@@@סיפור בלשי מיוחד ...גלגולו שת מכתב@@@@
גלגולו של מכתב כיצד מגיע "לתעודתו" מכתב שנשלח בדואר רשום...דואר ישראל. שלחתי מכתב בדואר רשום ביום 3.3.08, המכתב נישלח לעורן דיני בתל אביב ולא התקבל עד היום, 19.3.08. ניגשתי לסניף הדואר בעירי, ממנו נשלח המכתב, כדי לברר מה עלה בגורלו, שם אמרו לי שהוא נמסר ל-ת.ד. שמספרו..... בסניף מקווה ישראל בתל אביב ב-10 לחודש. בשיחה עם עורך הדין נאמר שאין לו ת.ד. וכל המכתבים הרשומים מתקבלים ישירות על ידו או על ידי מזכירתו. אמרה לי הפקידה בדואר שאמלא טופס חקירה ואחכה לתשובה אמרתי...לא טופס ולא חקירה.. אני רוצה את המכתב שלי היום. נסעתי לדואר ברחוב מקווה ישראל וביקשתי שיאתרו את המכתב שלי, להזכירכם מכתב רשום. הפקידה אמרה לי תמלאי תופס חקירה....עניתי לה כפי שעניתי לפקידה הקודמת, וביקשתי לדבר עם המנהל, המנהל כמובן "לא נימצא היום" זו התשובה שקיבלתי. פקידה שישבה באשנב סמוך אמרה לי שאנסה לפנות לאחראי על תאי הדואר, פניתי...ושוב התשובה המסורתית...תופס חקירה, כאן כבר עליתי על טורים גבוהים ואמרתי לה אני לא ממלאה שום טופס ו אני לא יוצאת מכאן ללא המכתב שלי ואם לא ימצא היום אני תובעת אותם בגדול. ראיתי שזה עשה לה משהו, היא צילמה את הפתק שלי, של הדואר הרשום ונתנה לפקידה שתברר למי שייכת תיבת הדואר המסוימת ותשאל את בעליו על המכתב שלי. לאחר שאיתרה מי בעל התיבה ביקשתי שתאמר לי היא סרבה בטענה שאסור לה למסור פרטים על בעלי התיבות אבל שמעתי אותה אומרת לחברתה באשנב הסמוך שם של בנק מסוים, לי אמרה שהיא תטלפן לבעל התיבה ותשאל אותו על המכתב שלי. כאן התעוררו בי החושים הבלשיים שלי שלא ידעתי כלל שקיימים אצלי...
התרחקתי מהפקידה התישבתי ליד שולחן גדול שעמד באמצע הסניף והתקשרתי ל-144 לברר טלפונים של סניפי הבנק בתל אביב, מסרו לי שלושה מספרים, טילפנתי לאחד מהם וסיפרתי את הסיפור שלי ושאלתי אם תיבת הדואר הזו והזו היא שלהם, תיבת הדואר לא היתה שלהם אבל קיבלתי את כתובתו של סניף הבנק שהתיבה שייכת לו. בינתיים הפקידה בדואר אמרה שהיא דיברה עם בעל התיבה והוא יחפש את המכתב שלי אבל שלא אתלה בכך תקוות גדולות. אמרתי לה שאני יוצאת קצת ועוד מעט אחזור. כמובן שהלכתי לבנק שאת כתובתו קיבלתי, מרחק של כ-15 דקות הליכה מהירה. היחס בבנק היה ניפלא, לאחר ששאלתי הופנתי לבחור שמטפל בדואר, לאחר ששמע את סיפורי בדק בספר בו הוא רושם כל דבר דואר שמגיע לבנק ומצא שאכן המכתב שלי הגיע ב-10 לחודש אליו והועבר ב-11 לחודש למחלקה המשפטית מאחר והיה ממוען לעורך דין. הוא מיד התקשר למחלקה המשפטית והתברר שאכן המכתב נימצא שם, הפקידה אמרה שניסתה לאתר את עורך הדין שלי אבל בבזק נתנו לה מספר שגוי ביקשתי לבוא לקבל את המכתב ונענתי בחיוב. שוב הליכה מהירה של כ-25 דקות, עליה לקומה שמינית, הבחורה ראתה אותי ויצאה לקראתי עם המכתב בידה. טלפנתי לעורך דיני כדי לבשר שהמכתב בידי, כמובן שהוא התפעל מכושר הבילוש שלי. זה סיפורו של מכתב רשום בדואר ישראל ממנו למדתי לא לסמוך על הדואר.
גלגולו של מכתב כיצד מגיע "לתעודתו" מכתב שנשלח בדואר רשום...דואר ישראל. שלחתי מכתב בדואר רשום ביום 3.3.08, המכתב נישלח לעורן דיני בתל אביב ולא התקבל עד היום, 19.3.08. ניגשתי לסניף הדואר בעירי, ממנו נשלח המכתב, כדי לברר מה עלה בגורלו, שם אמרו לי שהוא נמסר ל-ת.ד. שמספרו..... בסניף מקווה ישראל בתל אביב ב-10 לחודש. בשיחה עם עורך הדין נאמר שאין לו ת.ד. וכל המכתבים הרשומים מתקבלים ישירות על ידו או על ידי מזכירתו. אמרה לי הפקידה בדואר שאמלא טופס חקירה ואחכה לתשובה אמרתי...לא טופס ולא חקירה.. אני רוצה את המכתב שלי היום. נסעתי לדואר ברחוב מקווה ישראל וביקשתי שיאתרו את המכתב שלי, להזכירכם מכתב רשום. הפקידה אמרה לי תמלאי תופס חקירה....עניתי לה כפי שעניתי לפקידה הקודמת, וביקשתי לדבר עם המנהל, המנהל כמובן "לא נימצא היום" זו התשובה שקיבלתי. פקידה שישבה באשנב סמוך אמרה לי שאנסה לפנות לאחראי על תאי הדואר, פניתי...ושוב התשובה המסורתית...תופס חקירה, כאן כבר עליתי על טורים גבוהים ואמרתי לה אני לא ממלאה שום טופס ו אני לא יוצאת מכאן ללא המכתב שלי ואם לא ימצא היום אני תובעת אותם בגדול. ראיתי שזה עשה לה משהו, היא צילמה את הפתק שלי, של הדואר הרשום ונתנה לפקידה שתברר למי שייכת תיבת הדואר המסוימת ותשאל את בעליו על המכתב שלי. לאחר שאיתרה מי בעל התיבה ביקשתי שתאמר לי היא סרבה בטענה שאסור לה למסור פרטים על בעלי התיבות אבל שמעתי אותה אומרת לחברתה באשנב הסמוך שם של בנק מסוים, לי אמרה שהיא תטלפן לבעל התיבה ותשאל אותו על המכתב שלי. כאן התעוררו בי החושים הבלשיים שלי שלא ידעתי כלל שקיימים אצלי...
