שפירא מאיר
New member
אני רוצה לעשות פסק זמן בקשר לדבר שלא שייך לפסח
אתחיל עם עצמי.
בעיקבות אי ספיקת הלב (40%) נותקו לי ברגליים מאות עצבים כאשר כולם מרוכזים במקום המרוחק ביותר - כף הרגל כולל החצי התחתון של האצבעות.
התחושה היא כאילו אני מהלך ופלטות מודבקות לי בכף הרגל.
אתמול התחלתי לנסות לבצע גז לצפרניים, ואשתי שמה לב שאני מתקשה, והתנדבה לעשות זאת.
למרות שאנחנו נשואים 47 שנה ומכירים כל בעיה אצל בן הזו וכל דבר אישי, היה לי קצת לא נעים, היא הרי לא משרתת שלי.
תתפלאו, אבל יש דברים שאני קצת ביישן. (מה לעשות, אני מדור אחר...)
היא אמרה שאין שום בעיה, והיא שמחה לעשות זאת כי זה עוזר לי, והזכירה לי אין פעמים רבות שעזרתי לה בלי בכלל לדבר על זה.
נטלה מספריים, וניסתה להתחיל, למה ניסתה ? כי אלו היו כאבי תופת. החלק התחתון של האצבע משותק והעליון רגיש.
כאשר מנסים לגזור במספריים, לוחצים אותן קדימה ויוצרים לחץ על המקום שצריך להיגזר, וכך הלחץ גדול על הציפורן והכאב רב ביותר.
אחרי שתי אצבעות ביקשתי לוותר.
אני אוהב לנתח תופעות ולנסות לעמוד על פישרן.
בדיוק כמו חיתוך בצל. שכדי לא לדמוע יש הטובלים במים, חובשים משקפי רוח, מקפיאים את הבצל, בעוד שהפתרון פשוט לגמרי:
ממעקב מצאתי שמי שבא לחתוך בצל, לוחץ את הסכין על הבצל ורק אז מתחיל לחתוך. הלחיצה הראשונה גורמת ונוזלים של הבצל לקפוץ למעלה, יש לפנים.
ראיתם פעם שף דומע ?
הפתרון:
1. לא ללחוץ על הבצל אלא לגשת אליו עם הסכין תוך כדי כך שהוא מבצע את תנועת חיתוך כשהוא עוד באויר.
2. לא לעמוד עם הפנים מעל הבצל, אלא להושיט קדימה את הידיים בזמן החיתוך וכך גם אם יקרה ואי אילו טיפות כן יקפצו למעלה, הפנים שלכם לא שם.
ואני חותך בצל לפחות פעם ביומיים לסלט.....
בדיוק כך חשבתי גם על נושא גז הציפורניים.
ואז בקשתי מאשתי לעשות מה שמעולם לא עשתה, ולהשתמש בקוצץ ציפורניים, שהפעולה שלו מקומית והוא פועל כמו גליוטינה.
לפליאתה, לא זזתי אפילו כהוא זה ולא היתה לי שום בעיה והכל היה קליל ובסדר גמור.
למה כתבתי את כל ההודעה הזו?
או.
לסבתות שמחזיקות תינוקות, לאמהות של התינוקות ובכלל. גזיזת ציפורניים בידיים לתינוק הוא חשוב מאוד כי הוא עדיין לא בשליטה מלאה על ידיו ועלול לשרוט את פניו.
רוב האמהות סיפרו לי שהתינוקות בוכים כאשר גוזזים להם את הציפורניים, והן לא מבינות למה, כי הרי הציפורן לא מקרינה כאב.
נכון, אבל מדובר באברי גוף שעדיין רגישים, ונסיון לגזור ציפורניים במספריים אמנם גורם לתינוקות כאב שהאמא אובדת עצות ולא יודעת למה.
אז הנה יש פתרון.
היתה אצלנו בבוקר קרובת משפחה ושאלתי אותה על זה ואמרה לי שהתינוקת שלה בוכה בעת הגז, נתתי לה קוצץ והיא התחילה לפעול ולתדהמתה, התינוקת לא רק שלא בכתה, אלא אפילו הביטה והתעניינה במעשי אמה.
זה מה שרציתי לספר.
ואם עזרתי לתינוק אחד, דייני (ולמבוגרים, אדרבא).
אתחיל עם עצמי.
בעיקבות אי ספיקת הלב (40%) נותקו לי ברגליים מאות עצבים כאשר כולם מרוכזים במקום המרוחק ביותר - כף הרגל כולל החצי התחתון של האצבעות.
התחושה היא כאילו אני מהלך ופלטות מודבקות לי בכף הרגל.
אתמול התחלתי לנסות לבצע גז לצפרניים, ואשתי שמה לב שאני מתקשה, והתנדבה לעשות זאת.
למרות שאנחנו נשואים 47 שנה ומכירים כל בעיה אצל בן הזו וכל דבר אישי, היה לי קצת לא נעים, היא הרי לא משרתת שלי.
תתפלאו, אבל יש דברים שאני קצת ביישן. (מה לעשות, אני מדור אחר...)
היא אמרה שאין שום בעיה, והיא שמחה לעשות זאת כי זה עוזר לי, והזכירה לי אין פעמים רבות שעזרתי לה בלי בכלל לדבר על זה.
נטלה מספריים, וניסתה להתחיל, למה ניסתה ? כי אלו היו כאבי תופת. החלק התחתון של האצבע משותק והעליון רגיש.
כאשר מנסים לגזור במספריים, לוחצים אותן קדימה ויוצרים לחץ על המקום שצריך להיגזר, וכך הלחץ גדול על הציפורן והכאב רב ביותר.
אחרי שתי אצבעות ביקשתי לוותר.
אני אוהב לנתח תופעות ולנסות לעמוד על פישרן.
בדיוק כמו חיתוך בצל. שכדי לא לדמוע יש הטובלים במים, חובשים משקפי רוח, מקפיאים את הבצל, בעוד שהפתרון פשוט לגמרי:
ממעקב מצאתי שמי שבא לחתוך בצל, לוחץ את הסכין על הבצל ורק אז מתחיל לחתוך. הלחיצה הראשונה גורמת ונוזלים של הבצל לקפוץ למעלה, יש לפנים.
ראיתם פעם שף דומע ?
הפתרון:
1. לא ללחוץ על הבצל אלא לגשת אליו עם הסכין תוך כדי כך שהוא מבצע את תנועת חיתוך כשהוא עוד באויר.
2. לא לעמוד עם הפנים מעל הבצל, אלא להושיט קדימה את הידיים בזמן החיתוך וכך גם אם יקרה ואי אילו טיפות כן יקפצו למעלה, הפנים שלכם לא שם.
ואני חותך בצל לפחות פעם ביומיים לסלט.....
בדיוק כך חשבתי גם על נושא גז הציפורניים.
ואז בקשתי מאשתי לעשות מה שמעולם לא עשתה, ולהשתמש בקוצץ ציפורניים, שהפעולה שלו מקומית והוא פועל כמו גליוטינה.
לפליאתה, לא זזתי אפילו כהוא זה ולא היתה לי שום בעיה והכל היה קליל ובסדר גמור.
למה כתבתי את כל ההודעה הזו?
או.
לסבתות שמחזיקות תינוקות, לאמהות של התינוקות ובכלל. גזיזת ציפורניים בידיים לתינוק הוא חשוב מאוד כי הוא עדיין לא בשליטה מלאה על ידיו ועלול לשרוט את פניו.
רוב האמהות סיפרו לי שהתינוקות בוכים כאשר גוזזים להם את הציפורניים, והן לא מבינות למה, כי הרי הציפורן לא מקרינה כאב.
נכון, אבל מדובר באברי גוף שעדיין רגישים, ונסיון לגזור ציפורניים במספריים אמנם גורם לתינוקות כאב שהאמא אובדת עצות ולא יודעת למה.
אז הנה יש פתרון.
היתה אצלנו בבוקר קרובת משפחה ושאלתי אותה על זה ואמרה לי שהתינוקת שלה בוכה בעת הגז, נתתי לה קוצץ והיא התחילה לפעול ולתדהמתה, התינוקת לא רק שלא בכתה, אלא אפילו הביטה והתעניינה במעשי אמה.
זה מה שרציתי לספר.
ואם עזרתי לתינוק אחד, דייני (ולמבוגרים, אדרבא).