היום יש מאמר שלו במעריב
המאמר:"שלום על הקוראן".
רוב מה שהוא כותב זה פשוט שקר, כי הוא כנראה חושב שאף אחד לא ילך לבדוק, הוא מנסה במאמר להוכיח שאפשר לעשות שלום עם הערבים ומנסה להביא ציטטות שיתמכו בדבריו, והוא מתהדר שיש לו שלושה ספרי קוראן בשלושה תרגומים שונים.
אם למשל שהוא כותב שבסורה (פרשה) השניה "סורה הפרה" פסוק 36 מוחמד אומר דברי תהילה לבני ישראל וכביכול מצטט מדברי אלוהים, כתוב:"בני ישראל זכרו את החסדים שהענקתי לכם עת בחרתיכם מכל העמים".
זה כמובן לא נכון,
מה שכתוב ב-"סורה הפרה" פסוק לו: "ונאמר- לכו רדו מזה יחדיו אך בבוא אליכם דבר מאיתי להורותכם אורח מישרים, והיה אשר ילכו בו ולא עליהם הפחד ולא עליהם היגון". והמשפט הזה נאמר לבני האדם לציית לדברי האלוהים אחרי שהשטן ניסה להדיח אותם.
או שהוא טוען שעל פי מוחמד הקוראן איננו אלא תורת משה לערבים. הוא כביכול מצטט את הקוראן בשורה 44 פסוק 11, "לפניו (לפני הקוראן) ניתן ספר תורה למשה כהדרכה וכחסד, וספר זה (הקוראן) מאשר אותו בשפה הערבית".
לא נכון לחלוטין.
פרשה 44 היא "פרשת העשן" פסוק יא כתוב:"אלוהים הסר מעלינו את העונש, כי מאמינים אנחנו" .
וכן הלאה וכן הלאה.
וכאילו נשכחו:
- ואם יפנו עורף (הכופרים המסרבים להתאסלם) והחזקתם בם והרגתם אותם בכל אשר תמצאות (פרשת הנשים צא)
-הכופרים מאכולת לגיהנום (פרשת בני עמרם ח)
-כי הכופרים הם אויבכם הגלוי (פרשת הנשים קב)
וקריאת הקרב המפורסמת הבאה מן ה-"חדית" שהיא התורה שבעל פה החשובה מהקוראן הכתוב:"דין מוחמד בסיף".
-ובשורה התחתונה:"המאמינים, אל תקחו לכם את היהודים והנוצרים לבעלי ברית" (פרשת השולחן נו).
ומצד שני יש לנו כל מיני אימרות, אבל הקובעת היא הדיבר הראשון:"הישמר לך פן תכרות ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה, פן יהיה למוקש בקרבך" (שמות לד יב).
אז ככה, שכל זמן שלדתיים יהיה משקל פוליטי, שלום לא יהיה במזרח התיכון כשלשני הצדדים יש ציווי "אלוהי" לא להשלים..
