בוקר טוב ליום שלישי בשבוע

shron17

New member
תודה לשפירא על התיקון ,זה מכשיר שכבר לא רואים היום בבתים.

יופי, למדנו משהו היום.
 

משתפרת

New member
אצלנו זה היה ספרטור= מפריד seperator

ללא מנוע. היתה ידית שבסיבוב מהיר שלה היתה מסובבת ציר. על הציר היתה מורכבת סדרה של קונוסים, וכל זה בתוך מיכל עגול. הסיבוב היה גורם לסחרור מאד מהיר של החלב מסביב לדיסקיות כך שחלקיו הקלים (השמנת) היו עולים לחלק העליון של המיכל, בעוד הכבדים (החלב הרזה) היו נשארים בתחתית המיכל. שתי זרבוביות, האחת מהחלק התחתון והאחרת מהעליון, היו מוציאות את הנוזלים שהופרדו.
ואצלנו היו לוקחים את השמנת שהופרדה וחובצים ממנה חמאה. אני גדלתי על חמאה (למי היה כסף בצנע לקנות מרגרינה?). לחקלאים לא היה כסף לבגדים או לכל דבר אחר, אך את האוכל ייצרנו בעצמנו. גבינות לבנות מחלב מלא או רזה, לבן, שמנת, חמאה, ביצים, ירקות שגדלו ליד הבית, פירות מהעצים שליד הבית (הפרי היחיד שקנינו היה בננות) ואפילו עופות- התרנגולות שכבר חדלו להטיל.
 
נכון

ספרטור ידני בנושא החלב היה במספר משקים בעיקר קטנים, השימוש המירבי שלו היה במשקים גדולים.
גם דבש רדו בספרטורים ידניים, אלא למי שהיה כסף לממונע (לרוב לבעלי הכוורות הגדולות)
 
מכירים את שיטת מצליח ?

רמאים ונוכלים משתמשים בשיטה הזו.
מסתבר כי גם תאגיד "מי-שקמה" עושה זאת.

בשנה שעברה רשמו 1 קוב מים משותפים למרות שאין שום שימוש במים משותפים, הבלגתי, אולי טעות.

אני מקבל חשבון של הסתיו ספטמבר-אוקטובר
החשבון שלי מחוייב ב-23 קוב מים (ממוצע שלנו 14 קוב) ועוד 1 קוב שימוש משותף.
חשבו שאולי אשכח ? הרי אז התלונה שלי הביאה את מבקר המדינה להתלונן עליהם ומיד שינו הכל.

הפעם אני לא צריך לטרוח במיוחד, אפנה אליהם באתר, ואם לא יהיה תיקון, אפנה למבקר המדינה תוך איזכור מספר התלונה הקודמת, שיטפל בהם.

גנבים
 

נימה3

New member
בשנים הראשונות של הקיבוץ היו מביאים למטבח מהרפת כל יום

שני כדים של חלב כל כד 25 ליטר די כבד. אני זוכרת את עצמי מרימה את הכד המלא אל הסופרטור ומפרידה את השמנת מהחלב. וכך אכלנו גם בימי הצנע, שמנת טעימה מאד. תנו לי עכשיו להרים לגובה אפילו 5 ליטר..
 
אני הייתי החצרן של קבוצת יזרעאל

היה לי טרקטור צמוד (היום הוא מוצג בתערוכת הטרקטורים בסג'רה) ושלוש פעמים ביום הובלתי בו כ-20 כדי חלב לתנובה תל-יוסף.

בבוקר הייתי נוסע לשדה להביא אוכל לשטח, ובין לבין עסקתי בחצרנות .
לפליאתי הרבה ביקרתי שם לפני 3 שנים וצריף חדר האוכל שכל כך הרבה היסטוריה היתה בו, עדיין עומד ולידו המכשיר לניקוי בוץ מהמגפיים.

הצריף, שלי היה בו חדר, נעלם לטובת מידשאה.....
לעומת זאת נשארו ליד מה שהיום מפעל, הצריפים הקטנים של המתנדבות (שם הכרתי את החברה הראשונה שלי , הייתי בן 17 ומועמד למשק).....
 
למעלה