יום שישי בא בשמחה. טוב שיש שבת

הדסהש1

New member
יום שישי בא בשמחה. טוב שיש שבת

בסופו ואפשר לנוח.למי שמבקש שיהיה פתוח כל השבוע?
אתמול שמעתי את סילבן שלום שחושב שישי לעבוד שישה
ימים ואת ראשון לעשות יום נוסף למנוחה.סופ"ש ארוך?
אנני יודעת עם הצעתו תתקבל.
 

יוליקה

Member
מנהל
בוקר טוב לסוף שבוע

סילבן שלום, לא המציא את הגלגל!
הרעיון הוא לא של שישה ימי עבודה אלא 5 וכך יהיה סוף שבוע ארוך.
ומדברים על זה כבר כמה שנים.
זה יתן לבלות עם המשפחה גם לדתיים השומרים שבת.
 
ואת כל הסידורים יעשו

ביום ראשון וביום שני יגיעו עייפים לעבודה. ותראו לי מי בדיוק יעבוד ביום שישי שש שעות, כשצריך להתכונן לשבת. שכחתם שמדובר בעם ישראל?
 

אפילי

New member
חיוכון לשבת


באחת מיחידות המשטרה במרכז העיר,
המפקד מכנס את השוטרים ומודיע:
מחר תבואו לעבודה בלבוש מהודר,
אנו הולכים יחד לחתונת פיגרו.
למחרת הגיעו השוטרים לבושים היטב,
עם נשותיהם ועם מתנות ופרחים.
מטומטמים, כעס המפקד,
זו אינה חתונה של מי ממכרינו אלא אופרה,
אופרטה, הצגה משהו כזה, עכשיו אתם מבינים?
עונה לו אחד השוטרים, אל תכעס המפקד,
כאשר אתה הגעת לאגם הברבורים עם חכות,
אנחנו לא אמרנו שום דבר...
 
להיום היו שתי מטרות

ראשית נסענו לעזור להורים של החבר שצריכים לקבל פיצויים מגרמניה, ובכל פעם הם "מאבדים" את המסמכים.
הפעם גם אני וגם הבן הגשנו את המסמכים למנהלת הלשכה האחראית בנצרת, כאשר אני והחבר (שהוא הבן שלהם) עדים למסירת המסמכים לידי המנהלת, כל המעמד צולם בסרט, והחבר הודיע לה שאם הפעם המסמכים יאבדו, היא תשמע אישית מבית המשפט.
ככה מתעללים באנשים ניצולי שואה בני 84-87 .....

המטרה הראשונה היתה כמובן לצלם את הציור בשדה של פיטר וינר. אנחנו מקפידים לצלם כל שנה בחודש מאי אבל בגלל הנסיעה שלי זה השתכח, והציורים כעת כבר נקצרו אבל עדיין ניתן להבחין בתוואים.
ציור אחד מול שביל התנ"ך בהר שאול, של "50 למעלה גלבוע",
ציור שני מול כלא שאטה של פרס עם המספר 90.

שמעתי מדריכה מספרת למטיילים שהכתובת היא עבודה של בני כל מיני קיבוצים בסביבה כמו עין חרוד ותל יוסף שמכינים את הכתובת במשותף.
כמו כן סיפרה על החמניה המסתובבת בעיקבות השמש.
כמובן שלא התאפקתי, הצגתי את עצמי והצגתי את "רשיון כבוד מורה דרך" והסברתי להם שזו תעודה למי שעבר את 50 שנות הוראת דרך, והסברתי על הציור בשדה וכן שהחמניה כמובן לא מסתובבת בשום אופן (החבר ואני עשינו ניסוי יום אחד ונסענו לשדה החמניות הגדול בארץ בבית קמה, יום שלם מהבוקר עד הערב הצבנו מצלמה שצילמה את השדה כל שעה, וכל מליוני החמניות כאחת, סרבו פקודה ולא צייתו להוראות משרד החינוך, ולא הסתובבו (הן גם לא יכולות להסתובב כי העצה שלהן קשוחה מאוד).

המטרה השניה היתה לאתר את הפסל שבניתי עבור חברי קיבוץ נוה-אור ב-1969 (לפני 44 שנים).
היה מקרה שאשה חברת קיבוץ עלתה על מוקש ונפצעה, בעיקבות זאת הוחלט להציב בכל משק שני טנקים לאבטחה.
אנחנו היינו בנוה-אור, כאשר המגורים שלנו עם הטנקים היו ליד מגורי המתנדבות משבדיה וליד הבריכה (אז מה הפלא שהגשנו בקשה להארכת שירות המילואים מחודש לחודשיים במקום....)
פגשתי בכמה חברים ובהם את נחמן שהוא בקיבוץ מ-1957, והוא לא זוכר את הפסל שבניתי לקיבוץ והיה בחדר האוכל הישן.
הראיתי לו את התמונה של הפסל בספר על קורות חיי, והוא הבטיח לברר עם החברים הותיקים.
כמו כן הסברתי לו לגבי שילדת האוטובוס הנטושה בפרדס, שזהו האוטובוס שהחליף את רכבת העמק ב-1948 בקטע מצמח לעפולה, יש לי את הסיפור של הנהג ויש לי את רשיון האוטובוס ואני מוכן להכין את לוחות המידע, רק שיצבעו את האוטובוס ויהפכו אותו למורשת זכרון, גם לאורחים ובעיקר לבני המשק.
 

יוליקה

Member
מנהל
מאיר, שמחתי שהתקשרת


תגיד לי...
המדריכה לא נעלבה שתיקנת אותה - או שהודתה לך?

לדעתי כדי לראות את ציורי השדה צריך להגיע בסוף הסתיו תחילת החורף
כשהשדות עדיין ירוקים.

לאבד מסמכים של ניצולי שואה?? זהו פשע נגד האנושות!!
 
היא לא מורת דרך, אז אין לה מה להיעלב

אל תדאגי, היא מספיק ישראלית כדי לא להודות, למרות שבתחילה ניסתה קצת "להיכנס" בי, אבל יש לי נסיון של 50 שנה שלה אין.....
אנחנו תמיד מצלמים את "הציור בשדה" באיזור מאי ואז המצב אידאלי.
לפעמים באפריל אבל קורה שהציור עדיין לא מעוצב סופית.

בוודאי, צלצלתי כדי לשמח אותך.

אגב בעבודות של רכבת העמק, בתחנת עין חרוד (מול כפר יחזקאל) כרגיל מחבלים כמה שמתחשק להם, והרסו את המבנה שהיה "פאמפ-האוז" (בית משאבות) של המים. הם שרדו 108 שנה, עד היום.....
 
אבטיחים

נידמה לי שאתה העלת פה את הקושי למצוא כיום אבטיחים טובים ומתוקים כמו פעם.
ובכן, אתמול נסעתי להרדוף לקנות שמן זית אורגני [בחנות השוק שלהם] ובדיוק הגיעה העגלה מהשדה עם הקטיף הראשון של אבטיחים ומילונים אורגניים.
מנהל החנות פתח לחברה אבטיח ומילון ,טעמתי והם היו מוצקים אדומים ובטעם דבש.[כמו פעם]
מיד רכשתי כמה מכל סוג.
היום פתחתי אבטיח ומילון מקוררים היטב = טעם גן עדן.
מי שמעוניין זה הזמן לקפוץ להרדוף - לבדוק באתר שלהם שעות פתיחה [שעות הפתיחה מוגבלות]
ירקות ופירות מהגידולים שלהם הם תחת המותג "גן הבית"
שאר הירקות האורגניים שהם רוכשים מאחרים ומסומנים בהתאם.
 

יוליקה

Member
מנהל
אני גם קניתי היום אבטיח

במכולת של היישוב שלנו... אני לא יודעת מאיפה הוא מביא אותם
אבל כזה אבטיח לא טעמתי מאז ילדותי, כשהיתה מגיעה העגלה עם
האבטיח לשכונה בה התגוררנו...
 
זה מאפיין אבטיחים שלא נופחו במים [ללא השקייה]

אני זוכר מימי ילדותי שאבי היה מנצל את הקטיף הראשון ורוכש כמות אבטיחים גדולה ומטמין אותם במתבן בין חבילות הקש\חציר. [צל + קרירות]
כך ההינו נהנים תקופה ארוכה מאד מאבטיחם מוצלחים.
 
ירקות ופירות השדה

בעבר משך שנים רבות נהגנו במשפחה לקנות ירקות ופירות אך ורק בכביש 70 כאשר לקטע בין צומת אעבלין לצומת יבור הכינוי היה "כביש החסה".
הסיבה היתה שמשני צידי הכביש גידלו איכרים ערבים ירקות ופירות בשטחים קטנים מלאים ב-"עיזבות" (אם תרצו אסביר) לכן הגידול והטיפול היה ממש אישי, הירקות והפירות שלהם היו טעימים ביותר וחסה כמו שם לא ניתן היה להשיג בשום מקום.

אגב, כשגרנו בעפולה עלית, לכולם היתה חלקה מאחורי הבית וכולם גידלו ירקות ופירות שדה לצרכי הבית, כך שבשכונה לא היתה חנות של ירקן.....

היום עברנו בואדי ערה וכשראינו את התארגנות המשטרה (שנינו למודי הפגנות), הרגל היתה כבדה על הגז עד היציאה מואדי ערה.....
 
אכן כביש 70 היה בעבר יעד לרכישת ירקות עד

שמשרד הבריאות [בעקבות מידע שהתקבל מבית החולים רמבם]מצא שהמקור לריבוי הרעלות קיבה וזיהומים בקרב התושבים באיזור הוא ירקות שהושקו במי ביוב לא מטופלים וריסוס לא מבוקר.
מה קורה שם היום איני יודע.
 

אריאלז

New member
החמניה המסתובבת בעיקבות השמש

אני מקווה שלא תיעלב , אבל נראה לי שמיהרת לתקן את המדריכה שצדקה נא עיין בלינק המצורף
http://www.edugal.org.il/hokrim/organism/or024.htm

וכך כתוב על הנטייה של החמניה להסתובב לכיוון השמש :

"לקרקפת המתפתחת יש תנועה אופיינית כלפי השמש - הליוטרופיזם.
היא פונה כלפי השמש בתנועתה היומית. תנועה זאת נפסקת אחרי ההפריה,
ואחר שהפרחים נפתחים ומופרים לראשונה בבוקר, נעצרות הקרקפות הפורחות, והקרקפות המבשילות פונות כולן מזרחה".

הסיבה שאתה וחברך לא ראיתם את הפנייה של החמניות, היא שיש להניח שצילמתם את החמניות אחר ההפריה, שאז התנועה נפסקת.
 
מסתבר שלהעתיק זו תכונה שלא קשורה לגיל.

אחד כותב משהו, ואחרים (לא משנה התואר בו הם מתהדרים) מעתיקים ממנו ומציגים זאת כמחקר.

סתם דוגמא שכולם יודעים את התשובה והיא כמובן לא נכונה לחלוטין :
מדוע מסילת "רכבת-העמק" היתה ברוחב של 105 ס"מ בלבד כאשר הרוחב צריך להיות 143.5 ?
כולם יאמרו שמדובר בטעות במפעל שייצר אותן.
כמובן שזה קישקוש וזה בכלל לא משנה אם הכותב הוא סופר מכובד או פרופסור/דוקטור להיסטוריה.

קח כתבות של עיתונאים שכותבים על שלל נושאים. יש לי פרק בספר שלי על כרתים שנקרא "ברווז עיתונאי נחת בכרתים".
עשרות רבות של עיתונאים כתבו על כרתים, כאשר כמות השטויות שם אדירה, ובמקרים רבים ראיתי שהכתוב הוא בדיוק באותו נוסח ובאותן מילים, כך שהמסקנה היחידה שכולם מעתיקים.

כיוון שכצבר אני מכיר את הסיפור על החמניה, בדקתי מהו הליך הגידול של החמניה, ויצאתי עם חברים והצבנו ארבע מצלמות על חצובות בארבע חלקות שונות וצילמנו כל שעה החל משעה 0500 בבוקר ועד רדת החשיכה.
וכך ארבע פעמים החל מהזמן שעוד לא נפתחו החמניות ועד ההבשלה.
אף חמניה לא הסתובבה.
התנועה היחידה של החמניה היא שכאשר הפרח מתחיל להיפתח, הוא "מרים ראש", ואמנם הצמח גדל כאשר פניו מזרחה, וכאשר הגרעינים בשלים, מהמשקל, הראש מתכופף שוב.
אבל זו תנועה טבעית של כל צמח/פרח.

מכאן שהאגדה הזו למרות התימוכין של דוקטורים ופרופסורים, לא מחזיקה מים לנוכח המציאות.
 

יוליקה

Member
מנהל
מאיר, בוא נהיה פיירים

אתה עושה מחקר על רכבת העמק, על כרתים ועוד...

גם אחרים עושים מחקרים דוקטורים ופרופ'...למה המחקר שלהם
לא מחזיק מים ושלך כן??

לפי מיטב הבנתי לכל אחד יש את הסימוכין שלו ואת התאוריה עליה הוא מסתמך.
למה לבטל לחלוטין...לא מחזיק מים??

אני זוכרת שיש חוקר או יותר נכון סופר שפרסם ספרים מרדכי נאור...שגם עשה
מחקרים על רכבת העמק... שאתה מבטל את המסקנות והמחקר שלו...

ואם כולם מעתיקים, נדמה לי שגם ממך מעתיקים....
 
למעלה