להיום היו שתי מטרות
ראשית נסענו לעזור להורים של החבר שצריכים לקבל פיצויים מגרמניה, ובכל פעם הם "מאבדים" את המסמכים.
הפעם גם אני וגם הבן הגשנו את המסמכים למנהלת הלשכה האחראית בנצרת, כאשר אני והחבר (שהוא הבן שלהם) עדים למסירת המסמכים לידי המנהלת, כל המעמד צולם בסרט, והחבר הודיע לה שאם הפעם המסמכים יאבדו, היא תשמע אישית מבית המשפט.
ככה מתעללים באנשים ניצולי שואה בני 84-87 .....
המטרה הראשונה היתה כמובן לצלם את הציור בשדה של פיטר וינר. אנחנו מקפידים לצלם כל שנה בחודש מאי אבל בגלל הנסיעה שלי זה השתכח, והציורים כעת כבר נקצרו אבל עדיין ניתן להבחין בתוואים.
ציור אחד מול שביל התנ"ך בהר שאול, של "50 למעלה גלבוע",
ציור שני מול כלא שאטה של פרס עם המספר 90.
שמעתי מדריכה מספרת למטיילים שהכתובת היא עבודה של בני כל מיני קיבוצים בסביבה כמו עין חרוד ותל יוסף שמכינים את הכתובת במשותף.
כמו כן סיפרה על החמניה המסתובבת בעיקבות השמש.
כמובן שלא התאפקתי, הצגתי את עצמי והצגתי את "רשיון כבוד מורה דרך" והסברתי להם שזו תעודה למי שעבר את 50 שנות הוראת דרך, והסברתי על הציור בשדה וכן שהחמניה כמובן לא מסתובבת בשום אופן (החבר ואני עשינו ניסוי יום אחד ונסענו לשדה החמניות הגדול בארץ בבית קמה, יום שלם מהבוקר עד הערב הצבנו מצלמה שצילמה את השדה כל שעה, וכל מליוני החמניות כאחת, סרבו פקודה ולא צייתו להוראות משרד החינוך, ולא הסתובבו (הן גם לא יכולות להסתובב כי העצה שלהן קשוחה מאוד).
המטרה השניה היתה לאתר את הפסל שבניתי עבור חברי קיבוץ נוה-אור ב-1969 (לפני 44 שנים).
היה מקרה שאשה חברת קיבוץ עלתה על מוקש ונפצעה, בעיקבות זאת הוחלט להציב בכל משק שני טנקים לאבטחה.
אנחנו היינו בנוה-אור, כאשר המגורים שלנו עם הטנקים היו ליד מגורי המתנדבות משבדיה וליד הבריכה (אז מה הפלא שהגשנו בקשה להארכת שירות המילואים מחודש לחודשיים במקום....)
פגשתי בכמה חברים ובהם את נחמן שהוא בקיבוץ מ-1957, והוא לא זוכר את הפסל שבניתי לקיבוץ והיה בחדר האוכל הישן.
הראיתי לו את התמונה של הפסל בספר על קורות חיי, והוא הבטיח לברר עם החברים הותיקים.
כמו כן הסברתי לו לגבי שילדת האוטובוס הנטושה בפרדס, שזהו האוטובוס שהחליף את רכבת העמק ב-1948 בקטע מצמח לעפולה, יש לי את הסיפור של הנהג ויש לי את רשיון האוטובוס ואני מוכן להכין את לוחות המידע, רק שיצבעו את האוטובוס ויהפכו אותו למורשת זכרון, גם לאורחים ובעיקר לבני המשק.