תמונת מצב

תמונת מצב



 

הניה 8

New member
סליחה שאני עוברת נושא,,פעם כשהיתי

שואלת שאלה בגוגל היתי מקבלת תשובה על שאלתי לענין
היום מצורפת כתבה לתשובה והיכן לקנות את המוצר או הדבר ששאלתי ככה שאין בי אמון לנכתב, הכל פרסומות לשאלות-חבל
 
והרבה יותר מזה

בדיוק כמו שהטלפון הנייד החל דרכו כנותן שירות לבעליו, היום הטלפון השתלט לחלוטין על חלק גדול מהאנשים. ראיתי באיזור היסטריה יכולים צעירים להיכנס אם הטלפון יתקלקל (והיום הוא עולה הון עתק).

עובדה, תראי את רוב האנשים מחזיקים את הטלפון ביד ולא לפי ההגדרה שלו "טלפון כיס" (יש לי רשיון להחזיק בטלפון כיס...)

פשוט מאוד, הפרסומות השתלטו על החיים באופן כה דורסני, שלא תמצאי מקום שהפירסומות לא השתלטו עליו, החל מערוצי הטלויזיה (כ-60% מזמן השידור - החל מהפסקות מטורפות לפרסומות, פרסומות קופצות על השליש התחתון של המסך, ואפילו גם על הפינה השמאלית העליונה שפעמים רבות מסתירה את פניהם של הדוברים) , פרסומות במחשבים לרוב מוסווים כמאמרים, לפעמים יש איזור הערה.

בעיתונות הכתובה (בעיתון יום שישי היו 110 עמודים, מהם 90 פרסומות) ובכל מקום שתפני, הפרסומות מטמטמות את האנשים.

קורה ואני רואה משהו בטלויזיה והפסקת הפירסומות ("עוד דקה נשוב","הפסקת פרסומות קצרצרה"), ועוד שקרים מגוונים כולל רבע שעה פרסומות החל מ-10 שניות מתחילת שידור תכנית, ועד 10 שניות לפני סיום.

המחשב מוצף בפרסומות כמו שאמרתי, ויותר מזה.
אם את מחפשת מכונת גילוח חשמלית בגוגל. הרי למשך תקופה יעלו לך כל יום למסך פרסומות למכונת גילוח חשמלים, ועל הדרך לעוד כל מיני מוצרים.

ואני עוד זוכר שעם הקמת הטלויזיה בשנות ה-60, הבטיחו שיהיו ביממה לא יותר מחמש דקות של חסויות......
 

CANADA101010

New member
ידיעות מעריב

גיליונו הראשון של העיתון נשא את המילה "ידיעות" באותיות גדולות, ומתחת, באותיות קטנות, נכתבה המילה "מעריב".
 
ידיעות

העיתון ידיעות אחרונות החל לפעול ב-11.12.1939 כעיתון חדשות יומי, המטרה היתה שיופץ העיתון לקראת הערב כאשר אנשים החוזרים מהעבודה, יוכלו להתעדכן מחדשות היום בעת המנוחה שלהם כשחזרו הביתה מהעבודה.

בתחילת 1948 קרליבך וחברים פרשו מידיעות אחרונות ופתחו ב-15.2.1948 את העיתון "ידיעות", שגם הוא הופץ בשעות אחה"צ המאוחרות .
כעבור מספר ימים החליטו להוסיף באותיות זעירות את המילה "מעריב", לציין שמדובר בעיתון המופץ בערב שלא כמו עיתוני הבוקר.

תוך זמן לא רב החליטו להגדיל את השם מעריב שהוא מספיק ליצירת הבדל עם ידיעות אחרונות, והחל לצאת עיתון ששמו היה "ידיעות-מעריב", כאשר גודל אותיות המילה "מעריב" היה פי 2 משל המילה "ידיעות", כעבור כמה שני המילה "ידיעות" נעלמה לחלוטין.

אנקדוטה מאותם ימים:
באותם ימים מי שעסק בהפצת העיתונים היו ילדים או נערים שמכרו את שני העיתונים שעלו כ-2 מיל.
הם רצו ברחובות, בתחנות מרכזיות ובכל מקום שהיה בו ריכוז קהל, כשהם שואגים ללא הרף: "ידיעות , מעריב". (הם מכרו את שני העיתונים) והיו להם הסכמים עם בעלי חנויות שישמרו עבורם את העיתונים בכל יום כדי שיוכלו לבוא מידי פעם ולחדש את המלאי שנשאו איתם. התמורה היתה קריאת העיתון חינם.

ובכן, בעוד הנערים רצים ברחובות לצועקים "ידיעות , מעריב", עולים חדשים מרומניה (ואיזור חיפה היו ריכוזים גדולים) לא הבינו למה הנערים האלה מקללים כל הזמן.....
ההם צעקו: "ידיעות , מעריב" והעולים שמעו "אידיוט מארה" (טיפש גדול).....



 

הניה 8

New member
לא חשוב לי השם העיקר התוכן והיום אני יודעת שלא הכל נכון

זה תלוי בכותב לאיזה צד הוא נוטה
וגם שיש לחצים על העתונאי מה לכתוב ואיך ומה להסיר
כדוגמת מה שעשה נתניהו, וברור שהוא לא היחיד
אז יש אנשים שקוראים בדבקות, עיתונים,וגם מראים לך כתבות מה שמוצא חן בעיניהם להצדיק את מחשבתם, בזמן שזה יכול להיות שקר מוחלט,
 
פעם היו אומרים:"זה כתוב בעיתון" , כאילו היתה זו ראיה.

מזה שנים רבות שאנחנו יודעים שמה שכתוב בעיתון יש בו אולי ניצוץ של אמת, ואולי יותר מניצוץ , אבל בהחלט לא ניתן להאמין לכל מה שכתוב, בדיוק כמו חוסר האמינות של ויקיפדיה.

למשל כבר אז ידענו שכתבות של עיתונאי מסויים הכותב על פלילים, פעמים רבות הוא נתפס בידיעה שכתב מהבית ובכלל לא היה בזירת האירוע אלא קיבל דיווח ממודיע שלו או מהדיווח של המשטרה - וכבר נכשל מעמים רבות בידיעות שכתב, אבל משום מה לא זוכרים לו את העבודה העלובה שלו, והוא מקבל כבוד כעיתונאי מוצלח.

לא סתם אמרו פעם שיש בהחלט שימוש טוב לעיתון: לעטוף בו דגים.....

אז למה בכל זאת קונים עיתון?
כדי לקבל איזו שהיא תמונת מצב על מה שקורה בארץ ובחו"ל.
לפחות היה בשבועון אחד, העולם הזה, מדור שנקרא "רחל המרחלת".....
 
למעלה