פאולה בלאו
New member
מגנזיום ואנדו'
יקירות בוקר טוב, השבוע נקדיש את הפינה לאחד המינרלים החיוניים לבריאותנו והוא המגנזיום. כיום החסר במגנזיום מאוד שכיח וקשור לתסמינים ומחלות שונות. ברפואת החירום המגנזיום נחשב לאחד הטיפולים העיקריים במצבים של פעימות לב לא סדירות, כהכנה לקולונסקופיה או עצירות קשה, יתר לחץ דם בהריון או סיכון לרעלת הריון. המגנזיום נחשב למינרל ההרפיה בשל ההשפעה המרפה שלו. כמחצית מן המגנזיום נאגרת בעצמות והשאר מצוי בשרירים וברקמות הרכות. על מנת להיספג בצורה אופטימאלית המגנזיום דורש חומציות תקינה בקיבה ותקינות לאורך המעיים. לא מעט גורמים יכולים לפגוע בספיגה שלו ועקב כך לגרום לחסר, ביניהם הגורם העיקרי המתח הכרוני. גם נטילת תוסף סיבים בסמוך לארוחה עשירה במגנזיום או בסמוך לנטילת התוסף יכולים לפגוע בספיגתו. מינרלים נוספים כגון אבץ, זרחן וסידן יכולים לפגוע בספיגה שלו. המגנזיום זקוק לויטמין B6 על מנת להיספג בצורה טובה יותר, לכן תמצאו את השילוב ביניהם בהרבה תוספים. כמו כן המגנזיום זקוק למספיק ויטמין D וגם סלניום על מנת להיספג בגוף. הגורם העיקרי למחסור במגנזיום היא תזונה עשירה במזון מעובד המבוססת בעיקר על קמח לבן, בשר ומוצרי חלב שאינם מכילים כלל מגנזיום. נטילה של משתנים (לטיפול ביתר לחץ דם למשל) יכולה לגרום למחסור במגנזיום. גורמים נוספים המפחיתים רמות מגנזיום בגוף הם אלכוהול, מלח, קפה, חומצה זרחתית בקולה, מתח כרוני, שלשול כרוני, דימומים כבדים, אנטיביוטיקה וטפילי מעיים. גם הפרעות במערכת העיכול, הפרעות הורמונאליות, סוכרת ומחלות כליה יכולות לגרום למחסור במגנזיום. מאוד חשוב לשלב מגנזיום במידה ונוטלים סידן כתוסף. שני מינרלים אלה עובדים יחד ויכולים לגרום למחסור אחד של השני במידה ולא נוטלים אותם ביחס נכון של 2 סידן על כל מגנזיום 1 (לדוגמה אם נוטלים 400 מג' סידן חשוב לצרוך 200 מג' מגנזיום ולשמור על היחס הזה 2:1 ). המגנזיום אחראי על כ – 300 תגובות אנזימתיות ומצוי בכל רקמה – עצמות, שרירים ומוח. הוא שותף בחילוף החומרים של הגלוקוז, משתתף בייצור נוגדי חמצון, משפיע על משק הסידן בעצמות, אחראי על העברת שדרים בין מערכת העצבים למערכת השרירים, חיוני לייצור אנרגיה בתאים, לייצוב קרומי התאים ומסייע בהרפיית שריר. מחסור במגנזיום מקושר בתסמינים שונים לדוגמה כיווץ שרירים ועוויתות, הפרעות שינה, עצבנות ורגזנות, חרדה, אוטיזם, הפרעות קשב, דפיקות לב, עצירות, כאבי ראש ומיגרנות, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית, אסטמה, אבני כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת קדם וסת, כאבי וסת, מעיים רגיזים, שלפוחית שתן רגיזה, רפלוקס ועוד. מקשרים את החסר במגנזיום לכ – 3500 מצבים בריאותיים שונים. כמו כן, נמצא קשר בין מחסור במגנזיום לבין דלקת ולבין רמות CRP ( C-REACTIVE PROTEIN – מדד לתגובת הגוף לאירועים חריגים כגון דלקת, טראומה, נמק רקמה ומצבי הלם). בדיקת רמתו בנוזל הדם אינה משקפת את הירידה האמיתית בגוף, לכן קרוב לוודאי שהמחסור בו בשכיחות גבוהה הרבה יותר. במזון המגנזיום מצוי במזונות מלאים – אצות קלפ, שיבולת שועל, טופו, קטניות, שקדים, קשיו, פקאן, אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, אבוקדו, כוסמת, דוחן, שעורה, אורז חום, שיפון, תאנים, דבלים, ירקות עליים, תפו"א עם קליפה, בננות, דגים, שום. כלל חשוב – מגנזיום נמצא בכלורופיל, לכן " יש ירוק יש מגנזיום". הפירות יחסית דלים במגנזיום. סימנים של חסר הם אותם מצבים עוויתים ומכווצים – כאבי ראש, עצירות, חרדה, הפרעות שינה, עצבנות, רגישות לרעש, התכווצות שרירים או טיקים ועוויתות בשרירים, רעד, הפרעות בקצב הלב (אם יש, לבדוק מה המקור שלהן ולא להסתפק בנטילת מגנזיום. רק לאחר שלילת מצבים מסכני חיים, ליטול מגנזיום). מומלץ ליטול מגנזיום להורדת לחץ הדם, לאיזון רמות הסוכר, למניעה וטיפול ברעלת הריון, להפחתת קרישי דם, להפרעות קצב, לטיפול ומניעת מיגרנות , לכיווץ שרירים בלילה, לשמירה על בריאות העצמות, להרגעה ולשיפור השינה. באנדו' מגנזיום נחוץ למניעת דימום וסתי כבד, להפחתת דלקת וכאב, להרפיית שריר הרחם ולמניעת כאבים עוויתיים, חיוני ביותר בתהליך ההפריה ולמניעת התפשטות נגעי האנדו'. תוספת מגנזיום משפיעה על מצב הרוח, רגישות בשד, צבירת נוזלים וכך משפר תסמינים קדם וסתיים. הכמות המינימאלית הנחוצה ביום היא 300 מג'/יום. רובנו לא מגיעים למינון יומי זה באמצעות התזונה. לשמירה על בריאות אנחנו חייבים לצרוך 6 מג' לכל ק"ג משקל גוף. תעשו לבד את החשבון ותסיקו האם אתן מגיעות לזה או לא. לכן היום מומלץ להגיע עד 1000 מג' מגנזיום ליום במיוחד במצבים בריאותיים הדורשים זאת. המגנזיום מופיע בצורות שונות, חלקן בעלות ספיגה טובה יותר מאחרות. הצורות בעלות הספיגה הטובה ביותר הן מגנזיום ציטראט, טאוראט ( המומלץ ביותר, יעיל ביותר למצבי עייפות נפשית ולויסות רמות אסטרדיול), אספרטאט ( היעיל למצבי עייפות), מאלאט להרפיית שריר ועייפות כרונית. צורות סבירות נוספות הן פומאראט, סוצינאט. יש להימנע ממגנזיום כלוריד, מגנזיום אוקסיד (משלשל ,לא מסיס, ספיגה נמוכה), מגנזיום קרבונאט, מגנזיום גלוקונאט וסולפאט. צורות אלה גורמות לשלשול וגם אינן נספגות. במידה והמגנזיום גורם לשלשול יש ליטול כל פעם כמות קטנה על פני מספר פעמים ביום ולשתות כוס מים. חשוב להגביר את התזונה בירקות עליים ירוקים ובשאר המקורות על מנת להגדיל את המינון היומי. למי שסובלת מהפרעות שינה מומלץ ליטול מגנזיום לקראת השינה. גם במצבים של מתח כרוני מומלץ ליטול תוסף מגנזיום. הרבה בריאות!
יקירות בוקר טוב, השבוע נקדיש את הפינה לאחד המינרלים החיוניים לבריאותנו והוא המגנזיום. כיום החסר במגנזיום מאוד שכיח וקשור לתסמינים ומחלות שונות. ברפואת החירום המגנזיום נחשב לאחד הטיפולים העיקריים במצבים של פעימות לב לא סדירות, כהכנה לקולונסקופיה או עצירות קשה, יתר לחץ דם בהריון או סיכון לרעלת הריון. המגנזיום נחשב למינרל ההרפיה בשל ההשפעה המרפה שלו. כמחצית מן המגנזיום נאגרת בעצמות והשאר מצוי בשרירים וברקמות הרכות. על מנת להיספג בצורה אופטימאלית המגנזיום דורש חומציות תקינה בקיבה ותקינות לאורך המעיים. לא מעט גורמים יכולים לפגוע בספיגה שלו ועקב כך לגרום לחסר, ביניהם הגורם העיקרי המתח הכרוני. גם נטילת תוסף סיבים בסמוך לארוחה עשירה במגנזיום או בסמוך לנטילת התוסף יכולים לפגוע בספיגתו. מינרלים נוספים כגון אבץ, זרחן וסידן יכולים לפגוע בספיגה שלו. המגנזיום זקוק לויטמין B6 על מנת להיספג בצורה טובה יותר, לכן תמצאו את השילוב ביניהם בהרבה תוספים. כמו כן המגנזיום זקוק למספיק ויטמין D וגם סלניום על מנת להיספג בגוף. הגורם העיקרי למחסור במגנזיום היא תזונה עשירה במזון מעובד המבוססת בעיקר על קמח לבן, בשר ומוצרי חלב שאינם מכילים כלל מגנזיום. נטילה של משתנים (לטיפול ביתר לחץ דם למשל) יכולה לגרום למחסור במגנזיום. גורמים נוספים המפחיתים רמות מגנזיום בגוף הם אלכוהול, מלח, קפה, חומצה זרחתית בקולה, מתח כרוני, שלשול כרוני, דימומים כבדים, אנטיביוטיקה וטפילי מעיים. גם הפרעות במערכת העיכול, הפרעות הורמונאליות, סוכרת ומחלות כליה יכולות לגרום למחסור במגנזיום. מאוד חשוב לשלב מגנזיום במידה ונוטלים סידן כתוסף. שני מינרלים אלה עובדים יחד ויכולים לגרום למחסור אחד של השני במידה ולא נוטלים אותם ביחס נכון של 2 סידן על כל מגנזיום 1 (לדוגמה אם נוטלים 400 מג' סידן חשוב לצרוך 200 מג' מגנזיום ולשמור על היחס הזה 2:1 ). המגנזיום אחראי על כ – 300 תגובות אנזימתיות ומצוי בכל רקמה – עצמות, שרירים ומוח. הוא שותף בחילוף החומרים של הגלוקוז, משתתף בייצור נוגדי חמצון, משפיע על משק הסידן בעצמות, אחראי על העברת שדרים בין מערכת העצבים למערכת השרירים, חיוני לייצור אנרגיה בתאים, לייצוב קרומי התאים ומסייע בהרפיית שריר. מחסור במגנזיום מקושר בתסמינים שונים לדוגמה כיווץ שרירים ועוויתות, הפרעות שינה, עצבנות ורגזנות, חרדה, אוטיזם, הפרעות קשב, דפיקות לב, עצירות, כאבי ראש ומיגרנות, פיברומיאלגיה, עייפות כרונית, אסטמה, אבני כליה, סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת קדם וסת, כאבי וסת, מעיים רגיזים, שלפוחית שתן רגיזה, רפלוקס ועוד. מקשרים את החסר במגנזיום לכ – 3500 מצבים בריאותיים שונים. כמו כן, נמצא קשר בין מחסור במגנזיום לבין דלקת ולבין רמות CRP ( C-REACTIVE PROTEIN – מדד לתגובת הגוף לאירועים חריגים כגון דלקת, טראומה, נמק רקמה ומצבי הלם). בדיקת רמתו בנוזל הדם אינה משקפת את הירידה האמיתית בגוף, לכן קרוב לוודאי שהמחסור בו בשכיחות גבוהה הרבה יותר. במזון המגנזיום מצוי במזונות מלאים – אצות קלפ, שיבולת שועל, טופו, קטניות, שקדים, קשיו, פקאן, אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, אבוקדו, כוסמת, דוחן, שעורה, אורז חום, שיפון, תאנים, דבלים, ירקות עליים, תפו"א עם קליפה, בננות, דגים, שום. כלל חשוב – מגנזיום נמצא בכלורופיל, לכן " יש ירוק יש מגנזיום". הפירות יחסית דלים במגנזיום. סימנים של חסר הם אותם מצבים עוויתים ומכווצים – כאבי ראש, עצירות, חרדה, הפרעות שינה, עצבנות, רגישות לרעש, התכווצות שרירים או טיקים ועוויתות בשרירים, רעד, הפרעות בקצב הלב (אם יש, לבדוק מה המקור שלהן ולא להסתפק בנטילת מגנזיום. רק לאחר שלילת מצבים מסכני חיים, ליטול מגנזיום). מומלץ ליטול מגנזיום להורדת לחץ הדם, לאיזון רמות הסוכר, למניעה וטיפול ברעלת הריון, להפחתת קרישי דם, להפרעות קצב, לטיפול ומניעת מיגרנות , לכיווץ שרירים בלילה, לשמירה על בריאות העצמות, להרגעה ולשיפור השינה. באנדו' מגנזיום נחוץ למניעת דימום וסתי כבד, להפחתת דלקת וכאב, להרפיית שריר הרחם ולמניעת כאבים עוויתיים, חיוני ביותר בתהליך ההפריה ולמניעת התפשטות נגעי האנדו'. תוספת מגנזיום משפיעה על מצב הרוח, רגישות בשד, צבירת נוזלים וכך משפר תסמינים קדם וסתיים. הכמות המינימאלית הנחוצה ביום היא 300 מג'/יום. רובנו לא מגיעים למינון יומי זה באמצעות התזונה. לשמירה על בריאות אנחנו חייבים לצרוך 6 מג' לכל ק"ג משקל גוף. תעשו לבד את החשבון ותסיקו האם אתן מגיעות לזה או לא. לכן היום מומלץ להגיע עד 1000 מג' מגנזיום ליום במיוחד במצבים בריאותיים הדורשים זאת. המגנזיום מופיע בצורות שונות, חלקן בעלות ספיגה טובה יותר מאחרות. הצורות בעלות הספיגה הטובה ביותר הן מגנזיום ציטראט, טאוראט ( המומלץ ביותר, יעיל ביותר למצבי עייפות נפשית ולויסות רמות אסטרדיול), אספרטאט ( היעיל למצבי עייפות), מאלאט להרפיית שריר ועייפות כרונית. צורות סבירות נוספות הן פומאראט, סוצינאט. יש להימנע ממגנזיום כלוריד, מגנזיום אוקסיד (משלשל ,לא מסיס, ספיגה נמוכה), מגנזיום קרבונאט, מגנזיום גלוקונאט וסולפאט. צורות אלה גורמות לשלשול וגם אינן נספגות. במידה והמגנזיום גורם לשלשול יש ליטול כל פעם כמות קטנה על פני מספר פעמים ביום ולשתות כוס מים. חשוב להגביר את התזונה בירקות עליים ירוקים ובשאר המקורות על מנת להגדיל את המינון היומי. למי שסובלת מהפרעות שינה מומלץ ליטול מגנזיום לקראת השינה. גם במצבים של מתח כרוני מומלץ ליטול תוסף מגנזיום. הרבה בריאות!
