פאולה בלאו
New member
חיטה, גלוטן ואנדו'
יקירות בוקר טוב, את הפינה היום נקדיש לגלוטן ולחיטה וננסה לעשות מעט סדר. גלוטן הנו חלבון המצוי במשפחת העשבים ובעיקר בחיטה (ומוצריה – בורגול, סולת וקוסקוס), שיפון, כוסמין, קאמוט, שיבולת שועל, שעורה, סמולינה, דורום וטריטיקייל המהווה הכלאה בין שיפון לחיטה ומצויה בהרבה לחמים. דגנים אלה שייכים למשפחת צמחים רחבה יותר הנקראת מונוקוטים. חברים נוספים במשפחת העשבים, אך אינם מכילים גלוטן הם אורז ותירס. לקבוצה זאת שייכים גם הדוחן, דורה (sorghum) וטף (teff - דגן הודי שאינו מכיל גלוטן) במשפחת הצמחים קיימת קבוצה נוספת של דגנים הנקראים דיקוטים והם אינם מכילים גלוטן ביניהן הקינואה, כוסמת, אמרנט וזרעי קנולה. במאמר שפורסם בירחון רפואי מכובד צוינה רשימה של 55 מחלות שיכולות להיגרם מצריכת גלוטן וביניהן אוסטיאופורוזיס, מעי רגיש, קרוהן וקוליטיס, אנמיה, סרטן, עייפות, אפטות בחלל הפה, דלקת פרקים ריאומטית, זאבת, טרשת נפוצה ושאר מחלות אוטואימוניות (לא מעט עבודות המקשרות הפרעות בבלוטת התריס על רקע רגישות לגלוטן). הגלוטן נקשר גם למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כגון חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, דמנציה, מיגרנה, אפילפסיה, נזק עצבי ואוטיזם. אם בעבר רגישות לגלוטן תוארה כילד רזה, משלשל ואינו גדל בצורה תקינה, כיום אפשר לראות מבוגרים, שמנים הסובלים מעצירות ורגישים לגלוטן. הרגישות לגלוטן נחשבת למחלה אוטואימונית היוצרת דלקת בגוף ומשפיעה מערכתית על מערכת העיכול, פרקים, לב, מוח, מערכת הרבייה ומערכת הורמונאלית. יש אפשרות לבדוק האם אנחנו רגישים לגלוטן ע"י בדיקה של מספר נוגדנים : IgA anti-gliadin antibodies IgG anti-gliadin antibodies IgA anti-endomysial antibodies מחקרים חדשים מצביעים על כך שגם אם אנחנו לא מאובחנים כחולי צליאק עדיין אנחנו עלולים לסבול מרגישות לגלוטן. לכן כל עלייה ברמות הנוגדנים מחייבת התייחסות מקיפה. הדרך הטובה ביותר לשלול רגישות לגלוטן היא באמצעות אלימינציה למשך שבועיים עד חודש של כל מזון המכיל גלוטן (לשים לב לאריזות השונות, בד"כ היצרנים רושמים נוכחות של גלוטן). חיטה וכאב מחקר שנעשה ע"י דיאנה מילס תזונאית בריטית חולה אנדו' בעצמה, חשף את חשיבות השינוי התזונתי במשך לפחות חצי שנה על מנת להשפיע על תחושת הכאב באנדו. 80% מן הנשים שהוציאו את החיטה מהתזונה גילו שכאב הבטן נעלם או פוחת. אין הסבר אחד לרעילות החיטה באנוד'. אפשרות אחה היא שהחיטה עברה בשנות ה – 70 שינוי גנטי בו הוסיפו לה 2 הורמונים חדשים. בימים אלה מתנהל מחקר במרכז אנדו' באנגליה ומנסים לבדוק את השפעת ההורמונים החדשים. במהלך מפגש, 8 נשים חולות אנדו' אכלו לחם ללא גלוטן, מתוכן 7 חלו מאוד. כולן היו בתזונה ללא חיטה. הלחם שאכלו באירוע הייה ללא גלוטן בצורת חיטה לחולי צליאק כלומר חיטה שהוציאו לה את הגלוטן. המסקנה היתה כיי לא הגלוטן אשם, אלא כנראה מרכיב אחר בחיטה עצמה. כיוון אחד היא החומצה פיטית, פיטואסטרוגנים, קסנו אסטרגנים עקב ריסוס (מרססים את החיטה 9 – 12 פעמים עד שצומחת), עודף סובין, או שני הורמונים החדשים שהוסיפו לה שיכולים להחמיר כאב. טיפול תזונתי מפחית את הכאב ב – 50% ומשפר את הסיכוי להרות החיטה מכילה חומצה פיטית המונעת גם ספיגה של סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ – מינרלים חיוניים הן לתפקוד התקין של השרירים, למניעת דלקת וכאב, לתמיכה במערכת הרבייה והחיסון. בנוסף, הגלוטן בחיטה גם יכול לפגוע בדופן המעיים במעי הדק וכך מוקטן האזור הפנוי לספיגה של ויטמינים ומינרלים. חסרים תזונתיים כגון ויטמין C ו – E יכולים להחמיר כאב. בד"כ ויטמינים אלה מפחיתים גם דלקת. חשוב להבין כי חסרים תזונתיים יכולים להיות טריגר להתפרצות אנדו' מלכתחילה. מערכת חיסון תקינה אמורה לפרק כל נגע שנוצר. ברגע שיש פגיעה בספיגה של סלניום, ברזל, אבץ, מגנזיום ושאר ויטמינים מערכת החיסון פחות יעילה ונגעים יכולים לצמוח. אם אתן סובלות מעצירות, כאבי ראש, מיגרנות, אלרגיות, עייפות כרונית, בעיות ריכוז וכאב מומלץ להימנע מאכילת חיטה ומוצריה למשך חודש לפחות ולראות כיצד זה משפר את המצב. תחליפים טובים לחיטה – דגנים מלאים כגון אורז בסמטי מלא, אורז בר, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל, כוסמין, גריסי פנינה, אמרנט, טאפיוקה. וזה כמובן מצטרף להמלצות אחרות של תזונה עשירה בקטניות (עדשים, שעועית אזוקי קלה לעיכול, שעועית מש, שעועית יבשה לסוגיה וצבעיה, גרגרי חומוס, אפונה וכד'), ירקות ופירות טריים, אגוזים וזרעים, דגי ים צפוני ומיעוט מזון מן החי (עוף, הודו, ביצים אורגניות, מוצרי חלב בעיקר מוחמצים). בהצלחה!
יקירות בוקר טוב, את הפינה היום נקדיש לגלוטן ולחיטה וננסה לעשות מעט סדר. גלוטן הנו חלבון המצוי במשפחת העשבים ובעיקר בחיטה (ומוצריה – בורגול, סולת וקוסקוס), שיפון, כוסמין, קאמוט, שיבולת שועל, שעורה, סמולינה, דורום וטריטיקייל המהווה הכלאה בין שיפון לחיטה ומצויה בהרבה לחמים. דגנים אלה שייכים למשפחת צמחים רחבה יותר הנקראת מונוקוטים. חברים נוספים במשפחת העשבים, אך אינם מכילים גלוטן הם אורז ותירס. לקבוצה זאת שייכים גם הדוחן, דורה (sorghum) וטף (teff - דגן הודי שאינו מכיל גלוטן) במשפחת הצמחים קיימת קבוצה נוספת של דגנים הנקראים דיקוטים והם אינם מכילים גלוטן ביניהן הקינואה, כוסמת, אמרנט וזרעי קנולה. במאמר שפורסם בירחון רפואי מכובד צוינה רשימה של 55 מחלות שיכולות להיגרם מצריכת גלוטן וביניהן אוסטיאופורוזיס, מעי רגיש, קרוהן וקוליטיס, אנמיה, סרטן, עייפות, אפטות בחלל הפה, דלקת פרקים ריאומטית, זאבת, טרשת נפוצה ושאר מחלות אוטואימוניות (לא מעט עבודות המקשרות הפרעות בבלוטת התריס על רקע רגישות לגלוטן). הגלוטן נקשר גם למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות כגון חרדה, דיכאון, סכיזופרניה, דמנציה, מיגרנה, אפילפסיה, נזק עצבי ואוטיזם. אם בעבר רגישות לגלוטן תוארה כילד רזה, משלשל ואינו גדל בצורה תקינה, כיום אפשר לראות מבוגרים, שמנים הסובלים מעצירות ורגישים לגלוטן. הרגישות לגלוטן נחשבת למחלה אוטואימונית היוצרת דלקת בגוף ומשפיעה מערכתית על מערכת העיכול, פרקים, לב, מוח, מערכת הרבייה ומערכת הורמונאלית. יש אפשרות לבדוק האם אנחנו רגישים לגלוטן ע"י בדיקה של מספר נוגדנים : IgA anti-gliadin antibodies IgG anti-gliadin antibodies IgA anti-endomysial antibodies מחקרים חדשים מצביעים על כך שגם אם אנחנו לא מאובחנים כחולי צליאק עדיין אנחנו עלולים לסבול מרגישות לגלוטן. לכן כל עלייה ברמות הנוגדנים מחייבת התייחסות מקיפה. הדרך הטובה ביותר לשלול רגישות לגלוטן היא באמצעות אלימינציה למשך שבועיים עד חודש של כל מזון המכיל גלוטן (לשים לב לאריזות השונות, בד"כ היצרנים רושמים נוכחות של גלוטן). חיטה וכאב מחקר שנעשה ע"י דיאנה מילס תזונאית בריטית חולה אנדו' בעצמה, חשף את חשיבות השינוי התזונתי במשך לפחות חצי שנה על מנת להשפיע על תחושת הכאב באנדו. 80% מן הנשים שהוציאו את החיטה מהתזונה גילו שכאב הבטן נעלם או פוחת. אין הסבר אחד לרעילות החיטה באנוד'. אפשרות אחה היא שהחיטה עברה בשנות ה – 70 שינוי גנטי בו הוסיפו לה 2 הורמונים חדשים. בימים אלה מתנהל מחקר במרכז אנדו' באנגליה ומנסים לבדוק את השפעת ההורמונים החדשים. במהלך מפגש, 8 נשים חולות אנדו' אכלו לחם ללא גלוטן, מתוכן 7 חלו מאוד. כולן היו בתזונה ללא חיטה. הלחם שאכלו באירוע הייה ללא גלוטן בצורת חיטה לחולי צליאק כלומר חיטה שהוציאו לה את הגלוטן. המסקנה היתה כיי לא הגלוטן אשם, אלא כנראה מרכיב אחר בחיטה עצמה. כיוון אחד היא החומצה פיטית, פיטואסטרוגנים, קסנו אסטרגנים עקב ריסוס (מרססים את החיטה 9 – 12 פעמים עד שצומחת), עודף סובין, או שני הורמונים החדשים שהוסיפו לה שיכולים להחמיר כאב. טיפול תזונתי מפחית את הכאב ב – 50% ומשפר את הסיכוי להרות החיטה מכילה חומצה פיטית המונעת גם ספיגה של סידן, מגנזיום, ברזל ואבץ – מינרלים חיוניים הן לתפקוד התקין של השרירים, למניעת דלקת וכאב, לתמיכה במערכת הרבייה והחיסון. בנוסף, הגלוטן בחיטה גם יכול לפגוע בדופן המעיים במעי הדק וכך מוקטן האזור הפנוי לספיגה של ויטמינים ומינרלים. חסרים תזונתיים כגון ויטמין C ו – E יכולים להחמיר כאב. בד"כ ויטמינים אלה מפחיתים גם דלקת. חשוב להבין כי חסרים תזונתיים יכולים להיות טריגר להתפרצות אנדו' מלכתחילה. מערכת חיסון תקינה אמורה לפרק כל נגע שנוצר. ברגע שיש פגיעה בספיגה של סלניום, ברזל, אבץ, מגנזיום ושאר ויטמינים מערכת החיסון פחות יעילה ונגעים יכולים לצמוח. אם אתן סובלות מעצירות, כאבי ראש, מיגרנות, אלרגיות, עייפות כרונית, בעיות ריכוז וכאב מומלץ להימנע מאכילת חיטה ומוצריה למשך חודש לפחות ולראות כיצד זה משפר את המצב. תחליפים טובים לחיטה – דגנים מלאים כגון אורז בסמטי מלא, אורז בר, קינואה, כוסמת, שיבולת שועל, כוסמין, גריסי פנינה, אמרנט, טאפיוקה. וזה כמובן מצטרף להמלצות אחרות של תזונה עשירה בקטניות (עדשים, שעועית אזוקי קלה לעיכול, שעועית מש, שעועית יבשה לסוגיה וצבעיה, גרגרי חומוס, אפונה וכד'), ירקות ופירות טריים, אגוזים וזרעים, דגי ים צפוני ומיעוט מזון מן החי (עוף, הודו, ביצים אורגניות, מוצרי חלב בעיקר מוחמצים). בהצלחה!
