ערב טוב לערב שבת
- פותח הנושא יוליקה
- פורסם בתאריך
שפירא מאיר
New member
אני מכיר את ההרגשה הזו, ומבין אותו.
בתחילה לא היה נעים לי ללכת עם מקל, ואחר כך כאשר כבר היה לי קשה ללכת מרחקים, החלפתי אותו במקל-כסא מתקפל, ואם אני צריך ללכת קצת יותר רחוק, אין לי בעיה לפתוח אותו לא משנה אם זה בנין ציבורי או ברחוב, ולשבת לנוח.
מאוחר יותר גיליתי את שרות כסא הגלגלים לנכים בשדה התעופה, ופתאום הפכה התנועה שלי בטרמינלים למשהו הגיוני (זה כולל הסעה עד לשער היציאה ומשם על משאית מיוחדת עד למטוס) , והתחושה הלא נעימה שאני זקוק לסיוע, נעלמה.
אני גם נוהג לתת למסיע 10 יורו טיפ למרות שרובם מתנגדים (בישראל לא מסכימים בשום אופן, הוא גם רושם את פרטיך ומקבל תשלום בהתאם) ובשדה התעופה של הרקליון בכרתים למשל כבר מכירים אותי, וכבר יודעים שיש לי קוצב-לב ומתנהגים בהתאם.
לפני שבוע היה לי מקרה של כעס רב.
לאורך ציר התנועה הראשי של חולון, רחוב סוקולוב, יש 15 תמרורי חניה לנכים. 7 מהם עם מספר רכב.
חניתי באחד כזה להיכנס לאיזו חנות, ובאים ואומרים לי שפקחית רושמת לי דו"ח.
יצאתי החוצה והיא טוענת שהתעודה לא בתוקף. התפלאתי כי אמרו לי שזה לכל החיים, הלכתי לראות ואני רואה שאמנם יש תאריך ופג תוקפו.
הסברתי לה שלא ידעתי ואפעל מיד , ואין צורך בדו"ח (1000 שקל) אבל היא טענה שחניתי במקום חניה לנכה.
ואז ממש יצאתי מהכלים-
1. לפי פסיקת בימ"ש העליון, חניה היא העמדת רכב מעל 5 דקות, ואני לא התכוונתי להיעדר מהרכב יותר מ-2-3 דקות.
2. אם פג תוקף התעודה אז אני מפסיק להיות נכה ? הבראתי ?
3. על החלון 2 תגי חניה על שמי ועל שם אשתי מאותו תאריך, ויש תעודה נכה בינלאומית בתוקף.
4. עלי אני נושא בשרוך - ת.נכה בינלאומי, ת.שתול קוצב לב, ת.נכה של משרד הבטחון, ת.נכה של ביטוח לאומי.
5. לפי החוק תו חניה לנכה החל מינואר 2019 הוא לצמיתות, ולכן קבלת התעודה החדשה היא ענין בירוקרתי בלבד.
6. אם היא רוצה לערוך נגדי דו"ח, שתערוך, אבל המשך בירור הנושא מולה יהיה בבית המשפט.
זה נגמר בכלום ואמנם עוד באותו יום הגשתי בקשה למשרד התחבורה לחידוש התעודות ולקבלת התעודה לצמיתות.
כעת אני ממתין כיוון שכתוב שתגובה שלהם לוקחת 60 יום.....
בתחילה לא היה נעים לי ללכת עם מקל, ואחר כך כאשר כבר היה לי קשה ללכת מרחקים, החלפתי אותו במקל-כסא מתקפל, ואם אני צריך ללכת קצת יותר רחוק, אין לי בעיה לפתוח אותו לא משנה אם זה בנין ציבורי או ברחוב, ולשבת לנוח.
מאוחר יותר גיליתי את שרות כסא הגלגלים לנכים בשדה התעופה, ופתאום הפכה התנועה שלי בטרמינלים למשהו הגיוני (זה כולל הסעה עד לשער היציאה ומשם על משאית מיוחדת עד למטוס) , והתחושה הלא נעימה שאני זקוק לסיוע, נעלמה.
אני גם נוהג לתת למסיע 10 יורו טיפ למרות שרובם מתנגדים (בישראל לא מסכימים בשום אופן, הוא גם רושם את פרטיך ומקבל תשלום בהתאם) ובשדה התעופה של הרקליון בכרתים למשל כבר מכירים אותי, וכבר יודעים שיש לי קוצב-לב ומתנהגים בהתאם.
לפני שבוע היה לי מקרה של כעס רב.
לאורך ציר התנועה הראשי של חולון, רחוב סוקולוב, יש 15 תמרורי חניה לנכים. 7 מהם עם מספר רכב.
חניתי באחד כזה להיכנס לאיזו חנות, ובאים ואומרים לי שפקחית רושמת לי דו"ח.
יצאתי החוצה והיא טוענת שהתעודה לא בתוקף. התפלאתי כי אמרו לי שזה לכל החיים, הלכתי לראות ואני רואה שאמנם יש תאריך ופג תוקפו.
הסברתי לה שלא ידעתי ואפעל מיד , ואין צורך בדו"ח (1000 שקל) אבל היא טענה שחניתי במקום חניה לנכה.
ואז ממש יצאתי מהכלים-
1. לפי פסיקת בימ"ש העליון, חניה היא העמדת רכב מעל 5 דקות, ואני לא התכוונתי להיעדר מהרכב יותר מ-2-3 דקות.
2. אם פג תוקף התעודה אז אני מפסיק להיות נכה ? הבראתי ?
3. על החלון 2 תגי חניה על שמי ועל שם אשתי מאותו תאריך, ויש תעודה נכה בינלאומית בתוקף.
4. עלי אני נושא בשרוך - ת.נכה בינלאומי, ת.שתול קוצב לב, ת.נכה של משרד הבטחון, ת.נכה של ביטוח לאומי.
5. לפי החוק תו חניה לנכה החל מינואר 2019 הוא לצמיתות, ולכן קבלת התעודה החדשה היא ענין בירוקרתי בלבד.
6. אם היא רוצה לערוך נגדי דו"ח, שתערוך, אבל המשך בירור הנושא מולה יהיה בבית המשפט.
זה נגמר בכלום ואמנם עוד באותו יום הגשתי בקשה למשרד התחבורה לחידוש התעודות ולקבלת התעודה לצמיתות.
כעת אני ממתין כיוון שכתוב שתגובה שלהם לוקחת 60 יום.....
תתחדשו יוליקה, שיסע בה בבריאות,,שבת בבקר ירדתי
למטה לזרוק בתחתנת האיסוף את כל בקובוקי הפלסטיק שנצברו אצלנו
איזה שקט איזה שלוה מסביב תענוג , כמו ביום כיפור ואני לא גרה בבני ברק
גרה במקום חילוני,
אבל השקט מסביב שובה את ליבי, לא היתי רוצה שאוטובוס יסע בסביבה
ויפר את הדומיה
אז כשאומרים שבכל דבר יש טוב ויש רע,,,זה נכון
ועתה סיפרה לי משהיא, שהיא חרדית שבבני ברק
זוג שעומד להתחתן עובר גם הגבר וגם האשה בדיקות גנטיות למחלות שעוברות בתורשה המדובר במחלות בעיקר מחלות נפש
אני חושבת שכדאי לנו החילונים לאמץ גישה כזו, ויולדו פחות נכים וסבל בעולם,
שבת מבורכת
למטה לזרוק בתחתנת האיסוף את כל בקובוקי הפלסטיק שנצברו אצלנו
איזה שקט איזה שלוה מסביב תענוג , כמו ביום כיפור ואני לא גרה בבני ברק
גרה במקום חילוני,
אבל השקט מסביב שובה את ליבי, לא היתי רוצה שאוטובוס יסע בסביבה
ויפר את הדומיה
אז כשאומרים שבכל דבר יש טוב ויש רע,,,זה נכון
ועתה סיפרה לי משהיא, שהיא חרדית שבבני ברק
זוג שעומד להתחתן עובר גם הגבר וגם האשה בדיקות גנטיות למחלות שעוברות בתורשה המדובר במחלות בעיקר מחלות נפש
אני חושבת שכדאי לנו החילונים לאמץ גישה כזו, ויולדו פחות נכים וסבל בעולם,
שבת מבורכת
ההסתגלות לא פשוטה בכול מגבלה חדשה:
זכור לי שחמותי ז"ל, כשהייתה בגיל 60 התביישה להרכיב משקפיים,כי הרגישה לא נעים מהשכנים שיראו שיש לה מגבלה בראייה .
ואז,,לאחר עוד עשור שנים, השמיעה שלה נחלשה, והתברר בבדיקה שיש לה מגבלה המצריכה להרכיב מכשיר- שמיעה. (היה פעם מכשיר מגושם עם חוט "שהסגיר" את בעיית השמיעה), וזה היה כבר עבורה אסון ממש ,הטריד אותה איך היא תלך ככה ברחוב,ואיך יגיבו האנשים למגבלות הללו.
בצעירותי,היה לי מוזר לראות כמה קשה ההסתגלות לאנשים כאשר לפתע באמצע החיים הם זקוקים ל- "כלי -עזר".
לקח לה 5 שנים להסתגל למיכשור שעזר לה מאוד -2 המגבלות הללו.(ראייה ושמיעה.)
ורק אז למדה להעריך מאוד את הטכנולוגיה היעילה מאוד למי שנזקק.
 
(כיום, יותר קל למוגבלי -השמעה להסתגל ,מכיוון שמכשירי -השמיעה מוסתרים ואינם גלויים לעיני -כול, וכבר אין צורך להסתובב עם המכשיר עם החוט הארוך.)
והמשקפיים כיום הפכו לפריט שימושי ולא "כבד",ואפילו כמוצר מודרני אופנתי .)
אגב,
בקשר לקולנועית:
לפני כ- 30 שנה היינו עם הילדים בסאפארי,וכשהם התעייפו החלטנו שנשכיר קולנועית .
באותו מקום ראינו אדם קשיש שיושב על ספסל ונאנח מכאב ברגליים, הצענו לו שהצטרף אלינו לקולנועית ששכרנו לסיבוב של רבע שעה, אך האיש סירב בתוקף ואמר: "לא ,תודה
- תיכף יגיעו לכאן הנכדים שלי והם יצחקו עליי שאני הקשיש בקולנועית" ,עדיף שאלך איתם ברגל"..
 
 
זכור לי שחמותי ז"ל, כשהייתה בגיל 60 התביישה להרכיב משקפיים,כי הרגישה לא נעים מהשכנים שיראו שיש לה מגבלה בראייה .
ואז,,לאחר עוד עשור שנים, השמיעה שלה נחלשה, והתברר בבדיקה שיש לה מגבלה המצריכה להרכיב מכשיר- שמיעה. (היה פעם מכשיר מגושם עם חוט "שהסגיר" את בעיית השמיעה), וזה היה כבר עבורה אסון ממש ,הטריד אותה איך היא תלך ככה ברחוב,ואיך יגיבו האנשים למגבלות הללו.
בצעירותי,היה לי מוזר לראות כמה קשה ההסתגלות לאנשים כאשר לפתע באמצע החיים הם זקוקים ל- "כלי -עזר".
לקח לה 5 שנים להסתגל למיכשור שעזר לה מאוד -2 המגבלות הללו.(ראייה ושמיעה.)
ורק אז למדה להעריך מאוד את הטכנולוגיה היעילה מאוד למי שנזקק.
 
(כיום, יותר קל למוגבלי -השמעה להסתגל ,מכיוון שמכשירי -השמיעה מוסתרים ואינם גלויים לעיני -כול, וכבר אין צורך להסתובב עם המכשיר עם החוט הארוך.)
והמשקפיים כיום הפכו לפריט שימושי ולא "כבד",ואפילו כמוצר מודרני אופנתי .)
אגב,
בקשר לקולנועית:
לפני כ- 30 שנה היינו עם הילדים בסאפארי,וכשהם התעייפו החלטנו שנשכיר קולנועית .
באותו מקום ראינו אדם קשיש שיושב על ספסל ונאנח מכאב ברגליים, הצענו לו שהצטרף אלינו לקולנועית ששכרנו לסיבוב של רבע שעה, אך האיש סירב בתוקף ואמר: "לא ,תודה
- תיכף יגיעו לכאן הנכדים שלי והם יצחקו עליי שאני הקשיש בקולנועית" ,עדיף שאלך איתם ברגל"..
 
 
הבושה היא גורם מאד משמעותי ביחס של בני אדם
לדברים מסוימים ידוע שעפרה חזה נפטרה מאידס מפני שהתבישה במחלתה, זו אולי דוגמה קיצונית אבל בושה או אי נוחות ממכשירי עזר מסוימים ידועה מאד. יש לי חברה טובה שכבר שנים יש לה מכשירי שמיעה אבל מה, לא מרכיבה לא נוח לה, שוכחת ועוד כל מיני תירוצים התוצאה היא שבהרצאה למשל כל הזמן שואלת, מה, מה, גם מטרידה את המרצה שידבר בקול יותר רם, ועוד תופעות כאלה. משקפים לא הייתי ממליצה להתביש בהם כי בלי העיניים אי אפשר.
בענין הקלנועית אני חושבת שבבית כל או בסביבה הקרובה כל זמן שאפשר לא לצרוך כלי תחבורה, עדיף ללכת. בשדה התעופה למשל מאד חשוב להיעזר בקלנועית חשוב גם שיהיו מספיק ספסלים במקומות ציבורייים . זה יעזור מאד.
לדברים מסוימים ידוע שעפרה חזה נפטרה מאידס מפני שהתבישה במחלתה, זו אולי דוגמה קיצונית אבל בושה או אי נוחות ממכשירי עזר מסוימים ידועה מאד. יש לי חברה טובה שכבר שנים יש לה מכשירי שמיעה אבל מה, לא מרכיבה לא נוח לה, שוכחת ועוד כל מיני תירוצים התוצאה היא שבהרצאה למשל כל הזמן שואלת, מה, מה, גם מטרידה את המרצה שידבר בקול יותר רם, ועוד תופעות כאלה. משקפים לא הייתי ממליצה להתביש בהם כי בלי העיניים אי אפשר.
בענין הקלנועית אני חושבת שבבית כל או בסביבה הקרובה כל זמן שאפשר לא לצרוך כלי תחבורה, עדיף ללכת. בשדה התעופה למשל מאד חשוב להיעזר בקלנועית חשוב גם שיהיו מספיק ספסלים במקומות ציבורייים . זה יעזור מאד.
היום המצב השתנה בקשר לבושה בזמנה של אימי היא היתה
מלאת בושה בדברים הכי קטנים לא הלכה עם מקל למרות שהיתה צריכה בגיל 94
משקפים כשאני היתי צעירה בחורה עם משקפים היתה אוט
ואני מגיל 18 מרכיבה משקפים, אמרתי אפילו אם אפול על עץ או בית לא ארכיב משקפים,,בחורה עם משקפים היתה קסוקרית ומחוץ לתחןם
חברי דאז אמר לי, אם לא תרכיבי משקפיים אני עוזב אותך, וזה ששיכנע אותי להרכיב אותם,
אבל הבדיקות הגניות היום מדברות על דברים רצניים
אני זוכרת שהיתה לי חברה ששני ילדיה לא היו כל כך בסדר
ואז היא אמרה לי שהרופאים אמרו לה שסוג הדם שלה ושל בעלה לא מתאימים,
מלאת בושה בדברים הכי קטנים לא הלכה עם מקל למרות שהיתה צריכה בגיל 94
משקפים כשאני היתי צעירה בחורה עם משקפים היתה אוט
ואני מגיל 18 מרכיבה משקפים, אמרתי אפילו אם אפול על עץ או בית לא ארכיב משקפים,,בחורה עם משקפים היתה קסוקרית ומחוץ לתחןם
חברי דאז אמר לי, אם לא תרכיבי משקפיים אני עוזב אותך, וזה ששיכנע אותי להרכיב אותם,
אבל הבדיקות הגניות היום מדברות על דברים רצניים
אני זוכרת שהיתה לי חברה ששני ילדיה לא היו כל כך בסדר
ואז היא אמרה לי שהרופאים אמרו לה שסוג הדם שלה ושל בעלה לא מתאימים,
נכון ,יש עגיל שמיעה ,ולאחרונה -
באינטרנט מצולמים עגילי -השמיעה האלה,אפילו בכמה צבעים ודוגמאות ,לנשים לגברים.
ראו הדגמה לכמה צילומים של עגילי השמיעה ,
כאן:
https://www.eora-kolram.co.il/
 
באינטרנט מצולמים עגילי -השמיעה האלה,אפילו בכמה צבעים ודוגמאות ,לנשים לגברים.
ראו הדגמה לכמה צילומים של עגילי השמיעה ,
כאן:
https://www.eora-kolram.co.il/
 
אני צריכה לברר על אותם המכשירים.
אני התרגלתי למגבלות שלי.מרכיבה משקפיים עשרות שנים
הולכת עם מקל כ 10 שנים יחד באותה התקופה ברגשתי ירידה בשמיעה
ומאז אני זקוקה למכשחירי שמיעה..בעלי היה בריא עד לפני שנים מעטות.
ולפני 8 שנים חלב בסרטן ומאז הכל נהייה שונה..זקוק לתמיכה .ונוסף לכל עבר 2 ארועי מוח.ומאז נעזר בקלנועית.זה שבר את רוחו...כי נאסר עליו לנהוג
והקלנועית היא כלי הרכב שעוזר לו להתנהל בעיר ללא עזרה.שמגיע למחוז חפצו
נעזר במקל ההליכה או בהליכון שנמצא איתו..הבושה היא ממנו והלאה...
אני התרגלתי למגבלות שלי.מרכיבה משקפיים עשרות שנים
הולכת עם מקל כ 10 שנים יחד באותה התקופה ברגשתי ירידה בשמיעה
ומאז אני זקוקה למכשחירי שמיעה..בעלי היה בריא עד לפני שנים מעטות.
ולפני 8 שנים חלב בסרטן ומאז הכל נהייה שונה..זקוק לתמיכה .ונוסף לכל עבר 2 ארועי מוח.ומאז נעזר בקלנועית.זה שבר את רוחו...כי נאסר עליו לנהוג
והקלנועית היא כלי הרכב שעוזר לו להתנהל בעיר ללא עזרה.שמגיע למחוז חפצו
נעזר במקל ההליכה או בהליכון שנמצא איתו..הבושה היא ממנו והלאה...
שפירא מאיר
New member
נוהג בשכל
הרי אף אחד לא יוצא חי מכל העסק הזה.
אז לפחות לנצל את הזמן שחיים.
צריך להיות בתנועה, להעסיק את עצמך במה שאתה אוהב, כי זו ההזדמנות לכך, ולעשות מה שאתה רוצה.
בסך הכל מי שמתאמץ לעשות, חי יותר ולא רק חיים אלא גם צלולים יותר.
צריך להפעיל את הגוף ואת הנפש, וטוב שהוא משתדל, כי כך הוא מסייע רק לעצמו לשמור על הצלם.
חזק ואמץ.
אני אישית מנהל את ענייני בהתאם לצרכים.
אם אהיה זקוק למנוחות עד 2-3 דקות יש לי מקל בריטי שהופך לכסא, אם יש צפי שאצטרך יותר זמן אז זה מקל שנפתח למעין כסא במאים בלי גב (מציבים ליד קיר ואז הוא משענת הגב).
בשדה התעופה לא מתבייש לנצל את שירות ההסעות בכסא גלגלים (לדאוג למי שיש תעודת נכה, בזמן קניית כרטיס הטיסה לציין שזקוק לכסא גלגלים גם בהלוך וגם בחזור וגם במעבר או בהחלפת מטוס. הקוד WCHR "וויל-צ'ר")
גם בארץ אני מטייל. אמנם לא הולך ברגל ובנסיעות ארוכות נח מידי פעם, אבל אני למשל משמש כנהג להקפצת מטיילים מהמשפה, וכרגיל סיום היום במסעדה מזרחית נבחרת (בשבת זה היה מסעדת "אל-דיואן" (חדר האורחים) בדיר אל עסד (בית האריה) הדרוזית.
כרגיל אני עורך את ההפסקה במסעדה הערבית "אמארה" בתחנת הדלק של עין חרוד.
נכון שאני חוזר הרוג מיום כזה, אבל בהחלט "מבסוט חאלאס".....
משהו חשוב. בשבת הייתי צריך להמתין להם 6 שעות שיעשו את נחל עמוד ואני המתנתי בחניון עם גזלן ביציאה מנחל עכברה.
יש לי כסא במאים מתקפל, מצויין, הרבה יותר נח ממושב הרכב, החניתי את הרכב ולקחתי את הכסא אל מתחת לעץ עבות, עם ספר ובקבוק מים, ואני מסודר ואפילו יכול לישון קצת בבריזה שמנשבת מתחת לעץ בצהרי היום.
אין כמו בטבע.....
ועד כאן הכל בסדר.
הרי אף אחד לא יוצא חי מכל העסק הזה.
אז לפחות לנצל את הזמן שחיים.
צריך להיות בתנועה, להעסיק את עצמך במה שאתה אוהב, כי זו ההזדמנות לכך, ולעשות מה שאתה רוצה.
בסך הכל מי שמתאמץ לעשות, חי יותר ולא רק חיים אלא גם צלולים יותר.
צריך להפעיל את הגוף ואת הנפש, וטוב שהוא משתדל, כי כך הוא מסייע רק לעצמו לשמור על הצלם.
חזק ואמץ.
אני אישית מנהל את ענייני בהתאם לצרכים.
אם אהיה זקוק למנוחות עד 2-3 דקות יש לי מקל בריטי שהופך לכסא, אם יש צפי שאצטרך יותר זמן אז זה מקל שנפתח למעין כסא במאים בלי גב (מציבים ליד קיר ואז הוא משענת הגב).
בשדה התעופה לא מתבייש לנצל את שירות ההסעות בכסא גלגלים (לדאוג למי שיש תעודת נכה, בזמן קניית כרטיס הטיסה לציין שזקוק לכסא גלגלים גם בהלוך וגם בחזור וגם במעבר או בהחלפת מטוס. הקוד WCHR "וויל-צ'ר")
גם בארץ אני מטייל. אמנם לא הולך ברגל ובנסיעות ארוכות נח מידי פעם, אבל אני למשל משמש כנהג להקפצת מטיילים מהמשפה, וכרגיל סיום היום במסעדה מזרחית נבחרת (בשבת זה היה מסעדת "אל-דיואן" (חדר האורחים) בדיר אל עסד (בית האריה) הדרוזית.
כרגיל אני עורך את ההפסקה במסעדה הערבית "אמארה" בתחנת הדלק של עין חרוד.
נכון שאני חוזר הרוג מיום כזה, אבל בהחלט "מבסוט חאלאס".....
משהו חשוב. בשבת הייתי צריך להמתין להם 6 שעות שיעשו את נחל עמוד ואני המתנתי בחניון עם גזלן ביציאה מנחל עכברה.
יש לי כסא במאים מתקפל, מצויין, הרבה יותר נח ממושב הרכב, החניתי את הרכב ולקחתי את הכסא אל מתחת לעץ עבות, עם ספר ובקבוק מים, ואני מסודר ואפילו יכול לישון קצת בבריזה שמנשבת מתחת לעץ בצהרי היום.
אין כמו בטבע.....
ועד כאן הכל בסדר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.