא מכיר אותו ולא עקבתי אחרי הקורות אותו.
 
למעלה