תופעה ישראלית: להיאבק על מה שמגיע לך בחוק.
כן, בתחומים רבים מידי בישראל אתה צריך להילחם על מה שכתוב בחוק שמגיע לך, כי אחרת לא תקבל.
למשל הנחות למקבלי קצבת זיקנה. כתוב במפורש שעליך לדרוש את ההנחה, כי אוטומטית לא תקבל, למרות שזה החוק.
למשל זכויות עובד להתאגד. איש לא יאגד אותך אם אתה לא תילחם על כך, לבד נגד הבוס כי את ההסתדרות אתה ממש לא מענין, הם מתעסקים רק עם הוועדים הגדולים, פועלי ארץ ישראל לא מעניינים את ההסתדרות.
פעם היו עובדי ההסתדרות עוברים במפעלים ובעסקים ומאגדים את האנשים, ודואגים לזכויותיהם, אבל מזה שנים רבות אין בהסתדרות אף אחד שיעשה זאת, בכל משרד יושב "מנהל המשרד" ואם הוא מאוד חשוב אז יש לו גם מזכירה או עוזרת. אין היום עובדים שעוזרים לפועל להתאגד, ומי שרוצה להתאגד עליו להילחם לבדו נגד הבוס שלו שעלול לפטר אותו או להתנקם בו בשל כך.
אז יש אחד במאי, אבל אף אחד לא שם בכיוון , ובטח לא יושב ראש הסתדרות-הוועדים-הגדולים, שהפועל מהשורה ממש לא מענין אותו.