פאולה בלאו
New member
ויטמין D - חלק א'
בוקר טוב יקירות, השבוע נקדיש את הפינה לוויטמין D. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלוויטמין D יכולת מניעה של מחלות כרוניות רבות למשל, סרטן, מחלות לב, שברים ונפילות, מחלות אוטואימוניות, שפעת, סוכרת מבוגרים ודיכאון. בניגוד לדעה הרווחת, הצריכה היומית המומלצת נמוכה מידי ומרבית המחקרים מראים כי הוויטמין יעיל רק במינונים גבוהים הרבה יותר. זהו ויטמין מסיס בשומן הפועל כהורמון סטרואידלי, לכן מתייחסים אליו יותר כהורמון ופחות כוויטמין. הגוף מייצר אותו מכולסטרול המצוי בתאי העור דרך מנגנון המופעל ע"י קרני השמש האולטרה סגולים מסוג UBV על העור. צבע עור, גיל, כמות ואורך החשיפה לשמש ומיקום גיאוגרפי יכולים להשפיע על הכמות המיוצרת בגוף. הוויטמין משפיע על העצמות, המעיים, מערכת החיסון, מערכת הלב, לבלב, שרירים, מוח, תאים, מערכת רבייה, עיניים. בעל למעלה מ – 36 תפקידים שונים בגוף. התפקיד העיקרי שלו שמירה על הרמה הקבועה של סידן וזרחן בדם ולשמר בריאות העצם. מקורות לוויטמין D - שמש, כבד ושאר איברים פנימיים, שמן כבד דגים, דגים שמנים כגון טונה, מקרל, סלמון וסרדינים, ביצים, שמנת, מזונות עם תוספת ויטמין D כמו מוצרי חלב. קיימים 10 סוגים של ויטמין D, ביניהם D2 הנמצא בצמחים ו־ D3,המיוצר בגוף שלנו. חשוב להבין כי הוויטמין שאנו מקבלים מן השמש או מן המזון אינו פעיל ובגוף חייב לעבור שני תהליכי הפעלה בלעדיהם הוויטמין אינו פעיל. הצורות של הוויטמין הן: CHOLECALCIFEROL (D3) – הצורה הטבעית המיוצרת ע"י השמש, מצויה במזון ובתוספים. Calcidiol (25-hydroxyvitamin D3) – פרה הורמון מיוצר ישירות בכבד, פעילות נמוכה ביותר, הצורה העיקרית הנעה בזרם הדם. אלה רמות הוויטמין בדם המופיעות בבדיקות הדם. Calcitriol (1,25-dihydroxyvitamin D3) – הצורה המופעלת בכליות וברקמות. המקטע הפעיל ביותר של ההורמון בגוף. Ergocalciferol (vitamin D2) - מיוצר במעבדה ע"י פטריות, אינו מיוצר בגוף. מצוי בתרופות מרשם ( DRISDOL ) במינון של 50000 יחב"ל. מיהן האוכלוסיות בסיכון לחוסר של ויטמין D : בהיעדר חשיפה לשמש עקב שהייה במבנים סגורים במהלך רוב היום, לבוש מלא המכסה את כל הגוף, שימוש במסנן קרינה. לבעלי עור בהיר מומלצת חשיפה לאור השמש בכמות שוות ערך ל-13 דקות של אור שמש באמצע יום קיצי, שלוש פעמים בשבוע למשך שישה שבועות. יש ללבוש חולצות עם שרול קצר. קבוצות נוספות בסיכון לחסר הם בעלי גוון עור כהה מפני שבעור הכהה יש ייצור יתר של מלטונין החוסם את קרני UVB, תינוקות, נשים הרות ואנשים מבוגרים, נטילת תרופות כרוניות שפוגעות בספיגת הוויטמין בגוף – סטרואידים למשל, מחלות של מערכת העיכול, הכבד והכליות, ניתוחים במערכת העיכול כגון ניתוחי מעיים וקיצורי קיבה, מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס), לקוי בספיגת שומנים, אלרגיה לחלב ומוצריו, אי סבילות ללקטוז, טבעונים, בעלי משקל עודף. בניגוד למצופה גם בישראל שכיחות המחסור בוויטמין זה די גבוהה. מחקרים עדכניים שנעשו בבתי החולים רמב"ם ואיכילוב גילו כי שליש מתושבי ישראל סובלים ממחסור. אגב, המחסור הייה גבוה יותר בקרב נשים חרדיות. גם מחקר שנעשה על ידי שירותי בריאות כללית בקרב תלמידי ישיבה צעירים גילה מחסור חמור בקרב 100% הנחקרים. בחורף מסתבר יש ירידה בייצור הוויטמין. הגוף שלנו יודע לייצר כמות מספקת בקיץ, אך זאת בתנאי שנחשפנו לשמש. כמה מומלץ להיחשף? שימוש בתכשירי עור עם מקדמי הגנה חוסם את קרני השמש האולטרה סגולות ובכך חוסמם גם את ייצור הוויטמין. חשוב להיחשף לשמש ללא אמצעי הגנה בשעות שבהן קרינת ה־UVB מרבית (10:00־14:00) ולחשוף את הפנים והזרועות במשך 10־15 דקות בקיץ וכ־20־30 דקות בחורף. לאור החסר השכיח בוויטמין D מומלץ לבדוק את רמתו בדם. זוהי בדיקה הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה נחשבת לבדיקה שגרתית, לכן צריך לבקש אותה. הרמה המספקת בדם נעה בין 32 ננוגרם למיליליטר ועד 100. בלא מעט מחקרים הרמה המינימאלית הנדרשת הייתה מעל 50 ולפעמים מעל 70 כדי להגן מפני מחלות לב וסרטן. מתחת ל – 30 הרמה אינה אופטימאלית ומתחת ל – 20 מוגדרת כחסר יחסי, כאשר מתחת ל – 10 יש כבר סיכון לרככת העצמות. רעילות עלולה להופיע ברמות גבוהות מ – 100 ננוגרם למיליליטר. תסמיני עודף – בחילה, הקאה, עצירות, כאבי ראש, היעדר שינה, חולשה. עודף ויטמין D מעלה ריכוז הסידן בדם. מצבי עודף קיצוני גורמים לעודף סידן בדם ובשתן. תסמינים של חסר – איבוד תיאבון, שלשול, אינסומניה, בעיות ראיה, תחושת שריפה בחלל הפה והגרון.
בוקר טוב יקירות, השבוע נקדיש את הפינה לוויטמין D. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שלוויטמין D יכולת מניעה של מחלות כרוניות רבות למשל, סרטן, מחלות לב, שברים ונפילות, מחלות אוטואימוניות, שפעת, סוכרת מבוגרים ודיכאון. בניגוד לדעה הרווחת, הצריכה היומית המומלצת נמוכה מידי ומרבית המחקרים מראים כי הוויטמין יעיל רק במינונים גבוהים הרבה יותר. זהו ויטמין מסיס בשומן הפועל כהורמון סטרואידלי, לכן מתייחסים אליו יותר כהורמון ופחות כוויטמין. הגוף מייצר אותו מכולסטרול המצוי בתאי העור דרך מנגנון המופעל ע"י קרני השמש האולטרה סגולים מסוג UBV על העור. צבע עור, גיל, כמות ואורך החשיפה לשמש ומיקום גיאוגרפי יכולים להשפיע על הכמות המיוצרת בגוף. הוויטמין משפיע על העצמות, המעיים, מערכת החיסון, מערכת הלב, לבלב, שרירים, מוח, תאים, מערכת רבייה, עיניים. בעל למעלה מ – 36 תפקידים שונים בגוף. התפקיד העיקרי שלו שמירה על הרמה הקבועה של סידן וזרחן בדם ולשמר בריאות העצם. מקורות לוויטמין D - שמש, כבד ושאר איברים פנימיים, שמן כבד דגים, דגים שמנים כגון טונה, מקרל, סלמון וסרדינים, ביצים, שמנת, מזונות עם תוספת ויטמין D כמו מוצרי חלב. קיימים 10 סוגים של ויטמין D, ביניהם D2 הנמצא בצמחים ו־ D3,המיוצר בגוף שלנו. חשוב להבין כי הוויטמין שאנו מקבלים מן השמש או מן המזון אינו פעיל ובגוף חייב לעבור שני תהליכי הפעלה בלעדיהם הוויטמין אינו פעיל. הצורות של הוויטמין הן: CHOLECALCIFEROL (D3) – הצורה הטבעית המיוצרת ע"י השמש, מצויה במזון ובתוספים. Calcidiol (25-hydroxyvitamin D3) – פרה הורמון מיוצר ישירות בכבד, פעילות נמוכה ביותר, הצורה העיקרית הנעה בזרם הדם. אלה רמות הוויטמין בדם המופיעות בבדיקות הדם. Calcitriol (1,25-dihydroxyvitamin D3) – הצורה המופעלת בכליות וברקמות. המקטע הפעיל ביותר של ההורמון בגוף. Ergocalciferol (vitamin D2) - מיוצר במעבדה ע"י פטריות, אינו מיוצר בגוף. מצוי בתרופות מרשם ( DRISDOL ) במינון של 50000 יחב"ל. מיהן האוכלוסיות בסיכון לחוסר של ויטמין D : בהיעדר חשיפה לשמש עקב שהייה במבנים סגורים במהלך רוב היום, לבוש מלא המכסה את כל הגוף, שימוש במסנן קרינה. לבעלי עור בהיר מומלצת חשיפה לאור השמש בכמות שוות ערך ל-13 דקות של אור שמש באמצע יום קיצי, שלוש פעמים בשבוע למשך שישה שבועות. יש ללבוש חולצות עם שרול קצר. קבוצות נוספות בסיכון לחסר הם בעלי גוון עור כהה מפני שבעור הכהה יש ייצור יתר של מלטונין החוסם את קרני UVB, תינוקות, נשים הרות ואנשים מבוגרים, נטילת תרופות כרוניות שפוגעות בספיגת הוויטמין בגוף – סטרואידים למשל, מחלות של מערכת העיכול, הכבד והכליות, ניתוחים במערכת העיכול כגון ניתוחי מעיים וקיצורי קיבה, מחלות מעיים דלקתיות (קרוהן, קוליטיס), לקוי בספיגת שומנים, אלרגיה לחלב ומוצריו, אי סבילות ללקטוז, טבעונים, בעלי משקל עודף. בניגוד למצופה גם בישראל שכיחות המחסור בוויטמין זה די גבוהה. מחקרים עדכניים שנעשו בבתי החולים רמב"ם ואיכילוב גילו כי שליש מתושבי ישראל סובלים ממחסור. אגב, המחסור הייה גבוה יותר בקרב נשים חרדיות. גם מחקר שנעשה על ידי שירותי בריאות כללית בקרב תלמידי ישיבה צעירים גילה מחסור חמור בקרב 100% הנחקרים. בחורף מסתבר יש ירידה בייצור הוויטמין. הגוף שלנו יודע לייצר כמות מספקת בקיץ, אך זאת בתנאי שנחשפנו לשמש. כמה מומלץ להיחשף? שימוש בתכשירי עור עם מקדמי הגנה חוסם את קרני השמש האולטרה סגולות ובכך חוסמם גם את ייצור הוויטמין. חשוב להיחשף לשמש ללא אמצעי הגנה בשעות שבהן קרינת ה־UVB מרבית (10:00־14:00) ולחשוף את הפנים והזרועות במשך 10־15 דקות בקיץ וכ־20־30 דקות בחורף. לאור החסר השכיח בוויטמין D מומלץ לבדוק את רמתו בדם. זוהי בדיקה הנמצאת בסל הבריאות, אך אינה נחשבת לבדיקה שגרתית, לכן צריך לבקש אותה. הרמה המספקת בדם נעה בין 32 ננוגרם למיליליטר ועד 100. בלא מעט מחקרים הרמה המינימאלית הנדרשת הייתה מעל 50 ולפעמים מעל 70 כדי להגן מפני מחלות לב וסרטן. מתחת ל – 30 הרמה אינה אופטימאלית ומתחת ל – 20 מוגדרת כחסר יחסי, כאשר מתחת ל – 10 יש כבר סיכון לרככת העצמות. רעילות עלולה להופיע ברמות גבוהות מ – 100 ננוגרם למיליליטר. תסמיני עודף – בחילה, הקאה, עצירות, כאבי ראש, היעדר שינה, חולשה. עודף ויטמין D מעלה ריכוז הסידן בדם. מצבי עודף קיצוני גורמים לעודף סידן בדם ובשתן. תסמינים של חסר – איבוד תיאבון, שלשול, אינסומניה, בעיות ראיה, תחושת שריפה בחלל הפה והגרון.