מועדים לשמחה ופעמיים כי טוב יום שלישי

[הדסהש1]

מועדים לשמחה ופעמיים כי טוב יום שלישי

שוב שבוע קצר שיהיה רק שמח ועליז

 

[הים רגוע]

בוקר טוב ומועדים לשמחה

חג שבת וחג שבת . מבולבל לי כמו מזג האויר הלח ולא נעים.
.מתה לחזור לשגרה ....

 

[יוליקה]

בוקר טוב ומועדים לשמחה

כמו שסיפרתי לכם זה הזמן להכין את הגינה (או אדניות) לקראת החורף

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4277590,00.html

אני זורעת גם פטרוסיליה וסלרי... גם ירוק וגם טעים...

נקווה שהגשם שהגיע מוקדם השנה ישאר עמו - אבל בלי הסופות...

 

[שפירא מאיר]

לא יפה.....

לא סתם אומרים שאין שמחה יהודית כשמחה לאיד.
מישהו הולך ברחוב , מועד, וכולם מברכים "מועדים לשמחה".
מה השמחה הזו לכם כשמישהוא מועד ???

 

[יוליקה]

זה בגלל שבעברית יש רק 22 אותיות

ולכן מועד = חג ומועד = ליפול
כותבים אותו דבר....

 

[שפירא מאיר]

נו, בבקשה...

אדם הולך ברחוב, "חג" (מסתובב, מסתחרר) ו-"מועד" (נופל) - וכולם שמחים......א- מאיינסע.....

 

[לאה שלום]

מה אתם עושים סיפור מהעברית המדוברת!

יש דבר כזה שנקרא "סלנג" , אלו מילים והתבטעויות שהנוער לנו משתמש בהם 1! גם בזמנינו השתמשנו בכל מיני מילים להדגשה. מי שמהנוער לא יודע את הסלנג ,הוא לא אין !!
עוד דבר, יש לנו הרבה אנשים שהגיעו לארץ ואין להם את הידע להשתמש במילים ספרותיים ! יש שפת רחוב בכל מדינה בעולם!
תגידו שגם הצברים לא מדברים עברית תקינה, זה נכון, כי גם המורים/ות לא מדברים עברית תקינה !

 

[שפירא מאיר]

עשית קצת אי סדר.....

שפה ספרותית - הרמה הגבוהה ביותר ששימשה פעם לצרכים ספרותיים, שבה השפה נכתבה באופן המוקפד ביותר. (כבר הצגתי את הדוגמא:"הט מרצופך מן הקמטר" שאם אדבר כך, איש לא יבין אותי)
שפה עממית - היא שפת היום-יום שנולדה עקב הצורך לפשט את ההתבטאות של הציבור שאיננו יושב בקתדראות. זו השפה העברית של היום וגם לה חוקים ונהלים.
שפת עגה - ("סלנג" בעברית) - נולדה כשפת-רחוב כאשר האנשים ביקשו לקצר עוד יותר את השימוש במילים, ולהמציא מושגים שבשפה המוסדרת לא קיימים, ובעיקר, להתעלם מחוקי השפה הקיימים.

השפה הספרותית לא שמישה לחיי היום-יום, אולם שפת הרחוב איננה שפת המדינה.
אם לא שומרים על שפת המדינה (השפה העממית) סופו של דבר שהשפה מתבלבלת ואובדת. אומה שמכבדת את עצמה לא יכולה לוותר על שפתה, ולפחות בבתי הספר צריך ללמד את העברית כמו שצריך, וזה נכון שגם למורים יד בדבר הפגיעה בשפה, בעיקר כאשר ניהלו מהלך מוזר שאמר שאין לתקן שגיאות לתלמידים, שגיאה חמורה של טיפשים שלא מבינים דבר בהוראה. את הנזק אנחנו רואים היום.

 

[ברכ היחידה]

תגובתי כמורה

זה עשרות שנים.

גם לבית חלק ניכבד מאד בהעשרת אוצר מילים ושפה רהוטה.

ככל שהילדים יקראו יותר ספרים כך ישתמשו באוצר מילים מגוון- האם בכל הבתים נהוג כך? כולם יודעים את התשובה.

גם התוכניות בערוצים השונים אינן מוסיפות לשפה-בלשון המעטה ובטח לא לרמת התלמידים.

נכון, למורים חלק ניכבד אך גם הבית הוא גורם משפיע!

ובנימה אישית- לא מקובל עלי הסלנג והשפה העילגת ואני בהחלט מסכימה עם דבריך "אומה שמכבדת את עצמה לא יכולה לוותר על שפתה,"

 

[שפירא מאיר]

את צודקת וחצי כמו שנהגנו לאמר

זה לא שלבית יש חלק, הבית הוא הבסיס. בית הספר בא רק להעשיר את השפה ואת דרכי ההתבטאות.
ולא סתם נאמר - "האדם הוא תבנית נוף מולדתו".
מי שמבית הוריו למד שאומרים:"אני הולך הבית" ברור לנו מהיכן הוא מגיע, מי שאומר "חפץ אני" לרוב אלו עולים חדשים (שדי מהר מתקלקלים כשהם חושבים שזה נחשב להיות עם החבר'ה אם ידברו בשפה המקולקלת).
יש עד היום מעטים שעדיין דוברים עברית רהוטה, כמו למשל הדודה שלי בת 86 מעולם לא אמרה "אנחנו" אלא "אנו".

כמו שאמרתי פעם ל(-) שהיתה היומנאית בנקודת דיזנגוף:"את יצאת מירוחם, אבל ירוחם לא יצאה ממך".
והיא אמרה שאני צודק כשהיא רואה בסביבה את כל הזקנות של צפון תל אביב כיצד הן מתנהגות ומדברות. הצעתי לה הצעה, שעד היום היא לא שוכחת לי: בכל הפסקת צהרים, שלא תלך לאכול בחדר האוכל, אלא תביא עימה כריך ותאכל אותו בגן הציבורי הסמוך ברחוב מוצקין. ואמנם כעבור כשנה שעשתה כן וישבה בגן כל צהרים עם הזקנות של צפון תל אביב, פתאום ראיתי את (-) זורחת ופורחת. פתאום ה-"פרחה" מירוחם מדברת בעברית הטובה ביותר שיש, ועקב כך גם מצב הרוח שלה וגם הבטחון העצמי שלה התעצמו, רק בביקורים בירוחם היתה צריכה לחזור לדבר כמותם כדי שלא יתרחקו ממנה. אבל היום זו (-) אחרת, ולטובה.

לנכדים שלי אני מתקן את העברית כל העת, למרות שהם בעיקרון מדברים עברית סבירה, אבל מידי פעם מושפעים מהסביבה.
הנכדה הגדולה כבר בת 18 והיא צוחקת שעד היום כשהם הולכים ואומרים "ביי" אני מתקן להם ל-"שלום", ולא התעייפתי.
הנכדה הקטנה בכתה ב' מדברת עברית רהוטה למרות ששפת אמה סינית, כיוון שהאבא מקפיד, אלא שלפעמים אני מעיר לו שהוא מקפיד יתר על המידה, והוא צריך לתת לה מעט חופש בדיבור בעיקר כאשר היא עם חברות, כדי שלא תהיה יוצאת דופן.
כי אם יודעת מתי להשתמש ב-"ביי" (עם חברות) ומתי ב-"שלום" (עם יתר האנשים) , זה בסדר. לא צריך להיות מה שקראנו פעם:"מרובע עם שפיצים".....

 

[הדסהש1]

היום יש תכנית בערוץ 2 על השפה העברית

עם ילדים.ממש תענוג לראות אותה.לדעתי גם לבית הספר
יש משקל על הדיבור בכלל.פעם עשינו הכתבות לשיפור הכתב והנקרא
היום אין.נכדי בכיתה ו" כתב ידו לא קריא שגיאות כתיב של א,ה,ע,וכ"ו
אבל אין מי שיתקן אותו.לא מוכן שיראו את שעורי הבית.נותנים ציון עובר וזהו.

 

[בת אל7]

וזה מזכיר לי בדיחה,,אדם אחד טבע

בים והחל לצעוק,,,,הושיעוני הושיעוני
אף אחד לא בא והוא טבע בים, יחד עם השפה התקנית שלו.

 

[יוליקה]

באמת יש פה אי סדר

הנושא הועלה לא במטרה לתקן את העברית המדוברת,
הסלנג, או שפת הרחוב...

אנחנו מתלוננים על כך שאלה שהמקצוע שלהם הוא לדבר
עברית נכונה הם עושים את השגיאות הגדולות ביותר - וזה מה שמפריע לנו!!
מפריע כשמכניסים את הסלנג, או שפת הרחוב לעגה המדוברת בקריינות!!

ועוד דבר... ההגזמה הרבה בתאור - מדהים...חבל על הזמן...
היום שמעתי קריין שאומר על מופע של להקת רוק בשיתוף התזמורת האנדלוסית
"מופע עוצר נשימה" - מה עוצר נשימה כאן??? לא הגזמתם קצת???

 

[ע ר נ ו נ ה]

בא לי להשוויץ, הנכדה הפיצית שלי

מדגמנת.

 

[ע ר נ ו נ ה]

מנסה שוב

[URL]http://www.allmag.co.il/crm/newborn/?utm_source=ba[/URL]nner-120x180&utm_medium=ifeel&utm_campaign=newborn

 

[יוליקה]

ממש חמודה...איזה יופי של תמונה

 

[בת אל7]

באמת מקסימה מצאתי לה בן זוג באינט