הבעיה הבסיסית: אי ידיעת החוק
פעמים רבות כבר אמרתי שלדת חוק זה לא לדעת לקרוא, אלא לדעת להבין את החוק שנכתב בשפה משפטית.
כיוון שהוא גר בשדה ורבורג שהוא איזור כפרי, חשבתי שכמו באיזורים כפריים מדובר בכונן אמבולנס שמוזעק מהבית ומגיע לבדו, ואז אמנם במטופל כזה יש לו בעיה (אבל אפשר להיעזר בבני משפחה), כאן היה מדובר בצוות, ומכאן שכנראה מדובר באמבולנס מתחנת קרית מלאכי.
כל מי שדיבר על החוק, לא מכיר את החוק, ולא נועץ במשפטנים לפני שאמר "זה כתוב בחוק".
גם על פי החוק הפלילי סעיף 322 כתוב במפורש שמי שחלה עליו האחריות על מי שפגוע מחמת גילו או מצבו הגופני או הנפשי, בקצרה מדובר בחסר ישע, חובתו של מי שאחראי עליו לתת לו את הטיפול הנדרש, אחרת הוא נושא בתוצאות ההימנעות מהטיפול, ומכאן, אשתו שהזעיקה אמבולנס עשתה נכון, ואחר כך כאשר ראתה שצוות המד"א מסרב לטפל, הזעיקה שכנים והעבירו אותו לטיפול.
לגבי צוות מד"א, הם פשוט סרבו לבצע את חובתם שבחוק.
על פי חוק זכויות החולה 1996 כתוב במפורש בסעיף 13: "לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה".
אבל בלי להיות פרמדיק, כל בר-בי-רב יודע שמי שמקבל שבץ, איננו ברוב המקרים בר דעת, מכאן שאין להימנע מלתת לחולה סיוע.
סעיף 15 (3) אומר במפורש בכותרת:"על אף הוראות סעיף 13"
ובתוכן כתוב:"בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמה מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת".
מה גם שאשתו ההופכת אוטומטית לאפוטרופסותו באותו רגע, לא רק שנתנה הסכמתה, אלא התחנה שיטפלו בו.
מכאן, שההימנעות של מד"א מלטפל בנפגע, כולל הסרוב של הרופא לאשר את הפינוי בלי שיגיע למקום להתרשם אישית, לדעתי הפרטית, הם ביצעו עבירה פלילית של הימנעות מלת סיוע לחסר ישע שאילולא התושיה של אשתו והשכנים, היה עלול למות.
ואני מזכיר את החוק הפלילי שקובע, שלמעשה הם היו אחראים על מותו, בלי שום תירוץ.
זה שדובר מד"א אמר שיש חוק אבל צריך להפעיל שיקול דעת, זה כסת"ח מטופש , שבא להסיר ממד"א את האחריות לאירוע ולהטילו רק על הצוות שהיה במקום, למרות שברור שהיה כאן כשל מקצועי של הבנת החוק.
הבעיה במקרים רבים, ויש דוגמאות, שאזרחים לא יודעים להתבטא.
כשהאמא אמרה שיש חוקים ויש חיים, הפרמדיק שעומד בדילמה במקום, שאמרו לו שאסור לפנות חולה בניגוד לרצונו, צריך לעשות שיקול בין קיום החוק שהוא מכיר לבין הסיכון להפסיד את מקום עבודתו ולהיות חשוף לתביעה בגין פינוי חולה בניגוד לרצונו, והוא החליט אחרי שהרופא סרב לאשר, לא לקחת סיכון, ועזב את המקום.
וכאן יש כמו שאמרתי, כשל כפול של המערכת שלא נותנת בידי הצוות כלים נכונים, ובשעת אירוע מתחמקת מאחריות.
