סוקר טוב ליום סוער.שטפונות והצפות ב כל הארץ

הדסהש1

New member
סוקר טוב ליום סוער.שטפונות והצפות ב כל הארץ

מקווה שלא יהיו נפגעים.שלג החל לרדת בצפון.אנשים ללא חשמל שעות
ויש משוגעים ליצאו לשוט על איילון באבובים.לא חושבים על התוצאות.
אני סוגרת למשך היום את המחשב בגללהניתוקים למרות שיש לי
מגן ברקים.נקווה שיעבור היום בשלום.
 

עמיקם10

New member
9-1-2013 חצי שנה בראשון. מבין ומעריך את איכות

החיים בערד. אכן קר שם מאוד-וללא חימום גם בלילה הבית בבוקר כמו מקרר. אבל במדבר יהודה אין כמעט גשם. לעומת זה בגילנו המתקדם- כל בעיה רפואית מעל לשפעת זה היה אומר נסיעה לבאר שבע-הלוך וחזור 100 ק"מ.
7 ליטר דלק כפול 7.30 שקלים. גם טופס 17 26שעולה שקלים בהמרפאה המרכזית בראשון לא צריכים.דירת הקרקע ששכרנו נמצאת 100 מטר ממרפאת הכללית..וזה יצא במקרה. ולנו אין מדרגות לעלות הביתה.
המכולת 80 מטר מהבית.רק הלחות בקיץ היתה נוראית כי הגענו בתחילת יולי. השנה אתקין מזגן לחדר שינה ללילה- בנוסף למיזוג המרכזי שזולל חשמל. המיזוג לבדו מוציא מהכיס 300 שקלים בחודש. נאלצנו להחליף מכונית כי הגדולה לא נכנסה- לחנייה. הוספנו 28 אלף. [מהכסף של הילדים..איך שאומר יענקלה] אז-יום שמח ובריאות לכולם. שיהיה לכם רק טוב איך שהבת שלי אומרת.
 

י מ י ת 2

New member
לילה סוער עבר עלינו. הים עולה ועולה

והוא חום-אפור. כנראה מהסחף שגם מלכלך את החוף. החוף נקי מאנשים אפילו הגולשים לא הגיעו.
יום טוב.
 

אפי 7

New member
להיות בגיל הפנסיה לא תמיד חגיגה

אך תמיד יש גם טוב.
אני כבר שלושה ימים ספונה בביתי מול תנור המחמם
בחום נעים (לא אוהבת מזגן כמעט ולא מדליקה)
בלילה, סדין חשמלי, שמיכת פוך, וכל שעה משעות
היום מעורבת בעונג.


אפי
 

אפי 7

New member
הייתי חייבת לפצל בין התגובות


המחשבה על אותם אנשים אשר בתיהם הוצפו
על אותם אנשים שאין להם כסף לחמם את הבית
על אותם אנשים הצריכים לעבוד בחוץ בימים אלה,
על אותם חיילים השומרים עלינו בקור אימים.
לבי לבי עליהם.

אפי
 
צדקו זקנינו

תמיד אמרו לנו:"בן אדם חייב מקצוע ביד".

כל אלו עם ה-"לופטגשפטן" סובלים מאוחר יותר אלא אם הם עילויים גדולים במסחר, וכאלו יש בודדים.
מי שלא דאג לעצמו, סובל בזקנתו ורוב האשמה עליו. (רוב, כיוון שיש מקרים של כח עליון שאנשים לא אשמים בו, אבל הם יחסית מעטים מאוד).

כולנו היינו חיילים והתנאים פעם היו קשים הרבה יותר, אבל כשצעירים יש חסינות גופנית ונפשית חזקה ועוברים גם זאת.

פעם מישהו אמר ש-"הזיקנה ארורה".
כללית זה נכון כיוון שמתבגרים סופגים כל מיני מחלות ומוגבלויות, אבל מאידך, יש יותר זמן לעיסוק בדברים אחרים, יש לרוב גם יותר כסף, ואפשר בין לבין לחיות חיים טובים יותר, כאשר לכולנו ברור שלחיים צעירים אין תחליף, אבל גם בזיקנה אפשר למצות את החיים לא רע, בעיקר כשאנחנו יודעים שכל העסק הזה ייגמר לא טוב......
 

הדסהש1

New member
הזיקנה שבריאים היא טובה אבל ברגע

שיש מחלות שהופיעו ב דיוק בבזמן יציאה לפנסיה שיש כבר פנאי
זה כבר לא תענוג.רוב השהות היא ב קופת חולים וטיפולים.ותאמין
שאין לנו כסף לתענוגות.למי שיש אני מאחלת בריאות והנאה.
 
כמו בשיר:"יש לי חבר, יש לי אח..."

יש לי חבר ששמו תשובה.
הוא היה נהג זחל"מ ואני מפקד טנק.
בכל המלחמות הוא דאג להיות בסביבתי, בערב הוא עם הצוות התארחו לנו לחברה, אני בישלתי מטעמים והם דאגו לכלב (מערכת גז לבישול) ולפרודוקטים, ובלילה חנה מתחת לתא 9 של הצריח שהוא ידע שאני ישן עליו, כי אם אפול, שאפול עליו.
בזמן ההפצצות הוא היה נצמד עם הזחל"מ לטנק להתגונן, נהג לדווח לי על הימצאות "חירי-בירי" (חיילי אוייב) באיזור שאולי אני לא רואה מהצריח, באמצעות "הטלפון האחורי" שבטנק , וכך התנהלנו בכל המלחמות.

פעמים רבות הוא ניסה לשכנע אותי לבוא לעבוד איתו כי הוא כל היום רץ רץ ועושה כסף, אבל לא עזבתי את המשטרה ואת התפקיד שלי שבו חשתי אחריות לטובת הציבור.
לפני שנים יצאתי לפנסיה מסודרת, והוא הפסיק לרוץ ולעשות כסף, וחי ממשכורת מינימום......

אז נכון, מאז יצאתי לפנסיה עברו עלי כמה אישפוזים, "זכיתי" באי אילו מחלות, אבל עם כל המגבלות והשיקולים המיוחדים, אני עוסק במלאכה של כתיבה ומחקר משלים עם הנכדים מה שהפסדתי עם הילדים (היום כשאני כותב את קורותיי וטובע בים התמונות , אני רואה כמה הפסדתי.....) , אני הולך לישון בסביבות 0200-0400 כל לילה, כי יש לי המון מה לעשות ויש בי תחושה של דחיפות, אני גם נוסע לבצע תחקירים בשטח, עוזר לחברים, וחוסך כסף וכל שנה נוסע פעם-פעמיים למחקר הגדול שלי על כרתים.

אז נכון לחלוטין שעדיפים הנעורים על פני הזיקנה, אבל אני מנסה להוציא מהמצב את המיטב.
 
בדיחה המתנור טרי טרי!!

מטוס אייר-פראנס בטיסה טרנס אטלנטית מפריז לניו יורק
גבר זר היושב ליד בחורה ישראלית ומנסה ליצור עימה שיחה:"כשמדברים, הטיסה מתקצרת..." הוא אומר לה. "אכן כן..."היא עונה לו.
"בואי נדבר על הכיבוש הישראלי האכזרי בפלסטין...", חיוך גדול נמרח על פניו...
"בסדר" היא עונה לו, "אבל לפני כן יש לי שאלה אליך..."
"קדימה" הוא אומר, ואז היא מפנה אליו את שאלתה: "פרה, סוס וכבשה רועים בשדה ומחרבנים. איך אתה מסביר, שלמרות ששלושתם אוכלי עשב, הפרה מחרבנת עיסה רכה, הסוס - גושים בדומה לכדורי טניס והכבשה כדורים קטנטנים ויבשים ?"
"...אהה... אני לא יודע..." הוא אומר בהפתעה
עכשיו הגיעה תורה של הנערה לחייך: "אז איך אתה רוצה לדון בנושא כה מורכב כמו הכיבוש הישראלי אם אתה לא יודע לענות על שאלה כל כך פשוטה על חרא ? "
 
למעלה