מצחיק ומעציב
אמא של אשתי מעולם לא ידעה לכתוב עברית כמו שצריך וזה תמיד יצא לה מצחיק ומצריך פיענוח (למשל: מה זה "המכומ שכוור אוי"- המקום שקבור אבי), אז נכון שעצוב שהיא נפטרה אבל השאירה משהו לצחוק. אשתי במסגרת המאמצים חיפשה שוב בחפצים של אמה ומצאה ערימת פתקאות בכיס של שמלה שכמעט הלכה לאשפה , בכתב יד צפוף, פירוט שמות מלאים ומקום לידה ותאריכים ומקום קבורה מדוייק עם תאריכים, וכל זה חמש דורות אחורה ממנה, ז"א , 8 דורות אחורה מהנינים שלה. אז זה מה שעשיתי בשלוש שעות האחרונות, לשבץ אחרי פיענוח את הפרטים לתוך העץ שהפך להיות כבר ג'ונגל. אז מצידנו אם זה משפחות: שפירא מנור גלנטי וילדר מרגולין מרקוביץ שלונסקי דובוביץ שקד איינזמאייר סלומוביץ סגל פרימר פייביש שוורצבורט רוטשטיין פוליק הרמן גרינברג שוכמן מלר גרשט מורגנשטרן פנצר דובוביץ מנדלוביץ מנדלסון סמואל הלפרן שוורץ פלגינג קונפינו סמואל הרמלין - יש תיעוד אחורה 8 דורות ואילו מצד אביה של הנכדה משפחות- אקוני בכר, בקושי דור אחורה, וזה לא קשור לשואה אלא לחוסר ענין