פאולה בלאו
New member
תת חומציות הקיבה
ביקירות בוקר טוב, היום נמשיך בנושא מערכת העיכול ונקדיש את הפינה לחומציות הקיבה ובעיקר נדבר על תת חומציות. בקיבה שלנו מופרשים חומרים מגוונים אשר מיועדים לפירוק יעיל של המזון. תאים שונים מפרישים חומרים שונים ביניהם חומצה הידרוכלורית = חומצת הקיבה, אנזימים מפרקי חלבון ואף חומרים המגנים על רירית הקיבה מפני עודף חומציות. במהלך האכילה החומציות בקיבה תהיה בסביבות 1-2 . (למי שאינה יודעת ככל שהערך נמוך יותר זה מצביע על חומציות גבוהה יותר וככל שהערך גבוה מ – 7 עד 14 אנחנו מדברים על בסיסיות). למה אנחנו צריכים חומציות תקינה? החומצה היא סוג של מחסום המונע כניסת חיידקים ושאר מזיקים. בנוסף החומצה חיונית לפירוק חלבונים, אנזים הנקרא פפסין עובד רק בסביבה מאוד חומצית, מכאן שירידה בחומציות הקיבה (כלומר עליה בערכים שלה) פוגעת בפירוק החלבון ועלול להוביל לחדירת חלקיקי חלבון אל אזור המעי הדק ולגרום לתגובות של אי סבילות למזון (אל דאגה נקדיש לזה פינה נפרדת...). סביבה חומצית חשובה לשינוי חשמלי שעוברים מינרלים דו ערכיים כמו ברזל, סידן ואבץ, לכן זה משפר ספיגת המינרלים במעי הדק. כשיש ירידה בחומציות נפגעת ספיגת המינרלים. לכן שכיח שבחסר ברזל נוטלים תוספים. בזמן נטילת התוסף רמות הברזל משתפרות, אבל עם הפסקתו הרמות חוזרות לעצמן. ומדוע? כי לא התייחסנו לנושא הספיגה ובעיקר לחומצת הקיבה. כיום ישנם תוספי ברזל המשלבים בתוכם גם ויטמין C על מנת להגביר את הספיגה. ומי שנוטלת ברזל שאינו מכיל ויטמין C, מומלץ שתיטול יחד עם מיץ לימון סחוט טרי. מעבר לתכולה מאוד יפה של ויטמין C, מיץ הלימון מגביר הפרשה של תאים בקיבה שאחראים על הפרשת חומצת קיבה. אז הנה טיפ ראשון להיום שתיית מיץ לימון סחוט טרי משפרת ספיגה ומשפרת הפרשת חומצת קיבה. למה עוד נדרשת חומצת קיבה תקינה? לפעילות וריכוז תקין של נוגדי חמצון, חיונית לספיגה תקינה של B12 (אגב, שכיח חסר של ויטמין זה במצבי סטרס כרוני, בתזונה לקויה גם אם כוללת בשר, לאחר מחלות ארוכות, באוכלוסיה הקשישה, וכל זאת בשל ירידה בחומצת הקיבה. היום הפתרון לחסר בויטמין B12 היא נטילה תת לשונית העוקפת את מנגנון הספיגה דרך הקיבה. לכן המלצה של לאכול יותר בשר כדי שרמות הויטמין יעלו, היא המלצה פשטנית מידי ולא תמיד נכונה). חומצת הקיבה מעוררת הפרשת מיצי לבלב ומיצי מרה, וכל פגיעה בייצור חומרים אלה תפגע בספיגה של רכיבי המזון :חלבונים, פחמימות, שומנים וגם ויטמינים בעיקר המסיסים בשומן (E,A,D,K). מכאן שחומצת הקיבה חיונית ביותר. כיום אנחנו משייכים לא מעט מצבים בריאותיים לירידה בחומציות הקיבה ביניהם אסטמה, אקזמה, הפרעות אוטואימוניות כרוניות, אלרגיות למזון, מחלות כיס מרה, אקנה, צליאק, מחלות מעיים, מחלות עוריות כגון פסוריאזיס, מחלות שלד כגון אוסטאופורוזיס. אגב אוסטיאופורוזיס... נטילה כרונית של מעכבי חומצת קיבה (לדוגמה אומפרדקס) מגבירים את הסיכון לשברים בעמוד השדרה, האמה, שורש כף היד ומספר השברים הכולל, לכן ה – FDA נתן הוראה לצרף אזהרה זאת ע"ג אריזות התרופות. כיום יש נטייה להמליץ על תרופות אלה בקלות בכל מצב של צרבת וזאת מבלי לחפש את הסיבה העומדת במקור. מה מרגישים כשהחומצה יורדת? תסמינים עיכוליים כגון גזים, גיהוק, שריפה ,נפיחות בבטן עליונה סמוך אחרי האכילה, הרגשת מלאות אחרי האוכל, שובע מהיר, עייפות, חולשה, נפילת אנרגיה אחרי הארוחה, בעיות עיכול, שלשול או עצירות, עיכול איטי, תחושה שהאוכל יושב הרבה זמן בקיבה, בחילה אחרי נטילת תוסף מזון, גרד בפי הטבעת. תסמין מאוד שכיח זה היכולת לדחות ארוחות (אלה ששוכחים לאכול) או מלאות מידית עם תחילת האכילה (שני ביסים וזהו). אפרופו צרבת... ב – 90% מן המקרים הצרבת מצביעה על חוסר בחומציות ולא עודף חומציות כפי שמניחים במרבית המקרים. הצרבת נוצרת כתוצאה מחוסר סינכרוניזציה בפעילות הקיבה כאשר החומצה מופרשת לא בסמוך לאוכל , אלא מאוחר יותר. תרופות המעכבות הפרשת חומצת קיבה מחריפות את הבעיה ועלולות אף ליצור תגובת גמילה המתבטאת בעודף חומציות . משתתפים בריאים שטופלו במעכבי חומצת קיבה למשך 8 שבועות, סבלו לאחר הפסקת הטיפול מתסמינים הקשורים להפרשת יתר של חומצה. תסמינים כגון הפרעות עיכול, צרבת, החזר חומצה וכד'. חוקרים מניחים כי חשיפה ארוכת טווח לתרופות מעכבות חומצת קיבה גורמים לתלות בתרופות. סימנים שכיחים של תת חומציות בקיבה: ציפורניים חלשות, מתקלפות וסדוקות, נימי דם מורחבים בלחיים ובאזור האף (באנשים שלא צורכים אלכוהול), אקנה שלאחר גיל ההתבגרות, חסר ברזל, פרזיטים כרוניים במעיים או פלורה לא תקינה, מזון לא מעוכל בצואה, הדבקה כרונית של קנדידה, גזים במערכת עיכול עליונה. מהן הסיבות לתת חומציות בקיבה? אכילה מהירה ובליעת המזון כגוש, מצבים של סטרס כרוני הגורמים לירידה בהפרשת חומצת קיבה. במצבים אלה מערכת העיכול מפסיקה לעכל וכל האנרגיה מופנית להישרדות. במצבים כרוניים זה פוגע בייצור חומצת הקיבה. חסר באבץ המעורב ביצירת חומצת קיבה. מאידך, תת חומציות בקיבה מחמירה חסר באבץ. להזכירכן האבץ חיוני לתפקוד תקין הן של מערכת הרבייה והן של מערכת החיסון. מזון בעל פוטנציאל אלרגי פוגע אף בייצור חומצת קיבה ולא פעם בבסיס מחלות אלרגיות נמצאת תת החומציות בקיבה. חיידק הליקובקטר פילורי – זהו חיידק העומד בבסיס היווצרות כיבים בקיבה. בעקרון חיידק זה קיים אצל כולנו ותחת תנאים מסוימים הופך להיות מאוד אלים ואז עלול לגרום לתסמינים של כאבי בטן עליונה, צרבת, בחילות, הקאות, תחושה של רעב תמידי, כרסום ושאר אי נעימויות. החיידק משגשג בסביבה בסיסית, לכן מצבים של ירידה בחומצת הקיבה מעודדים אותו להיות אקטיבי מידי. מאידך, ברגע שהוא מתחיל להתרבות הוא פוגע בהפרשת חומצת הקיבה. כל עוד לא מתייחסים לתת חומציות הנוצרת ברקע, הטיפול בחיידק יהיה חלקי בלבד, ולא פעם הוא חוזר בתדירות גבוהה. אז איך יודעים אם אנחנו סובלים מתת חומציות? אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מספר שאלות: האם אנחנו עייפים לאחר ארוחה? האם אנחנו מרגישים מלאות מיידית לאחר הארוחה? האם אנחנו יכולים בקלות לדחות ארוחות ולהסתדר שעות ללא ארוחה? האם אנחנו שבעים במהירות? האם יש לנו הרבה הפרעות עיכול? אם התשובה היא כן לחלק מן השאלות, כדאי לעשות ניסוי קטן. להתחיל לשתות מיץ לימון סחוט טרי (כחצי לימון מהול ברבע כוס מים לא קרים), כרבע שעה לפני כל ארוחה. ואז להמתין ולראות האם המצב משתפר. במצבי תת חומציות קלה הרגל של שתיית מיץ לימון לפני כל ארוחה יכול בהחלט לשפר את המצב. במצבים קשים יותר נדרש טיפול מקיף ע"י נטורופת מוסמך. חשוב להקפיד על מזון קל לעיכול, ארוחות קטנות ומפוזרות על פני היום, להימנע ממזון קר ותמיד לחמם ארוחות. מומלץ לעשות שימוש בחומץ תפוחים טבעי להקלה על העיכול. מזונות המאיצים הפרשת חומצת קיבה – קפאין, שום ,בצל ,מזון חריף, ג'ינג'ר. עדיף להפחית באכילת גלוטן ולהעדיף דגנים כגון אורז, קניואה וכוסמת. ירקות כתומים מאוד מומלצים ועדיף לאכול פירות אפויים או מבושלים כגון תפוח או אגס. יש להפחית לזמן מה ירקות קשים לעיכול כגון חצילים, עגבניות, פלפלים, ברוקולי, כרובית וכד'. גם קטניות כדאי לאכול במתינות ובעיקר הפחות קשים כגון עדשים כתומים, שעועית מש, נבטי קטניות. דגים ועוף אפשר לאכול רגיל. במידה ויש הפרעות עיכול קשות, מומלץ לא לאכול פירות בתום ארוחה כדי למנוע תסיסה וריקבון במעיים. כדאי להפוך את הפירות לארוחות נפרדות (ביניים). חשוב להימנע ממזון מגוון מידי, ארוחות עמוסות, עודף קלוריות, קלוריות ריקות (מזון מהיר, תעשייתי). למרכיב הרגשי/נפשי תפקיד משמעותי בתת חומציות, מכאן חשוב למצוא פתרון למקורות הסטרס. בפינה הבאה נדבר על חיידקים טובים ואנזימי עיכול. שיהיה המשך שבוע טוב!
ביקירות בוקר טוב, היום נמשיך בנושא מערכת העיכול ונקדיש את הפינה לחומציות הקיבה ובעיקר נדבר על תת חומציות. בקיבה שלנו מופרשים חומרים מגוונים אשר מיועדים לפירוק יעיל של המזון. תאים שונים מפרישים חומרים שונים ביניהם חומצה הידרוכלורית = חומצת הקיבה, אנזימים מפרקי חלבון ואף חומרים המגנים על רירית הקיבה מפני עודף חומציות. במהלך האכילה החומציות בקיבה תהיה בסביבות 1-2 . (למי שאינה יודעת ככל שהערך נמוך יותר זה מצביע על חומציות גבוהה יותר וככל שהערך גבוה מ – 7 עד 14 אנחנו מדברים על בסיסיות). למה אנחנו צריכים חומציות תקינה? החומצה היא סוג של מחסום המונע כניסת חיידקים ושאר מזיקים. בנוסף החומצה חיונית לפירוק חלבונים, אנזים הנקרא פפסין עובד רק בסביבה מאוד חומצית, מכאן שירידה בחומציות הקיבה (כלומר עליה בערכים שלה) פוגעת בפירוק החלבון ועלול להוביל לחדירת חלקיקי חלבון אל אזור המעי הדק ולגרום לתגובות של אי סבילות למזון (אל דאגה נקדיש לזה פינה נפרדת...). סביבה חומצית חשובה לשינוי חשמלי שעוברים מינרלים דו ערכיים כמו ברזל, סידן ואבץ, לכן זה משפר ספיגת המינרלים במעי הדק. כשיש ירידה בחומציות נפגעת ספיגת המינרלים. לכן שכיח שבחסר ברזל נוטלים תוספים. בזמן נטילת התוסף רמות הברזל משתפרות, אבל עם הפסקתו הרמות חוזרות לעצמן. ומדוע? כי לא התייחסנו לנושא הספיגה ובעיקר לחומצת הקיבה. כיום ישנם תוספי ברזל המשלבים בתוכם גם ויטמין C על מנת להגביר את הספיגה. ומי שנוטלת ברזל שאינו מכיל ויטמין C, מומלץ שתיטול יחד עם מיץ לימון סחוט טרי. מעבר לתכולה מאוד יפה של ויטמין C, מיץ הלימון מגביר הפרשה של תאים בקיבה שאחראים על הפרשת חומצת קיבה. אז הנה טיפ ראשון להיום שתיית מיץ לימון סחוט טרי משפרת ספיגה ומשפרת הפרשת חומצת קיבה. למה עוד נדרשת חומצת קיבה תקינה? לפעילות וריכוז תקין של נוגדי חמצון, חיונית לספיגה תקינה של B12 (אגב, שכיח חסר של ויטמין זה במצבי סטרס כרוני, בתזונה לקויה גם אם כוללת בשר, לאחר מחלות ארוכות, באוכלוסיה הקשישה, וכל זאת בשל ירידה בחומצת הקיבה. היום הפתרון לחסר בויטמין B12 היא נטילה תת לשונית העוקפת את מנגנון הספיגה דרך הקיבה. לכן המלצה של לאכול יותר בשר כדי שרמות הויטמין יעלו, היא המלצה פשטנית מידי ולא תמיד נכונה). חומצת הקיבה מעוררת הפרשת מיצי לבלב ומיצי מרה, וכל פגיעה בייצור חומרים אלה תפגע בספיגה של רכיבי המזון :חלבונים, פחמימות, שומנים וגם ויטמינים בעיקר המסיסים בשומן (E,A,D,K). מכאן שחומצת הקיבה חיונית ביותר. כיום אנחנו משייכים לא מעט מצבים בריאותיים לירידה בחומציות הקיבה ביניהם אסטמה, אקזמה, הפרעות אוטואימוניות כרוניות, אלרגיות למזון, מחלות כיס מרה, אקנה, צליאק, מחלות מעיים, מחלות עוריות כגון פסוריאזיס, מחלות שלד כגון אוסטאופורוזיס. אגב אוסטיאופורוזיס... נטילה כרונית של מעכבי חומצת קיבה (לדוגמה אומפרדקס) מגבירים את הסיכון לשברים בעמוד השדרה, האמה, שורש כף היד ומספר השברים הכולל, לכן ה – FDA נתן הוראה לצרף אזהרה זאת ע"ג אריזות התרופות. כיום יש נטייה להמליץ על תרופות אלה בקלות בכל מצב של צרבת וזאת מבלי לחפש את הסיבה העומדת במקור. מה מרגישים כשהחומצה יורדת? תסמינים עיכוליים כגון גזים, גיהוק, שריפה ,נפיחות בבטן עליונה סמוך אחרי האכילה, הרגשת מלאות אחרי האוכל, שובע מהיר, עייפות, חולשה, נפילת אנרגיה אחרי הארוחה, בעיות עיכול, שלשול או עצירות, עיכול איטי, תחושה שהאוכל יושב הרבה זמן בקיבה, בחילה אחרי נטילת תוסף מזון, גרד בפי הטבעת. תסמין מאוד שכיח זה היכולת לדחות ארוחות (אלה ששוכחים לאכול) או מלאות מידית עם תחילת האכילה (שני ביסים וזהו). אפרופו צרבת... ב – 90% מן המקרים הצרבת מצביעה על חוסר בחומציות ולא עודף חומציות כפי שמניחים במרבית המקרים. הצרבת נוצרת כתוצאה מחוסר סינכרוניזציה בפעילות הקיבה כאשר החומצה מופרשת לא בסמוך לאוכל , אלא מאוחר יותר. תרופות המעכבות הפרשת חומצת קיבה מחריפות את הבעיה ועלולות אף ליצור תגובת גמילה המתבטאת בעודף חומציות . משתתפים בריאים שטופלו במעכבי חומצת קיבה למשך 8 שבועות, סבלו לאחר הפסקת הטיפול מתסמינים הקשורים להפרשת יתר של חומצה. תסמינים כגון הפרעות עיכול, צרבת, החזר חומצה וכד'. חוקרים מניחים כי חשיפה ארוכת טווח לתרופות מעכבות חומצת קיבה גורמים לתלות בתרופות. סימנים שכיחים של תת חומציות בקיבה: ציפורניים חלשות, מתקלפות וסדוקות, נימי דם מורחבים בלחיים ובאזור האף (באנשים שלא צורכים אלכוהול), אקנה שלאחר גיל ההתבגרות, חסר ברזל, פרזיטים כרוניים במעיים או פלורה לא תקינה, מזון לא מעוכל בצואה, הדבקה כרונית של קנדידה, גזים במערכת עיכול עליונה. מהן הסיבות לתת חומציות בקיבה? אכילה מהירה ובליעת המזון כגוש, מצבים של סטרס כרוני הגורמים לירידה בהפרשת חומצת קיבה. במצבים אלה מערכת העיכול מפסיקה לעכל וכל האנרגיה מופנית להישרדות. במצבים כרוניים זה פוגע בייצור חומצת הקיבה. חסר באבץ המעורב ביצירת חומצת קיבה. מאידך, תת חומציות בקיבה מחמירה חסר באבץ. להזכירכן האבץ חיוני לתפקוד תקין הן של מערכת הרבייה והן של מערכת החיסון. מזון בעל פוטנציאל אלרגי פוגע אף בייצור חומצת קיבה ולא פעם בבסיס מחלות אלרגיות נמצאת תת החומציות בקיבה. חיידק הליקובקטר פילורי – זהו חיידק העומד בבסיס היווצרות כיבים בקיבה. בעקרון חיידק זה קיים אצל כולנו ותחת תנאים מסוימים הופך להיות מאוד אלים ואז עלול לגרום לתסמינים של כאבי בטן עליונה, צרבת, בחילות, הקאות, תחושה של רעב תמידי, כרסום ושאר אי נעימויות. החיידק משגשג בסביבה בסיסית, לכן מצבים של ירידה בחומצת הקיבה מעודדים אותו להיות אקטיבי מידי. מאידך, ברגע שהוא מתחיל להתרבות הוא פוגע בהפרשת חומצת הקיבה. כל עוד לא מתייחסים לתת חומציות הנוצרת ברקע, הטיפול בחיידק יהיה חלקי בלבד, ולא פעם הוא חוזר בתדירות גבוהה. אז איך יודעים אם אנחנו סובלים מתת חומציות? אנחנו יכולים לשאול את עצמנו מספר שאלות: האם אנחנו עייפים לאחר ארוחה? האם אנחנו מרגישים מלאות מיידית לאחר הארוחה? האם אנחנו יכולים בקלות לדחות ארוחות ולהסתדר שעות ללא ארוחה? האם אנחנו שבעים במהירות? האם יש לנו הרבה הפרעות עיכול? אם התשובה היא כן לחלק מן השאלות, כדאי לעשות ניסוי קטן. להתחיל לשתות מיץ לימון סחוט טרי (כחצי לימון מהול ברבע כוס מים לא קרים), כרבע שעה לפני כל ארוחה. ואז להמתין ולראות האם המצב משתפר. במצבי תת חומציות קלה הרגל של שתיית מיץ לימון לפני כל ארוחה יכול בהחלט לשפר את המצב. במצבים קשים יותר נדרש טיפול מקיף ע"י נטורופת מוסמך. חשוב להקפיד על מזון קל לעיכול, ארוחות קטנות ומפוזרות על פני היום, להימנע ממזון קר ותמיד לחמם ארוחות. מומלץ לעשות שימוש בחומץ תפוחים טבעי להקלה על העיכול. מזונות המאיצים הפרשת חומצת קיבה – קפאין, שום ,בצל ,מזון חריף, ג'ינג'ר. עדיף להפחית באכילת גלוטן ולהעדיף דגנים כגון אורז, קניואה וכוסמת. ירקות כתומים מאוד מומלצים ועדיף לאכול פירות אפויים או מבושלים כגון תפוח או אגס. יש להפחית לזמן מה ירקות קשים לעיכול כגון חצילים, עגבניות, פלפלים, ברוקולי, כרובית וכד'. גם קטניות כדאי לאכול במתינות ובעיקר הפחות קשים כגון עדשים כתומים, שעועית מש, נבטי קטניות. דגים ועוף אפשר לאכול רגיל. במידה ויש הפרעות עיכול קשות, מומלץ לא לאכול פירות בתום ארוחה כדי למנוע תסיסה וריקבון במעיים. כדאי להפוך את הפירות לארוחות נפרדות (ביניים). חשוב להימנע ממזון מגוון מידי, ארוחות עמוסות, עודף קלוריות, קלוריות ריקות (מזון מהיר, תעשייתי). למרכיב הרגשי/נפשי תפקיד משמעותי בתת חומציות, מכאן חשוב למצוא פתרון למקורות הסטרס. בפינה הבאה נדבר על חיידקים טובים ואנזימי עיכול. שיהיה המשך שבוע טוב!