הבת שלי אצלי עם הנכד בן ה-5

יוליקה

Member
מנהל
הבת שלי אצלי עם הנכד בן ה-5

נברנו באלבומים הישנים שבהם היא היתה ילדה קטנה ואחיה בן ה-5....
מצאנו תמונה שמעידה על פני הדור....
כשאנחנו היינו ילדים... מי היו הגיבורים שלנו??
טרזן, חסמב"ה, גיבורי הספר מחניים... אבל אף פעם אני לא זוכרת
ששמנו את הגיבורים על חולצות...
לילדינו כבר היתה טלויזיה והיו גיבורים משלהם...
למשל סטיב אוסטין The 6 milion dolar man
לנכדנו כבר היו גיבורים שחוץ מחולצות גם על כלי המיטה הדפיסו אותם
נסיכות...סמי הכבאי... בוב הבנאי...סופרמן וספיידר מן...
הנה לדוגמא הבן שלי והנכד שלי

 
חג סוכות שמייח


איזה כיף זה להתעורר מאוחר, בלי התחייבויות למטפל שלא מגיע היום ולארוחת
הבוקר של בןזוגי שיודע להכין לעצמו מה שבא לו, היום גם לא צפויים אורחים,
אז ננוח, עוד מעט אכנס למטבח לעשות כמה דברים, שהם כן הכרחיים, אבל
לא דחופים, בקיצור, הכל באיזי ונקווה שלא יהיו הפתעות,
יוליקה, מאד נעים לקחת אלבומים ולהעלות זכרונות, אפילו גם אם זה לפעמים
גורם לדמעות, צריכים לספר לילדים, לנכדים ולנינים, על העבר והדרך הכי
טובה זה אלבומים, הילדים שלי כבר מזמן עזבו את הבית, אבל את האלבומים
שלהם, הם לא רצו לקחת, הם מעדיפים שזה ישאר אצלנו, מידי פעם,
מישהו מהם מוציא אלבום מהארון ומתישב עם הנכד/ה או הנינים ונעזרים
בי בהעלאת הזכרונות,
אני מקווה שהחג הזה יהיה נעים לכל אחד כפי רצונו.
 
הסוכה המשותפת של פעם


אז , בעניין סוכות, בבית הקודם שגרנו, כשהילדים היו בבית, היינו מקימים
סוכה משותפת לכל הבניין (16 דירות) הילדים היו מקשטים, אפינו עוגות,האמהות היו מכינות ארוחות משותפות לכל הילדים, השכן עם הגיטרה ניגן ושרנו, היה כיף,
אני גרתי מעל הסוכה בקומה רביעית ואת החשמל אני סיפקתי,(היתה לי מנורה מתאימה וחוט מאריך) זה גם נתן לי שליטה בנושא הרעש, כשהגיע הזמן ללכת לישון,
הוצאתי את התקע ועשיתי חושך, אנחנו כבר 16 שנה לא שם, אבל סיפרו לי
שהם ממשיכים את המסורת, אפילו קנו סוכה חדשה והשכן ממשיך לנגן,
 
יוליקה , איזה נכד מקסים, וחיוך של אושר .

התמונה של הבן לא כל כך ברורה , אבל נראה ילד חמוד מאוד .
ציפי , גם אצלנו בבנין ההורים היו בונים סוכה לכל הילדים. שלוש כניסות 6 משפחות בכל כניסה .אנחנו היינו קומה ראשונה על עמודים וכל הרעש הגיע אלינו . אבל היה נחמד לשמוע את החברה משחקים קלפים עד מאוחר .
 
הדור הנוכחי לא ממש מתענין

כתבתי כאמור 14 ספרים שאיש לא מתענין בהם.
אתמול היה המפגש המשפחתי (אנחנו ומשפחת החתן) מפגש שנערך פעמיים בשנה, כמובן עם מנגל על הגג.
מהצד האשכנזי היינו רק אני והבת שלי שארחה, כל היתה היו מהצד המזרחי של הבעל שלה/החתן.

המפגשים הללו נחמדים מאוד בעיני והחברה הצעירים הם לפני/בעת/אחרי צבא ועושים שמח ומעבירים ערב נחמד מאוד , ואני רוצה מאוד לקוות שרוב הדור הצעיר הוא כמותם, כי אז הרווחנו בגדול.

בקשתי רגע להקשיב, וספרתי להם על הספרים שכתבתי ואיש לא מתענין, אפילו לא בספר:"קורות חיי - 5-65", לכן במעמד הזה אני מחלק לכולם (כולל המועמדים להצטרף למשפחה...) את הדיסק-און-קי עם הספרים שלי, ואני מקווה שיבוא יום ותהיה בהם התעניינות, אלא שכמובן מה שקורה לסופרים לא מעטים, שזה קורא רק אחרי מותם......

נחמה פורטא.....
 
למעלה