פאולה בלאו
New member
מערכת החיסון - חלק א'
שלום יקירות, היום נדבר על מערכת החיסון. אותה מערכת האחראית על הגנת הגוף. האיברים המרכיבים את מערכת החיסון הם הכבד, הטחול, בלוטות הלימפה, מח העצם ובלוטת טימוס (הנמצאת מאחורי עצם החזה). אלו הם האיברים המייצרים תאי דם לבנים. בנוסף קיימות מערכות התומכות בפעילות מערכת החיסון ואלה הן בלוטת יותר המוח, בלוטות יותר הכליה, שקדים, תוספתן חלק ממערכת העיכול. התאים הלבנים הם כמו חיילים הנלחמים בכל פולש זר. מערכת הלימפה מאוד מזכירה את מערכת הדם והיות ובנויה מבלוטות ומצינורות. בשונה מן הדם הלימפה מופעלת ע"י תנועות הגוף. לא פעם רואים בחדירת פולש לגוף בלוטות הלימפה מתנפחות בעיקר בצוואר, מפשעה ובבתי השחי. מחקרים מראים כי בכל שנייה מח העצם מייצר למעלה מאלפיים תאי חיסון, בהנחה שהגוף עובד בצורה תקינה! קיימים סוגים שונים של תאים חיסוניים וכאן לא נפרט אותם. כן חשוב להבין שעל מנת לקיים ייצור ותפקוד תקין, הגוף משתמש ברכיבי מזון שונים, כגון חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין B6, ברזל וחומצות אמיניות. במידה והגוף אינו מקבל אספקה סדירה, יהיה לו מאוד קשה להתמודד עם זיהומים שונים או לפנות פסולת תאים (לדוגמה נגעי אנדו'). 80% מן הנוגדנים שלנו מיוצרים במעי הדק, לכן בריאות מערכת העיכול לא משפיעה רק על העיכול עצמו, אלא משפיע על יכולת הגוף לשמר את הבריאות הכללית. מערכת החיסון חייבת להיות מסוגלת לזהות במהירות פולש זר על מנת לגייס את הצבא הנכון ולהרוס את הפולש. מכאן שמערכת החיסון לומדת וזוכרת חומר עצמי אל מול חומר זר וזה קורה בשלבי החיים המוקדמים מאוד. במהלך התפתחות העובר בלוטת הטימוס ושאר רקמות חיסוניות מקליטות את כל המולקולות שלנו בגוף ומציינות מהי רקמה עצמית. מדוע זה חשוב? כדי שמערכת החיסון לא תתקוף תאים עצמיים של הגוף. אז הנה הפרדוקס באנדו' – הנגעים הם תאים טבעיים של הגוף, לכן הגוף לא אמור לזהות אותם כאיום. אבל, הכאב הנוצר מן הנגעים יכול להיות קשור בשחרור תאי חיסון שמטרתם לפנות את התאים שאינם נמצאים במקומם הטבעי. לאחר הלידה מולקולות זרות מזוהות ככאלה וכך הגוף מגן על עצמו מפני פלישה של גורמים עוינים דרך הדם או דרך העור. רקמות חיצוניות לגוף אינן נחשבות לעצמי. הדוגמה הטובה ביותר היא תאי זרע – אם נזריק לאיש שייצר אותם מערכת החיסון תתקוף אותם כגוף זר למרות שהן ייצור עצמי. תיאוריה זאת מתאימה גם באנדו' – הרירית המצפה את הרחם מבפנים נחשבת לרקמה חיצונית הנפתחת לעולם החיצוני באמצעות הנרתיק וכך מערכת החיסון עלולה להתייחס אליה כאל גוף זר. ברגע שהנגעים מתחילים לצמוח בחלל הבטן, מערכת החיסון מאתרת אותם ותוקפת אותם. היות והנגעים הם דומים במבנה שלהם לרירית הרחם, אותם נוגדנים המיוצרים נגד הנגעים עלולים לתקוף בתוך הרחם ולהפריע לתהליך הרבייה ולפגוע בפוריות. חולשה חיסונית עלולה להוביל למצב בו מערכת החיסון אינה מפנה ביעילות פסולת תאית ונגעי רירית הרחם וכך נוצר אנדו'. ישנם לא מעט הסברים למעורבות החיסונית באנדו', אחד מהם הוא באמת חולשה בפינוי פסולת תאית. הסבר אחר מניח כי קיימים הבדלים ביכולת רקמות רירית הרחם השונות להיות מושמדות גם אם מערכת החיסון תקינה. סברה אחרת היא כי אנדו' הנה מחלה אוטואימונית (נדבר עליה בהמשך). למערכת החיסון חיילים מסוגים שונים. וכל חייל זקוק למזון אחר. מכאן שחוב להבין מהם הגורמים התזונתיים הנחוצים לצורך תפקוד תקין של מערכת החיסון. תאי דם אדומים מובילים חמצן אל רקמות הגוף ותמיד נמצאים על המשמר לצורך זיהוי כניסה של פולשים זרים. תאים אלה דורשים אספקה תקינה של חומצה פולית, ברזל, B12,B6 , ויטמיני C,A, אבץ, סידן, מגנזיום, מנגן ושמנים מאיכות טובה. בקרב התאים הלבים יש פעילויות שונות – תאים בולענים של חלקי וירוסים וחיידקים, תאים משמידים, מפציצים, ישנם תאים האחראים על חקירה של פולשים זרים וכו'. כן כן אנחנו מגדלים בגוף את השב"כ, צה"ל והמוסד ביחד.... חיילים אלה מפטרלים, שומרים, מזהים ואף נלחמים מול כל פולש זר. לצורך פעילות תקינה שלהם הגוף דורש אספקה סדירה של אבץ, ויטמין C, סידן, סלניום, B6 החיוני כ"כ לפינוי פסולת תאית. גורמים נוספים במערכת החיסון הם הנוגדנים. כיום מזהים חמישה נוגדנים – IgE לדוגמה אחראי על תגובה אלרגית כגון אסטמה, קדחת השחת, אקזמה וכד'. IgG - נחוץ להרס תאי סרטן ולמלחמה במחלות אוטואימוניות, הוא נוגדן המגן מפני פולשים זרים ברקמות וגם מעורב במצבי אי סבילות למזון . נמצאו רמות גבוהות שלו בנשים עם אנדו' (זה כנראה מסביר את הכיוון האוטואימוני באנדו'). IgA מצוי בריריות (אף, אוזן, נרתיק, שלפוחית השתן וכד') ונמצא קשור לאלרגיות ואי סבילות למזון. IgM נוצר מיד לאחר מגע עם פולש זר חדש, מצוי במרווח בין כלי הדם הנמצאים לאורל הגרון, אף ונרתיק. הוא גם הנוגדן הראשון המיוצר בתינוקות. לצורך פעילות תקינה הנוגדנים זקוקים לויטמין C, B, E, מגנזיום, אבץ וסלניום.
שלום יקירות, היום נדבר על מערכת החיסון. אותה מערכת האחראית על הגנת הגוף. האיברים המרכיבים את מערכת החיסון הם הכבד, הטחול, בלוטות הלימפה, מח העצם ובלוטת טימוס (הנמצאת מאחורי עצם החזה). אלו הם האיברים המייצרים תאי דם לבנים. בנוסף קיימות מערכות התומכות בפעילות מערכת החיסון ואלה הן בלוטת יותר המוח, בלוטות יותר הכליה, שקדים, תוספתן חלק ממערכת העיכול. התאים הלבנים הם כמו חיילים הנלחמים בכל פולש זר. מערכת הלימפה מאוד מזכירה את מערכת הדם והיות ובנויה מבלוטות ומצינורות. בשונה מן הדם הלימפה מופעלת ע"י תנועות הגוף. לא פעם רואים בחדירת פולש לגוף בלוטות הלימפה מתנפחות בעיקר בצוואר, מפשעה ובבתי השחי. מחקרים מראים כי בכל שנייה מח העצם מייצר למעלה מאלפיים תאי חיסון, בהנחה שהגוף עובד בצורה תקינה! קיימים סוגים שונים של תאים חיסוניים וכאן לא נפרט אותם. כן חשוב להבין שעל מנת לקיים ייצור ותפקוד תקין, הגוף משתמש ברכיבי מזון שונים, כגון חומצה פולית, ויטמין B12, ויטמין B6, ברזל וחומצות אמיניות. במידה והגוף אינו מקבל אספקה סדירה, יהיה לו מאוד קשה להתמודד עם זיהומים שונים או לפנות פסולת תאים (לדוגמה נגעי אנדו'). 80% מן הנוגדנים שלנו מיוצרים במעי הדק, לכן בריאות מערכת העיכול לא משפיעה רק על העיכול עצמו, אלא משפיע על יכולת הגוף לשמר את הבריאות הכללית. מערכת החיסון חייבת להיות מסוגלת לזהות במהירות פולש זר על מנת לגייס את הצבא הנכון ולהרוס את הפולש. מכאן שמערכת החיסון לומדת וזוכרת חומר עצמי אל מול חומר זר וזה קורה בשלבי החיים המוקדמים מאוד. במהלך התפתחות העובר בלוטת הטימוס ושאר רקמות חיסוניות מקליטות את כל המולקולות שלנו בגוף ומציינות מהי רקמה עצמית. מדוע זה חשוב? כדי שמערכת החיסון לא תתקוף תאים עצמיים של הגוף. אז הנה הפרדוקס באנדו' – הנגעים הם תאים טבעיים של הגוף, לכן הגוף לא אמור לזהות אותם כאיום. אבל, הכאב הנוצר מן הנגעים יכול להיות קשור בשחרור תאי חיסון שמטרתם לפנות את התאים שאינם נמצאים במקומם הטבעי. לאחר הלידה מולקולות זרות מזוהות ככאלה וכך הגוף מגן על עצמו מפני פלישה של גורמים עוינים דרך הדם או דרך העור. רקמות חיצוניות לגוף אינן נחשבות לעצמי. הדוגמה הטובה ביותר היא תאי זרע – אם נזריק לאיש שייצר אותם מערכת החיסון תתקוף אותם כגוף זר למרות שהן ייצור עצמי. תיאוריה זאת מתאימה גם באנדו' – הרירית המצפה את הרחם מבפנים נחשבת לרקמה חיצונית הנפתחת לעולם החיצוני באמצעות הנרתיק וכך מערכת החיסון עלולה להתייחס אליה כאל גוף זר. ברגע שהנגעים מתחילים לצמוח בחלל הבטן, מערכת החיסון מאתרת אותם ותוקפת אותם. היות והנגעים הם דומים במבנה שלהם לרירית הרחם, אותם נוגדנים המיוצרים נגד הנגעים עלולים לתקוף בתוך הרחם ולהפריע לתהליך הרבייה ולפגוע בפוריות. חולשה חיסונית עלולה להוביל למצב בו מערכת החיסון אינה מפנה ביעילות פסולת תאית ונגעי רירית הרחם וכך נוצר אנדו'. ישנם לא מעט הסברים למעורבות החיסונית באנדו', אחד מהם הוא באמת חולשה בפינוי פסולת תאית. הסבר אחר מניח כי קיימים הבדלים ביכולת רקמות רירית הרחם השונות להיות מושמדות גם אם מערכת החיסון תקינה. סברה אחרת היא כי אנדו' הנה מחלה אוטואימונית (נדבר עליה בהמשך). למערכת החיסון חיילים מסוגים שונים. וכל חייל זקוק למזון אחר. מכאן שחוב להבין מהם הגורמים התזונתיים הנחוצים לצורך תפקוד תקין של מערכת החיסון. תאי דם אדומים מובילים חמצן אל רקמות הגוף ותמיד נמצאים על המשמר לצורך זיהוי כניסה של פולשים זרים. תאים אלה דורשים אספקה תקינה של חומצה פולית, ברזל, B12,B6 , ויטמיני C,A, אבץ, סידן, מגנזיום, מנגן ושמנים מאיכות טובה. בקרב התאים הלבים יש פעילויות שונות – תאים בולענים של חלקי וירוסים וחיידקים, תאים משמידים, מפציצים, ישנם תאים האחראים על חקירה של פולשים זרים וכו'. כן כן אנחנו מגדלים בגוף את השב"כ, צה"ל והמוסד ביחד.... חיילים אלה מפטרלים, שומרים, מזהים ואף נלחמים מול כל פולש זר. לצורך פעילות תקינה שלהם הגוף דורש אספקה סדירה של אבץ, ויטמין C, סידן, סלניום, B6 החיוני כ"כ לפינוי פסולת תאית. גורמים נוספים במערכת החיסון הם הנוגדנים. כיום מזהים חמישה נוגדנים – IgE לדוגמה אחראי על תגובה אלרגית כגון אסטמה, קדחת השחת, אקזמה וכד'. IgG - נחוץ להרס תאי סרטן ולמלחמה במחלות אוטואימוניות, הוא נוגדן המגן מפני פולשים זרים ברקמות וגם מעורב במצבי אי סבילות למזון . נמצאו רמות גבוהות שלו בנשים עם אנדו' (זה כנראה מסביר את הכיוון האוטואימוני באנדו'). IgA מצוי בריריות (אף, אוזן, נרתיק, שלפוחית השתן וכד') ונמצא קשור לאלרגיות ואי סבילות למזון. IgM נוצר מיד לאחר מגע עם פולש זר חדש, מצוי במרווח בין כלי הדם הנמצאים לאורל הגרון, אף ונרתיק. הוא גם הנוגדן הראשון המיוצר בתינוקות. לצורך פעילות תקינה הנוגדנים זקוקים לויטמין C, B, E, מגנזיום, אבץ וסלניום.
