פותחת נושא לדיון.יוליקה, אנא נעצי.

[אנימו]

../images/Emo124.gifפותחת נושא לדיון.יוליקה, אנא נעצי.

 

[אנימו]

מה אנחנו עושים בגילנו למען עצמנו?

האם אנחנו דואגים להתפתחות האישית שלנו או נגררים לנירוונה ועיסוקים שעלולים להוביל להתנוונות נפשית ופיזית? האם בגילנו יש מקום להתחדשות, גיוונים בעיסוקים ופתיחת דלתות לתחומים חדשים? מביאה לינק לסיפורה של ימית שממחיש את האפשרויות המתגלגלות לפתחנו . צריך רק לפתוח את העינים ולבחור.

 

[מלכה 5]

במקרה, לפני כמה ימים שמעתי הרצאת מבוא

בנושא "אלף שמות לאושר". הנחתה מאמנת אישית במקצועה. המסקנה - הכל אפשרי וה כ ל בידיים שלנו. גיל לא יהווה מחסום מהצגת מטרות,הגשמת חלומות ויישומם תך כדי עשייה והתמדה. ככל שפעילים יותר, מתחדד הזכרון, ההנעה MOTIVATION, נולדים רעיונות חדשים לעשייה ופעילות, כל אחד בתחום שחשקה נפשו. אפשר להפתח גם לתחומים חדשים לחלוטין. אפשר להתנסות בתחומי אומנות השונים, ציור, מוזיקה, כתיבה, הכל מונח לפנינו רק לקטוף. דווקא עכשיו הגענו לגיל המתאים.

 

[maxima]

בגילינו זה הזמן להנות ולעשות מה שאוהבים

להגשים חלומות שלא הצלחנו כשהיו לנו ילדים בבית אפשר להנות מכל תחום אם לימודים ואם טיולים עיסוק האמנות או מוסיקה או כל תחום אחר שחשקה נפשנו.

 

[מנורה]

בוקר טוב כל פעם שקוראת את הסיפור מרגש אותי

מתחברת לכל מילה אין גיל לגדול במיוחד בימנו אנו שהכל פתוח לפננינו כל עוד אנחנו רואים שומעים יכולים ללכת לצחוק לאהוב ולחייך הכל אפשרי הבחירה היא אישית וכל אחד יכול לעשות מה שטוב לו ונעים כי אף אחד לא יודע כמה זמן בדיוק קצוב לו אז לכל רגע יש ערך ויש לנצלו עד תום.

 

[maxima]

מנורה...סיפורהנשר סיפור נפלא

 

[מנורה]

../images/Emo51.gif מקסימה

 

[ערפה]

אנימו........את מעלה נושא שכזה?

את שמלאה רעיונות ? יצירתית, ודאי שאין לנו מגבלות בגלל הגיל, מה חשוב הגיל.. העיקר התרגיל. ונדמה לי כי מספר התרגילים העומדים לרשותנו הוא כמספר הכוכבים בשמיים. אכן אני מצטרפת לאלו שמאמינים שאין לנו מחסומים אלא אנחנו עצמנו. המשך שנת יצירה פוריה לכולנו גמר חתימה טובה

 

[מנורה]

ערפה רק אדם יצירתי ומודע ליכולות של

הגיל כמו אנימו מסוגל להעלות נושא זה חתימה טובה

 

[אנימו]

מנורה- נעלמה הודעה שלי אליך בעקבות ההודעה

הקודמת שלך בנדון. כתבתי שם שהמעשה בנשר הוא מרשים וקולע בדיוק למטרה. הרעיון והדימוי אלינו - מרעיד כליות ולב . הכתיבה - אהבתי. ותודה על ההערכה. מבקשת מכתב להורים.....

 

[מנורה]

../images/Emo51.gif רבה אנימו בעוד שלושים ארבעים שנה

אמסור להם אישית

 

[אנימו]

מנורה- אני מעריכה זאת במינימום - ששים שנה.

מה את ממהרת? בינתיים אסתפק בפתק

 

[מנורה]

אנימו ../images/Emo6.gif

 

[ערפה]

מנורה

דעתי כדעתך!! התכוונתי לחיוב!! גמר חתימה טובה

 

[מנורה]

עורפה ../images/Emo45.gif

 

[אנימו]

ערפה יקירתי- אני מעלה את הנושא כסיבה להתכנסות

כאן בפורום והחלפת דיעות. הדעה שלי ברורה . כמו שאת רואה , החברים קצת רדומים ויש באמת אפשרות שאפסיק להתכתב עם עצמי.....

מלחמת יום כיפור לדוגמא, לא זוכה להתייחסות מזה מספר ימים . כנראה שהחבר'ה עדיין לא נולדו אז

, או לא מעוניינים להעלות נשכחות . בקיצור, יש רעיונות אבל ההענות - מתסכלת. עכשיו הולכת לצייר. יותר עדיף. חתימה טובה.

 

[ר ב י ד]

תשובתי הי כזו, לאחר שנים רבות

של דריכות לקולו של תינוק בוכה של ילד שבגן ורק רוצה כאשר הם בבית ספר יש לקחת אותם לחוגים לעזור להם להכין שעורים בתיכון אנחנו מאוד דרוכים האם יעמדו בלימודים ובהשגים אחר כך לצבא הם הולכים ואז אנחנו שוב נדרכים וכאשר זה הם מסיימים לפעמים בעולם מטיילים ושוב אנחנו מודאגים. ואילו הבעל , שלי לפחות, יושב בעבודה ומקבלהכל כמובן מאליו כי תפקידו של הגבר זה לפרנס לעשות קרייר ולהתקדם , למרות שגם אני רוב השנים עבדתי, אך הוא כנראה היה מוכשר ממני. היום אני מרשה לעצמי לעשות את כל מה שבא לי, אם זה לשבת ולבהות, אם זה להתבטל, אם זה לנסוע לטיולים או לקרא ספרים וירחונים, לא תמיד צריכה להיות עשיה, גם בבית קפה עם חברות אני יושבת , העיקר למצא איך לעשות לי הכי טוב שבעולם, כל לכולם עדדתי, ועכשיו אני לעצמי. האתגר לפעמים הוא מציאת השלווה וכל מה שעושה לי את זה ברוך הבא. לכולם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

 

[היחידהjud]

מה חברים רדומים אנימו? מה רדומים? מרוב

שעסוקים נכנסים למחשב רק בשעות הפנאי. חושבים ששעות הפנאי זה סתם זמן מבוזבז? ממש לא. אלו שעות קסומות, מתוכננות להפליא בתוך סדר יום עמוס. ובתשובה לשאלה: מה אנחנו עושים למען עצמנו. מה עושים? אני נולדתי מחדש בגיל 60. התגברתי על המון מעצורים ודעות קדומות וגיליתי ג'וד אחרת. טובה יותר, פתוחה יותר, מקבלת יותר ומעניקה יותר. לא שהייתי נפל בצעירותי - אבל אז פעלו עלי צבתות החינוך הייקי השמרני. היום אני מנצלת אותן (את צבתות החינוך) רק לטובתי, ויוצאת נשכרת בדרכי שלי. לגבי יום כיפור: מעדיפה לא לדון בטראומה.

 

[אנימו]

ג'וד- מה שכתבת על הקורות אותך בגיל 60

זה בדיוק הדבר האיכותי והרצוי שיקרה לכל אחד ואחת. לעניות דעתי . כל אחד בתחומו ובקצב האישי שלו. הבוקר שוחחתי עם מישהו בגילנו שעובר גם הוא את התהליך של נטישת הקן של הילדים וההתבגרות והוא הדגיש כי השתנו אצלו בשנים האחרונות כמה אמות מידה ושיפוט והדאגה לעצמו ולהתפתחותו האישית החלה להשתדרג לאט לאט ותפסה תאוצה. ואשר לטראומה של יום כיפור - ההעדפה שלך היא תגובה מקובלת ומובנת בהחלט. העיקר שיש תגובה ולא התעלמות שלעתים מתסכלת. ואת הדיון בנושא של "רדומים-לא רדומים" אני משאירה לפעם אחרת.

 

[לאה שלום]

מי שאדם חרוץ ורוצה ללמוד, אין לו גיל!!!

אני לומדת כל מה שמדבר אלי, אוהבת במיוחד אומנות. אבל כל דבר חדש מסקרן אותי.......... בשנים האחרונות עברתי לאומנות אחרת, (הרי ראיתם את העבודות שלי). למה עברתי לאומנות אחרת כי הרגשתי שמיציתי את עצמי !!! חיפשתי ללמוד מה שאני עדיין לא יודעת וזה מסקרן. היום היה לנו שעור , ונהניתי מכל רגע, לא הספקתי להסתובב, וכבר נגמרו שעתיים ורבע של השיעור. אבל אני ממשיכה לעשות עבודות בבית. אחרי הכל ,בלימודים אנחנו מקבלים את הכלים לעבודה , מי שרוצה לקבל פרקטיקה , חייבת לעבוד בבית. פשוט לעשות שעורי בית!!! אנימו, נושא מענין העלית !!!!!! רביד אני לא חושבת שהבעל היה יותר מוכשר ממך, מכיון שאת היית בבית וטיפלת בכל הדברים מסביב ולקחת הכל על אחריותך, היה לו שקט נפשי לעשות קריירה, וזה הכל בזכותך, לו היה צריך לדאוג לכל מה שאת דאגת , אני לא חושבת שהיה מגיע להשגים שהוא השיג בזכותך!!! אינני רוצה לנקוב במספר, כמה גברים היו צריכים להעסיק בשביל כל העבודות שעושה אשה אחת: הן בבית והן מחוץ לבית והן גידול ילדים ועוד....................... לכן יותר גברים מצליחים לעשות קריירה.