צהריים טובים.תודה על הברכות לגיוס של נכדי

הדסהש1

New member
צהריים טובים.תודה על הברכות לגיוס של נכדי

לגולני..מצבו של אבי קשה.הוא מורדם כדי שלו יסבול.מה שהרגיז אותי שכבר הגיעו אנשי חברה קדישא כדי לברר
היכן אנו רוצים שהוא יקבר.וכמה זה עולה.לא מחכים שהוא
ימות.זה לא מובן.טוב שאני לא שם.הייתי מתפרצת אליהם..מה בוער.חכו בשקט..זאת המדינה שלנו.אפליו להקבר צריך כסף ופרוטקציה.באדמה אין סיכוי.יש רק בכוכים.וגם שם יש דרגות.בושה וחרפה..במקום לבנות עוד אלפי מגדלים שיקצו אדמה לקבורה נאותה לאנשים שבנו את הארץ.שילמו כל חייהם מיסים.ושבא הזמן הם נטמנים
בכוך בקומות...
..
 

הדסהש1

New member
בצער רב אני מודיעה על פטירתו של אבי..אמנם אומרים

בגילו שנפטר בשיבה טובה אך הוא סבל יסורים בשנים האחרונות..
כך שהוא נגמל מיסוריו...
 
ברוך דיין אמת


 

שרון א77

New member
יהי זכרו ברוך !

עצוב שהחיים נעשים קשים בסוף בדרך,אבל לפחות הנחמה שכעת נגמל מיסוריו.
הדסה יקרה,שלא תדעי עוד צער, ויהיו בביתכם רק שמחות.
&nbsp
 
אם לא מתאים לך אמירות ישירות, אל תפתחי את ההודעה, שלא תתעצבי

במאות קודמות היתה ארץ ישראל ארץ של קברים שאנשים מגיעים אליה להיקבר.
אין מה לעשות אבל אנשים מתים כמו שאנשים נולדים, והקצבת שטחי קרקע מקצצת באנשים החיים.

אנשים חיים זקוקים לבתים לגור בהם, למרכזי קניות ויתר הפעילות הקולינאריות, ובעיקר, גם בערים הצפופות בעולם צריך לשמור על שטחים ירוקים.

על זה נאמר כבר:
"בן אדם זקוק ללחם כדי שיוכל לחיות
אבל הוא זקוק גם לפרח שתהיה לו סיבה ותקוה לחיות".

ומכיוון שהשטחים שהוקצו לבתי קברות מתמלאים במהירות יחסית, אי אפשר להקצות עוד שטחים באיזורי מחיה, כיוון שאנשים חיים קודמים למתים.

אפשר היה לפתוח בתי קברות בשטחים רחוקים כמו הנגב למרות הפגיעה בשטחים נופיים, אולם אדם מהישוב לא יכול להרשות לעצמו לנסוע מרחקים ארוכים רק כדי לבקר בבית קברות.

אחד הפתרונות הטובים ביותר הוא קבורה בקומות בתוך מבנים.
זה לא משהו חדש, גם בימי קדם קברו כך, ובעת המודרנית המקום הראשון שנפתח היה בגבול בת ים יפו בערך בשנות ה-80 (רחוב הגבול).

יש מקומות כמו בכרתים, שם עולה הרבה מאוד להיקבר בקבר רגיל כיוון שתחומי בתי הקברות קבוע ולא משתנה, אז יש שנקברים עד 4 בקבר אחד.

מה שעושים , מניחים את הנפטר בחדר שנועלים וכעבור 11 חודש נשארות רק עצמות, (כך קברו גם בימי בית ראשון ושני, ואז מכניסים את העצמות לגלוסקמאות, שהן קופסה שאורכה לפי העצם הארוכה ביותר בגוף (הירך) , וכך בקבר אחד אפשר לקבור ארבעה , וכבר מצאתי קברים שארבעת הקבורים הם בהפרש של עשרות ומאות שנים.

מי שלא יכול לממן קבר, יש חדר מיוחד בבית הקברות, שם יש מדפים אורים עליהן מניחים את הגלוסקמא של הנפטר, עלי כותבים את שמו ועליה איזה פריט שהיה חשוב לו ומזכיר אותו.

אם נביט בנושא בהיבט מפוכך:
הבן/בת של הנפטר יבוא לבקר ב-"יור-"צייט" (יום השכרון השנתי) פעם בשנה, ומשך הזמן הביקורים יפחתו ככל שיתבגר.
הנכדים כמעט ולא יבקרו והנינים אין שום סיכוי שיבקרו את הקבר, ויש להניח שרובם בכלל לא יזכרו את הסבא-רבא-רבא, והדור הבא אפילו לא ידע עליו שום דבר.

ומכאן ואילך הקבר יעמוד שומם עשרות ומאות שנים.....

יותר חשוב להשאיר חותם בדברים אחרים בין אם זה בנין או בנין ציבורי או מעשה שנקרא על שמו, ויש שכותבים ספרים שלא מאבדים מערכם, יש שמציירים או עושים עבודות אמנות אחרות,

וזו הסיבה שכתבתי עד היום 14 ספרים תיעודיים, כדי שאחרי שאמות ישאר ממני משהו כתוב, תיעוד היסטורי של חיי, מלחמות, מחקרים - הכל בהבט ההיסטורי, פרטי או ציבורי.

היכן יקברו אותי ? ממש לא איכפת לי.
 
שאלה לגמרי נכונה

למיטב ידיעתי, אף אחד במשפחה לא קרא את הספרים שלי, גם לא אשתי, חוץ מהנכד שקרא את הספר "כיתת-השועלים" והתפעל ואמר שממש היינו גיבורים, והסברתי לו שאנחנו לא ראינו זאת כך, אלא כל המחשבה שלנו היתה על לעשות מה שצריך להגנת המולדת (כן, ציונות) וכך אני מרגיש עד היום.

על היד יש לי שני צמידים שנתתי לצורף לחבר אותם לאחד.
על הראשון דגם של רכבת העמק, עם סיפור מאחוריו
השני נושא את הכיתוב:"אין לי מולדת אחרת".

אז , אם יקראו או לא זה כבר לא בידי, אבל מההיסטוריה שספרים של סופרים , ובוודאי ספרים תיעודיים שלא עניינו איש, נקראו והתפרסמו אחרי מות הסופר.....

הספרים שכן מעניינים אנשים הם הספר על רכבת העמק אתחובבי הרכבת, והספר על כרתים שבאמצעותו אנשים טיילו בכרתים ונהנו מאוד (יש מישהו שמטייל לכרתים כבר 12 שנה עם הספר שלי, שכמובן כל העת מתעדכן, התחלתי עם 375 עמודים והיום זה בערך 3700...).
 

משתפרת

New member
שתזכה לימים, שבועות, חודשים רבים ושנים רבות

אבל אחרי כל הזמן הזה, כשתלך לעולמך, מה ישנה לך אם מישהו יקרא או לא, יזכור או לא, יחשוב או לא?
 
יש בזה משהו,

אבל כל אחד היה רוצה להשאיר את חותמו.
זה מן יצר הישרדות כזה אצל בני האדם.
בדיוק מהסיבה שמשלמים הון עתק על מצבה שבעוד דור או שניים לא תעניין אף אחד.
 

שרון א77

New member
הניה ,איך הוא לא יודע שהוא מת ?

מה הוא לא יודע שאין לו הוצאות שוטפות ,ושהוא לא משלם מיסים,והוצאות רכב ?
או שהוא עדיין מסתובב בסופר בכול בוקר,בין מדפי הלחם הגבינות,והחמוצים ?
מה פירוש לא יודע ?
&nbsp
&nbsp
 
למעלה