אתה לא מכיר אותי ומזלזל במחקר שלי
כמי שהיה ראש צח"מ אני אמון על מחקרים ארוכים ואני לא צריך 10 שנים בכתה א כדי ללמוד א-ת
כל הראיות לכל מה שאני כותב נמצאות במחקר שלי, ואם אתה מחכה לכך שאצביע היכן זה כתוב, אז כמי שבכל עיתותיו , כמוך, עשה זאת כשהיה חרדי ואתה לא יודע, אולי כל מה שאתה מספר לא נכון ?
אז ספיישל בשבילך:
1.
אומר הרמב"מ בהילכות איסורי ביאה -"אשתו של אדם מותרת לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה. בועל בכל עת שירצה... ובא עליה בדרכה ושלא בדרכה..."
2.
אומר הרמב"מ במשנה תורה הילכות אישות פרק יג הלכה יא - "גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאת יוצאת תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש, כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב: כל כבודה בת מלך פנימה".
הרמב"מ המפורסם היה מרושע מאוד ושוביניסט גמור, ולא משנה כמה דברים יפים יאמר, הדברים הרעים מגלים את פרצופו האמיתי.
לאמירות "היפות" יש תכלית. לא לצער את האשה או לתת לה בגד או מזון. מה הוא עושה לה טובה? הוא הפריץ והיא אסקופה נדרסת ? הרי כל האמירות הללו נועדו להרגיע את הנשים ולהוציא מהן יעילות רבה יותר בעבודות הבית, כי אשה עצבנית או רעבה או לא לבושה כיאות, לא מתפקדת כמו שצריך בעבודת השפחה שלה, כי בבית היא השפחה לא רק של הבעל, אלא גם של הבנים שלה, ושום מילים יפות לא יכסו את ההתנהלות המנוולת הזו. והכל כתוב בפירוש.
אפילו בהריון ובלידה יש התנהגות פרימיטיבית כאשר אם נולדה בת, הרי תקופת הנידוי של האשה כפולה מהתקופה אילו ילדה בן. כבר מלידה הנשים מופלות לרעה.
הדתי הוא עבד הרב, והאשה היא שפחת העבד, כך היה וכך הווה.
ואפילו הרמב"מ טועה בכוונת הפסוק שכתוב ברור לגמרי. אבל זו לא טעות, זה בכוונה, כיוון שהשימוש בפסוק הזה "כל כבודה בת מלך פנימה", לא עוסק בכלל בכבוד, זה שקר מוחלט, הוא עוסק ב-כבודה (רכוש) שמביאה איתה בת מלך צור השבויה, והכל כתוב באופן ברור בתנ"ך, אבל הדתיים משתמשים בפסוק הזה כי הם יודעים שהחילוניים לא מבינים בזה ואפשר לרמות אותם כמו בדברים רבים אחרים.
אבל המחקר שלי לא עוסק בפרשנות אלא בתורה עצמה ובמה שכתוב, כי אף אחד לא מוסמך לפרש את התורה ובטח לא כל בר בי רב, שגרמו לכם שיש לתנ"ך מליוני פרשנויות הזויות.
פרק מביש ביותר המספר על שני אנשים מכובדים שמנסים לפתות אשה נשואה לשכב איתם באיומים, האיום לא הצליח והם סיפרו עליה שקרים ועמדו לשרוף אותה בבית הדין שהאמין לשני "המכובדים", ורק דניאל שנקלע למקום דרש להגן עליה, ובחקירה נגדית הוכיח שהשניים שקרנים והם נשרפו במקומה. הפרק נמחק מספר דניאל בהשפעת הרבנים, (יש לי את המקורות שפרק 13 בדניאל כל "פרשת שושנה והזקנים" נמצאת בו) , ואל תנסה לאמר אחרת אפילו, כיוון שכל הטוענים כאילו זה לא נכון, לא יודעים שבספר ירמיהו מופיע הסיפור עם כל השמות אבל בקיצור.....
ומזה גלשתי גם לחקור את תרי"ג המצוות ששני שליש מהם אי אפשר בכלל מעשית לקיים, אבל ממצוות אלו אחד כמו עובדיה יוסף שספרתי, והוא הפר פעמים רבות (יש לי רשימה) לפחות עד 13 מצוות !!!
ובעיקבות פרשנות מטורפת של מי שהיה הרב הראשי מרדכי אליהו, כתבתי גם על מגילת אסתר שעליה המציאו מלוא חופניים סיפורים הזויים והתפלפלויות והלכות שיקריות למכביר, או שלא שמעת למשל שאת ושתי תלו ערומה כי לא יכלו להלביש אותה כי גדל לה זנב ? או שהיהודים שהוזמנו למלך אחשוורוש למשתה לא יכלו לאכול כשראו את כלי המקדש על שולחנו. וזאת כאשר כבר המלך שלפניו, כורש, שלח את כלי הקודש לירושלים שבעים שנה לפני כן.....
איזה בן אדם נורמלי ממציא בדיה יותר מטורפת מזו? ויש המון דוגמאות.
למעשה את המחקר על התנ"ך התחלתי בגלל הפרשנות של רבנים רבים כי האמירה ששמשון היה טוחן בבית האסורים, פירושה ששכב עם נשות פלישתים.
או יוסף כעוזר של מלך מצרים קנה את כל החיטה ובשנות הבצורת הוא בעצם שלט במצרים באמצעות כח החיטה, וכתוב "וינהלם בלחם", הולכים הרבנים ומפרשים פירוש מטומטם כאילו המילים האלו מדברות על.....ברית מילה.
אז כמובן, אי אפשר לעשות מחקר על התנ"ך בלי לזלוג גם למחקרי משנה כאלו ולגלות את כל הסחי והמאוס, ואת העובדה שעשרות אלפים מאמינים בדברי ההבל הללו.
לב המחקר הוא בדיוק כשמו: "התנ"ך כתוב בעברית שכל אחד מבין".
את התנ"ך יכול להבין כל אחד, ומה שאני לא מבין גם הרב לא מבין, אבל הוא ממציא פרשנויות שיקריות, וכל ההמון שלו נוהה אחריו, כפי שנאמר כבר בכל העמים ובכל השפות והיטיב לבטא זאת ג'ורג' אורוול: "בערות היא כח".
אז אתה לא מכיר אותי ואתה מזלזל בי, וזו כבר עבירה על לפחות שתי מצוות (שאראה לך היכן זה כתוב ב-"ספר החינוך"?)
אני מבצע מחקרים ארוכים, כמו את כרתים 23 שנה, את רכבת העמק 16 שנה, והמחקר שלי נחשב למקצועי ביותר גם בגרמניה ואנגליה.
הפעם פרטתי לך דוגמאות, אבל אני לא מתכוון לחזור על כך, כי זה מעייף כשכל פעם מישהו מפקפק ואני צריך לשבת ולכתוב ולהשקיע זמן ומאמץ, יש לי מה לעשות בזמני.
חוץ מזה שכבר הבאתי דוגמאות באמירה הראשונה, גם מהתנ"ך וגם מהקוראן.
בקורס "חברה ומדינה" באוניברסיטה העברית בירושלים (לא למדתי שם, רק השתתפתי בקורס) היו לי דיונים ארוכים עם פרופסור ישעיהו ליבוביץ , שאמר בזמנו שאני אפיקורוס אמיתי כי אני מכיר את התנ"ך טוב יותר מתלמידי ישיבות.
והכוונה לתנ"ך עצמו ולא לכל הפרשנויות ההזויות שאף אחד בעולם לא הוסמך מעולם לפרש.